כמה אחוזי מימון לקחתם על הרכב שלכם?

[pooh-bear]

יבגניפ, נראה לי שמה שמטריד אותך הוא ההתנגדות לכלי, ולא לאופן השימוש בו. אז אתה צודק, הכלי עצמו לא אשם. הרי האקדח לא יורה בעצמו, האיראנים מפתחים טכנולוגיות גרעיניות למטרות אזרחיות וכל מי שקונה פרארי עושה את זה רק בגלל הצבע המעלף ואין לו שום כוונה לעבור את המהירות המותרת.

 

בקיצור, אם במקרה יש לך חצי מיליון בבנק, אתה מרוויח לא רע והחלטת שאתה רוצה רכב חדש של 200,000+- ולמנף את ההשקעה שלך בגובה שווי הרכב כי אתה יכול לקבל ריבית טובה ו"לנצח" את הבנק" - סבבה. כל עוד אתה מבין מה העלות החודשית ומה העלות הכוללת.

 

אבל בוא, זה לא המקרה נפוץ. יש הרבה יותר מדי מקרים של אנשים שאין להם הון עצמי אפילו בשווי חצי מהרכב שהם רוכשים, אבל הם ממש רוצים ג'יפ עכשיו, והם גם לא בדיוק ניסו להבין כמה ירידת ערך יעלה להם הג'יפ הזה בשלוש השנים הבאות. אבל זה לא עוצר אותם מלקנות את הג'יפ הזה, וחדש, ברור שחדש, למי יש ראש למוסכים עכשיו.

 

אז ההתנגדות היא לזה.

[יבגניפ]

נכון זה מקרים שונים לגמרי. אני לא בעד קפיצות מעל הפופיק. אני גם לא חושב שזה בהכרח מביא רווח. אני לא יודע כמה אנשים עושים את מה שאתה מתאר. אבל בהחלט הגיוני שיש לא מעט אנשים שחיים מעבר ליכולות שלהם בכל מיני הבטים.

 

ספריאל, נראה לי שאנחנו טוחנים מים. גם קרנות השתלמות שלא מבוססות רק אג"ח מרוויחות לעיתים יותר מזה. בסוף הלוואה זה כלי, שמאפשר נוחות. זה הכל.

[natco]

ואם אני גר ביישוב בפריפריה, ולא רוצה להיות סגור בארבע קירות בגלל שזה לא בא בטוב לחבר הדמיוני של מישהו?

אז תצטרף לקבוצות לחץ שמנסות לשנות את המצב בו 15 אחוז מהאוכלוסיה קובעים את מהלך חייהם של 85 האחוזים הנותרים.

 

בואו, עזבו תיאוריות על אלה שיש להם מליונים בבורסה ולקחים אשראי לקורולה 0 קילומטר.

תכנסו רגע לפורום יעוץ ברכישה. יש שם ממש כרגע שרשור של חייל שהשתחרר השבוע, ורוצה עזרה עם איזו איביזה שחוטה מסוחר בנתניה.

 

יש לו כסף. אל תדאגו. הוא משתמש בכל מענק השחרור שלו פלוס הלוואה קטנה בתנאים מצויינים. משהו כמו 30 אלף.

אל תדאגו, הוא אוטוטו מתחיל לעבוד, ויחזיר אותה.

 

 

החשיפה של המערכת הבנקאית לענף הרכב עומדת על 40 מיליארד שקל. זה הנתון הכח מעודכן שמצאתי.

לצערי הוא כולל גם מימון בנקאי לחברות הליסינג ויבואני הרכב.

אז אין לי נתונים כמה מתוך זה הוא אשראי שניתן למשקי הבית. אבל אני זוכר שלפני שנתיים בנק ישראל כבר הזהיר מהחשיפה המוגברת הזו, והגביל מימון לרכב פרטי ללא יותר מ60 אחוז מערכו. זה לא מבוצע בפועל לא יודע למה.

 

אז באין סטיטסטיקה, המחקר בביצה הקטנה שאני חי בה, הראה לי שאנשים חיים הרבה מעל הפופיק שלהם, ברמת סיכון שאני יכול רק לקנא בה. (כי אני לא מעז לחיות כך).

מכיר רק אחד או שניים, שיש להם את הכסף שעובד בשבילם כל כך טוב, ששווה להם לתת לו להמשיך חעבוד, ולקחת הלוואה לאוטו. בשרשור הזה הכרתי עוד כמה.

 

בכל מקרה, אני אשמח אם כשיזדמן, יוכלו מי מהנ"ל לספר לי איך עושים השקעה בסיכון סביר שמביאה כאלה רווחים מצויינים.

 

כי הכסף שלי, כנראה עצלן, המא***ק.

בקושי עובד ועושה משהו.

 

 

 

 

 

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2019 על ידי natco

[Nemesis]

הכסף שלך כנראה לא עבר חינוך סובייטי אז הוא עצלן.

 

לנו יש רכב ליסינג אחד והרכב המשני עד כה במזומן בלבד.

 

Sent from my SM-G950F using Tapatalk

[redroze]

בסופו של דבר יש עניין של הכנסות, של הוצאות חיוניות, של הוצאות לא חיוניות ושל סדרי עדיפות. כשהבנים שלי היו בני עשרה שילמתי תמורת לימודים ב"ריאלי" כיוון שנראה לי שהתמורה מוצדקת, וגם היום, אחרי שכמה מאות אלפי ש"ח עברו מהחשבון שלי לחשבון של אותו מוסד, אני ממש לא מצטער על כך. ההבדל הוא שהתחלתי לשלם את אותו שכר לימוד כזוג בני 40 פלוס, עם מסלול חיים שכבר הותווה, כשלשני בני הזוג יש מקום עבודה מסודר ופחות או יותר מובטח, ושהאופציות האחרות לחינוך הילדים נראו לו פחות מתאימות מסיבות שונות בעוד שהחינוך היה במקום גבוה מאד בסדר העדיפות.

 

אבל, אולי, הדבר החשוב ביותר הוא דווקא תחילת הדרך, כאשר הייתי רווק שבכלל לא חשב על הקמת משפחה: כבר אז 80-90% מהמשכורת נחסכה. רכב נרכש רק כאשר עברתי למקום עבודה מרוחק ולא היו לי יותר הסעות, וזה היה בגיל 29 (וגם זו ממש לא היתה חדשה. רנו 14 בת 4 פלוס). אז החסכונות האלה, + אלה של הבחורה שהכרתי בגיל 31, ושהגישה שלה היתה דומה מאד, כיסו 2/3 ממחירה של דירה נחמדה בשכונה מצויינת. המשכנתא היתה יקרה, אבל לפחות הסכום היה נסבל.

כמה עולה היום אותה דירה שרכשת בגיל 31?

[discoTD5]

נמנעתי מלהתערב עד עכשיו בדיון, כי באמת זה עוד דיון מיותר. מה רלוונטי אחוז המימון של פלוני או אלמוני לפות"ש?

מאוד נוח ופופוליסטי ללכת לכיוון של אנשים שקופצים מעל היכולות הכלכליות רק כי לשכנים יש רכב חדש.

האם זה נכון? האם זו תפיסה מוטעית? אין לכם מושג. גם אין על זה שום נתון סטטיסטי. אבל מגניב לרשום את זה.

השורה התחתונה היא שהשיקולים הכי חזקים בתחום הכלכלה הם פסיכולוגיים בכלל ולא מבוססי מספרים.

כל אחד יעוות את הסיפור הכלכלי הטהור שלו על מנת להתאים אותו לסיפור הפסיכולוגי שמנחה אותו.

בשורה התחתונה מימון לרכב זה מוצר מדף. טוב יותר או פחות.

הסיפור האישי של כל אחד מכם - לא מעניין להבנת הנושא. הרבה מהטיעונים פה הם מהמקום של (בהקצנה) "זה מה שנכון לעשות, תראו אותי זה בדיוק מה שעשיתי"

וזה מצחיק.

לכל אחד יש את השיקולים שלו.

אם יש דבר אחד שאני יכול לומר לכם על מימון לרכב, וזה כלל אצבע שאשמח מאוד אם תאמצו זה "בלון זה אסון". אל תקחו מימון לרכב עם בלון בסוף. הבלון הזה יתפוצץ לכם בפרצוף, אלא אם יש לכם מקור סילוק כספי מלא לבלון, או אם יש לכם אפשרות מראש לגלגל את הבלון לתשלומים בתנאים טובים (מי שיש לו - יודע). בכל מצב אחר - הימנעו מבלונים.

[Guest Wildlands]

Benor אחרי שתקנה 301, תבין שהיה עדיף ללכת על רכב נורמלי אפילו ישן ב5 או 6 שנים, כי ה301, היא לא רכב, היא כרכרה לא אמינה ובלתי נסבלת על גלגלים.

[vadim6385]

הכסף שלך כנראה לא עבר חינוך סובייטי אז הוא עצלן.

 

אם הוא היה עובר חינוך סובייטי, הוא היה מתבזבז על שטויות, או לחילופין נרקב מתחת למזרון.

 

מה שאין בחינוך סובייטי זה חינוך להתנהלות כלכלית. למשל בעל שמסתיר את ההוצאות מאישתו זה דבר שבשגרה.

 

או הקביעה המטומטמת של "לא מדברים על כסף בבית".

[מלטבשי]

תקנה 301 עם מנוע 1.6 (שמבוסס על ב-NFU) וגיר 6 הילוכים יפני ותראה שזה השילוב הכי מוצלח שקיים.

 

תפסיק להכניס בכל חור (במיוחד באלו שלא קשורים) את העניין של כמה גרוע תוצרת PSA לדעתך

[sperial]

האם זה נכון? האם זו תפיסה מוטעית? אין לכם מושג. גם אין על זה שום נתון סטטיסטי. אבל מגניב לרשום את זה.

זו לא המצאה ישראלית. גם ממש לא חדשה.

 

כפי שאתה כותב, הלוואה היא כלי. צריך לעשות בו שימוש נכון.

 

השאלה הנכונה היא עד כמה נפגעים הלווים משימוש לא נכון בכלי. אני מניח שלבנקים יש נתונים לפחות על המקרים הקיצוניים, אני לא בטוח שהם רוצים לחלוק את המידע עם הציבור.

[stum]

על 200 היום תקבל ריבית שנתית מובטחת, ברוב הבנקים, של כ1% באם תתחייב לסגור לשנה או יותר מכך.

בסוף התקופה, תשלם 25% מס על הרווחים מאותה השקעה.

 

במשך 3 שנים חסכון בבנק, תסיים עם רווח של 4500 שקל.

לא מכיר הרבה סוכניות רכב שמוכרות רכבים ב200, שלא יסכימו להנחה של לפחות 5000 שקל ממחירון, לקונה במזומן.

 

אם תבחר ללכת על ניירות ערך מניות וכו' כו', אתה פותח את עצמך לסיכון של אובדן של חלק ממה שהשקעת או כולו, בתמורה לתשואה גבוה יותר תאורתית.

[natco]

אם הוא היה עובר חינוך סובייטי, הוא היה מתבזבז על שטויות, או לחילופין נרקב מתחת למזרון.

 

מה שאין בחינוך סובייטי זה חינוך להתנהלות כלכלית. למשל בעל שמסתיר את ההוצאות מאישתו זה דבר שבשגרה.

 

או הקביעה המטומטמת של "לא מדברים על כסף בבית".

לא, כי בתרבות הישראלית ממש מקובל לדבר על כסף, ובבתי הספר פה יש אחלה קורסים להתנהלות כלכלית נכונה.

 

(כן, דיסקו. למרות מה שכתבת, יש דבר כזה התנהלות כלכלית נכונה. והוא מוחלט ומתמטי ולא סובייקטיבי. כמו שכתבת על הלוואות בלון, יש עוד מליון חוקים).

 

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

[הרקוליטו]

שלום

על הרכב הראשון שקניתי לקחתי הלוואה של חמישים אחוז . את הרכב הנוכחי קניתי בתשלום אחד רק כי מנהלת הבנק לא הסכימה להתגמש ( וגם אני ) על חצי אחוז ריבית . וכך יצא שגם יש לי רכב שגורם לי לחייך וגם חיוך שדפקתי את הבנק ( ברור לי שלא ) . מבחינה כלכלית יום אימון בערד עולה לי פי שתיים מכל הריבית שהייתי משלם על ההלוואה לאורך כל התקופה . כך שלפעמים ההחלטות באות מהלב .

באופן כללי לא אקח הלוואה לרכב ( או כל דבר אחר ) לפני שתכננתי את המקורות הכספיים הבטוחים להחזרת ההלוואה .

[vadim6385]

לא, כי בתרבות הישראלית ממש מקובל לדבר על כסף, ובבתי הספר פה יש אחלה קורסים להתנהלות כלכלית נכונה.

 

אז תכפיל את זה במקדם של "כסף זה רע, כולם צריכים להיות עניים, וכל מי שעושה כסף זה אויב העם", תשים בחזקת חינוך לדו-פרצופיות (כי מדינה טוטליטרית), ושים את זה במרחב שבו לא היה ממש מוסדות אשראי, וכל הכלכלה התנהלה במזומן בשחור (שנות ה-90),

 

ותקבל קהל תמים שהגיע לארץ ונפל כמו זבובים למלכודות של הלוואות ותשלומים מצד אחד, ונוכלי שיווק רשתי של תוספי תזונה/יחידות נופש בטיזינאבי/שיט כלשהו אחר, מצד שני.

 

סיפור טרי מלפני שבועיים - קניתי רמקול נייד באילת בשביל חבר. הזדמנתי אליו הביתה יום אחד, והבאתי לו את הקניה, כשאשתו ואמא שלה ישבו בסלון. הוא שאל אותי "כמה זה, 200?". "לא, 270" עניתי לו. אמר לי סבבה, בוא נלך למשוך כסף. עד עכשיו הכל בסדר.

 

יצאנו מהבית, והוא התהפך עליי. התחיל לצעוק עליי, למה אמרתי את המחיר מול אישתו.

 

"כי זה המחיר, מה הבעיה עם זה?", עניתי, ולא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי.

 

"אבל איך אתה לא מבין שאמרתי לאשתי 200, כי לא רציתי שה תדע שזה 270, ובכלל מה, אתה לא מבין שלא מדברים על כסף בבית?".

 

אני עדיין לא הבנתי מה הוא רוצה, ושאלתי "מה אתה רוצה מהחיים שלי?".

 

"עזוב, לא משנה", הוא ענה לי, משך את הכסף, הביא לי, ולא חזרנו לשיחה הזאת יותר.

[natco]

זו כבר מחלה אחרת.

בני זוג שמנהלים שתי מערכות כלכליות מקבילות, לא מתואמות, ועם הסתרה הדדית של הוצאות, זה אחלה מתכון לקריסה כלכלית.

 

גם בעניין הזוגיות עצמה יש לי מה להעיר, אבל גם ככה סטינו פה לאוף טופיק מטורף, וגם אני לא מכיר את החבר והנסיבות, אז בוא נעזוב את זה...

 

Sent from my Mi A1 using Tapatalk