אוסף של מחשבות *אזהרה - ארוך*

[kookoo]

אני בדרך כלל מוחק גיבובים דומים מיד אחרי שאני מסיים לכתוב אותם. הפעם החלטתי לראות מה חושב העולם החופשי.

אשמח לתגובות, במיוחד מאלו שהצליחו לענות תשובות חד משמעיות על הסימני שאלה.

ולהלן ההוכחה שמשמרות לילה הן דבר לא בריא בעליל:

 

 

 

 

שיפוטיות היא תכונה רעה, היא מביאה את האדם למקומות שקשה לחזור מהם, הצבת סימני שאלה רבים מידי היא מטבעה הופכת ליקוט תשובות לבעייתי יותר, לעיתים אף בלתי אפשרי. תשומת לב יתרה לפרטים נוטה להפוך דברים למורכבים יותר מאשר רוב האנשים מוכנים להתמודד. פשרה בנושא יוצרת התעלמות מרובדים רבים של המציאות. האם המציאות היא ברת התעלמות? מבחינה מסויימת כן אך האם בצורה כזאת אנו לא בוחרים קיצור דרך שמנוון אותנו? ואם כן? זה רע? תצאות מבדקים וזכאות לבגרות מראים שהיכולת השכלית הממוצעת יורדת עם הזמן. הרווח בין השוליים גדל ממחזור למחזור. התייצבות בממוצע היא בעצם מעל הממוצע ועם הזמן המצב רק מחמיר, האם זה מספק? תלוי? במה? במי? האם יצר התחרותיות לא אמור לדאוג לצימצום הרווח בין השוליים ובעצם יצירת שכבה עליונה כמעט אחידה עם אחוז סטיית תקן קבוע? האם זאת אומרת שאנחנו מאבדים את חוש הטרף שלנו? או שבעצם אנחנו מצפים לעבוד פחות קשה בשביל אותה התוצאה?

 

יכול להיות שחלק מהבעיה טמון בחוסר תגמול על טווחי הישגים, חסר 12 שנות לימוד וחסר בגרות נתפסים כאותה שכבה, בעל בגרות אינו זוכה לתעדוף על פי ציוניו, ציוני בגרות לא מגמה מסננת. מה ההבדל בין בוגר תיכון בעל ממוצע 56 לבעל 90? תנאי קבלה להשכלה גבוה? זה מספק? זה הוגן לדרוש מילד בן 14 להתכונן לשלב לימודים הבא בעוד 8 שנים? מתי לא מאוחר מידי להשלים את הפער? מדוע נושר מלימודי תואר שווה במעמדו לאחד אשר מעולם לא ניסה לרכוש השכלה? האם הפגנת הרצון לא שווה נקודות חיוביות או שליליות? למה חתיכת נייר עם מספרים מגדירה יכולות אישיות ושכליות של אדם? מדוע על אדם להשקיע 16 שנים מחייו בשביל להחזיק בתעודה שמוכיחה כי הוא מסוגל ללמוד? האם באמת אין דרך יותר פשוטה? במלחמה הקרה המציאו מונח: מרוץ חימוש. הוא רלוונטי גם לכאן, מרוץ חימוש, תעודות, ניירות. שלל התמחויות, מדוע אני צריך נייר שמוכיח שאני מסוגל להבין אלקטרוניקה במקום באמת לבדוק אותי? חוזה למקום עבודה – שכר תמורת התמדה, התמדה אמתית, עם רצון ללמוד ולהתפתח, האם זאת לא דרך טובה יותר לרתום את אינטרס העובד והמעביד לאותו סוס?

 

השקעת חיים שלמים בנבירת ספרים יוצרת אותנו, את הדור החדש, את דור הפערים, את דור ה"הכל או כלום", את דור ה"תשקיע את כולך או תישרף בעלטה", קריירה היא השקעה, היא לא יכולה לבוא על חשבון "אני". מה זה בעצם "אני"? זה רק אני עצמי? ייתכן שזה כולל את החברה מסביבי? משפחה היא חברה? היא שייכות? היא עצם? איפה אני נגמר ואיפה מתחיל? אילו אחוזים ממני מרכיב כל חלק של החברה? האם בידוד שלה ממני בעצם הופך אותי לפחות עצמי?

 

הקיום האנושי מזכיר את התנהגות האטום בטבע. בודד נא בכאוס תמידי, קבוצה נאה בכאוס תמידי כלפי חוץ אך היחס הפנימי שלהם תמיד קבוע, חוקי. בטא לא יכול להפוך לאלפא באותה קבוצה, אטום מוגדר לא יכול להפוך לאטום מגדיר אלא אם כן יערוק למולקולה אחרת. אם כך הקיום שלנו הוא בעצם... חוק טבע? כאשר אטומים מתמזגים למולקולה הגם הם נדרשים להציג תעודות או שהם נשפטים על פי תכונותיהם? האם ישנה דרך אמתית לנתח פעילות מוחית שתייתר את תעודות ההשכלה? האם במצב כזה לא נביא לקריסת מערכת ההתפתחות האנושית? האם המערכת יעילה מספיק?

 

בכל מחזור המהנדסים נדרשים כל 1-3 סטודנטים לפרויקט, פיתוח מערכת, ניתוח חוק, המצאה, התקדמות. נניח שאחד בכל מחזור באמת מגלה משהו חדש, או מוכיח דבר שהוטל בספק האם הוא מתוגמל בהתאם? או בכלל? האם מאמציו מוערכים בכלל? האם פיתוח מערכת חדשנית, גאונית, עתידנית לחלוטין אך לא כלכלית בעליל מזכה בערך "גאון"? כיצד כלכליות היא הגורם היחיד שחשוב? ומה שחשוב יותר, כיצד ניתן לתקן?

 

מרבית הטכנולוגיה שאנו נהנים ממנה היום הלכה בתוואי דרך מאוד מטריד:

 

1) פיתוח טכנולוגיה בתחום – מחקר החלל(פיתוח טכנולוגיות במטרת השגת יכולות), פיתוח כלי מירוץ, תעשייה ביטחונית.

2) הפשרת הטכנולוגיה לאסכולות הקצה שמעוניינות לחוות טכנולוגיה מתקדמת, כל אחת מסיבותיה.

3) הפשרת הטכנולוגיה למעמדי ביניים והתחלת השיווק של הטכנולוגיה כ"עתידנית - יוקרתית".

4) הטמעת הטכנולוגיה בכמה שיותר מהעולם שמקיף את האוכלוסיה

 

אך נחזור לעניין החשוב: כל זה נכון לטכנולוגיות כלכליות. מה בדבר טכנולוגיות לא כלכליות? האם באמת אין להן זכות קיום? האם אין אף מכון שמכיר בכך שטכנולוגיה לא כלכלית היום עלולה להיות הבסיס לפריצת הדרך המדהימה של מחר?

 

נדמה שהעולם כולו נתמך על כסף, בנוי מכסף. מה שלא מייצר מזומן לא התקיים, לא קיים ולא יהיה קיים. האם זה בכולו רע? האם רק לי זה גורם להרגיש רע? האם זאת לא מסקנה מתבקשת שאנחנו לא שופטים על פי הקריטריון הנכון?

 

מי באמת ובתמים אוהב כסף? מה זה כסף בעצם? האם אתם אוהבים את הכסף או את החופש שהוא מקנה לכם? כמה מחייכם הייתם מוכנים להשקיע עבור החופש הזה? האם בסוף החיים אתם תוכלו באמת להסתכל אחורה ולשמוח בכך שכל חייכם רדפתם אחר חתיכות חופש? שכמה חופש שלא השגתם זה מעולם לא היה מספיק?

 

היה הוגה אחד, אני לא זוכר את שמו, הוא אמר "כסף הוא לא מטרה, הוא רק אמצעי".

 

חבל שהמציאות לא מתייחסת אליו בהתאם.

[רוכב בודד]

הגיגים הינם דבר טוב ויפה, אבל הם נשארים בנישה צרה מאוד של הוגי דעות וכאלו שחושבים שהם הוגי דעות.

אל תמחק. שמור את הקבצים. אולי פעם תרצה לעיין במה שחשבת במרחב זמן מסויים, אולי הם יהיו בסיס לעבודת הגשה כלשהי.

 

כבר כעת אתה מקבל את התובנה שכסף קובע. עובדת חיים נכונה ופרקטית. לא יפה להגיד, אבל העולם מתנהל ככה, ולדעתי בסדר הבא: כסף, סקס, פוזה, קשרים וקישורים (ב-ק', אלו ב-כ' הם רק אחר כך, לצערי).

החברות והאמונה בבני אדם היא רק בעולם האישי, גם שם לרוב מצומצמת מאוד, ולא בעולם הגדול שבחוץ.

 

כישורים ויכולת אישית חשובים מאוד. לדעתי הממוצע מראה שגדל הפער בין אלו שיש להם הרבה ואלו שאין להם.

אתה מדבר כרגע על תעודות, אז כן, הן נחשבות וקובעות משמעותית את העמדה לגביך, במקומות עבודה ואצל נשים. לפני שמדברים איתך קובעים דעה, בלי לברר אם קבלת אותן בגלל לימוד או עניין וכשרון בנושא. תתרגל, ככה זה.

 

בסופו של דבר, העולם והרגליו לא ישתנו בצורה חדה. אתה כפרט, ודעותיך - לא ממש מעניינים את אלו שקובעים מדיניות, בחברה בה אתה עובד או מנהל, או ברמת מדינה. עדיף להסכין עם מה שיש ולהסתנכרן עם השיטה הקיימת, בין אם היא לטעמנו או לא.

 

ולאותו הוגה הוסיפו כבר מזמן: "כסף הוא אמצעי, ורצוי שיהיה שיהיה הרבה ממנו".

[sperial]

תעודה מוכיחה שני דברים:

1. אתה בעל יכולת - השגת את התעודה לאחר השקעת מאמץ כלשהו והוכחת עמידה בדרישות. כמבן שטיב התעודה משמעותי - אין דין תעודה מהטכניון כדין תעודה מסמי שמעון.

2. בהמשך לכך - התעודה מוכיחה שרכשת ידע מסויים, ושלא יהיה צורך להשקיע בהעבת ידע זה למוחך. חסכון בזמן הכשרה על חשבון המעסיק.

 

לגבי ה"יכולת השכלית" - אתה טועה, ובגדול. תוצאות מבחני אינטליגנציה (על כל מגבלותיהם, המוכרות ושאינן מוכרות) דווקא מראות מגמת עליה בציונים מדור לדור. לפיכך ההשערה שלך שהיכולות האנושיות מתנוונות במהלך הדורות מופרכת.

 

לגבי מסלול התפתחות טכנולוגיות - יש לא מעט טכנולוגיות שהתפתחו במסלול שתארת - אבל זה ממש לא המסלול היחיד. האם טכנולוגיית עיבוד מזון נובעת ממרוץ חימוש? ממש לא. האם טכנולוגיות רפואיות נובעות טכנולוגיה צבאית - יש דוגמאות מעטות כאלה. הרוב צומח מתוך צרכי האבחון והטיפול הרפואי.

 

אני לא מבין למה אתה קורא "טכנולוגיות לא כלכליות" - אני מניח שכוונתל לטכנולוגיות שאינן רווחיות. הרבה מאוד טכנולוגיות מפותחות דווקא שלא מתוך מטרת רווח, חלקן מתגלגל עם השנים לבסיס רווחי. אתה מוזמן לכל פקולטה לפיזיקה\כימיה\ביולוגיה ושאר מדעי הטבע ולהכיר את הטכנולוגיות המתפתחות בהן. חלקן ישארו כלי מחקר טהור, חלקן ימצאו את דרכן לחיי היום-ים של כולנו.

 

ועניין אחרון - הכסף הוא אכן אחד האמצעים שמבטאים הישגים מסויימים. יש מי שמסתפק בכמות הכסף שתאפשר לו חיים נוחים, אבל יש גם מי שירצה כסף רב כדי לשלוט באחרים. שוב - במצב זה הכסף הוא רק אמצעי, המטרה היא הכוח.

[[פנדוב]

היי קוקו. מקבל את דבריי קודמי[רוכב] ובייחוד את הפיסקה המתחילה במילים" בסופו של דבר"

אנו נוטים להכללות ולהגדרות. המוח האנושי עצל ומחפש קיצורי דרך, ודאי חברות גדולות[גם מה שאני אומר כרגע, הוא הכללה]

רובנו נאלצים להתאים עצמנו למסגרות ולא לשנותן. אין זאת אומרת שאינך יכול למצוא אנשים קרובים שחושבים אחרת ורצוי גם בת זוג כזו.לפחות על המציאות הקרובה אלייך- תוכל להשפיע. אם לא בעבודה, הרי שמעבר לה.

 

יתכן שחלק מהרהוריך הם הרהורים של שעת לילה מאוחרת שיעברו לך.

כנראה יש כאן ערבובייה מסוימת בין נסיבות אישיות, שאלות הקשורות בפילוסופיה של המדע ושאלות הקשורות בטיבו של הקפיטליזם.

תשמח לדעת שחלק משאלותיך הטרידו רבים וטובים. לא כל האנשים שטחיים כפי שהם נראים, רק רובם.

 

עריכה: כעת ראיתי מה כתב ספריאל ואני שמח שהגיב ואולי עוד יגיב כאן. יש לו פרספקטיבה של זמן- הוא אינו חדש בשוק העבודה, יחד עם פרספקטיבה של אנשים בראשית דרכם בשוק זה, שהוא מכיר גם כן. גם הסקרנות הטבעית שלו- מוסיפה.

[אנלוגי]

http://www.youtube.com/watch?v=cjbV9z50gPM&feature=share&list=PL50F1219833C79523 דרך יוטיוב

[[פנדוב]

קוקו, מאחר ואיני רואה כאן תשובות רבות, הנה קצת חומר למחשבה כשתתעורר[ משינה לאחר משמרת]

צפה בסרטון של אנאלוגי.

חפש בגוגל- תורסטיין וובלן.

קרא בשרשור חברות כ"א של פרנקוס את הקישור של ליביו. ארוך אך מעניין.

ראה את הסרט" משהו פראי"

שמע את שיריו של מני בגר:לעולם לא מאוחר לרוקנרול,רוצה להיות נגן,עייף מכדי לקום, מעבר לפחד. בהמשך גגל מני בגר וגם מני בגר נקניקיות. לא תמיד זה כך, אך האיש מוכשר.

אל תשכח להגיע לעבודה.

מחר תראה מונטי פייטון.

חזור לדווח.

 

יחי מני בגר.

[kookoo]

אני אגיב כרגע תגובה חלקית, אמשיך כנראה מחר בערב. טעיתי, אכן אחוזי הזכאים לבגרות עולים עם הזמן אך הפערים בין השוליים אכן גדלים.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4265945,00.html

 

http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en%7Ciw&u=http://cecisrael.wordpress.com/2011/06/14/the-gap-the-truth-of-how-geography-affects-life-in-israel/

[sperial]

http://www.youtube.com/watch?v=cjbV9z50gPM&feature=share&list=PL50F1219833C79523 דרך יוטיוב

 

לפחות קשר את המקור -

. אחד השירים ב

.

[sronis]

אם אחוזי הזכאות לבגרות עולים כל הזמן זה לא אומר שהתלמידים נעשים חכמים יותר, אלא שהבגרויות נעשות קלות יותר (וזו עובדה. יש לי כמה מורות במשפחה המורחבת).

 

אני מביט מהצד ואולי אני טועה, אבל נדמה לי שהדור הצעיר נעשה מטומטם יותר. לא כולם, כמובן, אבל יותר מבעבר. האם החברה מתנוונת? לא יודע להגיד. יותר מדי משתנים במשוואה. אבל המצב לא נראה טוב. גם אם אחוז החכמים נותר זהה, הטיפשים מושכים אותם למטה ומקלים עליהם את העבודה (אם יותר קל להוציא בגרות, גם החכם יתאמץ פחות).

 

תעודת בגרות היא לא סתם הוכחה שסיימת 12 שנות לימוד, אלא שגם למדת משהו בתהליך הזה. עזוב לרגע את הבעייתיות שבתוכנית הלימודים, תלמיד שהצליח להוציא ציונים נורמליים ותעודה בצידם, מוכיח שהוא מוכן טוב יותר להתמודד עם אתגרים בחיים, ושהוא רכש רמה מסוימת של השכלה שתכין אותו טוב יותר לעתיד. וכן, הוגן לדרוש מילד בן 14 לחשוב על עתידו. כמו שהורה נורמלי צריך להתעקש שגם ילדו בן ה-4 יחשוב על עתידו - ילמד חשבון, ילמד קרוא וכתוב, ילמד לפתח את עצמו, להיות סקרן ובעל רצון ללמוד. אם תתקע אותו מול בובספוג כל היום, כל מה שתקבל בגיל 14 זה בטטת כורסא עם התחבטויות בנושא זהותו המינית וחיבה מוגזמת לסרטי פורנו.

 

לא שאי אפשר להצליח בחיים בלי תעודת בגרות. יש מספיק דוגמאות. אבל רבות מספור הן הדוגמאות ההפוכות. אסור לשכוח את זה. אני לא מעודד עולם בו כולם מתנהגים בדיוק אותו הדבר (כמו בפתיחה המופתית של weeds), אבל צריך לתת לאנשים משהו לשאוף אליו. ואתה חייב גם למדוד אותם בצורה כלשהי. וכן, הלימודים הגבוהים עושים בדיוק את זה. אתה מניח הנחה טובה מאוד מבחינה סטטיסטית, שמי שלמד באוני' או מכללה יהיה מוכן טוב יותר לעבודה מאשר מי שלא. למעסיק אין זמן לקוות שהעובד שלו יהיה מתמיד וילמד מאפס איך לעבוד. הרבה פעמים הוא צריך מישהו אפוי.

 

כסף מסובב את העולם אבל לא חסרים הפרוייקטים הלא כלכליים שהצעידו אותנו קדימה, ובתקווה הם ימשיכו גם בעתיד. בינינו, אני אעדיף לשנות את העולם מאשר לעשות מיליונים. אבל רבים אחרים לא, וזה בסדר. (כמובן שעדיף גם לשנות את העולם וגם לעשות מיליונים תוך כדי...).

אני חושב שהשורה התחתונה צריכה להיות זו: טעות לרדוף אחרי הכסף. צריך לרדוף אחרי ההגשמה העצמית, ואחרי האושר. או כמו שאומרת מגילת העצמאות של ארה"ב: חיים, חירות והחתירה לאושר" (ויש גם ספר וסרט המבוסס עליו, שלא ראיתי).

 

רוני

[Skins]

http://www.youtube.com/watch?v=ZMJgvOy07Aw&feature=related דרך יוטיוב

[sronis]

אהא. כי אין דבר יותר הולם לשרשור עמוק על משמעות החיים מאשר שיר על עבריין דמיקולו מבית מדרשו של ראפר דמיקולו משכונות המצוקה של העיר הגדולה

 

שנייה, תיכף אני דופק כאן ציטוט של טופאק כדי למסך על זה שאין לי שום דבר להגיד על הנושא, אבל שבכל זאת נורא בוער לי להראות שאני פילוסוף בשנקל.

[Skins]

אהא. כי אין דבר יותר הולם לשרשור עמוק על משמעות החיים מאשר שיר על עבריין דמיקולו מבית מדרשו של ראפר דמיקולו משכונות המצוקה של העיר הגדולה

 

שנייה, תיכף אני דופק כאן ציטוט של טופאק כדי למסך על זה שאין לי שום דבר להגיד על הנושא, אבל שבכל זאת נורא בוער לי להראות שאני פילוסוף בשנקל.

 

Reality is wrong. Dreams are for real.

 

למען האמת לא קראתי עד הסוף את ההודעה של פותח השרשור הסקתי שזה על משהו אחר, אבל אני חייב לציין שגודל פה דור של ילדי חרא. מהסוג שהיית בגיל תיכון אתה רק רוצה להימנע מהם.

עכשיו לפני שיתחילו פה להצטדק או להצדיק אני עבדתי עד לפני תקופה קצרה עם ילדים בגילאי חט"ב ותיכון ואני יכול להגיד לכם שלילדים האלה אין שום כבוד למבוגרים או לאנשים גדולים מהם. נתקלתי בילדים בני 15-17 שביצעו כבר "עבודות" ולקחו חוזים ! פאקינג חוזים ילדים בני 15-17 !!

עכשיו אתם יכולים להבין שזאת לא הנורמה ואותם ילדים נמצאים בתיכוני "ההזדמנות האחרונה", אבל גם אני למדתי בתיכון כזה וזה שונה כמעט 180 מעלות מהילדי חרא שאני למדתי איתם לעומת המטורפים האלה.

 

אבל מה, גם בתיכונים רגילים זה נמצא. אני רואה ילדים בני 15 עושים רוח על ילדים בני 18, וכאשר זה עובר את הגבול ומדרדר למכות ואתה בתור אוטוריטה חינוכית מגיע להפריד אתה פתאום מוצא "שפיץ" על הרצפה ואתה די שמח בתוכך שזה לא נגמר בך או באחד הילדים.

איפה דבר כזה נשמע ?!

 

לגבי קשר חוכמה-תעודות, זאת נורמה שמוכתבת כבר תקופה ארוכה. דיפלומות מתפקדות כSAFE NET שלך ואם אתה לא מבין את זה לבד באיזה שהוא שלב אתה תלמד על בשרך בסוף בין כה וכה.

קצת גם לא ברור לי מה הייסורים על העובדה שכסף מניע את העולם, הייתי בטוח זה פרחים. ניפצת לי את האשליה.

 

ולסיכום, יבוא היום ובו אשתמש במראה ובדיבור שלי על מנת למצוא איזה מפוצצת מצהלה. כל יום אקום בבוקר, אצא החוצה עם חלוק כאשר אני מחזיק כוס מלאה בבלו לייבל ושרשרת זהב שעולה כמו מענק פנסיה לקחת את העיתון ואנגן ברמקולים בחצר ואשיר בקולי קולות את השיר הבא:

 

http://www.youtube.com/watch?v=VUCsWfCU5jU&feature=related דרך יוטיוב

 

:lol:

[sronis]

לפחות אתה מודה שלא קראת עד הסוף. רק חבל שאתה ממשיך לעשות hijacking לשרשור. אבל אם כבר, אז לי מפריע שדור ה-Z חייב הכל מהר ועכשיו. האינטרנט והפייסבוק עשו הרבה דברים טובים, אבל גם גרמו לילדים פחות להתאמץ. הם לא קוראים, לא מתעניינים, לא משקיעים מאמץ וחשיבה בדברים. הם עושים לייק ו-share בלי אבחנה, מאבדים קונטקסט ולא מבינים למה זה חשוב שהם יכתבו כמו שצריך, ידברו כמו שצריך או יתנהגו כמו שצריך. הם לא מבינים בכלל מה זה הצריך הזה. ואני לא טוען שמה ש"צריך" זה הדבר היחיד שיש, אבל אם החברה לא תהיה מושתתת על נורמות, תהיה פה אנרכיה, לא?

[amir74]

אבל אם כבר, אז לי מפריע שדור ה-Z חייב הכל מהר ועכשיו. האינטרנט והפייסבוק עשו הרבה דברים טובים, אבל גם גרמו לילדים פחות להתאמץ. הם לא קוראים, לא מתעניינים, לא משקיעים מאמץ וחשיבה בדברים. הם עושים לייק ו-share בלי אבחנה, מאבדים קונטקסט ולא מבינים למה זה חשוב שהם יכתבו כמו שצריך, ידברו כמו שצריך או יתנהגו כמו שצריך.

+1. אני כבר שנים קורא לו "דור הגוגל" על שם מנוע החיפוש המהיר שמביא לך תוצאות כאן ועכשיו.

[davemustaine87]

לא צריך לראות שחורות.

 

אני בטוח שגם דור ה-X היה אומר על דור ה-Y שהם מפגרים בדיוק כמו שאתם אומרים על דור ה-Z. כול דור בטוח שמה שהיה אצלו זה הכי טוב, והדור הבא הוא תמיד נהיה דפוק יותר.