וועדת שיינין - התמונה הכוללת

תמונת מצב

קרוב ל-30,000 אנשים נהרגו בכבישים מקום המדינה. ממוצע ההרוגים בעשור האחרון עומד על 500 בני אדם לשנה. בכל שנה נפצעים קשה כ-3000 אנשים (כנראה הרבה יותר). חברות הביטוח מדווחות על למעלה מ-100,000 פצועים. מדי שנה.

לא מדובר רק בדם אלא גם בדמים. הנזק השנתי הישיר הוא כ-8 מיליארד ש"ח.

מחדל בן 58 שנים

ישראל עשתה מעט מאוד, שר אחראי לא היה ומדיניות בטיחות לא נכתבה. וגם לא היה צורך.

האחראי לתאונות ודרך הטיפול נמצאו. שרי התחבורה ובכירי המשרד (בעיקר הם, לא רק) קבעו כי "תאונות נגרמות בגלל עבירות; מניעת עבירות דרך אכיפה תוריד את מספר התאונות". אמרו - והסירו מעצמם כל דאגה ואחריות.

התנערות המדינה דרך העברת האחריות לנהג מצאה ביטוי בכל תחום: לגבי מע"ץ (הישנה) כמו-גם הרשויות המקומיות - הנושא לא היה קיים; שיטת הניקוד חסרת הערך הייתה הקשר היחיד עם הנהג; המשטרה ייצרה דוחות, בעיקר מהירות; בטיחות הרכב לא הייתה במקום הראשון; משרד החינוך עשה הרבה פחות ממה שחייבה אותו הממשלה; הדרכה מתקדמת אין; נושאים נקודתיים חמורים - רכב כבד, המגזר הערבי והחרדי - לא טופלו. ואפשר להמשיך עוד ועוד.

ניסיונות פאטתיים

המנהל לבטיחות כשל, ובמקומו הוקמה ב-98' הרשות הלאומית לבטיחות – וסורסה מיד. מה שעשה משרד התחבורה לרשות הוא חומר לטלנובלה הזויה.

במהלך השנים הוגשו תכניות אב (שאושרו), המלצות וועדות (שהתקבלו) – ודבר לא קרה. וועדת החקירה הפרלמנטרית של ח"כ לנגנטל, תקפה באופן חמור את התנהלות המדינה, דיברה על התנערות מאחריות ואי-פעילות והתייחסה לצורך בפעולה אינטגרטיבית. אז אמרה. למה מי מת?

וגם כסף לא היה. אגרת הבטיחות, 4.7% מהפרמיה ששולמה לאבנר, נעלמה עם החברה, והרשות המוכה נאלצה להיות סמוכה על שולחן האוצר. כמה? 160 מיליון ש"ח ב-2004 - כסף שרובו הלך למתנ"א, משרד החינוך וקצת להסברה.

וועדת שיינין

זה היה מצב הבטיחות בדרכים עם כינוס וועדת שיינין (קיץ 04') שהוגבלה במקור רק לפעילות הרשות.

כאשר נכנס מאיר שטרית לתפקידו, נתבקשה הוועדה להגיש המלצות בכל תחום הבטיחות. המשמעות: יצירת משהו חדש; משהו ישן לשדרוג לא היה. לכן, כל התייחסות להמלצות צריכה להסתמך על העבר ועל מה שניתן לעשות.

ההמלצות

ראשית, נקבע יעד מערכתי: להגיע תוך חמש שנים לרמת הבטיחות של צמרת אירופה (בריטניה) כיום, ולשיא רמת הבטיחות של אירופה ב-2015. ליעד זה נקבע מדד מחמיר של מספר הרוגים לנסועה.

ההמלצות נחלקות לשלושה חלקים. א. אחריות ומבנה. ב. תשתית עירונית ובין- עירונית. ג. טיפול בשאר מרכיבי הבטיחות: נהג, רכב, אכיפה וחקיקה, חינוך, הסברה, מחקר, טכנולוגיה, פינוי פצועים.

א. 1. למדינת ישראל יש כיום שר האחראי לבטיחות בדרכים ממנו ניתן לתבוע דוח על מעשים ומחדלים. 2. הרשות תורחב ותהיה מעין משרד, עם סמכויות מלאות בכל הקשור לבטיחות בארץ – כולל תשתית; מעין "מועצת כשרות". הרשות החדשה והמוגדלת צריכה תקציב כבד לא רק לקיום עצמה - למחקר, הסברה, אנשי מקצוע בכל תחום, תקצוב גופי בטיחות – אלא גם ובעיקר למימון הבטיחות בתשתית העירונית.

ב. ההמלצה העיקרית בתחום הבטיחות היא שדרוג עצום של בטיחות התשתית בחמש שנים. מיליארד ש"ח לתשתית העירונית מתקציב הרשות; שני מיליארד ש"ח מתקציב מע"ץ. בנוסף, תחום הפעילות העיקרי מוסט מהנהג, שסוף-סוף זוכה רשמית, לתשתית - וזה שינוי אדיר.

ג. כאן כל שאר המרכיבים ואלו צריכים להישפט על-פי מהותם. מדובר, בין השאר, בהמלצות לגריטת רכב ישן ותמריצים לרכב בטיחותי יותר; אכיפה שתטפל בבריונות; מחקר מסודר ושיטתי; השקעה במערך פינוי; התמקדות ברכב כבד ובנהיגה בו; חינוך לתעבורה כולל מבחנים בבתי-ספר ועוד.

התשלום

בישראל, אם תכנית בסדר-גודל כזה – טובה ועם תמיכה ככל שניתן לחלום – הייתה מגיעה לאזור התקציב, היא הייתה מתפוגגת. לא טוב, לא מוסרי, לא תקין – אבל זה מה שהיה קורה ואיש לא היה נוקף אצבע. גם אתם (הייתם מקטרים. אולי).

הדרך הריאלית היחידה הייתה ליצור מקור אלטרנטיבי לתוספת תקציב. ולעניין זה: 1. יש תקדים בדמות אגרת רשות השידור; 2. הייתה אגרת בטיחות בביטוח החובה; 3. והעיקר: האגרה תתקצב את הבטיחות; כאשר הבטיחות תעלה, התשלומים למבוטחים יירדו ואתם הפרמיה. כך שמדובר, עקרונית, בהשקעה לטווח בינוני. המצב והתחרות לא יורידו? המפקח על הביטוח ידבר.

תקווה

כל התייחסות להמלצות וועדת שיינין צריכה להיות מבוססת על המצב שהיה ועל מה שצריך להיווצר. המדינה התחייבה לראשונה לפעול באופן מעמיק, שיטתי וארוך-טווח להשגת יעדים בעלי משמעות אדירה בתחום הבטיחות. ובקיצור: יותר חיים, פחות פצועים, צמצום הנזק.

זאת התמונה הכוללת, זה ההקשר. גם של ה-150 ש"ח לשנה, פחות מחצי מיכל דלק.

אבל אתה חייב להסכים שכל גזרה זה פגיעה בנהגים שגם ככה סובלים..

לא כולם עושים תאונות.

למה שכל אותם בעלי רכבים יסבלו מגזרה נוספת?

נכון זה רק 150 שקלים אבל זה לא רק אלא בנוסף לעוד אלפי שקלים..

מה לגבי פתרון אחר?

חודש אחד להקציב את המס שמשלמים על כל ליטר דלק למטרה הזו.

מכאן התקציב יגדל פלאים פי כמה וכמה

ולפחות אנחנו נדע לאן זה הולך.

ימים יגידו אם זה רציני... ואני מחזיק אצבעות (רק לא בזמן הנהיגה..)

לדעתי מקור אלטרנטיבי לא חייב להיות על כלל הנהגים אלא לווסת את זה לפי מי שנוהג יותר... כלומר - להטיל את המס בדלק... ואנחנו לא מדברים על מס רציני... אלא על מס שולי ביותר... שאדם מן השורה לא ירגיש בכיס... (יותר מידי לפחות)

אנחנו מדברים פה בעצם על תשלום יותר רציני של הנהגים הכבדים... על חברות הובלה, רכבי ליסינג וכד'...

כך המס שיוטל בעצם יחולק בשווה בהתאם לכמות הנהיגה של כל אדם... והפרט החשוב ביותר... דלק צורכים בכמויות, משמע - מס נמוך בדלק עם כמות צריכה גבוהה תתן את אותה תוצאה כמו ההיטל בביטוח החובה...

אגב, בנוגע לחברות הביטוח... כמו שאנחנו יודעים ומכירים - לא ירדו המחירים כתוצאה מירידה בתאונות הדרכים... הם פשוט ימצאו תירוץ אחר...

בוודאי שזאת פגיעה, בוודאי שהנהגים משלמים כבר היום יותר מדי, ובוודאי שהמדינה הייתה צריכה לעשות את זה. אבל זה לא היה קורה. ובקיצור: המלצות ותו-לא או יישום. זאת לא בעיה של הוועדה, זאת בעיה של השיטה.

לגבי מקור הכסף החליפי: היתרון בסידור של הביטוח הוא שזה לא עובר דרך האוצר (מיסוי) אלא דרך חוץ-ממסדית שמייצרת את הכסף ישירות למטרה זאת - ולזאת בלבד. וחברות הביטוח? יורידו, בטח שיורידו. אם תהיה ירידה בתשלומים הן יורידו - בגלל התחרות. אגב, הן הורדיו כבר עכשיו.

חודש אחד להקציב את המס שמשלמים על כל ליטר דלק למטרה הזו.

מכאן התקציב יגדל פלאים פי כמה וכמה

ולפחות אנחנו נדע לאן זה הולך.

הא??

זה לא עובד ככה אתה יודע....

אם היו רוצים היו לוקחים אחוז קטן מהתקציב של כל משרד, במקום התרגיל ההזוי והלא ישים שהצעת.

 

זאת התמונה הכוללת, זה ההקשר. גם של ה-150 ש"ח לשנה, פחות מחצי מיכל דלק.

נראה לי שיהיה הוגן להמשיך את השרשור המקורי - אם לומר את האמת.

יתרה מכך, אחרי שורה נפלאה של טיעונים באמת קל לשכוח שהמדינה מבקשת שנממן פעולות שהיא צריכה לממן.

הרבה מילים ו-150 שקל שמי מבטיח לי שבאמת יגיעו ליעדם במקום לעצור אצל כל מיני עסקנים בדרך.

שוב - יהיה הוגן לאחד את השרשורים לדעתי.

ולו בשביל הפרופורציה.

רון.

אני בעד איחוד השרשור (וזאת לא הצהרה פוליטית). נכון: המדינה רוצה שנשלם 150 ש"ח למשהו שהיא צריכה לממן ומזמן. ובכל זאת: צריך להתייחס לתמונה הכוללת ולשינוי האדיר המוצע (שעוד לא מיושם) וגם לסיבת התשלום (גם אם לא מקבלים, עקרונית ו/או מעשית).

אני בעד איחוד השרשור (וזאת לא הצהרה פוליטית). נכון: המדינה רוצה שנשלם 150 ש"ח למשהו שהיא צריכה לממן ומזמן. ובכל זאת: צריך להתייחס לתמונה הכוללת ולשינוי האדיר המוצע (שעוד לא מיושם) וגם לסיבת התשלום (גם אם לא מקבלים, עקרונית ו/או מעשית).

אני לא חושב שכולם יהיו מעוניינים לתת מהכסף שלהם במקום המדינה.

למה שאדם פרטי בשר ודם יממן פעילות במקום גוף מופשט כמו המדינה?

למה ששכיר המשתכר משכורת רעב, נוסע בפיאסטה שנת 80 ישלם כמו ילד מפונק בן 18 שקיבל מרק ליומולדת?

אתה רוצה להכנס למיסים - זו כבר תורה שלמה - אחרת.

ושוב, בשורה התחתונה, לא מקובל עלי שאדם פרטי, או אחד או קבוצה, יממנו פעילות שאמורה להיות ממומנת על ידי המדינה.

ואם כבר כן יש דרישה כזו - אני רוצה זכויות בהחלטות, אני מממן? אני רוצה לקבוע מי ישב בוועדה, מי יקבל החלטות, כמה משקל יינתן לכל קול, הרי אני מממן לא?

זו נקודת מבט נוספת על כל העניין.

נ.ב. - אני עדיין מחכה לתשובה על ההודעה הזו

הרי אם אין תקציב אז אין תקציב, או שמה?

רון.

לא מבין למה לעזלזל ציבור צריך לשלם?

לא מספיק מיסוי של כ 120% על רכב?

לא מספיק מיסוי על דלק?

לא מספיק אגרה שאני משלם כל שנה?

לא מעניין אותי שממשלה לא מסוגלת למצוא תקציב.

מצידי שיקצצו במשהו אחר.

אני בטוח ש 9% נוספים שיקחו מאיתנו ילכו לשכר מנופח, ג'יובים למקורבים או להתקנת מצלמות מהירות שגם כך לא עוזרות.

יואל, מעניין מה אינטרס שלך בתוכנית זאת?

ולמה אתה לא מציג אלטרנטיבות לתוכנית זאת?

האם זה שאתה יושב בוועדה לנושא הסברה גורמת לסוביקטיביות מסויימת בנושא?

אני לא נגד תוכנית, ובטיחות בדרכים זה נושא מאוד חשוב. אני רק נגד צורת מימון המעוותת הזאת.

פעם הבאה שיהיה עוד נושא בוער כלשהו, למשל מלחמה בפשיעה. ממשלת ישראל תקים וועדה בסגנון וועדת שיינין ויטילו מס מלחמה בפשיעה בטענה שאין לזה כסף בתקציב. נו ואיפה זה יגמר?

שאלות

1. יואל, מעניין מה אינטרס שלך בתוכנית זאת?

2. ולמה אתה לא מציג אלטרנטיבות לתוכנית זאת?

3. האם זה שאתה יושב בוועדה לנושא הסברה גורמת לסוביקטיביות מסויימת בנושא?

תשובות

• האינטרס שלי פשוט: רמת בטיחות כמו באירופה. האינטרס שלי הוא שלמדינת ישראל יהיה שר אחראי ורשות בעלת יכולת. האינטרס שלי שהעיקר יושקע בתשתית ושהמדינה תפסיק להתנער מאחריות דרך הנהג. אלו העקרונות, את זה כתבתי שנים ואת זה דרשתי. בנוסף, יש גם התיחסויות למרכיבי בטיחות. לא לכולם הסכמתי. ובכל זאת: תחשבו על הפחתת מיסוי לאבזור בטיחות מתקדם, גריטת רכב ישן הרבחת חינוך בבתי ספר תיכוניים ועוד.
  
• מה לעשות, ואת הדברים כתבתי באוטו (כן, המגזין ההוא) מזה עשר שנים.
  
• אין לזה כל קשר. המינוי הוא בגלל ענייני תקשורת. לא ברור לי עניין הסוביקטיביות. לעקרונת הסכמתי, לפרטים מסוימים במרכיבי הבטיחות לא. מה אני חושב על מצלמות מהירות, למשל, כתבתי [שזה רע] וזה לא שייך לדיון - הדיון הוא על הדברים העיקריים.
  

יואל,

ראשית בקשה לי אליך.

אתה שואף להביא למצב שבו רמת הבטיחות בארץ תהיה שווה ואף טובה יותר מאשר במדינות אירופה. לדעתי סטטיסטיקה תעזור במקרה זה כדי שאבין עד כמה המצב טוב שם ועד כמה גרוע פה. אשמח אם תאיר את עיני.

1. וועדת שיינין עליה אתה סומך ידיך ושעל חבריה אתה נמנה אכן לקחה על עצמה משימה חשובה מאוד - הגברת הבטיחות בדרכים. אכן משימה לאומית בהנהגת השר החדש, מר שיטרית.

תחומי ההמלצות וההמלצות עצמן כפי שהוגדרו על ידי הוועדה (ועל ידיך כמה הודעות מעלי) מקיפות בהחלט את רב הבעיות ויש בהן חיוביות יותר (לדוג: טיפול בתשתית) וחיוביות פחות (לדוג: כ-120 מצלמות מהירות נוספות). אין ספק כי הן דורשות תקציבי עתק שכפי שציינת אינם קיימים; ובכל זאת כשאתה יודע כי

"במהלך השנים הוגשו תכניות אב (שאושרו), המלצות וועדות (שהתקבלו) – ודבר לא קרה. וועדת החקירה הפרלמנטרית של ח"כ לנגנטל, תקפה באופן חמור את התנהלות המדינה, דיברה על התנערות מאחריות ואי-פעילות והתייחסה לצורך בפעולה אינטגרטיבית. אז אמרה. למה מי מת?

וגם כסף לא היה. אגרת הבטיחות, 4.7% מהפרמיה ששולמה לאבנר, נעלמה עם החברה, והרשות המוכה נאלצה להיות סמוכה על שולחן האוצר. כמה? 160 מיליון ש"ח ב-2004 - כסף שרובו הלך למתנ"א, משרד החינוך וקצת להסברה.

2. למרות הסעיף הקודם המליצה הוועדה על תוכנית כוללת בעלות של מיליארדים ומאחר שאין בידיכם התקציב הנדרש הפלתם את התשלום על הנהגים (ובצדק אולי) כי

"מדינת ישראל לא טיפלה בנושא ברצינות והעבירה את האחריות לנהג. התוצאה? אתם יודעים"

ואתה הרי יודע ש...

"לא מוצא חן בעיניכם? גם בעיני לא. מה עשיתם? כלום"

כלום? תשלום מס דרקוני על רכישת רכב חדש אינו כלום. תשלום מס אדיר על דלק לסוגיו אינו כלום.

תשלומי דוחות יקרים על נסיעה "מהירה מדי" בכבישים בין עירוניים (חלקם תודות למצלמות עליהם המלצתם) ואי עצירה מוחלטת בתמרור עצור הזוי אינם כלום.

3. אין ספק כי נושא הבטיחות חשוב לך ויוכיחו זאת מאמריך הרבים והופעותיך בוועדות למינהם, אבל אם אינך יכול להביסם הצטרף אליהם. ואכן, וועדת שיינין הינה עלה תאנה לממסד מסואב ואימפוטנט שכל עיסוקו הוא שימור הכח בידיו הוא. לפחות אתם בחברה טובה עם מתנ"א, מע"ץ והרשות לבטיחות בדרכים.

4. הרי למרות כישלונם הצורב של שלושת הנ"ל סמכתם ידיכם עליהם לנהל תוכנית רב שנתית לשיפור התשתיות. ביצוע התשתית המשופרת ע"י מי שאינם יודעים לבנות כבישים ומחלפים בסטנדרט אירופאי. ואת המצלמות הטעונות הפקדתם בידי אלו שידם קלה על ההדק כי זה הרבה יותר קל להם ומכניס לממסד שמלכתחילה ממנה את אנשי שלומו לדאוג לאינטרסים שלו עצמו. ואלו רבים מדי ואינם זולים כלל.

5. אכן

"קרוב ל-30,000 אנשים נהרגו בכבישים מקום המדינה. ממוצע ההרוגים בעשור האחרון עומד על 500 בני אדם לשנה. בכל שנה נפצעים קשה כ-3000 אנשים (כנראה הרבה יותר). חברות הביטוח מדווחות על למעלה מ-100,000 פצועים. מדי שנה.

לא מדובר רק בדם אלא גם בדמים. הנזק השנתי הישיר הוא כ-8 מיליארד ש"ח."

אז עכשיו לא רק נמות ונפגע בכבישי ארץ הקודש. זה גם יעלה לנו הרבה יותר כסף.

6. אכן תורה יקרה וכואבת הרבצתם בנו.

7. כולי תפילה שאני טועה. ואם כן זה יהיה הכובע הטעים ביותר שאוכל, ובשמחה.

בכבוד רב,

חי סולומון

במקום הראשון בבטיחות עומדת בריטניה, עם 7.2 הרוגים למיליארד ק"מ נסועה. במקום ה-16 ישראל עם 13 הרוגים למילארד ק"מ (70% יותר). לשם צריך להגיע תוך חמש שנים. חמש שנים לאחר מכן צריך להגיע לרמת בטיחות של 6 הרוגים למיליארד ק"מ - נקודת המטרה של הקהילייה האירופאית.

למי שלא הבין: לא מדובר במימון כל התכנית מכספי הנהגים. מדובר ב-350 מיליון ש"ח לשנה מכלל מילארד ש"ח בשנה, הרוב לתשתית הבטיחות העירונית. התשתית הבין עירונית תטופל מתקציב מע"ץ.

לגבי העבר העגום: זה צריך להיות ההבדל. יש חוק, יש שר שלקח אחריות, יש ראש ממשלה מחויב, יש תכנית שזכתה לאישור ותצא לחקיקה, יהיה גוף שייבחן על כך. זה לא קרה קודם כי לא הייתה מערכת-על כזאת וכי הפתרון עבר דרך הנהג, לא המערכת.

הערה: כל הרשום בצבע שחור הוא ציטוט מדברי מר' מר' יואל פרלמן.

כל הרשום בצבע כחול ואדום - התייחסות לדברי מר' פרלמן.

"תמונת מצב

קרוב ל-30,000 אנשים נהרגו בכבישים מקום המדינה. ממוצע ההרוגים בעשור האחרון עומד על 500 בני אדם לשנה. בכל שנה נפצעים קשה כ-3000 אנשים (כנראה הרבה יותר). חברות הביטוח מדווחות על למעלה מ-100,000 פצועים. מדי שנה.

לא מדובר רק בדם אלא גם בדמים. הנזק השנתי הישיר הוא כ-8 מיליארד ש"ח.

מחדל בן 58 שנים

ישראל עשתה מעט מאוד, שר אחראי לא היה ומדיניות בטיחות לא נכתבה. וגם לא היה צורך.

האחראי לתאונות ודרך הטיפול נמצאו. שרי התחבורה ובכירי המשרד (בעיקר הם, לא רק) קבעו כי "תאונות נגרמות בגלל עבירות; מניעת עבירות דרך אכיפה תוריד את מספר התאונות". אמרו - והסירו מעצמם כל דאגה ואחריות.

התנערות המדינה דרך העברת האחריות לנהג מצאה ביטוי בכל תחום: לגבי מע"ץ (הישנה) כמו-גם הרשויות המקומיות - הנושא לא היה קיים; שיטת הניקוד חסרת הערך הייתה הקשר היחיד עם הנהג; המשטרה ייצרה דוחות, בעיקר מהירות; בטיחות הרכב לא הייתה במקום הראשון; משרד החינוך עשה הרבה פחות ממה שחייבה אותו הממשלה; הדרכה מתקדמת אין; נושאים נקודתיים חמורים - רכב כבד, המגזר הערבי והחרדי - לא טופלו. ואפשר להמשיך עוד ועוד.

ניסיונות פאטתיים

המנהל לבטיחות כשל, ובמקומו הוקמה ב-98' הרשות הלאומית לבטיחות – וסורסה מיד. מה שעשה משרד התחבורה לרשות הוא חומר לטלנובלה הזויה.

במהלך השנים הוגשו תכניות אב (שאושרו), המלצות וועדות (שהתקבלו) – ודבר לא קרה. וועדת החקירה הפרלמנטרית של ח"כ לנגנטל, תקפה באופן חמור את התנהלות המדינה, דיברה על התנערות מאחריות ואי-פעילות והתייחסה לצורך בפעולה אינטגרטיבית. אז אמרה. למה מי מת?

וגם כסף לא היה. אגרת הבטיחות, 4.7% מהפרמיה ששולמה לאבנר, נעלמה עם החברה, והרשות המוכה נאלצה להיות סמוכה על שולחן האוצר. כמה? 160 מיליון ש"ח ב-2004 - כסף שרובו הלך למתנ"א, משרד החינוך וקצת להסברה.

וועדת שיינין

זה היה מצב הבטיחות בדרכים עם כינוס וועדת שיינין (קיץ 04') שהוגבלה במקור רק לפעילות הרשות.

כאשר נכנס מאיר שטרית לתפקידו, נתבקשה הוועדה להגיש המלצות בכל תחום הבטיחות. המשמעות: יצירת משהו חדש; משהו ישן לשדרוג לא היה. לכן, כל התייחסות להמלצות צריכה להסתמך על העבר ועל מה שניתן לעשות."

העובדות ידועות

יצירת משהו חדש ?- דממגוגיה לשמה!

היעדים הוגדרו כבר בשנת 1997 - בניגוד למצג שהנך מנסה להציג לציבור.

חלק מהמכובדים שהשתתפו ומשתתפים בוועדת שיינין -יעצו, השתתפו גם בשנים עברו בתכנון והגדרת היעדים - גם אם הנוסח המילולי שונה!

לצערי נראה על פניו שבמקום לעסוק בהארת העובדות הנך עוסק בדוברות מ"טעם"!

"התשלום

בישראל, אם תכנית בסדר-גודל כזה – טובה ועם תמיכה ככל שניתן לחלום – הייתה מגיעה לאזור התקציב, היא הייתה מתפוגגת. לא טוב, לא מוסרי, לא תקין – אבל זה מה שהיה קורה ואיש לא היה נוקף אצבע. גם אתם (הייתם מקטרים. אולי).

הדרך הריאלית היחידה הייתה ליצור מקור אלטרנטיבי לתוספת תקציב. ולעניין זה: 1. יש תקדים בדמות אגרת רשות השידור; 2. הייתה אגרת בטיחות בביטוח החובה; 3. והעיקר: האגרה תתקצב את הבטיחות; כאשר הבטיחות תעלה, התשלומים למבוטחים יירדו ואתם הפרמיה. כך שמדובר, עקרונית, בהשקעה לטווח בינוני. המצב והתחרות לא יורידו? המפקח על הביטוח ידבר. "

מדוע יש לסחוט שוב את הציבור

מן הראוי להזכיר שמתוקף החוק משנת 1997 : "המאבק הלאומי בתאונות דרכים" , אושרו תקציבים יעודיים לנושא.

דממגוגיה, סחיטה ושחיטה - כבר כתבתי, אני מציע שתעיין שוב בהיסטוריית תיקצוב היעד : "מלחמה בתאונות דרכים" ותנסה להסביר לא כ"דובר", מדוע יש לסחוט שוב את הציבור ?

ההכנסות מהנהגים בכל תחום הקשור לרכב: אגרות, דוחות רישוי, מיסי יבוא על רכב חדש, מיסים על חלקי חילוף ועוד, מסתכמות במיליארדים- מיליארדים מר' פלרמן.

גם אם אתה משתמש ב"דמגוגיה" ככלי להשגת היעדים - אינך יכול להכחיש את העובדות, אלא רק לעשות נסיון לא מכובד להעלים עובדות אלו!

הפיתרון של וועדת שיינין-שחיטת כבשים

אחיזת עיניים, הדרך הקלה, מקוממת-הדמגוגית, לסחוט ולשחטות את הציבור ללא הבחנה -כתשובה לכישלון ניהולי, לשימוש בכספים בצורה כושלת ללא בקרה !!!

השר המכובד משתמש בוועדת מומחים שמייעצת אולי נכון מקצועית, אבל כושלת שוב בתחום הניהולי כלכלי!

הפתרון:

השר אינו צריך להיתמודד בממשלה על זכות הציבור לקבל תמורה למיסוי הכבד בעולם -אלא יכניס שוב את ידו "החוקית" לכיס הציבור על בסיס ה"כבשים שותקות" - בכל מקרה, גם ששוחטים אותם!!!

מצ"ב קישור למאמר שכתבתי בעבר בנושא:

www.carinfocus.com/Fmamarmain/htm

מריוס

אבל אתה חייב להסכים שכל גזרה זה פגיעה בנהגים שגם ככה סובלים..

לא כולם עושים תאונות.

 

למה שכל אותם בעלי רכבים יסבלו מגזרה נוספת?

נכון זה רק 150 שקלים אבל זה לא רק אלא בנוסף לעוד אלפי שקלים..

 

מה לגבי פתרון אחר?

 

חודש אחד להקציב את המס שמשלמים על כל ליטר דלק למטרה הזו.

מכאן התקציב יגדל פלאים פי כמה וכמה

ולפחות אנחנו נדע לאן זה הולך.

מה זה קשור למי עושה תאונות ומי לא? תכף תגיד לי שאתה מושלם , שמעולם לא עשית תאונה (אולי אם יש לך שנתיים רישיון) אבל אין מה לעשות , אנחנו בני אדם, אנחנו עושים טעויות , טעויות גורמות לתאונות.. ועל כך צריך לשלם ,

בנוסף , אתה משלם על בטיחות דבר שאני בטוח שהיית רוצה לילדיך , היית רוצה שהנהג שכן עושה תאונות (לא אתה חס ושלום), לא יעשה תאונה ביחד עם הבן שלך אפילו שהבן שלך לא אשם ..

ובנוסף, יש את עניין התשתית .. כולנו רוצים ומתלוננים כמה התשתית גרועה.. אז הנה.. אומנם על חשבונינו, אבל הינה עושים משהו בנידון .. אני מוכן לתרום עוד 200-300 שקל בשנה , ובתמורה לקבל כביש טוב , חינוך טוב לילדים שלי, שכשהבן שלי יצא ביום שישי לבלות אני אדע שהוא יחזור בבוקר עם האוטו ולא באמבולנס!