נקלעתי לתאונה בדרך חזרה ממפגש רופין

[אומי5]

נניח שמסת האופנוע היא רבע ממסת רכב, אז בחישוב פשוט הבוכנות מיועדות לספוג את פגיעתו ב16 קמ"ש.

במקרה הזה הבוכנה הספצפית ספגה יותר מחצי (פגיעה לא ממורכזת), ככה שהיא ספגה יותר מחצי מהאנרגיה.

אני מעריך שהפגיעה הייתה במהירות גבוהה יותר. ב40 קמ"ש ללא כל ביגוד מגן, יצאתי בחבלות קלות (כואב אבל לא קריטי) אז אם הבחור היה ממוגן לגמרי ויש לו פגיעות דומות זה בטח לא היה ב16 קמ"ש. (טוב נו בנושא הפגיעות נמרוד בטוח מבין יותר ממני).

 

ראובן, אני מציע שתבדוק טוב מה המומחים אומרים, אני בטוח שבוכנה חדשה תעלה פחות מפגיעה נוספת שהישנה לא תספוג.

[bkatzir]

מאוד חשוב לכל נהגי ישאל לקחת בחשבון שחלק מרוכבי האופנועים הם רוכבים צעירים שאינם מבינים עדיין את משמעות הזהירות והרכיבה הדפנסיבית.

[השושנים]

מצטער, להתפרץ כך אבל כאופנוען וכנהג רכב שנים רבות למדתי כמה דברים:

 

1) האחריות על שמירת שלמות הגוף של האופנוען תמיד בצד של הרוכב, אי אפשר לסמוך על מישהו אחר.

2) נהגי מכוניות לא רואים אופנועים, הבעייה מחמירה מגדרית/מגזרית/ואצל בני נוער.

3) תרבות מוטורית מתחילה בתרבות כללית וכשאין תרבות כזו אין גם תרבות בכביש.

4) במפגש בין אופנוע למכונית האופנוען מפסיד תמיד.

5) יש נהגי מכוניות חסרי אחריות.

6) יש רוכבי אופנוע חסרי אחריות.

7) בעיית האופנועים בארץ היא בדיוק כמו דו"ח העוני כולם מכירים אותו, כולם מסכימים שצריך

לעשות משהו ואף אחד לא עושה כלום.

אופנוענים חיים בהכחשה.

[דורון סגל]

מצטער, להתפרץ כך אבל כאופנוען וכנהג רכב שנים רבות למדתי כמה דברים:

 

1) האחריות על שמירת שלמות הגוף של האופנוען תמיד בצד של הרוכב, אי אפשר לסמוך על מישהו אחר.

2) נהגי מכוניות לא רואים אופנועים, הבעייה מחמירה מגדרית/מגזרית/ואצל בני נוער.

3) תרבות מוטורית מתחילה בתרבות כללית וכשאין תרבות כזו אין גם תרבות בכביש.

4) במפגש בין אופנוע למכונית האופנוען מפסיד תמיד.

5) יש נהגי מכוניות חסרי אחריות.

6) יש רוכבי אופנוע חסרי אחריות.

7) בעיית האופנועים בארץ היא בדיוק כמו דו"ח העוני כולם מכירים אותו, כולם מסכימים שצריך

לעשות משהו ואף אחד לא עושה כלום.

אופנוענים חיים בהכחשה.

 

רן, כשאתה צודק, אתה צודק!

[שביט]

אני רק מתפלא עליך ראובן שאתה לא יודע שהתגובה המקובלת במקרה כזה היא "איי-איי הצוואר!"

נמרוד, שאלה- האם יש אמת בדבר שאת הכאבים בצוואר תרגיש רק יום- יומיים לאחר תאונה, או שזה סתם מיתוס?

ובמלים אחרות- האם מי שיוצא מרכב פגוע וצועק "איי- איי הצוואר" מחרטט אותי או שיש אמת בדבריו?

 

רק בשורות טובות, אמן

[yairw]

בגיל 16 (לפני 14 שנים) בניו-יורק, ישבתי במושב הנוסע באקורה לג'נד כשידידתי לקחה אותי לבאולינג, כאשר היא ביצעה פנייה שמאלה, טויוטה קאמרי אחרת נכנסה בנו ב120 קמ"ש בדיוק במושב האחורי (תוך כדי פנייה, סנטימטרים ספורים ממני).

מעוצמת המכה עפנו בחוזקה תוך כדי ביצוע לא מעט סיבובי 360 מעלות עד שהתנגשנו בעוד טויוטה קאמרי אחרת.

האקורה נשברה, כמעט נחצתה לשניים, דלתות עפו והשלדה קרסה למצב שמרכז הרכב שוכב על הכביש (נשבר לחצי במרכז).

אמנם חטפתי זעזוע מוח רציני, אך לא כאבים בצוואר, אפילו סירבתי להתפנות לבית החולים בטענה שאני בסדר גמור.

למחרת, כל הגהנום השתחרר בצוואר, הייתי ממש משותק ולא יכלתי להזיז את הצוואר מספר ימים בנוסף לכאבים חזקים מאוד.

 

מסקנות:

1. יש הרבה טויוטות קאמרי באמריקה

2. אל תתן לילדה בת 16 להיות הנהגת למרות שהנהג הפוגע התוודה בפני השוטרים במקום שהוא נסע בפרעות מעל המהירות המותרת

3. אם כבר אתה עושה תאונה באמריקה, עדיף שתתרחש ליד חנות סופגניות, חצי דקה ויש שוטרים במקום

4. והכי קשור לנושא, לא כאב הצוואר כלל לאחר התאונה וכמה שעות טובות לאחר מכן, כך שאני בספק ש"איי, איי, הצוואר" מיד לאחר התאונה מתאר את מה שהנהג שנפגע באמת מרגיש (ושלי ממש לא הייתה תאונה "עדינה")

5. בתאונה הבאה להתפנות לבית חולים