'תיקון' מזגן בעזרת החלפת הגז במערכת - ותודה לחבר הפורום שהעשיר את הידע שלי.

[yosi05]

שלומות.

 

יש ברשותי בלון גז 134A, סעפת שעוני לחץ, שסתומי חיבור יעודיים לרכב ומד טמפרטורה דיגיטלי מדוייק (בעל הפרדה של 0.1 מעלה צלסיוס). כמו כן יש לי משאבת וואקום.

אתמול הגיע אלי חבר פורום חביב עם סיטרואן C4 משנת 2008. המזגן ברכב קרר אבל חלש מאד. הוספה קלה של גז למערכת לא שינתה את התמונה אלא במעט מאד.

כשעקבתי אחר התנהגות הטמפרטורה בפתח יציאת אוויר (הכנסה של הדוקרן של מד הטמפרטורה לעומק המכסימלי האפשרי כדי לחוש בטמפרטורת האוויר, כשהסחרור במצב אוויר פנים) וכשהמפוח במצב 2 (מ-4 מהירויות אפשריות בדגם זה) ראיתי שבניגוד למה שאני רגיל למדוד, המדחס התנתק בבערך 16 מעלות. באופן ברור נראה על מד הטמפרטורה שהמדחס נכנס ויצא מפעולה (ברכב זה יש שסתום המנהל את תפוקת המדחס, לא חיבור וניתוק שלו באמצעות מצמד פולי) אבל לא ברמות הטמפרטורה שאני מכיר.

חשדתי ששסתום המדחס פגום אבל היות ושווי הגז הוא שקלים בודדים וממילא היו ברשותינו כל הכלים הנדרשים (אני לא משתמש במשקל, לא כי אין לי אלא כי מצאתי שזה לא חיוני) החלטנו להחליף את הגז במערכת, סוג של 'מכסימום לא יעזור'.

לאחר ריקון הגז וביצוע וואקום עמוק - כולה 12 דקות - התחלתי להוסיף גז בהדרגה. חשוב לציין שנישפתי בקפדנות כל קטע במערכת הצינורות באמצעות הפריאון כדי להבטיח ששום כמות של אוויר לא תחדור למערכת.

המזגן התחיל להקפיא. טמפרטורת הניתוק ירדה למשהו סביב 5.5 מעלות צלסיוס, כשהמנוע בסיבובי סרק. צחקנו שלאשתו הנוהגת ברכב ביום יום יהיה קר מדי.

אינני יודע למה היה במערכת חומר לא מתאים למיזוג, האם זה אוויר או גז לא מתאים אבל מניסיוני בכמה עשרות מכוניות זו פעם ראשונה שנתקלתי בכך.

מעכשיו כל שהבחור יצטרך לעשות זה להוסיף מעט גז מדי שנה או שנתיים כי במערכת היה לחץ רב כך שבוודאות אין אצלו דליפה משמעותית.

ואני העשרתי את הניסיון האישי שלי עם מזגנים סוררים.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-24 ליולי, 2017 על ידי yosi05

[UnfacedMan]

מעניין מאוד. איך יכל להיות אוויר בלחץ דחיסה של גז מזגנים?

[teyal]

מעניין, אבל מדוע אתה לא ממלא לפי משקל?

להבנתי זו השיטה הכי מדויקת.

[yosi05]

לגבי איך יכול להיות אוויר במערכת המדחס - קודם כל אינני בטוח שזו הסיבה ולא גז מזגן מסוג לא מתאים. יש בעולם ממחזרי גז והשד יודע מה דחפו לאוטו המסכן בעבר. אתה גם צריך להביא בחשבון שבצינורות מילוי הגז, ובוודאי אחרי ביצוע וואקום, יש סבירות גבוהה לחדירת אוויר אלא אם קיימים שסתומים מתאימים המונעים זאת. בעבודה ביתית, גם ברכב וגם במזגן דירתי חשוב למנוע כל חדירה של אוויר לצנרת, כך שנישוף קפדני הוא פיתרון אידאלי. זו גם הסיבה שאני נמנע ככל יכולתי מהגיע למתקנים מקצועיים המוציאים את הגז מהמערכת ומחזירים גז ממתקן המיחזור. אינני מכיר את פרטי המכשיר ויש לי ספקות (לא ידע אלא ספק) אם במכשיר מסחרי כזה קיימת קולונה המבטיחה שרק גז 134A נקי יוחזר לרכב וגם אם כן, מה מצבה. זו ישראל הידועה בקומבינות ולכן אני מעדיף לעשות זאת לבד.

 

לגבי למה לא לשקול את הבלון ולהחזיר גז לפי המומלץ בתווית מתחת למכסה המנוע - יש לכך כמה סיבות.

ראשית, כמות הגז הנדרשת קטנה וכל תזוזה בצינור המילוי המוביל מהבלון לסעפת המילוי עלולה לשבש במעט את הקריאה.

שנית וזה לדעתי הרבה יותר חשוב, חישוב כמות הגז מביא בחשבון מחליפי חום נקיים ויעילים, הן חיצונית (אבק, בוץ, קורוזיה, כיפופים בצלעות הקירור של מחליף החום וכדומה) והן פנימית (לפחות במזגנים ביתיים נוצרת שכבת ציפוי מריאקציה בין השמן, הפראון וצנרת מחליף החום). הזדקנות זו מפריעה לפעולת החלפת החום כך שהלחצים וכל נקודת העבודה משתנים. בעיניי עדיף להקדיש עוד רבע שעה למעקב אחרי הלחצים משני צידי המדחס ולטמפרטורת האוויר בפתחי המיזוג על היצמדות לנתוני ייצרן שהם בהכרח המלצה כללית.

 

בעבר כשקניתי מזגן משומש ישן דאגתי שהמדחס החדש שנשתל בו יהיה פחות חזק מהמקורי (כמובן תוך התאמה של הצינור הקפילרי לתפוקה החדשה). הרעיון הוא להזדקק לפחות החלפת חום כך שגם מחליפי החום הישנים יתפקדו היטב.

 

יתכן ששיטות 'יוסי' פחות מסודרות אבל כל המכוניות בהן הוספתי גז בשיטתי ממזגות היטב, אלא אם יש דליפות או תקלות בשסתומי הבקרה. יום אחד אצטייד גם בגלאי דליפות מקצועי (משהו סביב 1500 ש"ח) ואז בכלל יהיה מעניין.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-24 ליולי, 2017 על ידי yosi05

[פריג'י]

כן ירבו שרשורים מסוג זה! תודה על השיתוף.

[danniel]

לא ברור לי העניין של ניתוק המדחס, הרי אתה טוען שזה מדחס ספיקה משתנה (ככה אני מבין מדבריך לפחות) אז אין ניתוק מדחס בגלל טמפרטורה ואז אתה מציין שיש ניתוק בטמפרטורה מסויימת.

תוכל להבהיר?

כמו כן מה זה השיטה הזאת של "הנישוף" כדי למנוע חדירת אויר למערכת?

[מרק10]

פעולת הנישוף של יוסי מזכירה לי את פעולת הנישוף (ניקוי) אשר מבצעים כול תקופה מסויימת לצנרת שמוליכה מים חמים או לאחר שיפוץ של הצנרת בתחנות הכוח של חברת החשמל.

[איציק נ.]

מדובר במדחס, עם קלאץ', בעל שסתום ספיקה משתנה מפוקד אלקטרונית.

 

בדגמים חדשים לגמרי שהוצגו ב 2008 ואילך, יש כבר מדחס ספיקה משתנה מלא (ללא קלאץ' עד כמה שאני מכיר) - כמו למשל ב 207, 308 וכד'.

[yosi05]

בזמן שמדחס המזגן נכנס לפעולה אין שום נקישה, וכך גם כשהוא מנותק. כמובן שאני מתכוון באמצעות מתג ההפעלה/כיבוי שלו. לכן ברור לי שיש שם ויסות רציף כלשהו. זה מתיישב לגמרי עם דברי איציק לגבי שנתון הרכב -2008.

הנישוף המדובר הוא פשוט הזרמת פריאון דרך הצנרת כשחיבורי הקצה רופפים. לאחר כמה שניות הזרמה מחזקים אותם ואז ברור שלא נשאר אוויר במערכת.

לגבי ניתוק/חיבור המדחס - מד הטמפרטורה מראה (בפעולה מתמשכת של המזגן) ירידה של הטמפרטורה עד לנקודת מינימום ואז (ללא רעש מכני נלווה) הטמפרטורה מתחילה לעלות עד מכסימום מסוים ושוב יורדת וחוזר חלילה.

אלה נקודות הקיצון. במזגן המדובר הטמפרטורה המינימלית הייתה גבוהה בהרבה מהדרוש והחלפת הגז גרמה לה לרדת במינימום עד בערך 5.5 מעלות צלסיוס.

מהתבוננות בפעולת המזגן בדי הרבה מכוניות ראיתי שלמערכת יש עודף קירור כך כשגם כשהטמפרטורה האופפת 35 מעלות ויותר ובעמידה במקום בסרק (רק מאווררי הקירור מבצעים החלפת חום עם הסביבה) המזגן מתנתק כלומר מגיע לטמפרטורת המינימום הדרושה, תוך כמה עשרות שניות המדחס מתחיל שוב להוריד את הטמפרטורה ושוב מתנתק. כל זאת כשחלונות הרכב סגורים, במהירות מאוורר פנים 2 (מ-4) או 4 (מ-8 ) וכשמתג הסחרור במצב של איוורור פנים.

לא נתקלתי עדיין ברכב תקין שסבל רק מחוסר גז שבו בשיטה שתארתי לא הגעתי למוד עבודה כזה של cut in/cut out.

ה-C4 הייתה הראשונה שבה הפסקת פעולת הקירור התבצעה סביב 16 מעלות צלסיוס, וכפי שמסתבר הגז היה אשם בחריגה.

 

כדי לחדד - מדחס מתנתק כלומר מפסיק לקרר. יתכן שמדידה מדויקת הייתה חושפת שעדיין יש ספיקה זעירה כלשהי של המדחס אבל התבוננות במד הטמפרטורה בתא הנוסעים מראה בברור עלייה הדרגתית בטמפרטורה.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-24 ליולי, 2017 על ידי yosi05

[innvision]

בדרך כלל בתכנון מערכת עם מחליפי חום, נלקחים בחשבון משקעים שונים שנוטים לפגוע במוליכות התרמית של המערכת, יכנס לדוגמא לחישוב המערכת כ – f.f (fouling factor), לא מדובר בנתון שהמצאתי ולפעמים מדובר בהערכה מושכלת של מתכנן המערכת. במקרה שיש צורך בתחזוקה, יצרן המערכת בדרך כלל יתריע על כך (כמו לדוגמא ניקוי תקופתי של מחליף חום פלטות, לא ברכב כמובן). אם זה לא מספיק משכנע, לא חסרים מזגנים ביתיים אפילו בני 20 שנה שמערכת הגז שלהם עדיין הרמטית והם מתפקדים טוב מאוד (למרות המשקעים שנטען שפוגעים כל כך בתפקוד המערכת).

 

בחרת למלא גז על סמך הניסיון שלך ולפי לחץ וטמפ', זו זכותך המלאה, וכל הכבוד, אבל, לטעון ששימוש במשקל אינו חיוני, והיצמדות לנתוני ייצרן הם בגדר המלצה, זו הטעייה בעיניי. מי שקורא את מה שרשמת עוד עלול להתרשם שמילוי "לפי הרגש" היא הדרך הנכונה והתקינה- מה שכמובן אינו נכון.

כאשר אתה בודק לחצים, אתה בודק בטמפ' פנים וחוץ מסוימות, אתה כמובן לא נמצא בסביבה מבוקרת ולא במתקן בדיקה ששומר על הטמפ' האלו קבועות. היא לכך כל שינוי בסביבה שלך ישפיע על הלחצים ועל כמות הגז שאתה תמלא.

 

מעבר לכך, אתה מדבר על מערכת ספיקה משתנה מנוהלת מחשב, אני לא יודע איך המערכת ברכב הזה מתנהגת (ובטח שלא בכל רגע ורגע נתון). אני אתאר פה מצב היפותטי שלאו דווקא מתייחס למערכת הזו, אבל יכול להמחיש בעיתיות. נאמר שהמערכת מנסה לשמור על לחץ יניקה ולחץ דחיסה קבוע או על שיחון יתר מינימלי כלשהוא, כאשר אתה ממלא גז, המערכת משנה ספיקה ומנסה להגיע לפרמטר יעד כלשהו. לדעתי אין לך דרך לדעת שאתה באמת עובד בלחץ הנכון ובספיקה הנכונה. גם אם תעצור שתתייצב על לחצים הגיוניים מבחינתך, איך תדע שהמערכת עובדת בספיקה המתאימה לתנאים, ולא בוצע שינוי כדי לפצות על חוסר\עודף גז. במערכת ביתית עם ספיקה משתנה, לדוגמא, ניתן להכניס את המערך "למצב בדיקה" ואז לבדוק את הלחצים כאשר המערכת "נעולה" ולא תנודתית. אני יכול לשער שיש אפשרות כזו גם במחשב הרכב.

 

בנוסף, כאן אולי זה פחות רלוונטי כיוון שהמערכת בעלת ספיקה משתנה מבוקרת מחשב, אבל בדרך כלל במערכת "סטנדרטית" יש לעבוד בסל"ד מוגדר עבור הבדיקה ולשמור עליו. ככה שגם במערכת כזו קשה לשמור על מצב יציב לגמרי.

 

עניין נוסף הוא שעון הלחצים, אני לא יודע מה הרזולוציה והדיוק שלו, וגם זה ישפיע על כמות הגז. כמובן שגם למשקל יש רזולוציה ודיוק מוגבלים, אבל הם מאפשרים בדרך כלל מילוי מדויק מאוד. בנוסף אם משתמשים במשקל מתאים לא צריכות להיות דאגות על קריאות תנודתיות, ואם יש חשש אז המשקלים היום גם יודעים להתחבר עם שסתום למיכל המילוי ולעצור ללא מגע יד אדם ברגע שהכמות הנכונה שהוגדרה מולאה. שלא לדבר על מכונות מילוי ייעודיות לרכב שמבצעות את "הנישוף" המדובר באופן אוטומטי, ובכלל את כל התהליך.

 

כמות קרר לא נכונה יכולה להשפיע על תפוקת הקירור ו\או מקדם היעילות של המערכת, לפעמים מדובר בשינויים שלא ניתן להרגיש באופן רגיל, גם אם מדובר באחוזים לא מבוטלים. כלומר מזגן שעל פניו נראה שעובד תקין, יתכן וחורג משמעותית מנתוניו המקוריים, ואולי רק במצבי קיצון יהיה ניתן להבחין בשינוי.

 

לסיכום, יש סיבה שהיצרן מציין מילוי לפי משקל, ובראש ובראשונה היא כדי שתמולא במערכת כמות הקרר המדויקת והמיטבית (לפחות לפי התנאים אליהם תוכננה המערכת) ללא קשר לתנאי הסביבה (שאין לנו שליטה עליהם) או המצב בו נמצאת המערכת.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2017 על ידי innvision

[yosi05]

מסכים עם כל מילה, ועדיין האויב של הטוב זה המצוין.

הייתי מצפה שבדבריך על מזגנים ביתיים ותיקים תוסיף משהו ממשי על ירידת הביצועים בגלל עלייה בלחצי הראש עקב פגיעה בהחלפת החום עם הסביבה (במעבה) ולא תסתפק בהערה כללית על תפקוד לאחר 20 שנה.

כמו כן לא התייחסת להסתייגות שלי מטיב הגז המוחדר ממערכות אוטומטיות בהתחשב ברמת התחזוקה של הישראלי המצוי.

אולי ארים את הכפפה ובהזדמנות קרובה אמלא גז בשיטה בה אני רגיל, אוציא אותו ואמלא שוב תוך שקילה מדויקת ככל שהמשקל שלי יאפשר, ואז (וכמובן בתנאים זהים עד כדי משב רוח בסביבה) אשווה לחצים וטמפרטורה בפתחי האוויר בשני המצבים.

אם תצטרף לניסוי כזה רק אשמח.

 

יוסי

[innvision]

אני אשמח להצטרף, כמובן שאין לי ספק שאתה תסדר מצוין, רק עבור החוויה . שלא תבין אותי לא נכון, גם לי יצא למלא גז ברכב שלי לפי לחצים, אבל אצלי זה "מזגן טיפש", וגם שם, אני יודע שאני לא ממלא את הכמות המדויקת.

 

אתה צודק בקשר לעלייה בלחץ הראש במזגן ישן, אבל, כמו שאמרת זה יכול גם להיגרם כתוצאה ממעבה מלוכלך חיצונית או מאוורר תקול וכולי... אז אני לא יודע כמה אני יכול לייחס לגורמים "ברי-תיקון" וכמה למשקעים הפנימיים.

 

לגבי רמת האחזקה של הגז. באופן עקרוני לפי מה שידוע לי ( אני לא איש מיזוג רכב), יש מכונות שבודקות את סוג הגז והאיכות שלו (כמה הוא "טהור") לפני טעינה של גז חדש ממיכל חדש וגם לפני ביצוע ריקון מהמערכת ברכב, במידה והגז לא עומד בסטנדרט, המכונה תתריע על גז לא מתאים או לא טהור. למרות זאת, יש משהו בחשש שלך לגבי איכות האחזקה של המכונה וטיב הגז. אתה באמת לא יכול לדעת אם המכונה עברה אחזקה כמו שצריך, החלפת פילטרים, הקפדה על הנהלים, וסוג השמן שבשימוש. אני מתאר לעצמי שאולי עדיף לפנות למישהו שהמכונה שלו חדשה יחסית ומתוחזקת, והכי חשוב מפעיל בעל ידע והבנה, ולא רק מישהו שלוחץ על כפתור.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2017 על ידי innvision

[מרק10]

כול הכבוד ל-innvision וליוסי על התשובות המקצועיות.

[danniel]

הנישוף המדובר הוא פשוט הזרמת פריאון דרך הצנרת כשחיבורי הקצה רופפים. לאחר כמה שניות הזרמה מחזקים אותם ואז ברור שלא נשאר אוויר במערכת.

אתה כנראה מתכוון לקרר R134A ולא לפראון.

אבל למה לבחור שיטה בזבזנית ומזהמת סביבתית ולא פשוט להשתמש בכלים שברשותך (סעפת שעונים, צנרת ומשאבת וואקום)?

אגב אם יש לך משקל, תשתמש בו, תגיע לתוצאות טובות יותר של ביצועי מזגן וכמובן מבחינת אבחון זה פקטור שאותו אפשר להוריד מהפרק ולא לבזבז זמן על ניסיונות של מילוי וריקון קרר לפי רגש עד שמקבלים תוצאות שנראות לך סבירות.