לתת רכב לחברה-או לא..? (כן,מנהלים-אני יודע שזה לא פורום תמיכה נפשית)

[DrorZi]

ורק אני היחיד שחושב שהרכב בטוח יותר כשהוא אצל אישתי ולא אצלי ?!

 

תאונות קרו גם לי וגם לה, אי אפשר להניח שאם הרכב אצלה תהיה תאונה ואם הוא אצלי הוא בטוח, רכב הוא כלי שמשרת אותנו ולא אנחנו אותו, גם אתמול כששטפתי אותו 3 שעות, הוא שירת אותי, ולא אני אותו (לשטוף את האוטו זה מרגיע אותי)

נכון, להכניס רכב לפחח זה ממש מבאס, אבל זו המציאות, רכבים עושים תאונות, בשביל זה המציאו את הביטוח ואת יד2.

 

לסגוד לאוטו זה אף פעם לא טוב...

[אלעד]

בתקופה שה-146 היתה בבעלותי, מי שעשה בה את השימוש העיקרי באמצע השבוע היא זוגתי שתחיה, לא אני. האלפא שימשה אותה להגעה לעבודה, ללימודים וגם כשהיא היתה נפגשת עם חברות בשעות הפנאי שלה. את רוב הוצאות הדלק והאחזקה אני שילמתי, כאשר מידי פעם גם היא נתנה יד בהזדמנויות שונות.

אני עדיין זוכר את הפגישה הראשונה שלנו עם בעל הבית שבו אנו גרים - אני באתי עם הקטנוע והיא עם האלפא. בעוד היא חונה, בעל הבית אמר לי שלראות בחורה נוהגת באלפא זה מחזה נדיר. צודק

בכל אופן, אני חושב שהפתרון טמון בדרך שבה אתה מסתכל על הדברים: אם לדעתך אתם יחידה כלכלית אחת (ולהתרשמותי, זהו המצב), אין סיבה שהיא לא תשתמש ברכב, אפילו אם אתה נושא בכל הוצאותיו. חתונה וטבעת הם רק סמלים, מה שקובע בפועל זה ההתנהלות היומיומית (לא שההסבר הזה עזר לי, גם סחבק לא הצליח להימלט מחתונה...). תוציא לעצמך מהראש את הפחד מלהיות שוגר דדי כי זה ממש לא הכיוון.

מצד שני, אם אתה לא חושב שהקשר הזה יאריך ימים, כדאי שתעשה עם עצמך חושבים בנוגע למה אתה מחפש בקשר הזה ומה אתה מוכן להקריב לשם כך.

אגב, "שתחיה" קיבלה את הרכב רק לאחר שהייתי משוכנע בכך שהיא שולטת בו היטב ונוהגת בצורה משביעת רצון. לשמחתי, היא רגילה לעבוד עם גיר ידני והיתה לי הזכות ללוות אותה בתקופה שבה היא למדה נהיגה, כך שמהרגע הראשון שהיא עלתה לכביש היא קיבלה הרגלים טובים.

 

נ.ב.: בכל התקופה שהאלפא היתה אצלי, היא לא קיבלה אפילו שפשוף אחד באשמת "שתחיה". אני, לעומת זאת, גרמתי לשני שפשופים בפגוש האחורי

שזה מגיע לאוטו, החברה יודעת דבר אחד, קחי את האוטו של ההורים\אח\אחות\סבא\סבתא.

סוף פסוק, סוף עניין, סוף סיפור.

אתה חושב שאתה גיבור, אה? חכה חכה, נראה מה יהיה כשתהיה בקשר רציני. תזכיר לי להקפיץ את השרשור הזה בעוד שבע שנים.

[Derish]

לענ"ד, אתם צריכים להגדיר גבולות גזרה במערכת היחסים שלכם. גם בזוגיות לכל אחד צריך להיות משהו משלו, בין אם מדובר במשהו חומרי או סתם בפאב החביב עליך שהיא לא תלך אליו. לעשות את הכל ביחד ולהשתמש בהכל ביחד זה לא בריא. יש סיבה שהקומוניזם לא שרד, וזה לא רק בגלל השחיתות של פקידי הממשל.

 

השאלה היכן בדיוק עוברים גבולות הגזרה האלה תלויה בכם, ואף אחד פה לא יכול להגדיר לך אותם. אם אתה מחובר רגשית למכונית יותר מאשר לשותפתך לחיים, אולי אחת מהן צריכה ללכת.

 

באופן אישי, הייתי מבין את החשש שלך אם היית נוהג באיזו צרפתיה או איטלקיה מזדקנת, או אפילו בג'יפ כבד וקשה לתמרון. טויוטה יאריס היא לא מכונית רגישה מדי או מסובכת לתפעול, ואם החברה שלך מתקשה להתסדר עם סופר מיני רכה וידידותית, כנראה שיש פה בעיה רצינית יותר ממה שאתה חושב. אולי כדאי שתיקח אותה לקורס נהיגה מתקדמת, או סתם כמה שיעורי נהיגה להשלמת פערים. תחשוב שבעוד כמה שנים היא תסיע את הילדים שלכם לגן עם "דיג דיג דוג", צעקות ברקע ועוד שלל דברים שיסיחו את דעתה - יש סיכוי טוב שגם שם יהיו כמה כיכרות בדרך...

[אור .ס.]

טוב, אז לכל אותם החכמים ש"בחורה לא תנהג ברכב שלי", אם החברה שלכם בין הגילאים 21-28, עם ראש על הכתפיים, יש לי 4 רכבים שונים שאני יכול להעמיד לרשותה, רק שתבחר מה בא לה.

ועכשיו להיות רציני:

מכוניות אף פעם לא היו שיקול בקשר עם בחורה מבחינתי, אם החברה שלי שווה השקעה, היא תקבל כל מה שהיא רוצה כל עוד אני יכול לתת, אז בטח ובטח שאוטו לא יפריד ביננו.

לגבי התאונות, זה יכול לקרות וקורה לכולם, אני ממש לא מסכים עם הגישה של פותח השרשור.

 

בני, תן לי לגלות לך סוד קטן

הטימקס שלי ז"ל, במרחק של 150 מטר מהבית שלי, פחות מ30 שניות נסיעה, אני לא נכנס עכשיו לענייני הנזק הפיזי והנפשי.

הג'ימני הראשונה שלי ז"ל, במרחק של אולי 2 דקות מהבית (רחוב מהבית שלי יש פרדסים).

אז זה לא ערובה ככ למה שיכול לקרות או לא, ואל תחשוב שאם אתה יושב ליד אז אתה שולט במשהו.

 

האא כן, "היא הייתה כוסית", יצא לך מזה משהו חוץ מכאב ביצים או לחליפין איזה 100 שח שחסרים לך בכיס כי היית בהרפיה ?

(זה בסדר, גם אני הייתי פעם ילד מטומטם, הכל נכתב למען דורות העתיד, היום אני כבר לא ילד ועדיין מטומטם)

[matanfr]

ליסינג פותר הרבה דברים, זהו אחד מאותם דברים .

 

אני מבין את הכוונה בלבקש להתייעץ עם חברי הפורום ולראות לאן התגובות הולכות, אבל עדיין, לפי דעתי, אתה צריך לערוך עם עצמך, חשבון נפש קטן ולהבין לאן הקשר הזה הולך ומה יהיה בעתיד.

 

לייעץ לך לגבי הנושא הנ"ל, אני לא יכול, לצערי, כיוון שעוד לא היה לי קשר מספיק רציני, ע"מ שארצה להשאיל את המכונית שלי מישהי.

 

טיפ אחד קטן לסוף: כסף יכול להרוס מערכות יחסים - משפט כ"כ פשוט, אבל הרבה לא שמים לב אליו.

 

עם המשפט האחרון אני מסכים איתך ב100 אחוז.

 

איזו תשובה אתה רוצה מאיתנו? מה סוג הייעוץ שאנחנו מסוגלים לתת לך, למעט כל אחד והסיפור האישי שלו?

תדלוק ב 100 שקל לא הופך אותך לשוגר דדי.

 

100 שקל לא, אך אני האדם היחידי שמתדלק את הרכב (ורמז-הרבה יותר מ100 שקל ואני סטודנט..) ועדיין היא לא משלמת על הדלק ומבקשת לקחת אותו לנסיעות כשאני לא יכול לנסוע עמה.

 

פותח השרשור, איזה רכב יש לך?

 

הרכב בסמלון-יאריס 2009.

 

אני היתי חושש לתת לבת הזוג רכב שלא מתאים לנהג ממוצע(כגון S2000 או STI/איבו) רק בגלל שמספיק לחיצה קטנה על הגז ושליטה לא נכונה וזה יכול להגמר באסון.

 

שלא תבין לא נכון-היא נהגת מצויינת, והיא יודעת כמה הרכב הזה חשוב לי והיא נזהרת מאוד. זו לא הנקודה. הנקודה היא שהיא לא משתתפת עמי בהוצאות ולוקחת את הרכב כשהדלק על חשבוני והיא בעצמה מצהירה שאין לה כסף לשלם עליו. אז אם אין לך כסף לשלם על דלק, איך תשלמי השתתפות עצמית?!

 

 

לא קרה לי שבנות הזוג שלי רצו את האוטו לנסוע לבד אלא תמיד נסענו ביחד ואני זה שנהגתי, היתה לי חברה שנה וחצי ואולי פעמיים במהלך הקשר היא ביקשה לנהוג(בזמנו היתה לי איביזה ספורט 2007) ולא היתה לי בעיה עם זה.

 

בקשר לא צריך להתחשבן על כלום ובמיוחד לא על דלק.

 

אתה סטודנט? הפרוטה מצוייה בכיסך?

 

 

טוב, אז לכל אותם החכמים ש"בחורה לא תנהג ברכב שלי", אם החברה שלכם בין הגילאים 21-28, עם ראש על הכתפיים, יש לי 4 רכבים שונים שאני יכול להעמיד לרשותה, רק שתבחר מה בא לה.

ועכשיו להיות רציני:

מכוניות אף פעם לא היו שיקול בקשר עם בחורה מבחינתי, אם החברה שלי שווה השקעה, היא תקבל כל מה שהיא רוצה כל עוד אני יכול לתת, אז בטח ובטח שאוטו לא יפריד ביננו.

לגבי התאונות, זה יכול לקרות וקורה לכולם, אני ממש לא מסכים עם הגישה של פותח השרשור.

 

האם הבנת על מה דיברתי?

[matanfr]

לענ"ד, אתם צריכים להגדיר גבולות גזרה במערכת היחסים שלכם. גם בזוגיות לכל אחד צריך להיות משהו משלו, בין אם מדובר במשהו חומרי או סתם בפאב החביב עליך שהיא לא תלך אליו. לעשות את הכל ביחד ולהשתמש בהכל ביחד זה לא בריא. יש סיבה שהקומוניזם לא שרד, וזה לא רק בגלל השחיתות של פקידי הממשל.

 

השאלה היכן בדיוק עוברים גבולות הגזרה האלה תלויה בכם, ואף אחד פה לא יכול להגדיר לך אותם. אם אתה מחובר רגשית למכונית יותר מאשר לשותפתך לחיים, אולי אחת מהן צריכה ללכת.

 

אני לא מחובר רגשית לרכב יותר מלחברה, אם זה מה שרמזת. אני שומר על הרכב כי אין מה לעשות- זהו אמצעי התחבורה היחידי שלי ואין לי הרבה אופציות אחרות. אם המצב היה כמו שתיארת, כבר הייתי רווק

 

באופן אישי, הייתי מבין את החשש שלך אם היית נוהג באיזו צרפתיה או איטלקיה מזדקנת, או אפילו בג'יפ כבד וקשה לתמרון. טויוטה יאריס היא לא מכונית רגישה מדי או מסובכת לתפעול, ואם החברה שלך מתקשה להתסדר עם סופר מיני רכה וידידותית, כנראה שיש פה בעיה רצינית יותר ממה שאתה חושב. אולי כדאי שתיקח אותה לקורס נהיגה מתקדמת, או סתם כמה שיעורי נהיגה להשלמת פערים. תחשוב שבעוד כמה שנים היא תסיע את הילדים שלכם לגן עם "דיג דיג דוג", צעקות ברקע ועוד שלל דברים שיסיחו את דעתה - יש סיכוי טוב שגם שם יהיו כמה כיכרות בדרך...

 

הבעיה היא לא ביכולות הנהיגה שלה אלא ברצון שלה לקחת את הרכב למרות שהיא לא יכולה להרשות לעצמה את הדלק עליו, קל וחומר את ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה-כך שהכל נופל עליי. ופה הבעיה.

 

אתה חושב שאתה גיבור, אה? חכה חכה, נראה מה יהיה כשתהיה בקשר רציני. תזכיר לי להקפיץ את השרשור הזה בעוד שבע שנים.

 

מילים כדורבנות

 

[אור .ס.]

אני הבנתי הכל, אתה זה שלא הבין, אהבה לא קונים בכסף וגם לא מודדים.

אני אישית מעדיף לתת את הרכב למי שזקוק לו, מאשר לקחת על המצפון שלי המתנה לאוטובוס ואולי מוות בפיגוע/דריסה/חטיפה.

אוטו חדש אני תמיד יכול לקנות, חיי אדם שנלקחו לא יוחזרו בסכום שבעולם.

זה בסדר, אל תרגיש בודד, אתה לא היחיד שחי בסרט הזה.

 

אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים, קמצן מקבל אישה טובה, אדם עם לב רחב מקבל שומדבר, אף פעם דברים לא מסתדרים בצורה הגיונית, כאלו החיים.

[DrorZi]

לענ"ד, אתם צריכים להגדיר גבולות גזרה במערכת היחסים שלכם. גם בזוגיות לכל אחד צריך להיות משהו משלו, בין אם מדובר במשהו חומרי או סתם בפאב החביב עליך שהיא לא תלך אליו.

 

+1 LIKE

[matanfr]

אני הבנתי הכל, אתה זה שלא הבין, אהבה לא קונים בכסף וגם לא מודדים.

 

לרגע אחד לא נכנס פה שיקול של מדידת אהבה, או כל דבר אחר. נכנס פה מושג שנקרא "אחריות ושיקול דעת". זוהי סיטואציה של שימוש ברכב של אדם, כאשר האדם שלוקח את הרכב מצהיר בבירור שאין לו את היכולת לקחת אחריות כלכלית על מעשיו במידה וחס וחלילה קורה פה משהו.

האם תסכים לתת את הרכב הפרטי שלך לשימוש באופן שוטף, בידיעה ברורה שאתה תלוי בו ושאתה סומך על האדם שלוקח אותו, כאשר אתה יודע שבמקרה תאונה כל ההוצאה הכלכלית של ההשתתפות העצמית נופלת עליך, כשהדבר שהכי חסר לך זה כסף וגם ההוצאה של הדלק נופלת עליך, ועליך בלבד?

 

אני אישית מעדיף לתת את הרכב למי שזקוק לו, מאשר לקחת על המצפון שלי המתנה לאוטובוס ואולי מוות בפיגוע/דריסה/חטיפה.

אוטו חדש אני תמיד יכול לקנות, חיי אדם שנלקחו לא יוחזרו בסכום שבעולם.

זה בסדר, אל תרגיש בודד, אתה לא היחיד שחי בסרט הזה.

 

אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים, קמצן מקבל אישה טובה, אדם עם לב רחב מקבל שומדבר, אף פעם דברים לא מסתדרים בצורה הגיונית, כאלו החיים.

 

לגבי המשפט האחרון, אני מסכים איתך. איך היית מגיב במקרה והיה קורה לרכב שלך משהו?

 

 

הערותיי בכחול.

[matanfr]

לענ"ד, אתם צריכים להגדיר גבולות גזרה במערכת היחסים שלכם. גם בזוגיות לכל אחד צריך להיות משהו משלו, בין אם מדובר במשהו חומרי או סתם בפאב החביב עליך שהיא לא תלך אליו. לעשות את הכל ביחד ולהשתמש בהכל ביחד זה לא בריא. יש סיבה שהקומוניזם לא שרד, וזה לא רק בגלל השחיתות של פקידי הממשל.

הגבולות כבר מוגדרים, אך רק על נושא השימוש ברכב יש לנו הרבה מאוד חיכוכים, כאשר היא אומרת בפירוש שאין לה כסף לשלם על השימוש בו ועל ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה, כך שכל ההוצאות נופלות עליי. על זה אני מדבר פה.

 

 

הערותיי בכחול.

[Derish]

הבעיה היא לא ביכולות הנהיגה שלה אלא ברצון שלה לקחת את הרכב למרות שהיא לא יכולה להרשות לעצמה את הדלק עליו, קל וחומר את ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה-כך שהכל נופל עליי. ופה הבעיה.

 

בוא נסתכל על המצב אחרת. אם הסיטואציה הייתה הפוכה, לחברה היה אוטו קטן שנרכש ממיטב כספה ולך לא הייתה מכונית, האם היית ממשיך לנסוע לאוניברסיטה באוטובוס ולנהל את חייך באותה צורה, או שהיית תולה את עצמך על צווארה ע"מ לשדרג מעט את חייך? מה אתה היית עושה? אני מניח שהתשובה לכך ברורה לך.

 

עכשיו תשאל את עצמך כיצד רואה זאת החברה, והאם זה סוג האדם שאיתו אתה רוצה להעמיק את הקשר, ואולי אף לבלות את שאר חייך. התאמה בין אנשים מתחילה מהדברים הקטנים, ועכשיו (לפני הנישואים, הילדים, העבודה הקבועה והליסינג) זה הזמן שלכם לגלות אותם. זה יכול להיות עניין פעוט - אולי היא פשוט לא רואה את הדברים באותה צורה, אבל זה יכול להיות גם עניין עקרוני. אתה לא צריך להרגיש רע עם עצמך בגלל שיש לך מחשבות כאלה, פשוט שב איתה כמו אדם בוגר ותסביר את המצב כפי שהוא נראה מנקודת מבטך. הנסיון שלי לפחות מצביע על כך שאם נועדתם להיות ביחד, אתם תעברו את זה ותצאו מחוזקים. לעומת זאת, אם תתעקשו "להחליק" את הדברים הקטנים, אתם פשוט תמשיכו להאיץ לקראת הפגיעה הבלתי נמנעת בקיר בטון, והעצירה תהיה מפתיעה והרבה יותר כואבת.

 

הייתי עד לכמה מערכות יחסים כאלה שנכנסו לישורת האחרונה, ותמיד שמעתי מחבריי המופתעים את המשפט הזה "איך לא ראיתי את הסימנים?"

אז הנה, הסימנים שלך כבר פה, עכשיו רק צריך להתייחס אליהם ולא לתת למצב להתבשל לכדי משבר.

 

קמצן מקבל אישה טובה, אדם עם לב רחב מקבל שומדבר, כאלו החיים.

 

אל תמהר להחמיא לעצמך. יש לך עוד כמה מגרעות שאני יכול לחשוב עליהן, וכסף זה לא הכל.

[אלעד]

אני מרגיש שאנחנו קצת גולשים פה לייעוץ זוגי ושהרכב הוא רק סימפטום לבעיה קצת יותר עמוקה. בין בני זוג שאוהבים ומעריכים זה את זה קיימת עריבות הדדית. אני מניח שאם תחקור, תגלה שמרבית הזוגות אינם משתכרים באופן שווה, אולם ההוצאה של כל אחד מהם בנפרד היא בהתאם לצרכיו האישיים וליכולות היחידה הכלכלית שאותה הם מרכיבים.

אתה יודע מה, אתן לך את עצמי כדוגמה: אע"פ שזוגתי ואני מתנהלים בשני חשבונות בנק נפרדים, בפועל שנינו משלמים על כל ההוצאות במשותף, כאשר אין הגדרה מיוחדת למי משלם על מה. מקסימום, אם אצל מישהו משנינו נוצר חוסר, האחר משלים לו. אנחנו מאוד משתדלים לחיות במסגרת תקציב מסוים (ולרוב גם מצליחים), ואם צפויה הוצאה חריגה, היא מתבצעת לאחר קבלת אישור הצד השני. זאת מכיון שברור לשנינו שאם לאחד קשה, גם האחר יסבול.

בחזרה אליך: אם זוגתך שתחיה מסתמכת עליך בתדלוק הרכב אך אינה מבינה שהדבר מכביד עליך מאוד, עליך להסביר לה את מהות הענין ולראות כיצד אתם יחדיו פותרים את זה. אם היא אוהבת אותך ואכפת לה ממך, אני בטוח שתמצא אוזן קשבת.

[dudi oknin]

תאונה זה הדבר האחרון שצריך להטריד אותך

הסיכוי שאתה תהיה מעורב בתאונה הוא הרבה יותר גבוה לפי הסטטיסטיקה

ואם תהיה תאונה תקווה שהיא תצא בכמה שפחות נזקים ושהאוטו ילך קיבינימט

 

לגבי השאר כבד עליך דלק וזה , דבר איתה אתם אנשים בוגרים

סה"כ מה שאתה מתאר זה לא יותר מ 200 שקל דלק חודשים

[EYAL-Y]

הבעיה היא לא ביכולות הנהיגה שלה אלא ברצון שלה לקחת את הרכב למרות שהיא לא יכולה להרשות לעצמה את הדלק עליו, קל וחומר את ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה-כך שהכל נופל עליי. ופה הבעיה.

אם החברה שלך הייתה מבקשת כסף , שהוא בדיוק כמו הסכום של השתתפות עצמית אז היית נותן לה ? או אומר לה שאתה לא סומך עליה ? תחשוב מה היא בשבילך , כמו שכתב אלעד

אני מרגיש שאנחנו קצת גולשים פה לייעוץ זוגי ושהרכב הוא רק סימפטום לבעיה קצת יותר עמוקה. בין בני זוג שאוהבים ומעריכים זה את זה קיימת עריבות הדדית. אני מניח שאם תחקור, תגלה שמרבית הזוגות אינם משתכרים באופן שווה, אולם ההוצאה של כל אחד מהם בנפרד היא בהתאם לצרכיו האישיים וליכולות היחידה הכלכלית שאותה הם מרכיבים. .

[אור .ס.]

מתן, אנחנו שוב מסתובבים כאן מסביב לכסף, לא מטריד אותך הכסף ואתה לא מודד אהבה, לא מטריד אותך האוטו, אבל מטריד אותך שאם תהיה תאונה היא לא תוכל לשלם 1000 שח השתתפות עצמית.

 

לטעמי, אדם שחשוב לי, שווה הרבה יותר מ1000 שח שיעלה לי לתקן את האוטו אם קרה משהו.

עכשיו אתה רוצה לשמוע משהו מצחיק ?

בעבר הלא רחוק היה לי חבר מאוד מאוד קרוב, מישהו שהוא כמו אח בשבילי, הנ"ל מתקשר אלי בפאניקה בערב יום שני "אור נכנסתי עם הרכב בקיר, אני לא יודע מה לעשות, איך אני הולך לעבודה מחר ואיך אני נוסע ללימודים ומה יהיה אם אין לי אוטו חליפי", כשהוא הגיע הביתה באותו ערב, הרכב השני שלי כבר חנה מחוץ לבית שלו והמפתח חיכה לו על השולחן בחדר.

לא ממש דיברתי איתו על כסף אף פעם.

לאחותי לא היה עכשיו רכב במשך חודש ואולי יותר, מיד ברגע שנמכר הרכב שלה, נידבתי את רכבי, הרכב חזר אלי לפני יומיים, מטונף מאוד, ללא דלק במיכל.

אז מה ? אני אמות מזה ? לא, מחר בבוקר אני אכניס אותו לשטיפה ותדלוק והכל יהיה בסדר.

 

ואדים, אתה שמעת אותי מחמיא לעצמי או מזכיר את עצמי ?

לב רחב אין לי (למעשה הוא מאוד מאוד צר), כסף גם אין לי, יש עוד הרבה דברים שאני יכול ומעיר לעצמי, בדרך לחיים שהייתי רוצה לחיות.