שאלה בקשר לתקנות תעבורה ושנת עידכונם.

[nosmaning]

היי.

יש לי שאלה לכל הנברנים של הפורום.

מתי בפעם האחרונה היתעדכנה המהירות המיירבית המותרת?

ומאיזה מהירות לאיזה מהירות היה השינוי.

אני שואל את זה בגלל שהטכנולוגיה של הכבישים ושל המכוניות מזנקת בצעדי ענק, גם מבחינת מהירות וגם מבחינת בטיחות ואני מת לדעת מה החוק עשה בכל השנים האלה.

היום, שכל כביש ראשי מוכן לקבל מהירות של 120 ומעלה, וכל משפחתומטית 1600 מסוגלת לשייט בקלות על 130 החוק נותן איתן.

 

אז אם למישהו יש תשובה, אשמח לדעת.

[שמר]

במיוחד בשבילך : מצגת.

 

שים לב במיוחד לשקופית השלישית. 1993. אז עודכנה המהירות בפעם האחרונה.

[kompy]

שני דברים עובדתיים נכונים יש בהודעתך:

(1)נכון, טכנולוגיית הרכבים ומיגונם שעטה בעשור האחרון כמה צעדים קדימה.

(2)נכון, טכנולוגיית סלילת הכבישים והציוד ההיקפי(גדר בטיחות), גם כן פסעה אי-אלו צעדים בכיוון.

 

אבל, מצגת עובדות אלו לא באו לידי יישום בכבישי ארה"ק.

נכון, חלק מהרכבים המיובאים אכן מזוודים במיטב המיגון(בטיחות פאסיבית), וחלקם אף שיפרו את ניהוג ושלדת הרכב(בטיחות אקקטיבית).

לא נכון, ריבוד הכבישים וגדרות הבטיחות רחוקים עדיין שנות דור מלעמוד בתקנים של בטיחות, ולו בדרגה בינונית.

לא נכון, רבים מהרכבים המיובאים אינם בעלי כוכבים, הם אולי הדגם שנבדק אך ללא הציוד הנלווה(ע"ע כריות אויר וליסינג).

[erez]

להוציא חוק שאוסר על ייבוא של רכב בלי מזגן הצליחו להעביר, למה לא מעבירים חוקי בטיחות אחרים? מישהו מנסה?

[שמר]

אף אחד לא מנסה - הסיבה היא כסף. מכונית מאובזרת תעלה יותר.

[Wiking]

וכאשר ליסינג שולט על יותר מ-50% שוק הרכב בארץ... כלומר הוא בסוף זה שיקבע. זה הדבר הבאמת עצוב בארץ הקודש...

[mikyb]

והסיבה לזה היא מיסים מטורפים על המכוניות שלא חוזרים כמעט אל הנהג.

 

למשל היה אפשר לקחת חלק מהכסף הזה ולבנות כבישים טובים יותר.

[wil]

אפשר להתחיל בלאסור ייבוא לישראל של רכב חדש ללא ABS... ממש בזיון רבתי שמגיעים לכאן רכבים כאלו (גטס GLF)

 

אם גם יבטלו את מדרגות שווי השימוש לטובת נוסחה קבועה (נניח 1.1% ממחיר הרכב) - בכלל יהיה טוב, כי פוקוס עם 6 כריות אוויר תקבל שווי שימוש של אולי 50 שקל יותר מאשר פוקוס עם 2 כריות אוויר, ואת זה אנשים יהיו מוכנים להשקיע בניגוד לשווי שימוש של 410 שקל יותר (המצב הנוכחי)

 

 

ועוד דבר - חלק מהכבישים כן בנויים בסטנדרט הנדסי שמאפשר לנסוע הרבה יותר מהר ממה שמותר כיום.

למשל כביש 6.

למשל איילון בקטעים מסויימים (הקטע מהרצליה לגלילות, וגם קטעים נוספים בהם העבודות הושלמו והאספלט+סימונים טובים)

וכמובן יש עוד הרבה.

[yoel pelerman]

זוהי התייחסות (ארוכה, מה לעשות) לכמה דברים שנכתבו כאן.

 

***

המצב. איכות התשתית ורמת הבטיחות של המכוניות – האקטיבית והפסיבית – שופרה משמעותית בשלושים השנים האחרונות. יש לכך ביטוי חד-משמעי בירידה דרמטית במספר התאונות (יחסית) ובחומרתן (גם באופן מוחלט) בכל העולם, בייחוד בארצות המתפתחות (וגם בישראל).

 

המהירות המרבית המותרת שונתה בישראל לאחרונה ב-1993 (ב-73' נקבעה ל-120[!] אך בוטלה בגלל משבר הדלק) ונקבעה ל-110 קמ"ש בכבישים מהירים. עם זאת, רק במספר קטעי כביש הועלתה המהירות מ-90 ל-100 ורק בחוצה ישראל מותר לנסוע 110 קמ"ש.

 

מהירות מרבית מותרת היא פונקציה של סוג הכביש (מספר נתיבים, הפרדה, מחלפים/צמתים) ו"מהירות התכן" שאותה קבעו המתכננים (מהירות בטוחה בכביש יבש במקום הקיצוני ביותר שלו) – ושל החוק באותה ארץ (וכאן יש לנו עסק עם מצב אובייקטיבי, היסטוריה, השקפות וכו').

 

לכן, מהירות מרבית לא תשונה לפי קטע כביש קטן או בהתאם לשעות או צפיפות תנועה. בעיקרון, יכולת המכונית לנסוע מהר יותר לא צריכה להשפיע על קביעת המהירות המותרת וזה אמור להיות עניין של בטיחות גרידא (כביש, רכב, תנועה, נהג, אמונה על ערך סף עליון בטוח).

 

בישראל פעלה ועדה לבדיקת הנושא שלוש פעמים, והפעם האחרונה בה הגישה את המלצותיה היה בנובמבר 2004 (ועדת לבנה למנכ"ל משרד התחבורה). הועדה המליצה:

 

להשאיר את המהירות המרבית המותרת בישראל ל-110 קמ"ש; דרכים מהירות שמהירות התכן שלהן גבוהה מ-110 קמ"ש ויש להן אבזור בטיחות ראוי, יותר לנסוע בהן 110 קמ"ש; בקטעי כביש ארוכים של דרכים בין-עירוניות כמו כביש מס' 1 (מתחילתו ועד שער הגיא) וכביש 4 (כביש אשדוד ת"א) מותר יהיה לנסוע 110 קמ"ש (ולא 100 קמ"ש); נתיבי איילון שהוגדרו פעם כ"דרך מהירה" מוגדרים כ"דרך פרברית מהירה" והמהירות המרבית צריכה להישאר 90 קמ"ש; דרכים לא-מהירות בתכנונן (למשל, כאלו שיש בהן צמתים) צריכות להיבדק מחדש ובקטעים מסוימים ניתן יהיה להעלות בהם את המהירות ל-100 קמ"ש.

 

מספר חברי וועדה הציעו סייגים נוספים. ההמלצות, חשוב לזכור, עדיין לא התקבלו או נדחו.

 

***

נגד. המהירות בפועל גבוהה משמעותית מזאת המותרת והמשטרה מצדה אוכפת מהירות בהפרש של ממש מהמהירות המותרת. עובדות אלו, טוענים מתנגדי ההעלאה, יביאו לכך כי המהירות "תזחל" בפועל לאזורי ה-130 קמ"ש והאכיפה תתחיל ב-140. ההתנגדות נובעת מהטענה כי ככל שהמהירות גבוהה יותר עצמת הפגיעה גדלה בריבוע, וכי המחקרים בעולם – כמו-גם התנסות בארה"ב, בריטניה, שבדיה, אוסטרליה ועוד - הראו על קשר בין מהירות בכלל והעלאת המהירות בפרט לגידול במספר התאונות וחומרתן. התשתית והנהג הישראלי, מוסיפים המתנגדים, לא בשלים להעלאת המהירות המותרת באופן משמעותי. טענות נוספות מדברות על "העברת" המהירות הגבוהה לכבישים משניים ועל "התמכרות למהירות".

 

בעד. מולם מציינים אחרים כי העובדה שהרוב המוחלט עובר על המהירות המותרת עושה את החוק הקיים לבדיחה; כי הכבישים בהם המהירות גבוהה בפועל הם דווקא הבטוחים יותר; כי באירופה המהירות גבוהה משמעותית - חוקית ובפועל – מזאת שבישראל, ועם זאת רמת הבטיחות גבוהה בהרבה מזאת שבארץ; כי בגרמניה - ארץ המהירות הלא-מוגבלת - רמת הבטיחות באוטובאנים גבוהה מזאת שבכבישים המהירים בארץ פי שלושה וארבעה(!!!); בנוסף, יש מחקרים ונתונים אחרים, וחלק ממה שמביאים המתנגדים הוא בעייתי; המהירויות שמדובר שם גבוהות בהרבה ולכן הניסיון הזר לא רלוונטי לכאן; רוב האנשים נוסעים לפי מה שאפשר וזה מה שבטוח; מהירות מחדדת את העירנות; הפרשי המהירות – זה מה שמסוכן (גם למטה); ובכלל, טוענים מחייבי העלאת המהירות, כל עניין הבטיחות אין לו ולא כלום עם המהירות המותרת לפי חוק (אלא לפי הנסיבות, וזה עניין של נהיגה ואי-אפשר לאכוף אותו). יש גם כאלו הטוענים גם כי קביעת מהירות נמוכה ממה שצריך משרתת את הממסד: הדבר מאפשר לאכוף עבירות "בטיחות" ביעילות גבוהה יחסית (כמעט הדבר היחיד בכביש בין-עירוני) וכך להפגין עשייה בתחום.

 

לפי עצמת הרגשות, אופי השימוש בנתונים, המושגים וכו' של כל המדברים על מהירות - באופן ישיר או עקיף – ברור כי יש כאן הרבה מעבר לדיון על הגבלה טכנית-חוקית כזאת או אחרת (השקפת עולם, התנסות, שמרנות, אמונות ועוד כיו"ב).

 

***

בקשר לבטיחות רכב. החוק בישראל מחייב להביא לכאן רכב העומד בתקינה אירופאית. כדי לגרום שהרכב יגיע לכאן ברמה בטיחותית גבוהה יותר צריך לפתות דרך מיסוי מעודד, וזה צעד שהאוצר התחיל לעשות. ברור שמחיר הרכב הגבוה, בשילוב האינטרסים של חברות הליסינג, לא ממש עוזר. העניין הוא כי הלקוח הישראלי הממוצע, זה שמשלם בעצמו, לא ממש מחשיב את הנושא (ולא באמת יודע) וגם אלו שבוחרים רכב מליסינג לא ממש שמים אותו בראש סולם העדיפויות שלהם.

 

בטיחות התשתית. התשתית השתפרה בישראל בעשרים השנים האחרונות, אך תקנים מחייבים למרכיבי הבטיחות בדרך לא קיימים כאן (מע"ץ הישנה פחדה מהם כמו מאש), וגם בכבישים מהירים עדכניים (כן, כולל חוצה ישראל) יש בעיות בטיחות רבות (מהבסיס, אבל גם בגלל מצב הדרך).

 

***

מסים. בעיקרון, מסים מכל סוג לא אמורים לחזור ישירות למי ששילם אותם. המדינה, לעומת זאת, אמורה להיות מחויבת לרמת בטיחות גבוהה ולהיות אחראית לה. מה לעשות והיא לא ממש חשבה כך; אם "הנהג אשם", מה לרכב מתקדם ולתשתית בטוחה (ועוד להיות מחויבת אליה) ולבטיחות?. עם זאת, נשמעים היום קולות אחרים (תקציב בטיחות ענק בתקציב מע"ץ החדשה פלוס אחראים לנושא פלוס פעילות בנושא; עידוד אבזור בטיחותי ברכב דרך מיסוי מעודד ועוד).

[שמחה ניר, עו"ד]

א-פרופו כביש 6, שאוזכר כאן.

 

לדעתי הענייה כביש אגרה הוא מיזם פרטי, ממש כמו חצרו הפרטית של אדם.

 

חצר פרטית אינה "דרך" לעניין דיני התעבורה, וממילא הגבלת המהירות אינה חלה עליה.

 

כדי להחיל את דיני התעבורה על חצרו הפרטית של אדם צריך שר התחבורה להוציא הודעה לפי סעיף 74 לפקודת התעבורה, אבל מאז שנהגה הרעיון של כביש האגרה היו מעורבים בנושא לפחות עשרה (!) שרי תחבורה, ואף אחד מהם לא מצא לנכון להשתמש בסמכותו, ולהוציא מתחת ידו הודעה כאמור.

 

לנימוקים מפורטים יותר.

[Igor_STI]

רגע, אז אם חוקי ההמהירות לא חלים עליו אז למשטרה אסור גם לאכוף אותם?

 

 

מצד שני, חוקי הגבלת מהירות זה חוקי מדינה.

אז כמו שאסור לך לגדל גראס בחצר ביתך, ככה אסור גם לעבור על חוקי המהירות בכביש 6,למרות שהוא כביש פרטי.

[שמר]

א-פרופו כביש 6, שאוזכר כאן.

 

לדעתי הענייה כביש אגרה הוא מיזם פרטי, ממש כמו חצרו הפרטית של אדם.

 

חצר פרטית אינה "דרך" לעניין דיני התעבורה, וממילא הגבלת המהירות אינה חלה עליה.

 

כדי להחיל את דיני התעבורה על חצרו הפרטית של אדם צריך שר התחבורה להוציא הודעה לפי סעיף 74 לפקודת התעבורה, אבל מאז שנהגה הרעיון של כביש האגרה היו מעורבים בנושא לפחות עשרה (!) שרי תחבורה, ואף אחד מהם לא מצא לנכון להשתמש בסמכותו, ולהוציא מתחת ידו הודעה כאמור.

 

לנימוקים מפורטים יותר.

שמחה , שלום וברוך הבא ל-CF.

 

משטרת ישראל חולקת עליך בעניין הגדרת "דרך פרטית".

 

הרי לפי תקנות התעבורה (הגדרות פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961):

 

"דרך" - לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם.

 

מכיוון שזכותו של כל משתמש בדרך לעבור גם בכביש 6 (עניין התשלום בו הוא שולי , על אחת כמה וכמה בדרך כגון כביש 6 בה אין הגבלת כניסה לדרך אלא חיוב דמי השימוש נעשה באופן אוטומטי ולא באמצעות שער כניסה - הרי שזוהי דרך לכל עניין ודבר , ולצערנו , למשטרה מותר להפעיל את מדיניות אכיפת המהירות הנלוזה שלה גם בכביש 6.

[שמחה ניר, עו"ד]

בוודאי שמשטרת ישראל חולקת עלינו בהרבה דברים, אבל כבר השכבנו אותה על הקרשים לא פעם, ואם, בעניין זה או אחר, עו"ד לא השכבנו אותה, נשכיב אותה מחר, ואם לא נשכיב אותה מחר - קרוב לוודאי שזה יהיה בגלל האפלייה המתקנת שהשופטים נותנים לה.

 

משטרת ישראל יכולה וצריכה לעשות דבר אחד: להרים טלפון לשר התחבורה, ותוך 5 דקות תצא ההודעה לפי סע' 74, אבל היא לא רוצה להתבזות מול השאלה איפה הייתם יותר מעשר שנים, ולמה חיכיתם למאמר של שמחה ניר.

 

הזכות לעבור בכביש 6 תלוייה בהסכמת המחזיק בו, והעובדה שהוא לא גובה את דמי המעבר מארש אינה מעלה ואינה מורידה. מי שנכנס לכביש הזה רואה את השילוט (שהוא "הצעת חוזה"), ועצם כניסתו אל הכביש יש בה "קיבול על ידי התנהגות" של ההצעה.

 

קראו בעיון את המאמר שלי, ואת הטוקבקים שבשוליו, ומי שרוצה להמשיך בויכוח, ימשיך מאותה הנקודה - ויבוא על הברכה (חבל לחזור שוב ושוב על דברים שכבר נאמרו).

 

תודה

[שמחה ניר, עו"ד]

לאיגור:

 

ראה תשובתי הקודמת, עם ההפנייה החוזרת למאמרי.

 

אכן, חייבים אנו לשמור על חוקי המדינה, אבל חוקי המדינה אומרים:

 

א. פקודת הסמים המסוכנים חלה גם ברשות היחיד.

 

ב. פקודת התעבורה והתקנות על פיה אינן חלות ברשות היחיד.

 

ממילא חיוזרת על כנה השאלה אשר במרכז מאמרי, כי אם אני צודק, פשיטא שבכביש אגרה אין תחולה לדיני התעבורה, מכוח חוקי המדינה עצמם!

 

הפתגם הסיני העתיק האומר כי "ישנו פתגם סיני עתיק שאומר שאם אין לך מה להגיד תגיד ישנו פתגם סיני עתיק שאומר..." הוא מקסים, ולבושתי לא הכרתיו עד כה.

[Igor_STI]

קראתי את רוב המאמר,מאמר מעניין מאוד.

 

לעניות דעתי (אין לי יתר מידי הבנה במשפט), מה שאני מבין מהמאמר שאין שום חוק,תקדים, או החלטה משפטית מוגדרת בנושא.

 

כלומר, אם עכשיו בן אדם ניתפס נוהג בכביש 6 במהירות מופרזת, הולך למשפט ובעזרת עו"ד מודיע שכביש 6 הוא פרטי, תקנה 74 לא חלה עליו, ולכן למשטרה אין זכות לאכוף את החוקי התעבורה בכביש זה ולכן אין להם גם זכות להעמידו למשפט,אז אין אפשרות לדעת מראש מה יהיה הפסק דין, וזה תלוי בלעדית בדעת השופט/ת(כי אין חוק מוגדר ואין תקדים)?

 

אז לפי מיטב הבנתי, אנחנו, האזרחים, נפלנו בין הכסאות.

 

נ.ב:

המשפט "בכביש אגרה אין תחולה לדיני התעבורה, מכוח חוקי המדינה עצמם" הוא די פרדוקסלי.