מדוע במנוע ה 1.2TSI בלימת המנוע כמעט ואינה מורגשת?

[menir1]

Tom, ניפחת פעם גלגל של אופניים במשאבה ידנית? אתה צריך להפעיל כח לדחוס את האויר, ואם אתה לא מפעיל מספיק כח על המשאבה, אז הבוכנה לא יורדת. בדיוק אותו עקרון במנוע אשר ללא פעימת "העבודה" (שוב, לא מוזרם דלק, אז אין הצתה) המנוע מסתובב מכח האינרציה, ומהירותו יורדת כתוצאה מהחיכוך הנוצר עם דחיסת האויר.

[dorki]

טום, אנסה להסביר שוב את הטיעון שלי-

לכאורה פעימת הדחיסה והעבודה מאזנות אחת את השנייה כמו קפיץ מתכת שנדחס ומשתחרר.

 

אבל, הדחיסה מחממת מאוד את האוויר שבתא השריפה, החום הזה נספג במערכת הקירור של המנוע ולכן הגז הדחוס מתקרר, קירור הגז מוריד את הלחץ שבתא השריפה.

לפיכך, יהיה קשה לדחוס את קפיץ האוויר אבל קירור האוויר הדחוס יגרום לכך שפחות אנרגיה תשתחרר בפעימת העבודה.

 

ההפסד הזה הוא בלימת המנוע.

 

 

עוד נקודה: שסתומי הפליטה נפתחים עוד לפני נקודה מתה תחתונה - לכן הצילינדר ישאב אוויר גם דרך שסתום פליטה.

[Tom_22]

לקחת פעם מזרק (בלי המחט כמובן), סתמת את הפתח ומשכת את הבוכנה ואז שחררת?

או לחילופין בצורה יותר קרובה לרכב, משכת אוויר פנימה, סתמת את הפתח, דחפת את הבוכנה ועזבת?

מה קרה?

 

שוב, לא אמרתי שאין איבודי אנרגיה בתהליך, השאלה היא אם הם משמעותיים מספיק ליצר את אותו כוח בלימה מדובר.

 

 

דורקי, הנקודה הראשונה שלך זהה לשלי.

מדובר על שברירי שניות שבהם האוויר נדחס ומשוחרר, כך שתהליך הקירור בסביבה שגם כך חמה לדעתי מינימלי.

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2015 על ידי Tom_22

[Bavarian]

הסיבה די פשוטה להערכתי, בעוד שבנסיעה מגדש הטורבו מפצה על נפח המנוע הצנום ונותן תחושה של משהו בשרני בהרבה, בעת בלימת מנוע המגדש לא בפעולה והמנוע מייצר בלימה ששקולה לנפחו או אפילו מעט פחות בשל יחס הדחיסה הנמוך.

 

הפער שבין המשיכה היפה יחסית לבין בלימת המנוע החלשה הוא כל כך גדול שנותן תחושה של בלימת מנוע חלשה.

 

^ בדיוק.

אין קשר לדחיסות ולא נעליים.

המנוע אולי מרגיש חזק ומאיץ במהירות אבל בתכלס המנוע קטן ולרוב יושב על מכוניות ששוקלות מעל 1000 ק״ג.

ובמצב כזה בלימת מנוע כמעט ואינה מורגשת.

אין קשר לדיזל או בנזין.

אני אומר את זה כי אני נוהג הרבה גם על x5 דיזל וגם בנזין באותם הנפחים ואותו המשקל ובשניהם אותה עוצמת בלימה (שהיא גם אפסית היות והרכב שוקל 2600 ק״ג)

לאומת זאת בסדרה 1 (נפח 3000 על 1.3 טון) שלי כל הורדת הילוך מרגישה כמו לחיצה על הברקס.

אם אני נעזר בהילוכים על מנת לבלום את הרכב אני כמעט ולא צריך ללחוץ על הברקס בהאטה.

בקיצור מדובר בנפח בלבד!

[dorki]

טום, המזרק הוא דוגמא מעולה להמחשת קפיץ האוויר שאנחנו מדברים עליו.

 

עד כאן הקו שלנו זהה.

 

לטענתי קירור האוויר מביא להפסדים ולבלימת מנוע.

 

אלמלא כן, לאן נעלמת אנרגיית הבלימה שהמנוע מספק?

כלומר לשיטתי במקום שהחום יבלע בבלמי הרכב הוא נספג ומשוחרר דרך מערכת הקירור של המנוע.

 

אשמח לשקול כל טיעון אחר שיסביר למה המנוע בולם את הרכב ולאן נעלמת האנרגיה.

[Tom_22]

את הטיעון האחר העלתי אי שם בתחילת השרשור ע"ס מה שקראתי בויקפדיה בנושא.

הואקום הנוצר בצילינדר כתוצאה מהגבלת זרימת האוויר פנימה.

ובמסגרת האנלוגיות, ההבדל בשאיבת אוויר עם מזרק בעל פתח גדול לבין אחד עם פתח קטן מאוד.

 

אבל אנחנו ממשיכים לסטות קצת מנושא השרשור שהוא בעצם מדוע במנוע שבכותרת, בלימת המנוע כמעט ואינה מורגשת על פני רכבים אחרים.

[menir1]

דורקי,

לטעמי זאת שאלה במכניקה לא בתרמודינמיקה. בלימת המנוע נובעת מהחיכוך כתוצאה מדחיסת האויר. ההסבר שלך מסביר מה קורה לחום כתוצאה מאותו חיכוך, אך זה תוצר לואי לתהליך הבלימה, ולא הגורם לבלימה עצמה.

[Bavarian]

אני מאמין שיצא לכם לשמוע על אגזוז ברקס במשאיות.

מה שאתם מדברים עליו הוא נכון לגבי אגזוז ברקס, ברגע בו מופעלת המערכת היא מרימה את שסתומי הפליטה למצב של 80% סגירה ככה שנוצר לחץ גבוהה בתוך הצילינדר.

וזה גורם לבלימה.

לרוב ניתן לראות ענן שחור יוצא מהאגזוז עקב עשן ופיח שמצטבר בתוך הצילינדרים בעת שחרור האגזוז ברקס.

במנועים רגילים ברכבים פרטיים בעת הורדת הילוך התזמון של המזרקים וההצתה נשאר במצב סרק של כ650 סל״ד.

לכן (למי שיש דאון פייפ ואגזוז זרימה חופשית יאשר אותי) במצב של הורדת הילוך ניתן לשמוע המון בקפיירים ופיצוצים מהאגזוז עקב שריפת דלק ותזמון הצתה לא שלא תואם את סיבובי המנוע.

התשובה לנושא הזה היא נפח גדול יותר - בלימה חזקה יותר.

[Dan-idin]

וואו כמה שגיאות...

הג'קו ברקס פתוח את שסתומי הפליטה אחרי פעימת דחיסה על מנת לשחרר את הלחץ לאגזוז ואז יש יותר בלימת מנוע כי הלחץ לא דוחף את הבוכנה בפעימת עבודה.

במנועים רגילים אין שום הזרקה בזמן האטה אז אין שום תזמון מזרקים או הצתה.

[Bavarian]

ידידי, מה שאני אומר לך בדוק ב100%

ככה עובדות משיאות של מאן איווקו ודאף

על הקאמשאפט יושב מין סרבו שנועל את השסתומים ב80% במאן אפשר גם לכוון את הרגישות 50-80%

גם לא כל כך הבנתי את התהליך שהסברת.

המערכת משחררת לחץ על מנת לבלום?

ומה שאתה אומר לגבי אין שום הצתה או הזרקה זו טעות.

אצלי באוטו שאני מאט לפעמים במהירות איטית בעיר אני שומע בקפיירים מהאגזוז - עד כמה שאני יודע בשביל בקפיירים צריך דלק, אז להגיד אין הזרקה זו טעות [emoji52]

איך אפשר בדיוק להפסיק הצתה או הזרקה ברגע שהמנוע דולק? אם כן באיזה שלב בדיוק בתהליך בבלימה ההצתה חוזרת לפעול?

כל התהליך הזה נשמע בכלל לא הגיוני והאמת מאוד מעניין אותי לדעת מה נכון.

[ליין מן]

לדעתי כמו שרשמו - פרפר המצערת פתוח במנוע הזרקה ישירה, גם בסרק .

גורם למעבר אויר למנוע דרך המצערת, אין התנגדות, ולכן אין בלימת מנוע חזקה.

 

אייל.

[dorki]

את הטיעון האחר העלתי אי שם בתחילת השרשור ע"ס מה שקראתי בויקפדיה בנושא.

הואקום הנוצר בצילינדר כתוצאה מהגבלת זרימת האוויר פנימה.

ובמסגרת האנלוגיות, ההבדל בשאיבת אוויר עם מזרק בעל פתח גדול לבין אחד עם פתח קטן מאוד.

 

אבל אנחנו ממשיכים לסטות קצת מנושא השרשור שהוא בעצם מדוע במנוע שבכותרת, בלימת המנוע כמעט ואינה מורגשת על פני רכבים אחרים.

 

טום, הרהרתי בעניין שוב.

 

במנוע דיזל - בשל כך שהמנוע תמיד יונק את אותה כמות אוויר כיוון שאין מצערת - אני משוכנע שהתהליך מתרחש כפי שתיארתי.

 

במנוע בנזין בסרק (סרק של עמידה ברמזור או סרק שלנסיעה במורד) יש וואקום במערכת היניקה - וכאן דווקא התיאור שלך על מזרק שמושכים בווקום הוא שמתאים למציאות, כלומר - בפעימת העבודה הבוכנה יורדת בכוח בשל משיכת הגלגלים כנגד הוואקום שבחלל הצילינדר שמתנגד לתנועה, את הכוח הזה היינו אמורים לקבל בחזרה כי הווקום אמור היה למשוך את הבוכנה חזרה למעלה - אלא שאז שסתומי הפליטה נפתחים והוואקום התפוגג.

 

מהתיאור הזה ברור שבלימת מנוע חזקה תתקבל במנועים עתירי נפח, בעלי יחס דחיסה גבוה עם ווקום גבוה במערכת היניקה. וזה בדיוק מה שאין במנועים עליהם איתמר שאל.

עריכה אחרונה ב-18 לאפריל, 2015 על ידי dorki

[Tom_22]

בפעימת העבודה הבוכנה יורדת בכוח בשל משיכת הגלגלים כנגד הוואקום שבחלל הצילינדר שמתנגד לתנועה, את הכוח הזה היינו אמורים לקבל בחזרה כי הווקום אמור היה למשוך את הבוכנה חזרה למעלה - אלא שאז שסתומי הפליטה נפתחים והוואקום התפוגג.

 

לא, כי השמטת את הפעימות שלפני.

יש פעימת יניקה קודם שאוויר נכנס לצילינדר, שסתומים נסגרים ויש פעימת דחיסה, ואז מגיעה פעימת העבודה.

אין ואקום בפעימה האחרונה, הבוכנה ונפח האוויר חוזרים ל"מצב המקורי".

[dorki]

הפעם אני נאלץ שלא להסכים אתך, קפצתי ישר אל פעימת העבודה שהיא הרלוונטית לענייננו - אבל בוא ננתח לפי סדר פעולות מקובל:

 

1. יניקה - הבוכנה יורדת ויונקת אוויר, שסתום יניקה פתוח אבל בשל הפרפר הסגור והוואקום שבסעפת היניקה - הבוכנה תקבל כמות מזערית של אוויר.

2. דחיסה - אותה כמות מזערית נדחסת ולמעשה יש לנו כאן קפיץ שמבוסס על וואקום - בדיוק כמו בדוגמת המזרק, משכת וואקום ושחררת והבוכנה חוזרת למצב אפס.

3. עבודה - שוב הבוכנה יורדת נגד כוח הוואקום ומאיטה את הגלגלים.

4. פליטה - שסתום הפליטה נפתח והווקום מתפוגג, אין החזר אנרגיה אל הגלגלים בשל הוואקום שהיה בפעימת העבודה.

 

מקווה שכעת הרעיון מובן יותר.

[Igalz]

dorki ההגיון בהודעה האחרונה שלך ברור מאוד אבל ההסבר הזה הפך את בלימת המנוע של הדיזל לעוד יותר לא מובנת עבורי.

 

הרי בדיזל, להבדיל מההסבר שלך, אין ואקום בצלינדר לאחר פעולת היניקה אלא אויר בלחץ אטמוספרי ׁ(בערך). כלומר פעולת הדחיסה והעבודה מבטלות אחת את השניה. ועדיין נוצרת בלימת מנוע חזקה יותר מבנזין.

 

אם נסתכל על השיקולים של VAG במנועים החדשים שלהם, כאשר הם רוצים לכבות שני צלינדרים בשיוט, הם יונקים אויר צח לצלינדר וסוגרים את כל השסתומים.

כלומר מהנדסי וואג הגיעו למסקנה שצלינדר מלא באויר שנדחס ומתפשט גורם להכי פחות הפסדים לאורך כל הפעימות.

אז מה לעזאזל בולם כלכך טוב בדיזל?? יצאתי מבולבל.