לתת רכב לחברה-או לא..? (כן,מנהלים-אני יודע שזה לא פורום תמיכה נפשית)

[matanfr]

חברים שלום,

למרות שזהו לא פורום פסיכולוגיה פה, אשמח לשמוע מכם עצות לגבי סיטואציה שנאלצתי להתמודד עמה היום.

יש לי רכב שאני מאוד אוהב, ואני משתדל לנסוע עמו *כשצריך* עקב מחירי הדלק הגבוהים ולא תמיד נוסע עמו אלא משתמש גם בתחבורה ציבורית כשהיא זמינה.

חברה שלי לפעמים לוקחת את הרכב כשהיא צריכה ורק כאשר אין פתרון אחר, וכשהיא לוקחת אותו אני לא מפסיק לדאוג אם חס וחלילה תהייה לה תאונה (באשמתה או שלא) . תשלום השתתפות עצמית לדעתי ייפול עליי (למרות שהיא אומרת שהיא תשלם אותו). מי שסופג ויספוג את ירידת הערך של הרכב זה אני, ולא היא-כי לה אין רכב והיא גם לא יכולה להרשות לעצמה אחד. יש לציין שלא פעם ולא פעמיים היא אמרה לי "תמכור את הרכב אם אחזקתו יקרה לך מדי" והיא משום מה "שכחה" את העובדה שבלי הרכב הזה, אין ניידות ואנו מסתמכים על אוטובוסים ועל הרכב מהעבודה שמגיע פעם בשבועיים.

היא ביקשה לקחת את הרכב לנסיעה לירושלים, כשלפני יומיים בכיכר קוגל בחולון היא כמעט עשתה תאונה עם רכב שהתפרץ לה לנתיב והיא "עמדה" על הבלמים והתאונה נמנעה "על הקשקש".

שנינו סטודנטים, והיא גם לא משתתפת בהוצאות הדלק כמעט, ורק אם באמת צריך אז היא ממלאת בסכום מסוים. בפעם האחרונה שהיא מילאה דלק-זה היה לפני כמה חודשים.

הרכב בבעלותי, אני משלם עליו את כל ההוצאות כולל דלק, ביטוח, טיפולים ומה שמסביב-הכל כולל הכל, ואני ממש שומר עליו בשבע עיניים.

מה לעשות? האם לתת לה יד חופשית בשימוש ברכב, או שלהגביל אותה בכלל כי אני האדם שעושה שימוש ברכב 99.9% מהזמן?

 

אני לא קמצן או משהו כזה חס וחלילה, אך אני כן תלוי ברכב הזה ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם..

 

מה אתם הייתם עושים?

[fish]

הייתי בדיוק במצב שלך לפני כמה שנים רק שאני עוד הייתי חייל.

נתתי את הרכב חופשי לחברה.

 

גם היום אישתי (שאז הייתה חברה שלי) לוקחת את הרכב חופשי עד שיהיה לה רכב משלה ואז אין שום סיכוי שהיא תיגע לי ברכב

[AviorXD]

מה הבעיה, תגיד לה שתשתתף בהוצאות.

תגיד שקצת קשה לך להתמודד עם כל ההוצאות לבד, ד"א בביטוח היא גם כתובה לא?

[edan82]

סליחה שאני שואל- בני כמה אתם ?

 

מצד אחד אתה כותב שאתם סטודנטים (שנות ה-20 שלכם אני משער) מצד שני לפחות על פי מה שאני מבין אתם מתנהלים בהפרדה כלכלית.

 

אולי זה מוזר רק לי כי אני מאמין שאם אני בזוגיות (גם כשהיו לי חברות בעבר) אין "אני ואת" יש אנחנו, משמע לא מסתכלים עכשיו על מי משלם מה, מתחלקים בהוצאות.

 

לגבי עניין הרכב, אני חושב שמקובל בהחלט שמי שנוסע כרגע ברכב מתדלק אותו (ולא משנה אם הגיעו לקו האדום או לא).

 

אני אישית הייתי משלם על הוצאות הרכב,אם חברה שלי היתה לוקחת את הרכב היא היתה מתדלקת.

 

קצת קטנוני לרדת לרזולוציות של "מה אם תיהיה תאונה,מי ישלם את ההשתתפות עצמית" או לא לתת לה את הרכב כי שלשום מישהו חתך אותה בקוגל.

 

אם הייתי חברה שלך כנראה שהייתי אומר(ת) לך "מצטער,זה לא אני, זה אתה"....

 

 

כמובן שאם אתה מתקשה בתשלום ההוצאות אל תתבייש לבקש ממנה להשתתף בהוצאות.

[DimaX111]

גם היום אישתי (שאז הייתה חברה שלי) לוקחת את הרכב חופשי עד שיהיה לה רכב משלה ואז אין שום סיכוי שהיא תיגע לי ברכב

 

 

אם אתה נותן לה אותו חופשי, אז איזו סיבה יש לה לקנות אוטו?

משיקולים כלכליים רציונליים זה לא הגיוני ובטח אין לה רגשות סנטימנטליים לאחזקת רכב שהיא חולמת עליו בלילות...

[romer-]

יש לך ביטוח מקיף?

[Ron Poh]

לגבי מה ייקרה ואם חס וחלילה תהייה תאונה מי יישא בעלויות השתתפות העצמית אין טעם להעסיק את הראש במחשבות על כך.

 

לגבי הדלק, פעם בכמה זמן היא לוקחת את הדלק ולאיזה מרחק היא נוסעת?

אם מדובר על עשרות ק"מ בודדים בחודש משמע גם מעט ליטרים אין טעם להיכנס לעימותים לגבי כך.

אך אם מדובר על נסיעות ארוכות שמתבטאות גם בסכום לא מבוטל של כסף עבור תדלוק, צריך למצוא את הזמן הנכון ולהסביר שגם אתה סטודנט שמתפרנס ממשרה חלקית וקשה לך לעמוד בהוצאות.

 

הכי חשוב עד כמה אתה רואה את הקשר שלכם כרציני, אם אתה רואה את העתיד שלכם בנישואים אזי אין טעם להיכנס לוויכוחים אפשריים, אך אם אתה לא בטוח עד הסוף בקשר שלכם אזי אין טעם שאתה תהייה הגזבר בגלל שאתה הגבר.

[ליאור קלה]

הייתי אומר לך ללא קשר להתלבטויות שלך להיות פחות חרד לרכב, זה לא בריא בכלל

אני לפחות לא רואה שום בעיה לתת לבת זוג את הרכב, זה מאוד אגואיסטי ולא צודק, רכב רכב אבל בכל זאת החברה אמורה להיות יותר חשובה.

אתה מעדיף שהיא תיסע באוטובוסים ומוניות בחברת זרים מאשר שתהיה בטוחה ברכב ותוכל להיות בראש שקט לגבי הביטחון שלה?

ואל תגיד לי שיכולה לקרות לה תאונה כי באותה מידה בדיוק גם לך יכולה לקרות אותה התאונה, כמובן שאני לא מאחל לאף אחד ממכם להגיע למצב כזה.

אני נותן את הרכב ללא כל בעיה למרות שכבר יש לי כמה שפשופים בפגושים שאין לי מושג איך הם הגיעו לשם , אבל אני לא יגיד שאני לא שמח שההורים קנו לה כבר רכב משלה.

[matanfr]

הייתי בדיוק במצב שלך לפני כמה שנים רק שאני עוד הייתי חייל.

נתתי את הרכב חופשי לחברה.

 

גם היום אישתי (שאז הייתה חברה שלי) לוקחת את הרכב חופשי עד שיהיה לה רכב משלה ואז אין שום סיכוי שהיא תיגע לי ברכב

 

פה הקטע-שלה אין רכב וגם לא יהיה לה בשנים הקרובות.

 

מה הבעיה, תגיד לה שתשתתף בהוצאות.

תגיד שקצת קשה לך להתמודד עם כל ההוצאות לבד, ד"א בביטוח היא גם כתובה לא?

 

אמרתי לה. התשובה שלה- גם אני משתתפת בהוצאות השוטפות בבית. הביטוח על שמי ויש שם אפשרות לנהג מעל גיל 21. היא לא משתתפת בתשלום על הביטוח.

 

סליחה שאני שואל- בני כמה אתם ?

 

מצד אחד אתה כותב שאתם סטודנטים (שנות ה-20 שלכם אני משער) מצד שני לפחות על פי מה שאני מבין אתם מתנהלים בהפרדה כלכלית.

 

אנו לא מתנהלים בהפרדה כלכלית, אלא משתתפים בהוצאות השוטפות ביחד. אנו מתחלקים חצי-חצי בקניות ובכל דבר, חוץ מהרכב וההוצאות עליו.

 

אולי זה מוזר רק לי כי אני מאמין שאם אני בזוגיות (גם כשהיו לי חברות בעבר) אין "אני ואת" יש אנחנו, משמע לא מסתכלים עכשיו על מי משלם מה, מתחלקים בהוצאות.

 

כפי שכתבתי-אנו מתחלקים בהכל, חוץ מברכב. ב99.9% מהפעמים, היא לוקחת את הרכב ולא משלמת על דלק, אלא אני מתדלק אותו.

 

לגבי עניין הרכב, אני חושב שמקובל בהחלט שמי שנוסע כרגע ברכב מתדלק אותו (ולא משנה אם הגיעו לקו האדום או לא).

 

אני אישית הייתי משלם על הוצאות הרכב,אם חברה שלי היתה לוקחת את הרכב היא היתה מתדלקת.

 

זה קרה רק פעם אחת שהיא תידלקה, בכל השאר היא משתמשת בדלק שאני ממלא.

 

קצת קטנוני לרדת לרזולוציות של "מה אם תיהיה תאונה,מי ישלם את ההשתתפות עצמית" או לא לתת לה את הרכב כי שלשום מישהו חתך אותה בקוגל.

 

ההשתתפות העצמית בערך 1000 ש"ח. יש לציין שכשאני שאלתי אותה אם היא מעוניינת להשתתף עמי בהוצאות התדלוק חצי-חצי, היא אמרה שאין לה כסף ו"נתקזז על הוצאות אחרות". אז אם אין לך כל כך כסף לתדלק וגם את לא משתתפת עמי בהוצאות על הרכב, למה את מצהירה שאת רוצה שההשתתפות העצמית תהיה עלייך במקרה של תאונה?

 

אם הייתי חברה שלך כנראה שהייתי אומר(ת) לך "מצטער,זה לא אני, זה אתה"....

 

 

פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים

 

כמובן שאם אתה מתקשה בתשלום ההוצאות אל תתבייש לבקש ממנה להשתתף בהוצאות.

כפי שכבר רשמתי, כשהצעתי לה לשלם על הדלק היא לא היתה מעוניינת כי "אנו מתחלקים כבר בהוצאות השוטפות, ואין לי כסף לשלם על תדלוקים בנוסף". אז אם תהיה תאונה, האם יהיה לה כסף לשלם את ההשתתפות העצמית? אני בספק.

 

יש לך ביטוח מקיף?

 

כן.

 

לגבי מה ייקרה ואם חס וחלילה תהייה תאונה מי יישא בעלויות השתתפות העצמית אין טעם להעסיק את הראש במחשבות על כך.

 

לגבי הדלק, פעם בכמה זמן היא לוקחת את הדלק ולאיזה מרחק היא נוסעת?

זה יכול להיות נסיעה קטנה לתל אביב, או נסיעה גדולה פתאום לאזור ירושלים, כפי שהיא ביקשה היום. בכל מקרה, התדלוקים היו עליי כמעט בכל פעם כשהיא ביקשה את הרכב.

 

אם מדובר על עשרות ק"מ בודדים בחודש משמע גם מעט ליטרים אין טעם להיכנס לעימותים לגבי כך.

אך אם מדובר על נסיעות ארוכות שמתבטאות גם בסכום לא מבוטל של כסף עבור תדלוק, צריך למצוא את הזמן הנכון ולהסביר שגם אתה סטודנט שמתפרנס ממשרה חלקית וקשה לך לעמוד בהוצאות.

 

ראה תשובותיי למגיבים למעלה בנושא השתתפות בהוצאות.

 

הכי חשוב עד כמה אתה רואה את הקשר שלכם כרציני, אם אתה רואה את העתיד שלכם בנישואים אזי אין טעם להיכנס לוויכוחים אפשריים, אך אם אתה לא בטוח עד הסוף בקשר שלכם אזי אין טעם שאתה תהייה הגזבר בגלל שאתה הגבר.

 

אני רואה את הקשר כרציני, אך איני מוכן למצב שבו ההוצאות יפלו אך ורק עליי. אני מסרב להיות שוגר דדי.

 

 

תשובותיי בכחול.

[matanfr]

הייתי אומר לך ללא קשר להתלבטויות שלך להיות פחות חרד לרכב, זה לא בריא בכלל

אני לפחות לא רואה שום בעיה לתת לבת זוג את הרכב, זה מאוד אגואיסטי ולא צודק, רכב רכב אבל בכל זאת החברה אמורה להיות יותר חשובה.

אתה מעדיף שהיא תיסע באוטובוסים ומוניות בחברת זרים מאשר שתהיה בטוחה ברכב ותוכל להיות בראש שקט לגבי הביטחון שלה?

ואל תגיד לי שיכולה לקרות לה תאונה כי באותה מידה בדיוק גם לך יכולה לקרות אותה התאונה, כמובן שאני לא מאחל לאף אחד ממכם להגיע למצב כזה.

אני נותן את הרכב ללא כל בעיה למרות שכבר יש לי כמה שפשופים בפגושים שאין לי מושג איך הם הגיעו לשם , אבל אני לא יגיד שאני לא שמח שההורים קנו לה כבר רכב משלה.

כבר אמרתי לה שאין לי בעיה לתת לה את הרכב אם היא צריכה. זה לא העניין. העניין הוא שהיא נוסעת ומבקשת לנסוע ברכב, כאשר היא לא מתחלקת בכלל בהוצאות שלו! על זה כואב לי. ברור שהחברה יותר חשובה מהרכב, אך כל הנקודה שלי היא שאני לא יכול לממן לה את הנסיעות ולקבל תשובה של "אין לי כסף להשתתף איתך אם יקרה חס וחלילה משהו" ומצד שני לסבול יללות ובכי של "אתה לא מתחשב בי ולא נותן את הרכב".

[d300]

מניסיון , אסור להיות טוב, גם אם החברה משתתפת בהוצאות בסופו את של דבר אתה נשאר עם הרכב .

[NINJMNKY]

לדעתי יש לה פשוט חרדה מתחנות דלק.

זה לא שאין לה כסף ("נתקזז בהוצאות אחרות"

 

בכל אופן, גם אם אני בכלל לא בכיוון, לדעתי אתה צריך להתנות את הנסיעה ברכב בזה שהיא תתדלק אותו.

על הביטוח אין מה להתווכח כי כי היא לא נוסעת דרך קבע, מה גם שבמקרה שלך הביטוח מכסה כל-נהג ולא נקוב בשם. אבל על הדלק לפי דעתי צריך לדבר ברצינות.

 

בהצלחה

[DimaX111]

לדעתי זה קצת מוגזם שהיא לוקחת את הרכב לא פעם ולא פעמיים לנסיעות ארוכות ולא משתתפת בהוצאות הדלק...

מע' יחסים אמורה להיות מבוססת על כבוד הדדי והבנה לגבי מצבו של השני. אם היא אטומה לכך שמפריע לך הקטע העקרוני שאתה מממן לה תחבורה נוחה - משהו כאן לא בסדר.

נראה לי שהגיע הזמן לשיחה רגועה ואמיתית מלב אל לב על מה שמציק לך.

[fish]

לאן נעלמה הרומנטיקה בעולם?

 

אם הגעת למצב שבו אתה מתקמצן על דלק שבת זוגתך משתמשת בו אני לא רואה טעם להמשיך את הקשר (ואני בכוונה מקצין)

גם כאשר היינו חיילים היה ברור שלחברה לא יהיה רכב בשנים הקרובות (ומאז עברו 6 שנים ועדיין אין לה רכב) ובכל זאת ממש לא מעניין אותי האם היא לוקחת את הרכב או לא.

אני יוצא מנקודת הנחה שאם היא לוקחת את הרכב זה אחרי שהיא עשתה את השיקול האם היא באמת צריכה לנסוע והחליטה שכן.

בדיוק כמו שאם היא קונה נעליים אז היא צריכה.

זה לא בדיוק כמו שאני משפר את האוטו לא כי אני "צריך" אלא כי זה באמת חשוב

 

אם אתה מרגיש פראייר זוהי בעייה אחרת ולא בהכרח קשורה לדלק, בדוק טוב טוב עם עצמך מהיכן זה נובע.

 

בת זוגי הישתחחרה שנה לפני מהצבא, בזמן הצבא אני תמכתי בה כלכלית.

מייד אחרי השיחרור שלה היא הרוויחה 5-6K בזמן שאני הייתי מקבל 700 ש"ח מהצבא ואמנם אני הייתי פראייר במשך שנה וחצי ראשונות אבל מרגע השיחרור היא תמכה בי לשנה שנישארה לי.

האם היא הייתה פראיירית שנה? ממש לא. זוהי מערכת זוגית.

 

מה ייקרה אם היא תעשה תאונה? אם חס וחלילה תגיע לגשר, אז תחשוב איך לחצות אותו.

 

לדעתי כסף לא אמור להוות מכשול במערכת היחסים ובדיוק ההיפך, כסף בא וכסף הולך (ובמקרה שלי, יותר הולך מאשר בא )

[Japanese Engine]

שזה מגיע לאוטו, החברה יודעת דבר אחד, קחי את האוטו של ההורים\אח\אחות\סבא\סבתא.

סוף פסוק, סוף עניין, סוף סיפור.