שחצנות עיתונאית - או: "האיש שלנו באיראן!!"

[ירחמיאל]

היום למרבה החטא פתחתי ynet לאחר שהתנזרתי מהם כמה שבועות, ואז לא יכולתי שלא לראות את הכותרת שלהם לגבי איזה שהוא כתב שלהם שיפרסם כתבה על ביקורו בלב המאפליה - איראן.

ואני רוצה כאן לתת את דעתי על כל העיתונאים הללו, שלוקחים את הדרכון הזר שלהם וניכנסים דרך מדינה שלישית ללב אירן, סוריה או השד יודע לאן:

 

שחצנות, דמגוגיה ורשלנות אגואיסטית.

 

שחצנות: שופוני! אני בלב מדינת האויב! הולך כאן בין הטיפות ועל הקצה, אבל לא נתפסתי כמובן (הרי הייתי בגולני, לא?) וכעת שבתי מן הכפור לדווח!

דמגוגיה: עיתונאות צהובה ונחשלת. לאחר קריאת הכתבה אני בטוח שלא נהיה חכמים יותר (נחכה ליום שישי וניראה).

רשלנות אגואיסטית: אם כתב כזה ייתפס אי פעם, גם אם לא ישאו ויתנו עבורו, גם אם לא ישחררו בעבורו אוטובוסים מלאי רוצחים, הרי שעדיין יש למדינה אחריות כלשהי כלפיו, וזה לא הוגן מצידו לבצע צעד נחפז שכזה.

 

אני חושב שכתב כזה יש להעמיד לדין עם חזרתו.

אשמח לשמוע דעתכם.

[sperial]

לא התעמקתי בכתבה, אבל מן הסתם כתבנו אינו אזרח ישראלי אלא אירופי, וככזה לא עבר שו עבירה.

[falou]

בלי קשר לאיכות התוכן, אני חושב שפותח השרשור לא מבין מה תפקידו של עיתונאי מהסוג שמתפקד באיזורי קרבות או באיזורי סיכון בכלל. תפקידם הוא לקחת סיכון, כדי להביא תוכן חשוב ומעניין. אבוי לנו אם לא היו אנשים כאלה.

 

 

במלים אחרות, זו העבודה שלו.

[SlowRide]

בכל זאת, אם באמת יתפס אחד כזה הוא לא היחיד שישלם את המחיר.

[falou]

ועיתונאים אמריקאים, בני הערובה הכי נחשקים, אין באיזורי קרבות?

 

טוקבק לא לעניין בכלל...

[SlowRide]

האמריקאים לא ידועים בשחרור אסירים רוצחים תמורת חטופים, שלא כמונו.

להשוות אותנו לאמריקאים בקטע הזה זה לא פחות טוקבקי.

[falou]

אתה חושב, שהאמריקאים לא מנסים לשחרר את העיתונאים שלהם?

אז מה האמירה פה, שאין חופש עיתונות?

[SlowRide]

באיזה אופן הם מנסים לשחרר את העיתונאים שלהם? זה יכול להזיק לאזרחים שלהם?

במקרים כאלה, לי בכל אופן חופש עיתונות פחות חשוב מאשר שמירה על רוצחים בכלא.

[falou]

תזכיר לי מתי שוחרר עיתונאי ישראלי ממדינת אויב עבור מחבלים?

תזכיר לי, אסור לעיתונאים ישראלים להיות בשטחים, היכן שלאזרחים ישראלים אסור?

 

אין קייס, תוותר...

[SlowRide]

לא יודע, תזכיר לי אתה מתי בפעם האחרונה עיתונאי ישראלי נשבה במדינת אויב שתומכת בטרוריסטים שכלואים פה.

זה עניין של אסור ומותר או עניין של כדאי או לא מומלץ? ממתי התחלנו לדבר על חוקים?

 

לוותר על מה? אני בסך הכל רוצה להבין אותך.

[ירחמיאל]

חבר'ס, חבר'ס,

אני לא מדבר כאן על עצם העבירה על החוק (וזו עברה, לא יעזור כאן שום תרוץ של עבודת עיתונאי או דרכון זר בשם חופש העיתונאות. גם לה יש הגבלות ורציונל מסוים).

אני מדבר על רמת העיתונות; שימו לב כיצד נפתחת הכתבה ב- ynet - "הבחורות הולכות באיראן עם מכנסיים צמודים". כבר זה נותן לנו להבין לאיזו רמה יש לצפות, בתוספת עמידה עם פוזת חיוך שחצני על רקע של איזה שהוא שלט בפרסית.

כפי שציינתי בהתחלה: שחצנות, דמגוגיה ועיתונאות בגרוש. לא נהיינו יותר משכילים לאחר קריאת הכתבה ממה שהיינו לפני.

אני בעצם יוצא כאן כנגד סוג כזה של עיתונאות. יואיל כבודו של העיתונאי ללכת לאפריקה מוכת המכות באשר הן, לפיליפינים כעת לאחר האסון וכו'. אבל לא רק רוע ואסונות: יחדש ויסב תשומת ליבנו לדברים רציניים קצת יותר שלא ידענו לפני כן. גם בתחום המדע, האומנות או אפילו סוג החיים שחי איזה כפרי בודד על הדולומיטים ללא מים או חשמל, רק תחדשו ותעשו זאת קצת יותר ברמה.

אני לא מנסה להיות כאן איזה סנוב או פלצן, אבל רבאק - גם אל תעלו על נס את הבורות והרדידות.

מעניין לי את הבבעלאך שיש שם פריחה של ניתוחים פלסטיים באף של הבנות.

 

ואגב לגבי כן עברה או לא - אני שוב חושב שלפעול כך במדינת אויב היא חוסר אחריות, שחצנות וילדותיות.

אה, וכן - גם אגואיסטיות וצרות מחשבה.

זהו. הוצאתי קיטור.

[ירחמיאל]

לא התעמקתי בכתבה, אבל מן הסתם כתבנו אינו אזרח ישראלי אלא אירופי, וככזה לא עבר שו עבירה.

 

"אלדד בק" - הוא לא ישראלי?

[falou]

אני מדבר על רמת העיתונות;

 

הבנתי.

 

לקטר על רמת העיתונות, בטח בימינו שחובה כל הזמן לחדש תוכן, זה עיסוק בלתי נגמר.

פעם עבדתי בחברה ותפקידי, בין היתר, עסק בתקצור כתבות על חברות בורסאיות מהעתונות. אתרי חדשות טרם היו (אולי Ynet בחיתוליו), TheMarker עוד לא נוסד בכלל, בוודאי שלא "כלכליסט". קראתי מעריב, ידיעות, גלובס והארץ.

מתוך סיקורים שקראתי של נושאים שהכרתי מגוף ראשון ושני, שני הראשונים - תת רמה. תת רמה של הבנה, תת רמה של עבודה עיתונאית אובייקטיבית, תת רמה של תחקיר. הם לא כתבו אי דיוקים, הם כתבו דברים מומצאים. עד כדי כך.

גלובס היה סביר, בלי לרדת לרמת ההמצאות של השניים הראשונים, רבל עם נטייה לצהבת כלכלית.

הארץ היה ברמה אחרת, גם מבחינת הדיוק וגם מבחינת הניתוח. באמת, רמה אחרת של עיתון.

 

זה היה אז.

היום, כשיש פי כמה וכמה יותר תוכן... והצרכן רוצה "חדש" ולא רוצה להתעמק. רוצה "כנסו-כנסו לסערה שהדהימה את באי כנס קיסריה" (בתוכן - נגמרו המים המינרלים המוגזים). רוצה דעה לטקבק עליה, במקום עובדות להתדיין עליהן. היום המצב הרבה יותר גרוע.

 

זה מה יש.

[[פנדוב]

ירחמיאל, מסכים עם מה שכתבת. בועז ביסמוט עשה מזה קריירה. יחד עם זאת זהו רק ז'אנר מסוים בעתונות[שיש בה כמובן בעיות נוספות.

שאלה לפאלו ולמי שחש כמוהו: כיצד אתה מנסה להתגבר על המאפיינים שציינת ולהפריד בין המוץ והתבן? האם אתה מנסה לסנן לפי הבנתך? מצליב מידע? עוקב אחר כתבים ספציפיים שנראים לך אמינים ומבינים יותר?[אם כן, מי?] מחפש מידע בכלים נוספים?[אם כן, מה למשל?] משלים עם המציאות?

[m3x7r3m3]

אתה חושב, שהאמריקאים לא מנסים לשחרר את העיתונאים שלהם?

 

רק להוסיף:

U.S government does not negotiate with terrorists.

אם כבר מנסים לשחרר את העיתונאים שלהם זה בפעולות של CIA או Navy Seals.