Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

כמה תמונות של החמודים שלי...


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 6652 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

  • תגובות 30
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם

למה תמיד אתם מפרסמים רק תמונות אילמות של הדגמים?

מה עם מבחני דרך?

"במשחק על השטיח, האאודי מפגינה אחיזה טובה, אם כי על הרצפה במטבח יש נטיה להחלקה. העבירות על מצעי ספיידרמן בינונית כשהסדין לא מתוח"

"כמו בדגמי אמריקאיות רבים, גם במשחק עם המוסטנג נסיון לעשות קולות וורום-וורום אותנטיים מסתיים בדרך כלל בצרידות קלה. מומלץ להכין שוקו חם בצד לסשנים ארוכים"

"שדיה הפלסטיים הזעירים בלטו מתחת לסוודר הצמוד, בעיניה העגולות היה תלוי מבט מתגרה, מזמין. אחזתי אותה בזרועותי החסונות וליטפתי את שיער הבלונד הגולש ומבלי משים החלו ידי לנוע לעבר חמוקיה, להסיר את בגדיה, והיא חייכה אלי כמתחננת שאמשיך - אה! אופס! זה מהמבחן דרכים לברבי!"

פורסם
למה תמיד אתם מפרסמים רק תמונות אילמות של הדגמים?

מה עם מבחני דרך?

תצחק, אבל כשהייתי קטן עשיתי מבחני ריסוק לדגמים הללו שעלו 5 ש"ח (10 ש"ח למשאיות וגוררים). הייתי NCAP של איש אחד. אבל אצלי להבדיל המפסידה הייתה זו שהתהפכה ראשונה.

ככה גיליתי כמה חשוב מרכז כובד נמוך (ה-CJ שלי התהפך ראשון כל הזמן..), אם כי מסיבה שונה מזו שאנשי ה-106 מנמיכים.

 

אגב, ח"ח על הגילוי (נאות?) על הברביicon_wink.gif

פורסם
למה תמיד אתם מפרסמים רק תמונות אילמות של הדגמים?

מה עם מבחני דרך?

"במשחק על השטיח, האאודי מפגינה אחיזה טובה, אם כי על הרצפה במטבח יש נטיה להחלקה. העבירות על מצעי ספיידרמן בינונית כשהסדין לא מתוח"

"כמו בדגמי אמריקאיות רבים, גם במשחק עם המוסטנג נסיון לעשות קולות וורום-וורום אותנטיים מסתיים בדרך כלל בצרידות קלה. מומלץ להכין שוקו חם בצד לסשנים ארוכים"

"שדיה הפלסטיים הזעירים בלטו מתחת לסוודר הצמוד, בעיניה העגולות היה תלוי מבט מתגרה, מזמין. אחזתי אותה בזרועותי החסונות וליטפתי את שיער הבלונד הגולש ומבלי משים החלו ידי לנוע לעבר חמוקיה, להסיר את בגדיה, והיא חייכה אלי כמתחננת שאמשיך - אה! אופס! זה מהמבחן דרכים לברבי!"

אכן, דרוש אישפוז... ומהר:shock:

מי שמודד את התקדמותו, הצלחתו ואושרו בצורה יחסית לאחרים, לעד ישאר מתוסכל;

תמיד יהיה שכן עם גינה גדולה יותר, דשא ירוק יותר ומכסחת-דשא חדשה יותר.

פורסם
תצחק, אבל כשהייתי קטן עשיתי מבחני ריסוק לדגמים הללו שעלו 5 ש"ח (10 ש"ח למשאיות וגוררים). הייתי NCAP של איש אחד. אבל אצלי להבדיל המפסידה הייתה זו שהתהפכה ראשונה.

ככה גיליתי כמה חשוב מרכז כובד נמוך (ה-CJ שלי התהפך ראשון כל הזמן..), אם כי מסיבה שונה מזו שאנשי ה-106 מנמיכים.

 

אגב, ח"ח על הגילוי (נאות?) על הברביicon_wink.gif

הייתה לי שברולט אימפליה שנת 59 בדגם 1:18. ויום אחד פשוט נמאס לי ממנה וגם אז חשבתי שהמכוניות האלה למשחק.

הכנתי לוח פלסטיק ושמתי עליו את הדגם וניסיתי לדמיין מה קורה שרכב כזה מתנגש ב30 קמ"ש עם פטיש 5 ק"ג (מי שלמד פיזיקה, זה יוצא 150 ק"ג בקירוב)

רשימת נזקים:

גריל קדמי - אבוד

אמבטית מנוע - נוצר מעין W כזה מה שפגע בבלוק המנוע וריסק חלקים ממנו

מכסה מנוע - התרומם בעת הפגיעה, נשאר בשלמותו איך אין התאמה עם בלוק אמבטיית המנוע שרוסקה.

 

לא נגרם נזק לתא הנוסעים, הדשבורד מפלסטיק זז טיפה קדימה לכיוון ההגה (כנראה מגלי ההלם של המכה). ההגה תקין אך מכוון שבלוק המנוע זז ונשען על מוט ההיגוי התנועה ימינה-שמאלה קשה. כמו כן נוצר מגע קל בין הכנף לבין הצמיג.

 

חשבתם שזה? תחשבו שוב :twisted:

מה עם ריסוק צד? :wink:

לקחתי עוד פטיש והעמדתי את הרכב ככה ששני הפטישים ירדו עליו מהצד. כעת המכה הרבה יותר מהירה (מה שמגדיל את עוצמתה). אני מעריך שבין 45-50 קמ"ש ואני מאמין שאף יותר במידה מסוימת וזו מפאת האנרגיה הקינטית שנוצרת בירידה.

התוצאה:

דלתות נפגמו ואבדו את ההתאמה שלהן למרכב הרכב - אך נותרו סגורות. מעטה הפלסטיק הפניני נפגע והיה על סף קריסה.

המכה הימנית הייתה הרבה יותר חזקה מהשמאלית ככה שצד ימין התעקם טיפה יותר. לרכב נוצרה צורה של דמוי שעון חול.

 

עוד ניסיון ריסוק כמה סנטימטרים דרומה משם - התוצאה - גם פה המרכב התעקם - מה שעיקם את השאסי אך לא פירק את הגלגלים ונוצר מגע בין מרכב הברזל לגלגלים.

סוף דו"ח מבחן ריסוק.

 

 

ל"ג בעומד 1997. הChevy מגיעה לסוף דרכה.

אני מגניב כמה טיפות של דלק מדודי היקר בכוס פלסטיק ומביא אותם הביתה.

באותו ערב אני שופך טיפה דלק בתא הנוסעים, את אמבטיית המנוע אני מורח בדלק עם מברשת שיניים ישנה, ואת המרכב החיצוני אותו דבר. במה שנשאר אני שופך על החלק האחורי (הבגאז' הלא קיים).

גפרור אחד נזרק והChevy נדלקה. היא בערה בין 15 ל-20 דק' עד שהאש כבתה.

למרבה ההפתעה, הנזק היחידי שנגרם הוא בתא הנוסעים וצבעו הכחול מטאלי של המרכב שהפך שחור ובלוק המנוע שהפך לעיסה. צורתו של הרכב נשארת שלמה והוא עדיין עומד על גלגליו (שמהחום הותכו לסרן הפלסטיק והפסיקו לנוע)

אני נפרד מהChevy וזורק אותה לגחלים הבוערים של המדורה המשפחתית. ומאחל לה חיים טובים יותר בעולם שכולו טוב.

 

 

שנת 1998 - מודל 1:18 חיפושית צהובה מודל 72 נקנתה במעט כסף שהרווחתי.

אני מוריד לה את הטאסות ע"י גירוד במברג כדי ליצור מראה ישן. מדי יום ביומו אני מכין תמיסת מים-מלח ומורח את האוטו בזה. חוץ מריח מלוח אין שום זימנים לקרוזיה במרכב. מה שמלמד על איכות הרכבה ומוצרים טובה.

אני מורח טיפה עראק בתא הנוסעים ומדליק את החיפושית. היא מסרבת להאכל ע"י האש.

 

ברגע של החלטיות אני מאבטח אותה לשולחן. לוקח מסור ידני ומתחיל לנסר את הגג. אחרי כמה דק' אני מגיע לתוצאה לא טובה ומתחייל לשייף עם שופין. גם פה לא הלך לי.

אני יוצא לחצר עם דיאודורנט ישן ומצית ומעמיד את החיפושית במרכז. נפרד ממנה במילים יפות, מדליק את המצית, מכוון את הספריי לכיוונה ולוחץ. היא לא נדלקת אך האש והום מאכלים אותה. למרבה ההפתעה - בלוק המנוע (מפלסטיק!) נשאר שלם.

 

אותה שנה, אני מקבל דגם מתנה של לקסוס שנת 96. אותו אני מבטיח לשמור אך לא עומד בפיתוי

אני מכין חבילת נפץ מכמה נפצים ועושה להם פתיל משותף. שלושה נפצים בתא המטען ושני נפצים מתחת למכסה המנוע. כדי ליצור אפקט אני מניח לבנה על הגג למניעת התעופפות.

אני יוצא לשטח פתוח. מחבר את הפתיל - מדליק ומחכה לתוצאות.

מכסה הבגאז' התרומם. חלקי הפלסטיק במנוע נקרעו לגזרים.

רימון עשן נזרק לתוך הרכב לאחר אטימה עם סאלוטייפ לחלונות. גם הרכב הזה עבר את מדוריי ל"ג בעומר.

 

 

כמו כן היו ברשותי פורד F-100 שחור מודל 53 ושלבי קוברה 64. אך הם זכו לייחס יותר מפנק על עדן החלון ומתו מקורוזיה של הגשמים של החורף האחרון.

פורסם
הייתה לי שברולט אימפליה שנת 59 בדגם 1:18. ויום אחד פשוט נמאס לי ממנה וגם אז חשבתי שהמכוניות האלה למשחק.

הכנתי לוח פלסטיק ושמתי עליו את הדגם וניסיתי לדמיין מה קורה שרכב כזה מתנגש ב30 קמ"ש עם פטיש 5 ק"ג (מי שלמד פיזיקה, זה יוצא 150 ק"ג בקירוב)

רשימת נזקים:

גריל קדמי - אבוד

אמבטית מנוע - נוצר מעין W כזה מה שפגע בבלוק המנוע וריסק חלקים ממנו

מכסה מנוע - התרומם בעת הפגיעה, נשאר בשלמותו איך אין התאמה עם בלוק אמבטיית המנוע שרוסקה.

 

לא נגרם נזק לתא הנוסעים, הדשבורד מפלסטיק זז טיפה קדימה לכיוון ההגה (כנראה מגלי ההלם של המכה). ההגה תקין אך מכוון שבלוק המנוע זז ונשען על מוט ההיגוי התנועה ימינה-שמאלה קשה. כמו כן נוצר מגע קל בין הכנף לבין הצמיג.

 

חשבתם שזה? תחשבו שוב :twisted:

מה עם ריסוק צד? :wink:

לקחתי עוד פטיש והעמדתי את הרכב ככה ששני הפטישים ירדו עליו מהצד. כעת המכה הרבה יותר מהירה (מה שמגדיל את עוצמתה). אני מעריך שבין 45-50 קמ"ש ואני מאמין שאף יותר במידה מסוימת וזו מפאת האנרגיה הקינטית שנוצרת בירידה.

התוצאה:

דלתות נפגמו ואבדו את ההתאמה שלהן למרכב הרכב - אך נותרו סגורות. מעטה הפלסטיק הפניני נפגע והיה על סף קריסה.

המכה הימנית הייתה הרבה יותר חזקה מהשמאלית ככה שצד ימין התעקם טיפה יותר. לרכב נוצרה צורה של דמוי שעון חול.

 

עוד ניסיון ריסוק כמה סנטימטרים דרומה משם - התוצאה - גם פה המרכב התעקם - מה שעיקם את השאסי אך לא פירק את הגלגלים ונוצר מגע בין מרכב הברזל לגלגלים.

סוף דו"ח מבחן ריסוק.

 

 

ל"ג בעומד 1997. הChevy מגיעה לסוף דרכה.

אני מגניב כמה טיפות של דלק מדודי היקר בכוס פלסטיק ומביא אותם הביתה.

באותו ערב אני שופך טיפה דלק בתא הנוסעים, את אמבטיית המנוע אני מורח בדלק עם מברשת שיניים ישנה, ואת המרכב החיצוני אותו דבר. במה שנשאר אני שופך על החלק האחורי (הבגאז' הלא קיים).

גפרור אחד נזרק והChevy נדלקה. היא בערה בין 15 ל-20 דק' עד שהאש כבתה.

למרבה ההפתעה, הנזק היחידי שנגרם הוא בתא הנוסעים וצבעו הכחול מטאלי של המרכב שהפך שחור ובלוק המנוע שהפך לעיסה. צורתו של הרכב נשארת שלמה והוא עדיין עומד על גלגליו (שמהחום הותכו לסרן הפלסטיק והפסיקו לנוע)

אני נפרד מהChevy וזורק אותה לגחלים הבוערים של המדורה המשפחתית. ומאחל לה חיים טובים יותר בעולם שכולו טוב.

 

 

שנת 1998 - מודל 1:18 חיפושית צהובה מודל 72 נקנתה במעט כסף שהרווחתי.

אני מוריד לה את הטאסות ע"י גירוד במברג כדי ליצור מראה ישן. מדי יום ביומו אני מכין תמיסת מים-מלח ומורח את האוטו בזה. חוץ מריח מלוח אין שום זימנים לקרוזיה במרכב. מה שמלמד על איכות הרכבה ומוצרים טובה.

אני מורח טיפה עראק בתא הנוסעים ומדליק את החיפושית. היא מסרבת להאכל ע"י האש.

 

ברגע של החלטיות אני מאבטח אותה לשולחן. לוקח מסור ידני ומתחיל לנסר את הגג. אחרי כמה דק' אני מגיע לתוצאה לא טובה ומתחייל לשייף עם שופין. גם פה לא הלך לי.

אני יוצא לחצר עם דיאודורנט ישן ומצית ומעמיד את החיפושית במרכז. נפרד ממנה במילים יפות, מדליק את המצית, מכוון את הספריי לכיוונה ולוחץ. היא לא נדלקת אך האש והום מאכלים אותה. למרבה ההפתעה - בלוק המנוע (מפלסטיק!) נשאר שלם.

 

אותה שנה, אני מקבל דגם מתנה של לקסוס שנת 96. אותו אני מבטיח לשמור אך לא עומד בפיתוי

אני מכין חבילת נפץ מכמה נפצים ועושה להם פתיל משותף. שלושה נפצים בתא המטען ושני נפצים מתחת למכסה המנוע. כדי ליצור אפקט אני מניח לבנה על הגג למניעת התעופפות.

אני יוצא לשטח פתוח. מחבר את הפתיל - מדליק ומחכה לתוצאות.

מכסה הבגאז' התרומם. חלקי הפלסטיק במנוע נקרעו לגזרים.

רימון עשן נזרק לתוך הרכב לאחר אטימה עם סאלוטייפ לחלונות. גם הרכב הזה עבר את מדוריי ל"ג בעומר.

 

 

כמו כן היו ברשותי פורד F-100 שחור מודל 53 ושלבי קוברה 64. אך הם זכו לייחס יותר מפנק על עדן החלון ומתו מקורוזיה של הגשמים של החורף האחרון.

בהתחלה זה נשמע כמו מעשה קונדס חביב של ילד קטן וחמוד , אבל בסוף כבר הפחדת אותי :roll: :roll:

 

וד"א: שמעתי שגם מאזדה לאנטיס נוטה להדלק בקלות... אולי תלך על זה (ואל תשכח לתעד את ה"פרויקט"...)

וואלאק אתה!!

פורסם
הייתה לי שברולט אימפליה שנת 59 בדגם 1:18. ויום אחד פשוט נמאס לי ממנה וגם אז חשבתי שהמכוניות האלה למשחק.

הכנתי לוח פלסטיק ושמתי עליו את הדגם וניסיתי לדמיין מה קורה שרכב כזה מתנגש ב30 קמ"ש עם פטיש 5 ק"ג (מי שלמד פיזיקה, זה יוצא 150 ק"ג בקירוב)

רשימת נזקים:

גריל קדמי - אבוד

אמבטית מנוע - נוצר מעין W כזה מה שפגע בבלוק המנוע וריסק חלקים ממנו

מכסה מנוע - התרומם בעת הפגיעה, נשאר בשלמותו איך אין התאמה עם בלוק אמבטיית המנוע שרוסקה.

 

לא נגרם נזק לתא הנוסעים, הדשבורד מפלסטיק זז טיפה קדימה לכיוון ההגה (כנראה מגלי ההלם של המכה). ההגה תקין אך מכוון שבלוק המנוע זז ונשען על מוט ההיגוי התנועה ימינה-שמאלה קשה. כמו כן נוצר מגע קל בין הכנף לבין הצמיג.

 

חשבתם שזה? תחשבו שוב :twisted:

מה עם ריסוק צד? :wink:

לקחתי עוד פטיש והעמדתי את הרכב ככה ששני הפטישים ירדו עליו מהצד. כעת המכה הרבה יותר מהירה (מה שמגדיל את עוצמתה). אני מעריך שבין 45-50 קמ"ש ואני מאמין שאף יותר במידה מסוימת וזו מפאת האנרגיה הקינטית שנוצרת בירידה.

התוצאה:

דלתות נפגמו ואבדו את ההתאמה שלהן למרכב הרכב - אך נותרו סגורות. מעטה הפלסטיק הפניני נפגע והיה על סף קריסה.

המכה הימנית הייתה הרבה יותר חזקה מהשמאלית ככה שצד ימין התעקם טיפה יותר. לרכב נוצרה צורה של דמוי שעון חול.

 

עוד ניסיון ריסוק כמה סנטימטרים דרומה משם - התוצאה - גם פה המרכב התעקם - מה שעיקם את השאסי אך לא פירק את הגלגלים ונוצר מגע בין מרכב הברזל לגלגלים.

סוף דו"ח מבחן ריסוק.

 

 

ל"ג בעומד 1997. הChevy מגיעה לסוף דרכה.

אני מגניב כמה טיפות של דלק מדודי היקר בכוס פלסטיק ומביא אותם הביתה.

באותו ערב אני שופך טיפה דלק בתא הנוסעים, את אמבטיית המנוע אני מורח בדלק עם מברשת שיניים ישנה, ואת המרכב החיצוני אותו דבר. במה שנשאר אני שופך על החלק האחורי (הבגאז' הלא קיים).

גפרור אחד נזרק והChevy נדלקה. היא בערה בין 15 ל-20 דק' עד שהאש כבתה.

למרבה ההפתעה, הנזק היחידי שנגרם הוא בתא הנוסעים וצבעו הכחול מטאלי של המרכב שהפך שחור ובלוק המנוע שהפך לעיסה. צורתו של הרכב נשארת שלמה והוא עדיין עומד על גלגליו (שמהחום הותכו לסרן הפלסטיק והפסיקו לנוע)

אני נפרד מהChevy וזורק אותה לגחלים הבוערים של המדורה המשפחתית. ומאחל לה חיים טובים יותר בעולם שכולו טוב.

 

 

שנת 1998 - מודל 1:18 חיפושית צהובה מודל 72 נקנתה במעט כסף שהרווחתי.

אני מוריד לה את הטאסות ע"י גירוד במברג כדי ליצור מראה ישן. מדי יום ביומו אני מכין תמיסת מים-מלח ומורח את האוטו בזה. חוץ מריח מלוח אין שום זימנים לקרוזיה במרכב. מה שמלמד על איכות הרכבה ומוצרים טובה.

אני מורח טיפה עראק בתא הנוסעים ומדליק את החיפושית. היא מסרבת להאכל ע"י האש.

 

ברגע של החלטיות אני מאבטח אותה לשולחן. לוקח מסור ידני ומתחיל לנסר את הגג. אחרי כמה דק' אני מגיע לתוצאה לא טובה ומתחייל לשייף עם שופין. גם פה לא הלך לי.

אני יוצא לחצר עם דיאודורנט ישן ומצית ומעמיד את החיפושית במרכז. נפרד ממנה במילים יפות, מדליק את המצית, מכוון את הספריי לכיוונה ולוחץ. היא לא נדלקת אך האש והום מאכלים אותה. למרבה ההפתעה - בלוק המנוע (מפלסטיק!) נשאר שלם.

 

אותה שנה, אני מקבל דגם מתנה של לקסוס שנת 96. אותו אני מבטיח לשמור אך לא עומד בפיתוי

אני מכין חבילת נפץ מכמה נפצים ועושה להם פתיל משותף. שלושה נפצים בתא המטען ושני נפצים מתחת למכסה המנוע. כדי ליצור אפקט אני מניח לבנה על הגג למניעת התעופפות.

אני יוצא לשטח פתוח. מחבר את הפתיל - מדליק ומחכה לתוצאות.

מכסה הבגאז' התרומם. חלקי הפלסטיק במנוע נקרעו לגזרים.

רימון עשן נזרק לתוך הרכב לאחר אטימה עם סאלוטייפ לחלונות. גם הרכב הזה עבר את מדוריי ל"ג בעומר.

 

 

כמו כן היו ברשותי פורד F-100 שחור מודל 53 ושלבי קוברה 64. אך הם זכו לייחס יותר מפנק על עדן החלון ומתו מקורוזיה של הגשמים של החורף האחרון.

מישהו הציע בידוד במחלקה סגורה ?:shock:

 

תגיד, כמה מאות שקלים שרפת/שברת/דפקת/חתכת/ניסרת/פיצצת/התכת/ריסקת ?

גם תינוקות הם בגודל 1:18 לעומתך, תתרחק מהם בבקשה.:nono:

 

:twisted: חולה~הגה :twisted:


×
×
  • תוכן חדש...