שאלה לגבי פראפלו

[naga]

שלום לכולם,

אני רוצה להחליף את המים הירוקים חומים עכורים באונו שלי לפראפלו,

שאלתי היא (כמובן אחרי שאני מנקה אותו מכל הליכלוך):

1.עם איזה מים עדיף לערבב אותו? אני יודע שעדיף מים של מזגן, אבל כרגע אני לא יכול להשיג.

מים של בריטה? מים מזוקקים מהסנן של סופר פארם? או מים מזוקקים של כימגת בדרגת אוסמוזה הפוכה?

2.כמה אמורים לשים פראפלו במים? המוכר אמר שמספיק בקבוק אחד לרדיאטור מלא וראיתי כאן שממליצים על שני בקבוקים. מה עדיף?

3. או שבכלל עדיף לשים מים ירוקים (של פרסטון למשל) מוכנים?

תודה רבה מראש

נאגא

[zvir]

פארפלו מומלץ בתערובת של 50% פראפלו ו 50% מים מזוקקים.

 

שים את המים המזוקקים הטובים ביותר.

 

אצלי זה כבר כך 13 שנה ללא שום קורוזיה.

[yaniv2]

ניתן לקנות פאראפלו מוכן לשימוש.

קניתי במ.י.ר חלפים ברחוב המסגר 2 פחיות של 2 ליטר כל אחת זה יספיק לך לאונו.

יניב

[מרק10]

שלום לכולם,

 

אנסה לעשות קצת סדר בתכונות, אבל מבלי להמליץ על חומר ספציפי.

 

נוזל הקירור, לכאורה מים, אינו באמת כזה, ונדרשות ממנו מספר תכונות כעת מנוגדות.

 

תכונה 1. מעבר חום טוב. תפקיד הנוזל הוא להעביר (להסיע) חום מבלוק המנוע את המקרן) לכל חומר קיבול חום קבוע. נתון זה משקף את היכולת של כל חומר להסיע חום ממקום למקום ע"י העובדה שבדרך, הנוזל צריך לאגור את החום בתוך עצמו. למים קיבול חום הגבוה בדיוק פי 2 משמן (אטילן גליקול ודומיו הינם כמעט שקולים לקיבול חום של שמן). לכן 1 ליטר מים, יוכלו לשאת פי שניים יותר קלוריות מאשר 1 ליטר שמן. לכאורה עדיף מים בלבד במערכת, על מנת להסיע יותר חום החוצה.

 

תכונה 2. הגנה בפני קיפאון, כמעט לא רלוונטי בארץ. כל תוסף בריכוז של 15% יספק הגנה טובה דייה בישראל. במדינות קרות, מותקן גוף חימום אשר מובנה בחלוק המים, ואותו מכניסים לשקע בזמן חניית לילה.

 

תכונה 3. העלאת טמפ' רתיחה. כמעט כל חומר המומס במים, יעלה את טמפ' הרתיחה. השאלה היא מה הוא תוצר הלוואי של חומר זה. חומרים אשר מעלים את נקודת הרתיחה, לרוב מורידים את קיבול החום, ראה תכונה 1. מלח ים יעלה את טמפ' הרתיחה, הוא זול מאוד, לא ישנה את קיבול החום אבל בעיקר הוא קורוזיבי מאוד (לא מומלץ למנוע, אבל מומלץ לבישול תפוחי אדמה). יש לזכור שמערכת קירור תקינה העובדת בלחץ הגבוה בכ- 0.5 עד 1 אטמוספירה, מלחץ הסביבה, מספקת נקודת רתיחה גבוהה דיה. העלאת נקודת הרתיחה היא משמעותית, בזמן תקלה. לדוגמא, חור ברדיאטור, יגרור מיד נפילת לחץ ובעקבותיה תרד נקודת הרתיחה. בעקבות נפילה זו תחל רתיחת הנוזל באזור ראשי המנוע, ובועות האוויר המוליכות חום 1/2000 לעומת מים לא יהיו מסוגלות לספק את הסחורה. אני מראש לא דן במערכות מים פתוחות. מכאן חשוב להזכיר, העלאת נקודת הרתיחה, היא מאין תעודת ביטוח נגד תקלה.

 

תכונה 4. הולכה או אי הולכת יונים. מי ברז (כאן ישראל לא שוויץ) רגילים מכילים יותר מדי סיד מומס, כלור, ואל-מתכות, ואינם רצויים לשימוש. מצד שני, מים מזוקקים, בעלי מטען חשמלי 0, הינם בעייתיים לשימוש, משום שהם יחזרו (לחזר מלשון גבר המחזר אחרי אשתו) מיד אחרי יונים חופשיים במערכת, וסביר שימצאו אותם באחת המתכות. אם כן עדיף מים רכים, אשר עברו מתקן "זליון" או שווה ערך. ה"זליון" אינו מזקקה אלא מחליף יונים. הזולואיד (החומר אשר בזליון) מחליף את יוני החומרים המומסים ביוני נתרן, ומסלק ביעילות סיד (קלציום). במידה ואין ברשותך מחליף יונים, ניתן להרתיח את המים בבית, כאשר הם חמים להעביר ½ כמות למיכל זכוכית, ולשפוך את תחתית הקומקום. הרתיחה משקיעה את הסיד, ומנדפת את הגזים. באופן כללי עדיף סיד בלתי מסיס (לאחר רתיחה) מסיד מסיס.

 

תכונה 5. הגנה קטודית. היות שהמנוע עשוי מתכת- פלדה ואלומיניום- הנוזל משמש כאלקטרוליט בתא גלווני. נבדלים מאוד המנועים, בחומרים מהם נבנו. חברת קטרפילר ממליצה על DCA4 של "פליטגארד" משום שחומר זה נותן הגנה מצוינת למנועי פלדה, עם ראש פלדה, ועם צנרת פלדה, נגד קורוזיה. חברת מזדה או VW ימליצו לדוגמא, על סדרת G1X משום שהמנועים בנויים עם בלוק פלדה, ראש אלומיניום, וצנרת אלומיניום. במלחמת הקורוזיה הגלוונית, האלומיניום יפסיד לפלדה די בקלות. מכאן, שיש להגן בכל מחיר על מערכת המים, לבל ייווצר בה תא גלווני. על למנוע יצירתו של תא גלווני, יש להשתמש בתרכיז רדיאטורים טוב (20+ שקל לליטר, לשים לב לגודל האריזות!) אבל ממש אין צורך לעבור 30% תרכיז במערכת. עודף חומר לא יועיל, אך יפגע בתכונה מס. 1.

 

תכונה 6. הקצפה. למעשה אי הקצפה, מה נפח הבועות, ותוך כמה שניות הן נשברות. מקובל פחות מ-10 שניות לפרוק הקצף.

 

תכונה 7. קויטציה. בעברית היבקעות. צד תת הלחץ של משאבת המים, סובל מתופעה ידועה מעולם מדחפי הספינות. עקב מהירות הסיבוב של המדחף, נוצר אזור של לחץ נמוך מאוד מאחורי הכנף. כאשר תת לחץ זה הינו פחות מלחץ אדים רוויים, טיפת מים רותחת לשבריר שנייה, ומשתגרת כמו קליע אל להב המדחף. תכונה זו גורמת לאיכול הלהבים. כל אחד שראה משאבת מים מפורקת מג'יפ סופה, ללא להבים מבין על מה אני מדבר.

 

תכונה 8. רעילות!!! 100 מ"ל אטילן גליקול היא מנת מות לאדם בוגר!!!

 

DCA4 נחשב למשל לרעיל מאוד.

 

G93 של חברת "זרקס" הינו למשל חומר לא רעיל.

 

סיכום: כרגיל לטכנולוגיה יש מחיר, וגם כאן עובד הכלל שמוצר איכותי עולה יותר.

 

המלצתי הכללית, ללא כניסה לשם יצרן, להכין לבד מים מטופלים, קרי מים רכים, ולהוסיף להם תרכיז איכותי, בכמות של 30%. ואחת לשנה שנה וחצי להחליף את נוזל הקירור.

 

בברכה,

מרק

[BigMak]

מרק !!!

מה זה הפונטים האלה !!!!

למה לשנות בכלל את הפונט שמגיע כברירת מחדל ?!

[naga]

תודה רבה על התשובה המפורטת,

רק כדי לוודא:

1. סינון בבריטה והרתחה של המים יתן לי מים רכים? וזה עדיף על מים מזוקקים?

2. בקבוק אחד של תרכיז פראפלו על רדיאטור שלם יתן לי בערך 20-25% זה מספיק?

3.את ההחלפה אני עושה על מנוע קר נכון? ומשלים מים אחרי נסיעה.

תודה מראש

נאגא

[erez]

הלו הלו רגע רגע!!

אם אני זוכר נכון לשמן יש קיבול חום פי 2 ממים ולא הפוך!!!