משבר משפחתי אשמח להתייעצות

[teyal]

לצערי, גם אני עכשיו עם אב חצי סיעודי.

 

סליחה על הבוטות, אבל אתה מנגב לאבא תתחת? עושה לו חוקן אם יש עצירות? רוחץ אותו אחרי שעשה על עצמו שילשול בתוך החיתול?

 

אם אתה עושה את כל זה, אני מצדיע לך (למרות שבמקרה האישי שלי, תמיד אתן לעובד לעשות את זה ולא אחלום לעשות לבד, לא מגועל אלא משמירת כבודו של אבי).

 

אם אתה לא עושה ועושה את זה הפיליפינית, אתה לא באמת "מטפל" באב סיעודי.

בלי להיכנס לתיאורים הגרפיים. כן בהחלט. לפיליפינית יש חופש מדי פעם. את הדברים האינטימיים אשתי עושה. אני גם מסיע לדיאליזה 3 פעמים בשבוע. האמת שהעברתי את אימא שלי עם הפיליפינית להתגורר בבניין שלי ומאז החיים יותר קלים.

[ניקו פ.]

הבעיה העיקרית בשרשורים האלו, וזה תמיד גם עם אותם המשתתפים, זה שרמת "הנעילות" של המשתתפים גבוהה מאוד. אנשים מקובעים כל כך חזק בעמדה שלהם שגם D9 ללא יצליח להזיז אותם מילימטר.

המציאות היא מעורבת ויש המון אפור באמצע. הדינמיקה שלך עם המשפחה היא שלכם בלבד (ולא של אף אחד בשרשור) ואין כלל אצבע למתי ואיך לצאת מהבית או איך להתנהל. במקרה הספציפי שלך, אני חושב שאתה קצת נסחף. סביר מאוד להניח שריסוס אחד בדירה לא יגרום לך לסרטן בעוד כמה שנים.

האם אתה אוכל פירות וירקות אורגניים בלבד למשל? כי יש המון חומרי ריסוס באלו שלא.

האם אתה אוכל בשר אדום?

האם אתה גר בעיר או כפר?

אתה צריך לנשום קצת אוויר ולהירגע. אני בטוח שאבא שלך לא אדם רע. הוא אולי לא מאוד פתוח לביקורת, אולי אפילו עקשן, אבל אני בטוח שכוונותיו טובות. נסה להבין מה מניע אותו אולי זה יעזור לכם.

בהצלחה עם המקקים.

[gbguy]

כנראה שפיספסת משהוא שאמרתי, מי דיבר על ילד?

כמה עובדים יש בתעשיות הביטחוניות באופן ישיר (כי המעסיקים העקיפים משכרים במשכורות נמוכות יותר), מהו שכר הממוצע בחברות הביטחוניות?

מהו השכר התחלתי של רופא?

מהו שכר התחלתי של מהנדס בתעשית הלאוטק?

בוא תאיר את עיני. אולי הצעות העבודה שאני מקבל ממש נמוכות שילדים של חברים שלך מרוויחים פי 3 מהצעות שאני מקבל.

(לצורך העניין אני מסיים את לימודי הנדסת חשמל ואני הנדסאי מכונות מדופלם). ניסיון בתעשיות שונות.

האם יכול להיות שבעוד 10 שנים ארוויח את הסכום שדברת? יכול להיות. גם יכול להיות שלא.

 

נ.ב. כנראה שגם לא שמעת את התיאוריה הרווחת בקרב הצעירים: בחורה שעושה לק ג'ל מרוויחה יותר ממהנדס טרי.

עריכה אחרונה ב-24 ליוני, 2019 על ידי gbguy

[ניקו פ.]

בלי להיכנס לתיאורים הגרפיים. כן בהחלט. לפיליפינית יש חופש מדי פעם. את הדברים האינטימיים אשתי עושה. אני גם מסיע לדיאליזה 3 פעמים בשבוע. האמת שהעברתי את אימא שלי עם הפיליפינית להתגורר בבניין שלי ומאז החיים יותר קלים.

מי שלא היה שם לא יודע וגם לא ידע עד שזה יגיע אליו. כל החלומות על "אני לא אתן לילדים שלי ככה וככה" זה מקסים ואופטימי, אבל לצערי הרב לא מציאותי בעליל.

מי שאכפת לו מההורים שלו, בסוף יהיה מעורב, לעתים גם מאוד. מזדהה עם דבריך TEYAL

[Ron Poh]

נראה לי (סליחה אני בטוח) שאתה מדבר מבורות מוחלטת. מה זאת אומרת "לא אתן לילדים לטפל...). ובכן אני מטפל באימא סיעודית כבר קרוב ל 5 שנים (יש לה גם מטפלת פיליפינית). אם לא הילדים ידאגו אז מי? מה תעשה? זה לא שיש לך שליטה על כך. פעמים רבות אתה הופך לסיעודי בן רגע ומייד נעשה תלוי בזולת. גם להתאבד אתה כבר לא יכול ואז רק הילדים ידאגו לך (במידה וחונכו כהלכה). דבר נוסף, אין זכות גדולה מלטפל בהורה לעת זקנתו. כך אתה מנחיל את החינוך גם לדור הבא.

 

 

לצערי, גם אני עכשיו עם אב חצי סיעודי.

 

סליחה על הבוטות, אבל אתה מנגב לאבא תתחת? עושה לו חוקן אם יש עצירות? רוחץ אותו אחרי שעשה על עצמו שילשול בתוך החיתול?

 

אם אתה עושה את כל זה, אני מצדיע לך (למרות שבמקרה האישי שלי, תמיד אתן לעובד לעשות את זה ולא אחלום לעשות לבד, לא מגועל אלא משמירת כבודו של אבי).

 

אם אתה לא עושה ועושה את זה הפיליפינית, אתה לא באמת "מטפל" באב סיעודי.

 

לא מאחל לאף אחד/ת שהוריו יהיו סיעודיים.

לא מאחל לאף אחד/ת שיהיה סיעודי ושיזדקק לעזרת אחרים.

 

מי שחושב שטיפול במוסד/בית אבות הוא ברמה טובה יותר מאשר בבית טועה ולעיתים טעות מרה.

מי שחושב שבמקומות יקרים נותנים יחס הולם למטופל גם כאן לא תמיד הוא צודק.

 

אם יש אפשרות שבן משפחה ייטפל בזקן הסיעודי בביתו זה עדיף על כל דבר אחר.

 

כולנו רוצים לזכור את הורינו כחזקים/בריאים, אלה שהניפו אותנו אל על כשהיינו ילדים קטנים, אלה שליוו אותנו בכל נקודות חיינו, אלה שתמכו בנו ואהבו אותנו ללא כל תנאי.

החיים לעיתים מזמנים לנו דברים שונים.

עדיף לטפל בהורה הסיעודי ולדעת שהחזרנו ולו במעט מאהבה אין סופית שקבלנו כילדים, מאשר לתת לאחרים לטפל (או שבעצם לא לטפל) בהורינו המזדקנים.

 

תהילים עא ט - אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כחי אל תעזבני.

 

שתהיו בריאים, אתם והוריכם, ושלעולם לא תזדקקו לחשוב על המשפט הזה.

 

נ.ב

גם כשמטפלים בהורה הסיעודי, לא זוכרים את הטיפול בו, לא זה הזכרון שנשאר, הזכרון שנשאר הוא ההליכה יד ביד לאורך כל החיים מהילדות ועד הליכת ההורה לעולמו.

את ההודעה הנ"ל כתבתי מהטלפון עכשיו שמתי לב שאת החשוב לא כתבתי... זה לא שאני מטיף לאחרים מה לעשות, אלה מבצע זאת בפועל.

מבחינת נאה דורש, נאה מקיים.

תקופה קצרה יצא לי לטפל באבי שהכ"מ, תקופה ארוכה אני מטפל באימי שליט"א בכל (בכל) מה שנדרש (למען כבודה לא צריך לפרט). מתפלל אני לקב"ה שלא תהיה חולה יותר ושייתן לי את הכוח לטפל בה.

 

כמו ש teyal כתב

אין זכות גדולה מלטפל בהורה לעת זקנתו

גם אני רואה בזה זכות גדולה ולא כחובה, צר לי רק שאימי נזקקת לי ולא יכולה להיות עצמאית, אני על עצמי לא מצטער "ושמח" על הזכות שניתנה לי להחזיר ולו במעט מאהבה אין סופית שקיבלתי.

 

(למרות האמור לעיל, תשימו לב שכתבתי גם

"אם יש אפשרות שבן משפחה ייטפל בזקן הסיעודי בביתו זה עדיף על כל דבר אחר"

, ז"א שאני מבין ומקבל שיש מצבים שבהם בדבר לא מתאפשר)

[bagira]

 

נ.ב. כנראה שגם לא שמעת את התיאוריה הרווחת בקרב הצעירים: בחורה שעושה לק ג'ל מרוויחה יותר ממהנדס טרי.

 

ונראה לך שמאיזו סיבה אני אבקר יזמית צעירה שמשתכרת היטב?

 

הביקורת היא על מי שלא יכול ולא רוצה ומיילל על "אכלו לי, שתו לי" ומתרץ את זה בתירוצים מגוחכים שהראש וראשון להם הוא שקר גס שנקרא "גזל בין דורי".

[itaysamurai]

אתם מייאשים בעקשנות שלכם להיצמד לשתי דוגמאות קיצון. כאילו בן/בת שלא מנגבים להורים את הישבן הם בהכרח ילדים מניאקים מנוכרים.

צאו מהקיבעון ותלמדו שאפשר בעוד דרכים.

ו...הייתי שם, אפשר לשחרר מהידענות המוחלטת.

[ניקו פ.]

כאילו בן/בת שלא מנגבים להורים את הישבן הם בהכרח ילדים מניאקים מנוכרים.

אני לא חושב שהטענה הזו עלתה אפילו פעם אחת בשרשור. אולי פספסתי כמובן.

[שביט]

הכוונה של איתי ושל ואדים היא ש"מי יטפל בי כשאהיה זקן" לא צריכה להיות הסיבה הראשונה והעיקרית להביא ילדים לעולם.

הגישה של איתי היא שאדם רוצה לדאוג לעצמו גם בתקופה הכי קשה, ולא לאנוס את ילדיו לטפל בו.

זה לא אומר שהילדים שלו יהיו חארות סוציומטים שלא משתינים לכיוון של האבא שלהם, ואני גם מקווה שהם כן יראו לנכון לסעוד את אביהם אם וכאשר יהיה הצורך (גם אם לסעוד אומר "רק" לנסוע איתו לבית חולים ולא לנגב לו את התחת, או "רק" לנסוע לבקר אותו) (מדבר בכללי ולא ספציפית על איתי שאני מאחל לו בריאות איתנה עד יומו האחרון. תימני, אחרי הכל )

 

כשהאב נותן לבן, צוחק האב וצוחק הבן. כשהבן נותן לאב, בוכה הבן ובוכה האב

עריכה אחרונה ב-24 ליוני, 2019 על ידי שביט

[itaysamurai]

נראה לי (סליחה אני בטוח) שאתה מדבר מבורות מוחלטת. מה זאת אומרת "לא אתן לילדים לטפל...). ובכן אני מטפל באימא סיעודית כבר קרוב ל 5 שנים (יש לה גם מטפלת פיליפינית). אם לא הילדים ידאגו אז מי? מה תעשה? זה לא שיש לך שליטה על כך. פעמים רבות אתה הופך לסיעודי בן רגע ומייד נעשה תלוי בזולת. גם להתאבד אתה כבר לא יכול ואז רק הילדים ידאגו לך (במידה וחונכו כהלכה). דבר נוסף, אין זכות גדולה מלטפל בהורה לעת זקנתו. כך אתה מנחיל את החינוך גם לדור הבא.

 

זה העניין. אנשי מקצוע הם לא תחליף למשפחה. גם אימא שלי עם פיליפינית. אתה לא יכול לזרוק את ההורה יחד עם פיליפינית בחור נידח ולשכוח ממנו. ילדים צריכים לדאוג להוריהם לעת זקנתם נקודה.ואם אתה מחנך אותם שהם מרכז היקום ואתה לא רוצה להפריע להם וכו' וכו' אז אתה מקבל ילד כמו פות"ש.

 

מי שלא היה שם לא יודע וגם לא ידע עד שזה יגיע אליו. כל החלומות על "אני לא אתן לילדים שלי ככה וככה" זה מקסים ואופטימי, אבל לצערי הרב לא מציאותי בעליל.

מי שאכפת לו מההורים שלו, בסוף יהיה מעורב, לעתים גם מאוד. מזדהה עם דבריך TEYAL

 

ריכזתי לך.

וזה כשאני לא מערער כלל על חובת הילדים להיות מעורבים בטיפול, רק מפריד מזה את העניין הסיעודי והרפואי-לייט.

בגירה כתב שורה שברחה לי כמה הודעות, וזה גם ובעיקר כדי לשמור על כבוד ההורה.

לא כי אני מפונק, לא כי אני מורם מעם, פשוט לשמור על כבודם.

[itaysamurai]

הכוונה של איתי ושל ואדים היא ש"מי יטפל בי כשאהיה זקן" לא צריכה להיות הסיבה הראשונה והעיקרית להביא ילדים לעולם.

הגישה של איתי היא שאדם רוצה לדאוג לעצמו גם בתקופה הכי קשה, ולא לאנוס את ילדיו לטפל בו.

זה לא אומר שהילדים שלו יהיו חארות סוציומטים שלא משתינים לכיוון של האבא שלהם, ואני גם מקווה שהם כן יראו לנכון לסעוד את אביהם אם וכאשר יהיה הצורך (גם אם לסעוד אומר "רק" לנסוע איתו לבית חולים ולא לנגב לו את התחת, או "רק" לנסוע לבקר אותו) (מדבר בכללי ולא ספציפית על איתי שאני מאחל לו בריאות איתנה עד יומו האחרון. תימני, אחרי הכל )

 

כשהאב נותן לבן, צוחק האב וצוחק הבן. כשהבן נותן לאב, בוכה הבן ובוכה האב

 

רק שיומו האחרון יכול להיות גם בגיל 150

 

ובגדול, כן.

[teyal]

כמו שכתבו לך. אם אכפת לך מהוריך אתה חייב להיות מעורב ולא יעזור לך כלום. לא תכנונים לא "אנשי מקצוע" ולא שום דבר. אתה מבין בכלל איזה לוגיסטיקה זה לנהל הורה סיעודי? חשבונות בנק, רשויות, ביטוח לאומי עובד סיעודי ומה לא מדף שלם של קלסרים יש לי וזה עדיין לפני שהגענו ל "לנגב את הישבן". אבל עזוב, זה באמת מסוג הדברים שעד שלא היית שם לא תדע...

[ChemGuy85]

אני לא מבין איך הגעת למסקנה הזו אחרי שראית את כל הפרקים.

יש רק פרק אחד או שנים שמסביר בדיוק על סטראוטיפ שדברת (דור מפונק) שאר הפרקים מסבירים באופן ברור מה ההבדלים בין הדור הקודם לבין הדור העכשווי (שאחד הפרקים האלו הוא הנדלן).

אבל הי, כיף להגיד שאתה אדם מבוגר שהצלחת, והדור הצעיר מפונק. להקליד זה קל, להבין זה קצת יותר קשה.

 

כל דור עובד קשה. כל דור מתמודד עם הקשיים שלו.

 

הדור שעבד 18 שעות במפעלים במלחמת העולם השנייה לא עבד קשה? הדור שייבש את הביצות? הדור שנלחם במלחמות ישראל?

 

דירה שנמצאת היום במיקום אטרקטיבי לפני 30 שנה הייתה נמצאת באזור ספר. מה מונע מאותם צעירים לקנות דירה בזול בחריש או בקריית גת או באופקים? פינוק. רוצים הכל עכשיו ומיד ואם לא מלחמה.

 

הדברים בסיסיים לא משתנים. מי שמשקיע, מתמקצע והופך למומחה בתחומו מתקדם. מי שמקפץ מעבודה לעבודה, ממקצוע למקצוע, הופך לסתם עוד אומפה לומפה. מי שקונה באזור ספר גוזר קופון חלוציות. מי שרוצה הכל מוכן, יפה ומפותח כדאי מאוד שיכין את הארנק.

עריכה אחרונה ב-24 ליוני, 2019 על ידי ChemGuy85

[sperial]

או שלא.

 

שוק העבודה השתנה - אין עבודה מאורגנת, אין קביעות, אז מה הפלא שקופצים על כל עבודה שמבטיחה עוד 500 ש"ח ברוטו בחודש?

 

ולגבי ה"חלוצות" - זה הימור. אתה יכול להיות כמו זה שקנה לפני 20 שנה דירה במודיעין. או בשדרות.

 

מה שנכון הוא שכל דור מקטר על הדור הקודם. זה בסדר. גם דור ה-Y יתלונן על הדור של ילדיו, שמי יודע איזה כינוי יהיה לו (יגמר ה-Z ויצרכו למצוא סדרה חדשה, כמו משרד הרישוי).

[יבגניפ]

דירה שנמצאת היום במיקום אטרקטיבי לפני 30 שנה הייתה נמצאת באזור ספר.

ספר לי בבקשה על דוגמאות ספציפיות שאתה מכיר למשהו שהוא אטרקטיבי היום והיה אזור ספר לפני 30 שנה.

מה מונע מאותם צעירים לקנות דירה בזול בחריש או בקריית גת או באופקים? פינוק. רוצים הכל עכשיו ומיד ואם לא מלחמה.

הבנה כלכלית טיפה יותר טובה ממה שהיה לדור של לפני 30 שנה, שאפילו לא היתה לו הנגישות הבסיסית למידע בנושא שיש לנו?

 

אתה בעצמך כתבת מאות שורות במצטבר בפורום הזה על ערי השינה של ישראל. קריית גת לא תהפוך למנהטן ואפילו לא לדיזנגוף, גם לא בעוד טריליון שנה. וזה שהיום יש אנשים שאולי מבינים שקניית דירה זה לא סימון וי בכל מחיר - דווקא זה דבר טוב.

הדברים בסיסיים לא משתנים. מי שמשקיע, מתמקצע והופך למומחה בתחומו מתקדם.

לא נכון. מקצועות נעלמים. בכל דור גם בקצב שונה. וזה מתכתב נפלא עם כל השרשורים שהיו פה לאחרונה, בהם אנשים מבוגרים יחסית סיפרו מה עבד להם *פעם* ולא הצליחו להבין איך זה שהצעירים של היום לא מצליחים לעשות copy paste להחלטות החכמות שהם קיבלו ב-1985.

עריכה אחרונה ב-24 ליוני, 2019 על ידי יבגניפ