אספנות ללא ניסיון

[grand cherokee]

הוי אסף, אסף,

 

הוואגוניר הוא חלום של רכב ואני מאוד אוהב אותו אבל תיפטר ממנו כמה שיותר מהר - לא בגללו אלא בגללך ובגלל הטעם שהוא משאיר.

אחרי זמן מה [שעות, ימים או חודשים - תלוי באופי שלך] הוא יהפוך לזכרון רע שחלף.

 

האופנוע הראשון שלי היה הונדה סופר דרים 400 [הוא כמובן לא היה אספנות אלא אופנוע בן 4-5 שנים].

הוא היה יפה כמו חלום ואני הייתי תמים כמו טירון ולאחר הקניה התברר שהוא דפוק וזה היה בתחילת שנות השמונים, לא היו הרבה אופנועים והרבה מוסכים וכמובן לא היה יבוא חלקים או EBAY.

כל עוד הוא עמד בחצר האחורית זה היה כמו עצם בגרון ותחושת כשלון חוזרת.

כשגלגלתי אותו הלאה הרגשתי כאילו הוציאו לי עצם מהגרון.

לקח לי הרבה זמן עד שחזרתי לאופנועים ולכן נפלא שלא התייאשת ועברת הלאה לווליאנט.

 

גם כאן יהיו מהמורות אבל כפי שאמרו לפני - אתה צריך למצוא לך את סדרת בעלי המקצוע שאתה מרגיש טוב איתם ואם אתה מוצא כאן חברים לשגעון ובעלי ידע - זה קל הרבה יותר.

 

והעניין ההוא... ,

אה... כן... ובכן...

ההתלהבות שלה אכן דהתה אבל מההתפעלות של החברים כאן אתה מבין שלמזלך היא לפחות הייתה בנקודת הפתיחה איתך.

במשך שנים עבדתי מול מערכת החינוך ומול מנהלות בתי ספר ופיתחתי שיטת אבחון קלה:

יש בתי ספר שפועלים בזכות המנהלת,

יש בתי ספר שפועלים בלי קשר למנהלת,

יש בתי ספר ללא מנהלת,

ויש בתי ספר [מעטים] שפועלים למרות המנהלת...

אמנם היא לא המנהלת [בעצם... אהה... ... כן, מודה!] ואתה לא בית ספר, אבל המטאפורה ברורה, אני מקווה.

 

אבל תסתכל על זה מהצד שלה -

ברוב משקי הבית שלנו, להוציא כמה ממש עשירים, אותו כסף פנוי במערכת המשפחתית הולך או על הצעצועים הממונעים שלנו או על אלו שלה [הסרת השיער לצמיתות, הסרת הצלוליטיס, נעליים, מגפיים, הקטנת/הגדלת חזה, בגדים, נעליים, שיפוץ מטבח, מגפיים, הסרת משקפיים בלייזר, נעליים, טיפול פסיכולוגי, תכשיטים, נעליים וכו'. נעליים כבר רשמתי?].

 

מעטים כאן הם בעלי כיס עמוק מספיק בשביל להזמין רכב משופץ מארה"ב או לשפץ בלי שהיא בכלל תדע שמשהו נגרע מהתקציב,

חלק מהנוכחים כאן ידעו להנדס את המערכת כך שהם לימדו אותה שעדיף גבר עם תחביב שמנוני ויקר אבל בחצר הבית מאשר גבר שמעדיף נשים צעירות ובילויים מחוץ לבית בזמן הפנוי שלו.

חלק מהחברים פשוט באים מתחום הרכב אז זה 'שייך לעבודה'.

פה ושם יש מישהי שגם מחוברת בעצמה לטירוף של בעלה ומוכנה לדבר כל יום על קרבורטורים.

 

זה נכון באספנות רכב, ברכב ספורט, ביכטות וסירות, אופנועים, אופניים, טרקטורונים, ג'יפים וכל תחביב יקר אחר.

אני לא מכיר הרבה חובבי דיג אבל גם לחובב שיש לו 3 חכות אני משער שזה מטריד פחות את אשתו מאשר ווליאנט אחד ששותה את הכיס [אבל, מה אני מבין בחכה, אני בסך הכל הפתיון].

 

אני כל כך שמח שפרסמתי היום את הפוסט הזה , יכול להיות שזה אפילו יותר טוב מללכת לפסיכולוג . שם צריך להוציא הרבה יותר כסף מהתחביב היקר שמצאנו ועדיין לא מרגישים תמיכה והבנה כה עמוקה .

זה נכון שצריכים לפעול למרות המנהלת אבל מה שטוב זה שאחרי מספר שנים גדול יחד כמו שלנו , מכירים את דרכי העבודה , יודעים מה לאמר , מתי ואיפה , ויודעים גם מה תהיה התגובה ולכן מכינים תגובת נגד מיידית. אז איכשהו הכל יכול לעבור בצורה זו או אחרת.

תוך כדי תנועה אני כל הזמן מתלהב ( כמו ילד קטן ) מרכבים נוספים ומאוד רוצה אותם . הפיתוי ענק ואני בטוח שאוסיף עוד אחד או שניים לאוסף בקרוב ( אולי במחיר שבו אמכור את הוגוניר ) . מקווה שעד אז באמת אוכל ללמוד לתקן איזה דבר אחד או שניים ברכב .

תודה על התמיכה

אסף

[לירוי1]

כמה כסף שביזבזתי מאז שניכנסתי לתחום יכולתי לרכוש רכב חדש ולא אלה שעולים 60000 שח

אני יכול להגיד לך שרכבים שאני התיאשתי מלהשקיע בהם נוסעים עד היום ללא תיקונים מיוחדים.

מסקנה שאני למדתי שעדיף להשקיע טיפה יותר על רכב משופץ מאשר לרכוש גרוטאה ולהתחיל לשפץ במיוחד שאין זמן ונסיון וכמובן כסף נזיל

[עידן עוזי]

אסף , חוסר הניסיון שלך בתחום גרם לך להמר על 'סוס מת' לצערי הרב , אשר יכול היה לשמש אולי ואולי גדול לרכב לחלקים .

אני ראיתי אותו ככול הנראה לפניך , המחיר שהעה כ 4-5 k לא היה הסיבה שהרתיעה אותי , אלא מצבו .

כעת משהישקעת עליו לא מעט כסף , מה שעליך לעשות או למוכרו במחיר שיספק אותך , או לחילופין לשים אותו בצד ואולי כעת במצבו הנוכחי יוכל שמש לחלקים בלבד, ואז ליקנות אחד טוב , תקין סביר שנוסע. אמנם אין הרבה רכבים כאלה בארץ אבל אפשר לגרד וזה שווה אם אתה אוהב את סוג הכלים האלה.

 

 

בהצלחה

[haimy]

הוי אסף, אסף,

 

הוואגוניר הוא חלום של רכב ואני מאוד אוהב אותו אבל תיפטר ממנו כמה שיותר מהר - לא בגללו אלא בגללך ובגלל הטעם שהוא משאיר.

אחרי זמן מה [שעות, ימים או חודשים - תלוי באופי שלך] הוא יהפוך לזכרון רע שחלף.

 

האופנוע הראשון שלי היה הונדה סופר דרים 400 [הוא כמובן לא היה אספנות אלא אופנוע בן 4-5 שנים].

הוא היה יפה כמו חלום ואני הייתי תמים כמו טירון ולאחר הקניה התברר שהוא דפוק וזה היה בתחילת שנות השמונים, לא היו הרבה אופנועים והרבה מוסכים וכמובן לא היה יבוא חלקים או EBAY.

כל עוד הוא עמד בחצר האחורית זה היה כמו עצם בגרון ותחושת כשלון חוזרת.

כשגלגלתי אותו הלאה הרגשתי כאילו הוציאו לי עצם מהגרון.

לקח לי הרבה זמן עד שחזרתי לאופנועים ולכן נפלא שלא התייאשת ועברת הלאה לווליאנט.

 

גם כאן יהיו מהמורות אבל כפי שאמרו לפני - אתה צריך למצוא לך את סדרת בעלי המקצוע שאתה מרגיש טוב איתם ואם אתה מוצא כאן חברים לשגעון ובעלי ידע - זה קל הרבה יותר.

 

והעניין ההוא... ,

אה... כן... ובכן...

ההתלהבות שלה אכן דהתה אבל מההתפעלות של החברים כאן אתה מבין שלמזלך היא לפחות הייתה בנקודת הפתיחה איתך.

במשך שנים עבדתי מול מערכת החינוך ומול מנהלות בתי ספר ופיתחתי שיטת אבחון קלה:

יש בתי ספר שפועלים בזכות המנהלת,

יש בתי ספר שפועלים בלי קשר למנהלת,

יש בתי ספר ללא מנהלת,

ויש בתי ספר [מעטים] שפועלים למרות המנהלת...

אמנם היא לא המנהלת [בעצם... אהה... ... כן, מודה!] ואתה לא בית ספר, אבל המטאפורה ברורה, אני מקווה.

 

אבל תסתכל על זה מהצד שלה -

ברוב משקי הבית שלנו, להוציא כמה ממש עשירים, אותו כסף פנוי במערכת המשפחתית הולך או על הצעצועים הממונעים שלנו או על אלו שלה [הסרת השיער לצמיתות, הסרת הצלוליטיס, נעליים, מגפיים, הקטנת/הגדלת חזה, בגדים, נעליים, שיפוץ מטבח, מגפיים, הסרת משקפיים בלייזר, נעליים, טיפול פסיכולוגי, תכשיטים, נעליים וכו'. נעליים כבר רשמתי?].

 

מעטים כאן הם בעלי כיס עמוק מספיק בשביל להזמין רכב משופץ מארה"ב או לשפץ בלי שהיא בכלל תדע שמשהו נגרע מהתקציב,

חלק מהנוכחים כאן ידעו להנדס את המערכת כך שהם לימדו אותה שעדיף גבר עם תחביב שמנוני ויקר אבל בחצר הבית מאשר גבר שמעדיף נשים צעירות ובילויים מחוץ לבית בזמן הפנוי שלו.

חלק מהחברים פשוט באים מתחום הרכב אז זה 'שייך לעבודה'.

פה ושם יש מישהי שגם מחוברת בעצמה לטירוף של בעלה ומוכנה לדבר כל יום על קרבורטורים.

 

זה נכון באספנות רכב, ברכב ספורט, ביכטות וסירות, אופנועים, אופניים, טרקטורונים, ג'יפים וכל תחביב יקר אחר.

אני לא מכיר הרבה חובבי דיג אבל גם לחובב שיש לו 3 חכות אני משער שזה מטריד פחות את אשתו מאשר ווליאנט אחד ששותה את הכיס [אבל, מה אני מבין בחכה, אני בסך הכל הפתיון].

 

סיפור המנהלת מזכיר את מה שאמר חיים בר לב :-

 

מפקד 100 % בסדר הוא אחד שלא עושה כלום והכל בסדר.

מפקד 50 % בסדר עובד כמו חמור והכל בסדר

מפקד 50 % לא בסדר לא עושה כלום והכל לא בסדר

ומפקד 100 % לא בסדר עובד כמו חמור והכל לא בסדר.

[honda cx500]

לילה טוב אסף ושאר ציפורי הלילה,

 

החג הסתיים ואיתו שורת מטלות אינסופיות, ארוחות שלא נגמרות, נקיונות, שיעורי בית, ושאר צרות שכל אחד מאיתנו למד להכיר ולהוקיר......תודה לאל שמחר חוזרים לעבודה.

 

אז אתחיל קודם כל בתשובות לשאלות ששאלת ולאחר מכן אעלה רעיונות או הצעות.

 

ראשית, תודה על הפירגון. הכתיבה עוזרת לי לסדר את הראש.

 

שנית, גברוש מרגיש מצויין ותודה ששאלת. אתמול הסתיים תוקף הביטוח שלו ותאמין לי שהוא מאושר ונושם לרווחה. בחודשיים האחרונים הוא סחב כמו משוגע, העביר 2 דירות, סחב עציצים, אדמה, ארגזים, זבל, חלקי חילוף לאופנועים - בקיצור, החבר גברוש נתן עבודה ובהחלט מגיע לו כבוד. אומנם פעם אחת הוא נעצר וסירב לזוז, בדיוק כאשר כולו עמוס לעייפה בכיסאות של ההורים שלי, אבל מסתבר שזה לא היה הוא אלא שעון הדלק שזייף......מיד כאשר מילאתי דלק הוא שב לחיים והמשיך בדרכו בטירטור מנוע עליז.

גם אצל גברוש המצב ההתחלתי לא היה קל. הוא נראה מצויין לגילו, אפילו שמור יחסית ליוצא קיבוץ, אבל בכל זאת, עדיין הדרך ארוכה ורבה ואני רק בהתחלה. אם קראת את הפוסט הספציפי על גברוש, בוודאי הבנת שהכנסתי אותו לטיפול אצל אחד מחברי הפורום, איש מקצוע עם המלצות רבות. גם אני התחלתי בניקוי חול לג'אנטים והחלפת צמיגים, החלפת מצבר, ויישור קו ראשוני. קצת קוסמטיקה עושה טוב ללב שלי, והתחושה היא של התקדמות. גברוש ינוח כעת עד ינואר, מועד הטסט הבא עבורו, ועד אז אני אצבור מספיק ממון להמשך יישור הקו המכאני. טסט הוא יעבור כמו כלום. גם עכשיו הוא עבר כמו ענק בלי טריקים ובלי שטיקים. אני לא מעלה תמונות עדיין כי אני ממתין להתקדמות רבה יותר.

 

מה אני אעשה עד ינואר? אני אעבוד על "נסיך 3", זה הדרבי סופר עליו אני עובד לסירוגין. אני מתגעגע לעבודה עליו ומלא אנרגיה ורצון להמשיך. ההפסקה בעבודה עליו שנגרמה בגלל שהקדשתי זמן ומשאבים לגברוש רק עשתה לי ולו טוב. לזה בדיוק התכוונתי כאשר אמרתי לך לארגן פרוייקט נוסף כדי שתוכל לדלג ביניהם ולמלא מצברים נפשיים.

 

לגבי כלים - קניתי 2 מזוודות עם בוקסות וראצ'טים (מזוודה גדולה ומזוודה קטנה), מתאמים, ביטים, וכו'. הכל מתוצרת גרמנית משובחת כי הדרעק הסיני התפרק לי לאחר שבורג סורר התעקש שלא לצאת. קניתי גם פטישים - מגומי שחור, מסיליקון אדום, ממתכת (במשקלים שונים), מברגים בגדלים שונים ועם ראשים שונים, מפתחות T , מפתחות אלן, ספריי שימון, ניירות לטש, וסטנד טיפולים לאופנוע (משומש שגם אותו שיפצתי על הדרך), אמבטיית פלסטיק גדולה על גלגלים כדי שאוכל לנקות חלקים מטינופת, מברשות ברזל, ומכונת ליטוש. בטוח שצריך עוד, ואני אקנה בוודאי עוד, אבל כרגע אני מסודר לצרכים שלי.

 

לגבי האמונה בצדקת הדרך - לך עם התחושות שלך. אם איבדת את הכיף עם הווגוניר ואתה חש שאתה זורק כסף טוב אחרי כסף רע, עזוב את זה. צמצם נזקים, קח מה שנותנים לך, חייך באומץ וגבורה, ומהר לפצות את עצמך בגרוטאה חדשה. יחד עם זאת, אם עדיין התקווה לא אבדה, ואם כאשר אתה רואה את הווגוניר יש לך פרפרים בבטן, שמור אותו. גם ככה לא תקבל בחזרה את מה שהשקעת אז למה לזרוק אותו? מצא לו חניה טובה, כסה אותו היטב ושכח ממנו לתקופה מסויימת עד שיגיעו זמנים טובים ומתאימים יותר.

 

מניסיוני האישי ברור לי לחלוטין שהכסף שהשקעתי על ההונדה לא יחזור אלי לעולם, אבל היות ומראש לא היתה לי כוונה למכור (למעט חולשה רגעית מדי פעם, ואז החברים מחזירים אותי למסלול הנכון....), הרי שלא היה איכפת לי להשקיע מה שצריך ומעבר לכך. אין ספק שבכסף הזה יכולתי להביא גולדווינג מפואר אבל אני רציתי את הדגם הספציפי הזה ולא שום דבר אחר, וגם התעקשתי על מקומי ולא על יבוא. למה? לא יודע, מן לוקאל פטריוטיזם מטופש.

 

וכעת להצעה רעיון:

 

שמור אותו בינתיים. אל תמכור. תן עוד צ'אנס. החיים מלאי הפתעות ולך תדע מה יהיה מחר. שים אותו בצד והמתן מעט. למכור תמיד תוכל. תירגע, תנשום עמוק, שתה עוד נס-קפה, תן צ'אפחה לכלבה שהשתינה עוד פעם באמצע הסלון או שתעשה כל דבר מרגיע אחר....

 

קנה אופנוע קטן של 50 סמ"ק מראשית שנות ה-80 או כל תקופה אחרת שמתאימה לך וקרובה דיה לאספנות ותתחיל לעבוד עליו. תתפלא כמה ניסיון וידע תוכל לצבור מכך. זה פרוייקט לא מסובך, לא יקר במיוחד (נו טוב, הכל במושגים יחסיים), ואני מבטיח לך שכך תכיר אנשי מקצוע רבים בהמון תחומים (למשל ריפוד, צבע, ניקוי חול, ברגים), תתגבר על הרתיעה הראשונית מלפתוח מנוע ותעבור טבילת אש בטוחה יחסית. זה עבד עבורי ותאמין לי שאני מאותגר טכני אמיתי. אני לא אומר שאני יכול עכשיו לשפץ את המנוע של גברוש או של משאית, אפילו לא של כל רכב אחר, אבל אני יודע לפרק.....אני יודע לאתר תקלות, אני יודע לצלם, לנקות, לתייג, למצוא חלפים, לאתר בעלי מקצוע נכונים וראויים, אני יודע לזהות מתי מוכרים לי לוקשים ומתי כנים איתי, אני יודע מחירים ויודע מתי מישהו מנסה לדפוק אותי, בקיצור - אני במקום אחר ממה שהייתי ואני מקווה להיות במקום טוב יותר בהמשך.

 

והכי הכי חשוב, תמשיך להתלהב כמו ילד קטן. זו לא בושה אלא כבוד גדול. גם לי יש רשימת קניות ענקית אבל אני חושק שיניים בקושי כדי לא לקנות עוד דברים כרגע, לפחות עד שאסיים את פרוייקט הדרבי. אני למשל שמתי עין על בלייזר מסויים אבל מובן לי שזה בור בלי תחתית ולכן אני מתאפק. ברור שיהיה לי בלייזר, זו רק שאלה של זמן וקריזה, אבל כל עוד אני יכול לספר לעצמי סיפורים ולדחות את הקץ (תרתי משמע מול הנשמה שלי), אז אני מתאפק. בינתיים יש לי את גברוש......אומנם לא בלייזר גדול ומסוקס אלא ג'וק קטן ומצחיק, אבל זה הג'וק שלי שמתאים לכיס שלי והוא גורם לי לחייך כמו טמבל כל פעם שאני נוהג בו. מה אני צריך יותר מזה תגיד לי?

 

אם בכל זאת זיהית משהו מיוחד והתחושה שלך אומרת לך לקנות אותו כי אם לא אז לא תישן, אל תחשוב יותר מדי, קנה אותו ואחר כך תדאג להיות חשבונאי יצירתי אל מול זוגתך. זה אולי יכאב, אולי תריב, אולי תישן בסלון יום או יומיים, אולי תצטרך לאכול בחוץ כי מישהי תקפיד לאכול לך את הלב בצורה יסודית, אבל בסוף זה עובר ולך יש עוד אוצר בחניה וזה מה שחשוב. כפי שאמר hogi, רובנו לא עשירים, חיים ממשכורת, מפרנסים את הבנקים ועלוקות אחרות, אבל אנחנו רוצים לחוש חיים ולחוש שיש לנו חלום, חלום קטן וצנוע, אבל הוא שלנו לחלוטין, ולנסות להיות מאושרים מכל הישג קטן, מכל הנעה, מכל התקדמות.

 

אז תמשיך לחלום על ימים בהירים יותר, ובינתיים תנתק מגע מהווגוניר, ואל תמכור אותו, לפחות לא מיד. תן לו את הצ'אנס שלו ותן לעצמך את הצ'אנס שלך.

 

שלומי

[oldcar]

היי שנה טובה.

כמו שאתה רואה אתה לא לבד.

הווליאנט בחירה טובה לחובב מתחיל שמחיר הדלק לא מפחיד אותו.

מה שמדאיג אותי שאתה אומר שקשה לך ליסוע בו עד חיפה.

יתכן ויש לך ציפיות שהוואליאנט שלך תסע כמו רכב חדש? אז זהממש לא כך. היא נוסעת כמו רכב ישן וזה כל הכייף.

הוליאנט רכב אמריקאי נחמד שיכול להקיף את העולם פעם אחר פעם. יחסית רכב פשטו ולא מסובך לחיות איתו.

בו לבקר אותנו בחיפה או בשרון ונראה איזה בעיות ניתן לפתור לך מנסיון של מאות שנות רכב טיפול ברכבים שיש לחברים.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לך לב"ב ולרכבים

[grand cherokee]

היי שנה טובה.

כמו שאתה רואה אתה לא לבד.

הווליאנט בחירה טובה לחובב מתחיל שמחיר הדלק לא מפחיד אותו.

מה שמדאיג אותי שאתה אומר שקשה לך ליסוע בו עד חיפה.

יתכן ויש לך ציפיות שהוואליאנט שלך תסע כמו רכב חדש? אז זהממש לא כך. היא נוסעת כמו רכב ישן וזה כל הכייף.

הוליאנט רכב אמריקאי נחמד שיכול להקיף את העולם פעם אחר פעם. יחסית רכב פשטו ולא מסובך לחיות איתו.

בו לבקר אותנו בחיפה או בשרון ונראה איזה בעיות ניתן לפתור לך מנסיון של מאות שנות רכב טיפול ברכבים שיש לחברים.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לך לב"ב ולרכבים

 

בוקר טוב , תודה שוב על המילים הטובות והמעודדות . רציתי להדגיש שהואליאנט שלי תיסע עד חיפה כמו גדולה , התכוונתי לאמר כמובן את מה שאתה אמרת - זה לא רכב חדש והנסיעה איטית ולא חלקה ממש , אבל גם את זה אמרת - זה הכיף !!!

אני אשמח להיפגש ומאמין שאגיע למפגשים הבאים.

תודה ושנה טובה לכולם.

אסף

[grand cherokee]

אז תמשיך לחלום על ימים בהירים יותר, ובינתיים תנתק מגע מהווגוניר, ואל תמכור אותו, לפחות לא מיד. תן לו את הצ'אנס שלו ותן לעצמך את הצ'אנס שלך.

 

שלומי

 

בוקר טוב שלומי , שוב , אודה לך על הפרגון והתמיכה אפילו שבטח קצת נמאס לקרוא את זה בכל תגובה שלי . אני פשוט עדיין נדהם מהתמיכה הכללית . אתמול כשפרסמתי את הפוסט הייתי די בדילמה כי באופיי אני לא אחד שנפתח ובטח לא מראה חולשה וזה מבחינתי היה להראות חולשה . בסופו של דבר הכריע התסכול הגדול שהרגשתי ואני רואה שעשיתי צעד נכון .

הכתיבה שלך מדהימה , אני מקווה שאתה לפחות סופר או משורר .

היום יום די מיוחד מבחינתי - ראש השנה החדשה ( כמובן ... ) , היום שבו החלטתי לקחת את עצמי ואת ההובי שלי יותר ברצינות , ועוד דבר קטן - יום הולדת ...

בכל יום הולדת אני מנסה להבטיח לעצמי מה אעשה ואשיג בשנה הבאה והיכן אהיה בשנה שלאחריה .

השנה שונה - ההבטחה לעצמי תתקיים !!!!

אחלה שנה שתהיה לכולם.

אסף

[אבי נוף]

וואוו איזה שרשור נהדר.

מי חשב בהתחלה, שזה יוביל לכתבות ענק והשתפכויות נפש שכאלה...

 

שלומי, אתה כותב נהדר.

בזה הרגע מונית לכתב הראשי של הפורום.

 

ברכותי.

 

יום טוב לכולם,

ושבוע עבודה שלם.

אבי

[ezl280]

יום הולדת שמח ושנה טובה!

 

מעבר לכל מה שכתבו קודמיי עוד כמה דברים.

 

הוצאת מעל 20000 ש"ח? סביר שעשית כך או כך לא מעט. אצל רוב האנושות מי שמתחיל פרוייקט נשבר דווקא לקראת הסוף. אל תמהר, תעריך את המצב כמו שהוא עכשיו ותחשוב שרק עכשיו התחלת אחרת מישהו אחר יהנה מכל מה שהשקעת!

 

חוץ מזה, בשיפוץ הכל מתחיל ונגמר בתכנון נכון ובאורך רוח. לי למשל היה חסר ראש מנוע למרצדס ולא מצאתי באף מקום בעולם בפחות מ 1800 יורו שאותם לא הייתי מוכן לשלם. חיכיתי יותר משנה ובינתיים חפרתי את העולם בחיפושים כשידעתי, מנסיון, שבסוף יצוף משהו. אחרי שנה צף משהו, אוטו שלם בארה"ב ב 325 דולר. בלי להאריך בסיפור ובאיך בדקתי מרחוק הגיעו מנוע וגיר מושלמים ובמצב מצוין. ראש + שיפוץ מנוע+ שיפוץ גיר היו עולים לי כ 30000 ש"ח, כך כל החבילה עלתה 4000. זה רק סיפור לדוגמא איך זמן ואורך רוח עושה את כל ההבדל.

 

משום מה שחכו לציין כאן ששיפוץ "אמיתי" מתחיל ממצב הבודי שהוא החלק היקר והקשה, ופחות מהחלק המכאני (אלא אם כן יש לך בוגאטי) החלק המכאני הוא בדרך כלל קל יותר וזול יותר, בתנאי שעבדת נכון. וואגוניר למיטב ידיעתי הוא רכב פשוט שיש למצא לו חלקים בארה"ב בלי סוף, כך שזה לא צריך להיות יותר מידי מורכב. תפתיע את זוגתך המפרגנת בטיול בארה"ב ותמלא את המזוודה חלקים... אבל כמו שכן כתבו כאן, תדע טוב טוב מי עובד לך על הרכב וכמה זה יעלה לך.

 

כלים: סט בוקסות אינצ'י או מילימטרי תלוי בסוג הרכב, סיגנט טוב וזול יחסית. 2-3 מברגים פיליפס ושטוח בכל מיני גדלים, פטיש גדול, לום, סט מפתחות בכל הגדלים (שוב לשים לב אינצ'י או מילימטרי), ג'ק עגלה סביר, שני בוקים, וזהו פחות או יותר. +- 1000 ש"ח אצל הפרסי ביצחק שדה. אופציה שניה היא לחרוש את יד 2 תחת "כלי עבודה" ולקנות הכל משומש, וזו אופציה טובה בהחלט.

 

בהצלחה!!!

[השושנים]

הייתי משנה את הכותרת ל: "אספנות עם נסיון מר" עכשיו כבר יש לך נסיון!

 

אף אחד לא נולד עם נסיון בשום דבר, נסיון רוכשים, אתה רכשת אותו במחיר לימוד יקר.

 

כולם חכמים בדיעבד, ופיקחים לאחר מעשה, אבל אם תבדוק הייטב בציציות לכל אחד ואחד

יש את הטעיות הקלאסיות שהוא עושה, ועם כל הנסיון והידע משלם כסף זמן ורכוש על טעיות.

 

בסופו של יום שיפוץ רכב אספנות עולה ממון רב, הרבה מעבר לשווי האמיתי של הכלי.

מה שאנחנו עושים זה בעצם משלמים על התחביב במקום לשלם על קורסים, פסיכולוגים, יועצי נשואין,

ושטויות אחרות, עדיף לבזבז את הכסף על חלום, מאשר על הימורים/סמים/משקאות/נערות ליווי.

 

בקיצור קח אוויר, תתישר קצת תחרוש בפורום כמה חודשים, וכאשר תרגיש מוכן צא לדרך שוב, או

מצא לך חלום אחר להגשים-בהצלחה-רן

[hogi]

אם השרשור הזה ימשיך באותה רוח מעודדת,

כל ההגנות והמחסומים והרציונליזציות שלי יפלו ואני ארוץ לקנות עוד גרוטאה חלודה [שושני, למה היית צריך להגיד שמצאת עוד משהו? עכשו אני כל הזמן אומר לעצמי - "לך, רק לראות..."8)], הרי תמיד יש עוד כמה חלומות בדרך.

[שימוניק]

הייתי משנה את הכותרת ל: "אספנות עם נסיון מר" עכשיו כבר יש לך נסיון!

 

אף אחד לא נולד עם נסיון בשום דבר, נסיון רוכשים, אתה רכשת אותו במחיר לימוד יקר.

 

כולם חכמים בדיעבד, ופיקחים לאחר מעשה, אבל אם תבדוק הייטב בציציות לכל אחד ואחד

יש את הטעיות הקלאסיות שהוא עושה, ועם כל הנסיון והידע משלם כסף זמן ורכוש על טעיות.

 

בסופו של יום שיפוץ רכב אספנות עולה ממון רב, הרבה מעבר לשווי האמיתי של הכלי.

מה שאנחנו עושים זה בעצם משלמים על התחביב במקום לשלם על קורסים, פסיכולוגים, יועצי נשואין,

ושטויות אחרות, עדיף לבזבז את הכסף על חלום, מאשר על הימורים/סמים/משקאות/נערות ליווי.

 

בקיצור קח אוויר, תתישר קצת תחרוש בפורום כמה חודשים, וכאשר תרגיש מוכן צא לדרך שוב, או

מצא לך חלום אחר להגשים-בהצלחה-רן

 

אפשר גם: "אספנות וזוגיות" או "עצות לאספנים נשואים"

 

פוסט יפה מאוד, והתמיכה כאן מחממת את הלב.

אולי גם אני אקפוץ למים יום אחד...

[השושנים]

אם השרשור הזה ימשיך באותה רוח מעודדת,

כל ההגנות והמחסומים והרציונליזציות שלי יפלו ואני ארוץ לקנות עוד גרוטאה חלודה [שושני, למה היית צריך להגיד שמצאת עוד משהו? עכשו אני כל הזמן אומר לעצמי - "לך, רק לראות..."8)], הרי תמיד יש עוד כמה חלומות בדרך.

 

 

בוא חביבי בוא!

 

 

 

http://www.google.co.il/imgres?q=%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9F+%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9F&hl=iw&gbv=2&tbm=isch&tbnid=3rI7BMoj7KTCMM:&imgrefurl=http://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%2594%25D7%2597%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259C%25D7%259F_%25D7%259E%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259F&docid=An04xYixIauSoM&w=270&h=213&ei=R3KITueEJsfwsga8wIHhAQ&zoom=1&biw=1360&bih=501&iact=rc&dur=47&page=1&tbnh=125&tbnw=161&start=0&ndsp=15&ved=1t:429,r:0,s:0&tx=72&ty=67

[hellm]

ווואו !!!

השרשור (השיעור) הזה שוה יותר מ 20000.....................

עמוס.