כמה אחוזי מימון לקחתם על הרכב שלכם?

[pooh-bear]

לא, אין שום בעיה. גם מי שלוקח משכנתא קונה משהו שהוא יקר מדי ליכולות הכלכליות שלו. ואין שום בעיה עם זה שצעיר בן 23-24, ללא הון עצמי בראשית דרכו בהייטק, למשל, באופן מודע מחליט להשקיע אחוז מסוים מהמשכורת שלו ברכב ספורט חדש. ה-worst case scenario הוא שאותו הצעיר יפוטר והרכב המשועבד ילקח ממנו. כן, לא נעים. לא מתים מזה. ואני גם לא יודע כמה זה קורה, אם בכלל. אבל זה חוזר לפער הגדול בגישה שמוצגת כאן: אתם מתייחסים לחסכון כאחד או אפס. בעוד שברקע יש גם את שאלת השכר והיחס בין ההוצאה החודשית על הרכב לבין ההכנסה.

יש פה הנחה שאומרת שיש איזשהו קשר בין ההכנסה שלך לחיסכון שלך. אם אתה מכניס כל חודש 30,000 ש"ח בנטו (ולא מפרנס משפחה של 10 ילדים) והחיסכון שלך הוא 50,000 ש"ח, הבעיה שלך הרבה (הרבה) יותר גדולה מרכב במימון, כן או לא.

הבעיה העיקרית היא לא מקרי הקצה של פשיטת רגל, אלא שהגישה הזו מובילה אותך לפתוח כל חודש בשורה ארוכה של תשלומים (כי רכב, כי בגדים, כי טלוויזיה חדשה, כי שיפוץ בבית, כי חופשה בחו"ל פעמיים שנה), ואז אתה לא מצליח לחסוך שקל ונהיה מאוד פגיע כלכלית. אז אתה לא פושט רגל, אבל אתה משתעבד לתשלומים על תשלומים וחי מהיום למחר בחרדה שיפטרו אותך (אם אתה לא הייטקיסט צעיר). הייתי שם, לא רוצה לחזור לשם. היום אין לי בעיה להוציא מחר בבוקר 5,000, או 20,000, או 50,000 ש"ח אם צריך, ואני לא מרגיש שום צורך לשדרג את הרכב שלי (שביום טוב שווה קצת יותר מ-40).

 

לא, זו בעיה שאתה ממציא לחלוטין. זו לא טענה שמישהו העלה בכלל עד עכשיו.

לא explictly, לא. אבל משום מה רוב המגיבים פה משווים את מחיר הרכב להון העצמי שלהם. יש מאחורי זה הנחה לא ממש סמויה שאומרת שככל שתרוויח יותר, תרצה לקנות רכב יקר יותר, כי תהנה ממנו יותר.

 

ובבכלל, ממתי תשלומים והתחייבויות זו בעיה בפני עצמה?! אתה לא משלם לספק אינטרנט? לסלולאר? חדר כושר?

בהתאמה: כן, 80 ש"ח ספק + תשתית, כן, 30 ש"ח, לא, אני עצלן וזה יותר מדי כסף בשביל לא ללכת. אפילו למתקנים החינמיים בירקון אני לא הולך.

 

אני באמת לא מבין את חוסר היכולת העקרונית להכיל את ההתייחסות הדומה גם לרכב. קרא לזה Car as a service, אולי בתור הייטקיסט יסתדר לך יותר?

אני אתן לך שני רמזים: א. זה משמעותית יקר יותר מהסכומים שהוזכרו קודם, ו-ב. זה הרבה פחות נזיל מלהתקשר לספק אינטרנט שלך ולהגיד אתה רוצה להתנתק. אפילו אם לספק האינטרנט שלך קוראים הוט.

איך שלא תסתכל על זה, אתה משלם את ירידת הערך שלך באופן חודשי. גם כשאתה קונה רכב במזומן, אתה כבר צריך להתחיל לחסוך לרכב הבא שלך, אז השאלה היא רק אם אתה משלם כל חודש לרכב הנוכחי או לרכב העתידי שלך. כשאתה משלם לרכב העתידי שלך הגמישות התזרימית שלך גבוהה יותר (כלומר, לא יורד לך תשלום בתחילת כל חודש, אתה יכול חצי שנה לא לחסוך כי אתה מובטל ואח"כ לחסוך יותר). ושוב, זו אמנם הטיה, אבל כשאתה קונה במזומן אתה קונה רכב זול יותר ואז אתה גם מוציא פחות על ירידת ערך, כי אתה קונה בכסף שיש לך ולא בכסף שאין לך.

 

ואגב, אני שואל שוב: אתה קונה בגדים בכרמל?

אני כמעט ולא קונה, אבל בגדול אני משתדל לא לקנות מותגים, בטח לא יקרים. אאוטלטים וכאלה, וגם רק כשממש חייבים. דילברט סטייל. אבל סתם כי זה לא מעניין אותי.

[bagira]

לא שאני בא להגן על חנה וולדפוגל, אבל ברור לך שהיא לא קנתה אותה כי "גם לשכנה יש מכונת תפירה חדשה, למה שאני אתפור במכונה בת השלוש שלי שכל הזמן מתקלקלת" אלא כדי לחסוך (לא לקנות קונפקציה, למי שמכיר את המושג) או כדי לייצר הכנסה.

 

.

 

אתה צודק 100% אבל בעצם מוכיח את מה שאני אומר, קניה בתשלומים הייתה פה הרבה לפני שתרבות הצריכה והשופינג האמריקאיות האכילו אותנו את הלוקש של "תקנה חדש, זה יעשה לך טוב".

[Benor]

משתדל לפעול כך כל עוד זה אפשרי .

אין את כל הסכום = לא קונה.

[pooh-bear]

חלק מהאנשים פה עושים דימוניזציה להלוואות כאילו מדובר בלא פחות מהסכם עם השטן .

זה לא הסכם עם השטן (אלא אם בחרת לקחת מהשוק האפור, ואז זה יותר גרוע), זה יותר כמו משככי כאבים - במינון הנכון זה דבר נפלא, רק שאתה עלול להתמכר להרגשה הטובה ולקחת הרבה יותר ממה שצריך ואז זה הופך לרעל.

 

למשל, אם אתה חייל משוחרר בלי שקל על התחת שגר באיזה חור, ומצאת עבודה שאי אפשר להגיע אליה בתחב'צ, אתה יכול לקחת הלוואה קטנה (נניח 20-30), לקנות רכב בסיסי ותוך כמה חודשים להחזיר את כל ההלוואה. במקרה כזה ההלוואה מייצרת לך כלי שמגדיל את ההכנסה שלך בסיכון יחסית נמוך.

מצד שני, אם אתה הייטקיסט צעיר שמרוויח סכום נאה אבל מחליף רכב חדש ברכב חדש כל שנה וחצי שנתיים כי "חיים רק פעם אחת, ויצאה עכשיו בדיוק מתיחת פנים עם עוד 2.8 קג"מ ומולטימדיה חדשה" ומבזבז עשרות אלפי שקלים כל שנה על ירידת ערך בגלל זה, וגם מוציא כל חודש אלפי שקלים על בגדים, בילויים וחו"ל, אתה מהר מאוד נכנס ללופ שאתה חייב המון כסף, לא מצליח לחסוך ולמעשה פשוט חייב להמשיך לעבוד כדי לממן את כל הצריכה המיותרת הזו.

[sperial]

ואין שום בעיה עם זה שצעיר בן 23-24, ללא הון עצמי בראשית דרכו בהייטק, למשל, באופן מודע מחליט להשקיע אחוז מסוים מהמשכורת שלו ברכב ספורט חדש. ה-worst case scenario הוא שאותו הצעיר יפוטר והרכב המשועבד ילקח ממנו.

 

הבעיה הרבה יותר חמורה. ירידת הערך + הריבית על ההלוואה שייקח גבוהות בהרבה מאלה שיגרמו על ידי רכישת רכב בן 3, או אפילו סופרמיני חדשה. ובעוד כמה שנים הוא ירצה להקים משפחה, ואז יצטרך לקחת משכנתא גבוהה יותר, נניח ב-50 אש"ח. לא נורא. עד שישה יחשב לך כמה ריבית תשלם על אותם 50 אש"ח במשך 30 שנה.

ובבכלל, ממתי תשלומים והתחייבויות זו בעיה בפני עצמה?! אתה לא משלם לספק אינטרנט? לסלולאר? חדר כושר? אני באמת לא מבין את חוסר היכולת העקרונית להכיל את ההתייחסות הדומה גם לרכב. קרא לזה Car as a service, אולי בתור הייטקיסט יסתדר לך יותר?

 

ואגב, אני שואל שוב: אתה קונה בגדים בכרמל?

התשלומים תמורת אינטרנט וסלולר הם מבחינתי תשלומים חיוניים, כמו חשמל ומים. אז אני מוציא אותם. ובניגוד לחשמל ומים יש לי אפשרות לבחור ספק, אז אני בודק האם יחס העלות - תמורה מוצדק מבחינתי. זה לא שאני מדלג בין ספקים כל חצי שנה, אבל בהחלט בודק האם התכנית מתאימה לצרכים שלי. וגם עם שתי משכורות של אקדמאים בכירים עם 35 שנות וותק אולי אני לא קונה בגדים בכרמל, אבל כן בקאמורה. פעם אחת בחיים קניתי שני זוגות מכנסיים מותגיים במבצע של 100 ש"ח לזוג, אז הם שימשו אותי הרבה שנים (ואל תחשוב שאני זורק את הקאמורה אחרי שתי כביסות. ממש לא - רק כאשר הם נשחקים).

 

בסופו של דבר יש עניין של הכנסות, של הוצאות חיוניות, של הוצאות לא חיוניות ושל סדרי עדיפות. כשהבנים שלי היו בני עשרה שילמתי תמורת לימודים ב"ריאלי" כיוון שנראה לי שהתמורה מוצדקת, וגם היום, אחרי שכמה מאות אלפי ש"ח עברו מהחשבון שלי לחשבון של אותו מוסד, אני ממש לא מצטער על כך. ההבדל הוא שהתחלתי לשלם את אותו שכר לימוד כזוג בני 40 פלוס, עם מסלול חיים שכבר הותווה, כשלשני בני הזוג יש מקום עבודה מסודר ופחות או יותר מובטח, ושהאופציות האחרות לחינוך הילדים נראו לו פחות מתאימות מסיבות שונות בעוד שהחינוך היה במקום גבוה מאד בסדר העדיפות.

 

אבל, אולי, הדבר החשוב ביותר הוא דווקא תחילת הדרך, כאשר הייתי רווק שבכלל לא חשב על הקמת משפחה: כבר אז 80-90% מהמשכורת נחסכה. רכב נרכש רק כאשר עברתי למקום עבודה מרוחק ולא היו לי יותר הסעות, וזה היה בגיל 29 (וגם זו ממש לא היתה חדשה. רנו 14 בת 4 פלוס). אז החסכונות האלה, + אלה של הבחורה שהכרתי בגיל 31, ושהגישה שלה היתה דומה מאד, כיסו 2/3 ממחירה של דירה נחמדה בשכונה מצויינת. המשכנתא היתה יקרה, אבל לפחות הסכום היה נסבל.

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2019 על ידי sperial

[יבגניפ]

יש פה הנחה שאומרת שיש איזשהו קשר בין ההכנסה שלך לחיסכון שלך

לא. יש פה טענה שכבר הסכמת איתה שזה לא בינארי. וליחס בין הכנס לגובה התשלום החודשי בהחלט יש משמעות.

לא explictly, לא. אבל משום מה רוב המגיבים פה משווים את מחיר הרכב להון העצמי שלהם. יש מאחורי זה הנחה לא ממש סמויה שאומרת שככל שתרוויח יותר, תרצה לקנות רכב יקר יותר, כי תהנה ממנו יותר.

אני לא ראיתי אף אחד כותב את זה. הטענה היחידה שלי בהקשר הזה היא שהיחס בין ההון העצמי שלך והתוכניות שלך לעתיד לבין הסכום שאתה רוצה להוציא במזומן צריך להיות של כמה סדרי גודל, לדעתי, כדי שבאמת יהיה הגיון בהוצאה חד פעמית גבוהה. ולכן אני אומר שהאמירה "אל תקנו בהלוואה, אלא מה שיש לכם" היא makes sense רק אם אתה גם מציע באותה הנשימה לא לקנות רכב שעולה יותר מלא יודע.. 20,000?

אני אתן לך שני רמזים: א. זה משמעותית יקר יותר מהסכומים שהוזכרו קודם, ו-ב. זה הרבה פחות נזיל מלהתקשר לספק אינטרנט שלך ולהגיד אתה רוצה להתנתק. אפילו אם לספק האינטרנט שלך קוראים הוט.

איך שלא תסתכל על זה, אתה משלם את ירידת הערך שלך באופן חודשי. גם כשאתה קונה רכב במזומן, אתה כבר צריך להתחיל לחסוך לרכב הבא שלך,

תראה בדיוק מה אתה כותב: ברור לך שהוצאה על רכב זה משהו שילווה אותך. אם לא תשלומים, אז בזה שאתה חוסך בערך על אוטומט. זה בדיוק זה. להסתכל על ירידת ערך של רכב זה לא מעניין, ואתה עצמך מצביע כאן על העובדה שזו הוצאה שתלווה אותך כל עוד אתה כשיר לנהיגה, או לא מחליט לעבור לאופניים בלבד. אז אין שום שוני אמיתי בין זה לבין לשלם על האינרנט, במובן הזה שזו אף פעם לא הוצאה אחת וגמרנו עם זה לנצח.

ואז יצטרך לקחת משכנתא גבוהה יותר, נניח ב-50 אש"ח.

זה לא חישוב נכון. ההבדל הוא בריבית שישלם על ההלוואה. ופה נכנס מה שעיצבן אותך: את הפער הזה אפשר לסגור השקעה של הכסף.

הדיבורים על ירידת ערך רלוונטיים רק למצב שבו אתה רוצה למכור את הרכב ומגיע לפער כלשהו משמעותי בין כמה שאתה חייב לכמה שהרכב עולה. אחרת זה פשוט לא מעניין.

[natco]

וואו ספיראל, אחרי שקראתי את ההודעה האחרונה שלך, גללתי שוב לסמלון בהתחלה, כדי לראות אם לא אני כתבתי אותה.

המסלול שלנו מאד דומה, וכנראה של עוד רבים מבני דורנו, כולל פו הדב, שמנסה ללא הצלחה להסביר שתרבות הצריכה המטורפת היא לא מציאות הכרחית כמו שזה מוצג, אלא בחירה, והיא לא היתה כאן תמיד.

 

אם תעברו על השרשור מתחילתו בעין סוציולוגית, תראו שאפשר ממש לאפיין את הדורות לפי התגובות.

וההתמכרות לתרבות הצריכה המיידית נראית טבעית יותר ויותר לכותב, ככל שהוא שייך לדור צעיר יותר.

המילניאלים שבינינו, כבר מגינים עליה כעל אדיאולוגיה...

 

אני לעומת זאת, דוגל בשיטה ה"פלורליסטית" (שמסתכמת במקרה הזה במשפט ה'חוכמה' "שכל אחד ישבור את הראש שלו לבד".)

לא כולם צריכים להצליח לקנות דירה בגיל 30, וגם מוקי שינדמן (הוא עדיין בעל השליטה ב"מימון ישיר"?) צריך להתפרנס ממשהו

 

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

[Benor]

אין כסף לקורולה אז נקנה 301/טיפו

אין כסף לאיביזה אז נקנה / דאצ'יה סנדרו

אין כסף לספארק/פיקנטו אז נקנה c1

 

אין לנו 60-100 אלף נזילים ביד, אז נקנה ספייסטאר משומשת ב25-30 אלף.

בגדול ככה אני חושב.

אין לא את זה ולא את זה? אז נמתין.

אלא אם כן אין ברירה אחרת ויש מצבים כאלה.

[avargel]

רכב לא עולה לך כמה ששילמת עליו

העלות האמיתית היא הדלתא בין הרכישה למכירה

 

לכן

אם אתה קונה קורולה ב 130 ומוכר ב70 אחרי כמה שנים

 

או רונה ספייסטאר ב80 ומוכר ב 20 אחרי אותו פרק זמן

 

ההפרש הוא לא 50 לרעת הקורולה, אלא 0.

 

*לא הכנסתי לתחשיב עלויות ריבית או הפסד על אי השקעה של ההון. המטרה פה היתה רק לסבר את האוזן, שקורולה לא עולה 50,000₪ יותר מספייסטאר

[vadim6385]

אין כסף לקורולה אז נקנה 301/טיפו

אין כסף לאיביזה אז נקנה / דאצ'יה סנדרו

אין כסף לספארק/פיקנטו אז נקנה c1.

 

אין כסף לקורולה חדשה, אז יורדים בשנתון לקורולה ממודל ישן יותר, פה זה נגמר.

 

בשביל לקנות 301/טיפו במקום קורולה, צריך להיות בן אדם מאוד מיוחד.

[Benor]

את הטיפו אתה עדיין תקנה סביר להניח כ"חדשה" ואת הקורולה כמשומשת.

אני מעדיף לקבל רכב משנתון מתקדם יותר מאשר סמל.

[Benor]

רכב לא עולה לך כמה ששילמת עליו

העלות האמיתית היא הדלתא בין הרכישה למכירה

 

לכן

אם אתה קונה קורולה ב 130 ומוכר ב70 אחרי כמה שנים

 

או רונה ספייסטאר ב80 ומוכר ב 20 אחרי אותו פרק זמן

 

ההפרש הוא לא 50 לרעת הקורולה, אלא 0.

 

*לא הכנסתי לתחשיב עלויות ריבית או הפסד על אי השקעה של ההון. המטרה פה היתה רק לסבר את האוזן, שקורולה לא עולה 50,000₪ יותר מספייסטאר

 

והכל בהנחה וזה ימשיך להתקיים ךה שטיוטה תמשיך לשמור את הערך שלה.

 

אבל זה בדיוק העניין. כל המכוניות האלה פג'ו/מיצובישי/סיטרואן/שברולט/רנו מאפשרות לך "להנות משוק היד 2 ברכב חדש יחסית בזול.

זה לא מתקיים רק לצד אחד.

[avargel]

רק רציתי להמחיש נקודה.

 

תתעלם לרגע מהשמות והמספרים. מצידי תחליף את טויוטה ברנו ואת הספייסאטר בdr350

 

 

הנקודה היא שעלות הרכב היא הדלתא בין מחיר הרכישה למכירה, ואת זה צריך להשוות.

[sperial]

 

זה לא חישוב נכון. ההבדל הוא בריבית שישלם על ההלוואה. ופה נכנס מה שעיצבן אותך: את הפער הזה אפשר לסגור השקעה של הכסף.

הדיבורים על ירידת ערך רלוונטיים רק למצב שבו אתה רוצה למכור את הרכב ומגיע לפער כלשהו משמעותי בין כמה שאתה חייב לכמה שהרכב עולה. אחרת זה פשוט לא מעניין.

יש לך כאן 3 טעויות עקרוניות:

 

1. פער הריבית - אולי הריבית הנומינלית על משכנתא תהיה יותר נמוכה, אבל כיון שהיא נפרשת על שנים רבות הסכום האבסולוטי יהיה יותר גדול, ובהרבה. חפש בהודעה שלי את המשפט שכולל את השם המפורש, כהן המשכנתאות של הפורום.

 

2. סגירת הפער על ידי השקעה - לא נכון. יכול להצליח, יכול להכשל. עקרונית הבנק או "חברת המימון" ידרשו ריבית גבוהה מהרווח שהם צופים בהשקעות אחרות, שאם לא כן הם היו מעדיפים אותן. לפיכך, כדי "להכות את הבית" אתה צריך להשקיע בסיכון גבוה, ויכול להפסיד לפחות כשם שאתה יכול להרויח. אפילו מבחינת משקיע ממולח מדובר בסיכון משמעותי. מבחינת התוחלת כנראה שהשקעה תכניס פחות ממה שתעלה הריבית, הרי בשביל זה יש מומחי השקעות ואקטוארים שמחשבים את הריבית המבוקשת.

 

3. ירידת הערך רלוונטית תמיד. הרכב לא חי עד אין קץ, באיזה שהוא שלב, ולא משנה אם זה אחרי 3 שנים א אחרי 13 שנים, הוא לא ימלא את ייעודו, ואז יהיה עליך למכרו. ההפסד מובטח, ואם תרצה להחליפו ברכב יותר צעיר בעל תכונות דומות יהיה עליך להוסיף ממון, שאותו יהיה עליך לחסוך (או, כמובן, לקחת הלואה מחדש, ולשלם דמים וריבית וכל הכרוך בכך. וכלל לא מובטח שהריבית בעוד מספר שנים תשאר נמוכה כמו בימים אלה).

[Holland]

מבחינה כלכלית, בפער הריביות הקיים, אין ספק שמבחינה כלכלית כדאי לקחת הלוואה לרכישת רכב, בתנאי שהתזרים השוטף של הלווה הוא חיובי והוא לא "קופץ מעל הפופיק".

 

אני בגישה שהכסף שלי צריך לעבוד בשבילי. כל הכספים שלי מושקעים באפיקים שונים ולא עומדים בעו"ש. אני יכול לרכוש רכב חדש במוזמן, אבל למה שאשחרר כספים מהשקעה טובה כדי לקנות רכב? ברור שעדיף לי לקחת הלוואה בפריים מינוס חצי ולהשאיר את ההשקעות, שימשיכו לעבוד בשבילי.

 

מה שאני בודק בליקחת ההלוואה הוא מה סכום ההחזר החודשי ואיך הוא משתלב במאזן החודשי השוטף של המשפחה (הכנסות מול הוצאות).

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2019 על ידי Holland