משבר משפחתי אשמח להתייעצות

[falou]

 

עכשיו אני באמת רוצה לשמוע את דעתכם הכנה. גם אם היא קשה. תרגישו חופשי להגיד מה שאתם חושבים. באמת, אני לא חושש מקצת "אהבה קשוחה" כאן בפורום. אם אני זה שצריך לנער אותו קצת אז לכו על זה. אני להבדיל מאבא שלי, יודע לקבל ביקורות.

 

צא מהבית.

תנהל יחסים מול אבא שלך כאדם בוגר. כל זמן שאתה חי כמו קטין, תחת קורת הגג שלו, תקבל את ההחלטות שלו.

זה מחיר הנוחות של להשאר בבית (ולא כדאי לך לשלם אותו).

 

מי שיכול לזרוק מישהו מהבית זה הוא אותך. ובצדק.

[סאפיר]

אני לא מבסס את מה שאני הולך להגיד על שום מידע מעבר לנסיון האנקדוטלי שלי ואנשים שאני מכיר, אז יכול מאוד להיות שזה שטויות, אבל מה 'כפת, האינטרנט סובל הכל.

 

אתה ואני (ועוד כמה חברי פורום) כנראה לא Yניקים טיפוסיים, וזה נובע בדיוק ממה שאמרת - חינוך. אנחנו חונכנו על ברכיים סובייטיות, ושם, בשנות ה-80-90 לא הייתה פריחה ולא טחנו לאף אחד במוח שהוא ספיישל סנואופלייק. אותי חינכו לסיים לימודים וללכת לעבוד במפעל שאבא שלי עובד בו, כי הציונים שלי בבית ספר היו ממוצעים מינוס אז כנראה שאני לא טוב במיוחד בשום דבר. קניית דירה לא הייתה בכלל בלקסיקון, כי שם פשוט היית מקבל את מה שהיית מקבל ואומר תודה, במקרה הטוב שלא היית חי בדירת חדר שינה אחד עם ההורים של אחד מבני הזוג כמו ההורים שלי שגרו עם אמא של אמא שלי, עם שני ילדים. מה שבאופן מאוד מצחיק גרם לזה שסבתא שלי תהיה רוסיה עם משפחה בסלון.

 

כשהייתי בחטיבת ביניים, לאבא שלי נשבר הז** ללכת לביתספר כל שבוע כי הייתי ילד חרא, ופעם אחת הוא הגיע ואמר* למחנכת שלי "אני סיימתי. הוא בנאדם בוגר ואני לא בא לפה יותר. אם הוא עושה בעיות, שיתמודד עם ההשלכות שלהן. רוצה להשעות אותו? בכיף. רוצה להכשיל אותו? לא אכפת לי. אני לא הולך לסבול בגלל השיט שהוא עושה".

 

הוא כמובן לא אמר את זה ככה אלא תקשר חלק נכבד מזה בנהמות כי הוא לא באמת ידע עברית, אבל זאת הייתה רוח הדברים.

 

במקומות נורמליים בכדור הארץ הייתה צמיחה מטורפת, לאנשים היה פתאום כסף פנוי וזמן פנוי, התפתחו כל מיני שיטות חינוך "חדשות" ואנשים למדו אותן כי היה להם זמן וכסף פנוי, הייתה תנודה חזקה מאוד לכיוון הליברליזם הרך והמלטף, ולאנשים היה זמן פנוי כדי להתערב בחיים של הילדים שלהם אז הם פתאום התחילו לתקשר עם המסגרות החינוכיות ולדרוש דברים עבור הילד המיוחד והמושלם שלהם, ולמורים - שלא באמת הייתה להם יכולת/רצון/כוח (כי משלמים להם 0.7 של כלום) להתנגח עם כל ההורים האלה פשוט אמרו פאק איט, יאללה, שהילד יהיה בכיתת מחוננים, שיקבל מדליה כי הוא הגיע אחרון והוא מבואס שהוא לא קיבל מדליה וכו'.

 

 

ולגבי עדיף - אין תשובה נכונה. אתה אומר שעדיף לחיות עכשיו ודירה זה במקום שני (או שלישי, או לא משנה איזה), מישהו אחר מעדיף להצטמצם עכשיו ולהגיע לאותה דירה. שניהם נכונים, כי כמו שבגירה אמר, כלכלית בטווח הארוך אין הרבה הבדל ורגשית לכל אחת מהגישות יש את היתרונות שלה. זאת הסיבה שכל שוק הנדל"ן בעולם נחשב יציב מאוד, כי תמיד יהיה ביקוש גם לאלה וגם לאלה, אחרת כל השוק היה נוטה לצד אחד ומהר מאוד אף אחד לא היה עושה את הדבר ה"לא נכון". בדיוק כמו שהיום אף אחד לא מייצר טלוויזיות CRT, כי אף אחד לא קונה אותן, כי הן הפכו ל"לא נכונות".

[lanosforce]

אני זוכר איזה טלפון אחד מוקדם בבוקר משכן שהיה קומה מעליי בדירה הקודמת - "תקשיב אני צריך שתעזור לי עם האשה, נכנס ג'וק הביתה והיא מפחדת לזוז, הוא על הוילון והוא ענקי"

 

אשתו בהריון עם תאומים בזמנו (דירת 4 חדרים קטנה יחסית וכבר אז היו להם שלושה ילדים אם כבר מדברים על לגור עם הסבתא בסלון)

ואני בעצמי פוחד מתיקנים, מקקים - ג'וקים

אני עולה למעלה עם בקבוק ריסוס ביד ובחיי השיחה הבאה מתפתחת

 

מה אתה עושה?!?! אני בהריון לא מוכנה שתרסס לי כאן.

אני: אוקיי ביי

היא: לא לא תהרוג אותו

אני: אני לא מתקרב לדבר הזה כשהוא לא מסומם!

היא: אתה לא מרסס!

אני: תקשיבי זה רעל מוחלש שהורג אותו כשהוא נכנס לקן ואז הוא מדביר את כל החברים שלו גם (מה שנקרא רעל מיקרוקפסולרי - הם אוכלים את הרעל ואחרי זמן מסויים הקפסולה שהוא ארוז בה נמסה בתוכם, הורגת אותם והם מפרישים את זה כשהם בקן וכל החברים שלהם אח"כ הולכים זה באחר זה בשרשרת)

היא: אתה לא מרסס

אני: אוקיי ביי

היא: אמאללהההה

 

חשבתי שהיא עוד שניה מתעלפת מפחד - ניגשתי לג'וק שהביט עליי כמו איזה ערס כשהוא על הוילון ואני מוכן להשבע שהוא אמר לי "למ'מה קרה?!?" נתתי לו שפריץ - הבן זנונים קפץ לרצפה ואז הפגשתי אותו עם המטאטא אחרי כמה דקות שהוא יצא זוחל מהפינה.

 

 

השכן אחר כך יורד אליי לדירה וצועק עליי שריססתי - אמרתי לו, רצית שאהרוג את הג'וק? הרגתי - ביי!

 

עכשיו שתבינו - תיקנים, החארות האלה חיים בביוב וחדרי אשפה, הם אוכלים צואה וכל זבל אחר ואח"כ את כל החיידקים של הדבר הזה הם משמרים בשכבת נוזל שיש להם מעל הכנפיים - זה תכלס שריון גנטי - פשוט מחליא לחשוב איזה כמות של מחלות הם מאכסנים על הכנפיים שלהם.

 

זה כל-כך, כל-כך...

איייייכסוש!

 

ואני מגיע מבית שאמא ואבא רצו עו"ד רופא טייס, תואר ראשון, שני במינימום בזמן שאני רציתי להיות הנדסאי\מכונאי רכב ובסוף רק כשהקשבתי לעצמי והלכתי עם האינסטינקטים שלי נהייתי הייטקיסט עם השכלה עצמאית לחלוטין.

 

חוכמה ויכולת כלכלית בעיני מעולם לא היתה נגזרת של השכלה ממלכתית\פורמלית.

הבית של ההורים מאז ומעולם היה הבית של ההורים וכל עוד גרתי שם אמרתי תודה - בטח שלא מתחתי ביקורת.

[bagira]

התפתחו כל מיני שיטות חינוך "חדשות" ואנשים למדו אותן כי היה להם זמן וכסף פנוי, הייתה תנודה חזקה מאוד לכיוון הליברליזם הרך והמלטף, ולאנשים היה זמן פנוי כדי להתערב בחיים של הילדים שלהם אז הם פתאום התחילו לתקשר עם המסגרות החינוכיות ולדרוש דברים עבור הילד המיוחד והמושלם שלהם, ולמורים - שלא באמת הייתה להם יכולת/רצון/כוח (כי משלמים להם 0.7 של כלום) להתנגח עם כל ההורים האלה פשוט אמרו פאק איט, יאללה, שהילד יהיה בכיתת מחוננים, שיקבל מדליה כי הוא הגיע אחרון והוא מבואס שהוא לא קיבל מדליה וכו'.

 

.

 

ללא ספק, חלק גדול מתחלואי דור ה Y נגרמו בגלל תחלואי החינוך שהוענק להם ע"י דור ה X.

 

התפוררות החינוך, המשמעת וכניסתם של ערכי חינוך "מכילים" וכמובן, הורות מרחפת (HOVER PARENTING), מין אפאצ'י שכזה שמרחף מעל כל ילד ומחסל כל "איום" בשם "הזכות המולדת של הילד להיות מאושר", אפילו עמוק את תוך השרות הצבאי.

 

בד בבד, הזכות להגשמה עצמית של הורי דור ה X גרמה להם להפריט את ההורות לכל מי שבזין שלו להתעסק עם הילדים, כולל סוחרי תרופות שמסממים את הילדים שלהם כאילו מדובר בסוסים.

 

 

ראיתי אתמול סטנד אפ של שחר חסון ביוטיוב, הוא דיבר שם ממושכות על זה שהבעיה הכי גדולה שיש בחינוך ילדים היום זה שלילד אין שום חשש מהכפה ועל זה שהוא באוטו לא היה מעיז לשאול את אבא "הגענו כבר" כי הכפה שהייתה עפה אחורה תוך כדי נהיגה הייתה מאוד מוחשית.

 

זה היה מצחיק מאוד אבל באותה מידה נכון ועצוב.

 

ולא שאני חוח מעודד אלימות כלפי ילדים, אבל מעט מאוד פיזיות מדודה ברגעים הנכונים, לא רק שלא הזיקה מעולם לאף אחד, ההפך הוא הנכון.

[falou]

פיזיות מדודה בתחת שלי. תראה לי את מי שהעיף סטירה לילד אחרי ששקל את האופציות והגיע למסקנה שזה עדיף, ולא עפה לו היד כי הוא היה עצבני/מבוהל ואיבד עשתונות

 

פיזיות מדודה זה כשאתה מרתק ילד משתולל.

 

זה לא שכל סטירה היא אלימות נוראה ואיומה, אבל היא בטח לא סימן להצלחה בהורות. היא סימן לכשל.

וכשל מסיבה עיקרית, אתה לא מכה את החלש ממך.

[ChemGuy85]

ראיתי אתמול סטנד אפ של שחר חסון ביוטיוב, הוא דיבר שם ממושכות על זה שהבעיה הכי גדולה שיש בחינוך ילדים היום זה שלילד אין שום חשש מהכפה ועל זה שהוא באוטו לא היה מעיז לשאול את אבא "הגענו כבר" כי הכפה שהייתה עפה אחורה תוך כדי נהיגה הייתה מאוד מוחשית.

 

זה היה מצחיק מאוד אבל באותה מידה נכון ועצוב.

 

ולא שאני חוח מעודד אלימות כלפי ילדים, אבל מעט מאוד פיזיות מדודה ברגעים הנכונים, לא רק שלא הזיקה מעולם לאף אחד, ההפך הוא הנכון.

 

כן, ממש עצוב שילדים היום לא חווים התעללות נפשית וגופנית על ידי הורים עייפים ומתוסכלים שלא יודעים לתקשר עם ילדיהם.

[סאפיר]

פיזיות מדודה בתחת שלי.

 

לא בדיוק הצורה שבה חשבתי שנגלה את זה, אבל סבבה.

[GOLF]

מדי פעם כשאני צוחק על משהו ליד ההורים שלי, אבא שלי זורק משהו בסגנון של "לא הרבצתי לך מספיק כשהיית קטן". מה שכן, בפעם האחרונה שעלתה שיחה בנושא הוא טען בתוקף שמעולם לא הרים עלי יד. לפחות הוא לא איבד את חוש ההומור עדיין

[falou]

לא בדיוק הצורה שבה חשבתי שנגלה את זה, אבל סבבה.

 

לפרחים יפים כמוך רגע ההתגלות הוא בד"כ פחות מדוד...

[YaronNahum]

ולגבי גיל 50

 

ייתכן שאתה תהיה מסודר אבל רוב בני ה 50 בהייטק לא.

 

מעניין מהיכן הקביעה הזאת.

 

אני בגיל 50 , ויש לי הרבה חברים שהתחילו בהיי-טק לפני כ 25 שנה.

כולם עובדים עדיין בהיי-טק.

יש מחסור עצום בידים עובדות בתחום. וכל מי שבעל יכולת לימוד עצמית , ומוכן להשקיע , מוצא עבודה.

מי שנשאר תקוע טכנולוגית בעבר , יכול להיות שהוא בבעיה כיום.

כל החברים שלי עדיין עובדים. (פשוט טרחו להתקדם מקצועית עם השנים )

[bagira]

פיזיות מדודה בתחת שלי. תראה לי את מי שהעיף סטירה לילד אחרי ששקל את האופציות והגיע למסקנה שזה עדיף, ולא עפה לו היד כי הוא היה עצבני/מבוהל ואיבד עשתונות

 

פיזיות מדודה זה כשאתה מרתק ילד משתולל.

 

זה לא שכל סטירה היא אלימות נוראה ואיומה, אבל היא בטח לא סימן להצלחה בהורות. היא סימן לכשל.

וכשל מסיבה עיקרית, אתה לא מכה את החלש ממך.

 

 

 

האינטרפטציה שאתה נותן זה טינאייג'ר שמקבל סטירה מצלצלת לפנים מאבא שלו בעוד שאני בכלל יותר לכיוון של לתת איזה פאצ' חינוכי בישבן לבן 3-4 שעושה לך טנטרם בפרהסיה.

 

וכן, אין לי ילדים (כידוע), אבל יש שלב בהתפתחות של כל גור/ילד שהוא עוד לא מבין הגיון, הוא לא מבין רציונל, אין לו מודעות להתנהגות סוציאלית, הוא מבין מצויין את התגובה של אבא אריה/ שימפנזה/ זאב אם הוא מתקרב לאוכל כשאבא עוד אוכל.

 

דור ה Y במקום לסיים את השלב האומניפוטנצי בגיל 3 מסיים אותו (אולי) בגיל 23.

[sperial]

את אבא אריה אני מכיר.

את אבא זאב אני מכיר היטב.

אבל אבא שימפנזה שייך לשרשור אחר.

[vadim6385]

וכן, אין לי ילדים (כידוע).

 

אז בוא נסכם שלי ולך (ולכמגאי85, ועוד כמה) יש בדיוק את אותה זכות להגיד לאחרים איך לחנך את הילדים שלהם.

[falou]

האינטרפטציה שאתה נותן זה טינאייג'ר שמקבל סטירה מצלצלת לפנים מאבא שלו בעוד שאני בכלל יותר לכיוון של לתת איזה פאצ' חינוכי בישבן לבן 3-4 שעושה לך טנטרם בפרהסיה.

 

 

אז זהו, שטינאייג'ר זה עדיף, כי בן 3-4 לא יכול להחזיר לך, וזה לא חכמה להיות אלים על חלשים.

ואם לבן 4 יש טנטרם, זה בגלל שלא בייתת אותו כמו שצריך בגיל שבו זה מתחיל, והוא שנתיים. והיום אין סיבה להיות קלולס, טנטרם זו התנהגות טבעית בהתפתחות הילד, ויש דרכים מובנות ויעילות להתמודד איתן. זה חלק חיוני בלימוד של זאטוט (בנים יותר מתקשים בזה מבנות) איך להכיל את התסכול שלו, והתו"ל מוכר וידוע ומוכח ועובד.. אם מפספסים את זה, מגדלים ילד שמתקשה חברתית, מול מבוגרים וילדים, ולסגור את הפער הזה שנתיים-שלוש מאוחר יותר... וואללה, ממש קשה, כי הוא כבר נעול בלולאת פידבק לא נעימה עם הסביבה.

וזה היה על טנטרם על קצה המזלג.

ולא, בשום שלב אתה לא סוטר. אתה מגביל את ההתנהגות, בתקיפות, בעקביות, בסבלנות ובטח לא באלימות. הדרך הכי טובה לחנך היא באמצעות מינימום כוח נחוץ, ודוגמא אישית.

 

וכן, אין לי ילדים (כידוע), אבל יש שלב בהתפתחות של כל גור/ילד שהוא עוד לא מבין הגיון, הוא לא מבין רציונל, אין לו מודעות להתנהגות סוציאלית, הוא מבין מצויין את התגובה של אבא אריה/ שימפנזה/ זאב אם הוא מתקרב לאוכל כשאבא עוד אוכל.

 

רק שאנחנו לא חיות ואנחנו לא מתקנים את הגורים שלנו בהתנייה פיסית. זה לא נחוץ. אנחנו מתקנים אחד את השני, בשאיפה, בשימוש בתקשורת שפתית ואחרת. אחד הדברים שנאחנו מחנכים אליו בחברה שלנו זה שאנחנו אוטונומיים על הגוף שלנו. כשאתה מכה ילד לשם ענישה, אתה מפר את הכלל הזה.

[David32]

[דור ה Y עוד ישרוד איכשהו, דור ה Z... זאת באמת שאלה מעניינת. הם חיים כבר במציאות שונה לגמרי.]

 

אני די אוהב את ה"מבוגרים" שעוד לא מעכלים המציאות השתנתה ומה שנראה להם שתופס כדרך חיים איבד כול קשר למציאות.

גם כמגאיי מתעלם פה עם הטענה של "תעבוד קשה". תעבוד קשה כבר מזמן לא תקף.

אולי אם הייתי משחק יותר במחשב הייתי יכול להיות סטרימר שמרוויח יאמבה כסף כי הייתי טוב ומצחיק, אבל אמא לא נתנה לי ואמרה לי לצאת לשחק בחוץ.

פתאום הילדה שהייתה משקיעה זמן בלעשות דברים מוזרים לבגדים שלה אשכרה עושה מזה קריירה בתור דוגמנית אינסטגרם או "מעצבת דעת קהל"

במקום להזמין כתבי רכב להשקה של צמיגים מישלין מעדיפים להזמין קודם influences שיעשו סרטונים ליוטוב/אינסטא/טיקטוק/פייסוש/סנאפצ'ט או לא יודע מה.

מי ידע את זה לפני עשור?

אבל לך תעבוד קשה.

 

לך תעשה תואר, שהוא חצי רלוונטי, שהוא נטו כרטיס כניסה לתעשיה, שבכלל לא אומר שאתה מסוגל למשהו רלוונטי לתחום העבודה עצמו. ואז אל תחליף עבודות (עוד לא הבנתי למה), אל תלמד בבית מחוץ לשעות העבודה. ואז עוד 15 שנה תבכה שאף אחד לא לוקח אותך לעבוד.

 

 

מי שלא מבין את השינויים שקורים בעולם, ובקצב הלא נורמלי שהם קורים בו, דעתו (סליחה כן? אבל...) שגויה.

 

איזו חברה החליטה לזרוק כמה קורקינטים חשמליים עם אפליקציה, ופתאום יש צורך עז במומחי אורבניסטיקה ותחבורה, אבל שגם יבינו בעוד כמה נושאים.

 

ההבדל בידע והיכולות הדרושות מ 'טכנאי רכב' (מוסכנים) בין 2003 ל2019 עצומות, מי יכול לדמיין בכלל מה יהיה ההבדל בין 2019 ל 2025. מה צריך ללמוד מי שרוצה לעבוד בתחום הזה גם בעוד עשור? שניים?

 

להתעלם ולהגיד שזה עצלנים, בכיינים וכו'.

זה שאין שום עצה רלוונטית לתת כפתרון לשאלה - מזה עדיף להתעלם.

 

 

[אגב לגבי מחירי הדיור, יקר לא רק בישראל, זה בסדר, אפשר גם לבדוק מקומות אחרים ולראות שבהרבה מאוד ארצות וערים - לא זול לקנות דירה]

עריכה אחרונה ב-26 ליוני, 2019 על ידי David32