הבדלים בין מקורות שמע דיגיטלייים - השרשור הכולל והמקיף לאודיופיל שיעז

[lanosforce]

וובכן... 

 

מה אומר... 

 

אני שייך לאסכולה (שהיום היא כבר ישנה מאוד) של אלו שמאמינים באופן שלם כי טווח דיגיטלי איננו אות - אלא זרם של מידע - אפס ואחת.

 

באסכולה הזו לא אמור להיות שום הבדל בין מקור דיגיטלי אחד לאחר כי בסופו של דבר מדובר במידע. (כל עוד המידע זהה - אותו קובץ מקור) 

 

וכן! ברור לי - שברגע שמתבצעת המרה לאנלוגי (DAC) - שם יהיו כבר הבדלים ברורים בין DAC אחד למשנהו כי מתן הסתם ברגע שמדובר באות, ההמרה שונה בין אחד לאחר, המתחים שונים, הרעשים שונים בין מכשיר למכשיר. 

 

אבל בטווח דיגיטלי - אין רעש, הוא נקי מהדברים האלה - כן יש ג'יטר - רק שהשעונים היום גם במוצרים הכי פשוטים כל כך טובים שזה מגוכח לגמרי. 

כן יש רעשים אם מדובר בדיגיטל קואקס וכאן בהחלט רצוי להקפיד על כבל עם התנגדות ועם סיכוך טובים. 

 

רק שהמידע הוא אותו מידע - ולכן ההנחה היא -

 

שכל עוד לא שיניתם DAC, לא שיניתם שום דבר למעט המקור הדיגיטלי - לא אמורים להיות שינויים. 

 

אבל יש מקומות בהם - גם בטווח דיגיטלי יהיה הבדל בסופו של דבר כאשר תתרחש ההמרה - והדברים הללו הם 

 

שינוי בקצב הדגימה בקריאה של הקובץ - 44/16 הוא פילטר פחות חד מ96/24 למשל ובוודאי שפחות מ192/24 ואין מה לדבר על 384/48 שזה הקצב המירבי היום לפני שנכנסים לפרוטוקולים כמו DSD. ורק לאלפיין סטטוס יש היום יחידה שיכולה לעבוד בקצבים כאלה - שם יהיו הבדלים, מינוריים מאוד. 

 

עוד מקום שבו יהיו הבדלים - הם המקודדים - עולם הCODEC 

 

במעבר בין אפליקציות כמו למשל לנגן ישירות ממערכת הפעלה אנדרואידית ולעומת זאת לנגן דרך אפליקציה כמו UAPP 

USB AUDIO PLAYER PRO שגם עליה יש לי כאן שרשור מקיף. 

 

כאן בהחלט יש הבדלים שמיעים. 

בעבר רובנו הינו משתמשים או בWINAMP שהיינו מורדים לו מקודד מCODEX (וכמעט כולם אם בכלל כולם היו עובדים עם אותו מקודד) 

או FOOBAR 

 

ופחות או יותר היה אפשר לנגן ממחשב אחד או אחר - ובאמת, שמעולם לא שמתי לב לשום הבדל ניכר באופי הצליל או באיכותו. 

 

 

ואז אני מגיע להנחת היסוד האחרונה - שגם היא, נשברה עבורי אתמול סופית ואגיע לכך בהמשך השרשור 

 

אם המקודד, האפליקציה של הנגן, החיווט וגם הDAC - נשארים אותו הדבר - לא אמור להיות שום הבדל שמיע! כלום! אם נחליף מקור דיגיטלי אחד באחר - נכון? 

 

כל מי שמכיר אותי טוב - כבר יודע מה הוא מצפה לשמוע אותי כותב\אומר

 

אז זהו - שלא! יש הבדלים, הם שמיעים ולא תמיד מינוריים!

 

 

בהמשך השרשור אני מתכוון לסקור חלק מהסורסים הדיגיטליים שלי בעבר 

ואת אלו שאני משתמש בהם היום - ואיך הגעתי למסקנות שהגעתי אליהן - באופן מפורט, ברור ומוסבר היטב. 

 

בנוסף לכך אסקור לא רק טווח דיגיטלי אחד אלא את כולם! 

 

וכל אחד כאן מוזמן להוסיף - מה הסורס הדיגיטלי שלו, הרשמים שלו - ההמלצות שלו ומה לדעתו נשמע טוב יותר וטוב פחות אבל הכי מעניין יהיה אם תוכלו לצרף לזה גיבויים מדעיים שמסבירים מדוע זה קורה. 

 

ויש כאן כמה שאני יודע שעשו את שיעורי הבית שלהם היטב - אחד ספציפי מעצמה אירופאית שאשמח לראות ממנו כאן שיתוף.

[kalmangar]

אני אעשה את זה יותר פשוט, באודיו וסורוסינג(מקור אודיו) יש לנו 3 אלילים שאליהם אנחנו סוגדים.

 

1.  Noise Floor רצפת רעש

2. THD עיוות (או אפילו יותר טוב THD+N ז״א עיוות בחיבור רצפת הרעש)

3. SNR יחס אות רעש - כמה סאונד נקי יכול לייצר נמדד בDB

*Crosstalk גם נתון קריטי שלא נמדד לרוב והוא סופר חשוב לבמה

 

Floor Noise כמה רעש המכשיר מייצר כמה שיותר נמוך

THD כמה עיוות המכשיר מייצר מעבר לאודיו שאותו אנחנו רוצים

SNR היחס בין שני הראשונים 

 

ככל שSNR יהיה יותר גבוהה, רצפת הרעש יותר נמוכה והעיוות יותר נמוך - יהיה לנו יותר אודיו נקי טהור ומהנה.

 

וכאן מתחיל המרדף אחרי מקור האודיו הנקי ביותר,

אם אתם מחברים מערכת בצורה הזאת:

HU RCA-> DSP INPUT RCA->DSP OUTPUT RCA

אתם מבצעים פה המרות מיותרות כל המרה מורידה מהSNR ומוסיפה עיוות ורצפת רעש.

 

כל הפרוטוקולים מהניסיון שלי ומדידות מורידים מאיכות הסאונד ז״א BT AIRPLAY2 DSD, הכל שקר שיווקי, 

הכי טוב הזרמה ישירה דיגיטלית נגיד מנגן יעודי עם יציאה אופטית, ואז המרה אחת לפני הDSP RCA OUT.

 

שימו לב שאני מדבר על DSP הרבה כי ככל שעולים ברמה של הציוד, מתוגמלים או נגרעים כפליים בהתאם למקור.

 

עוד נקודה זה גם המקור של הקבצים ואיכותם,

היום 44.1/16 או 44.1/20 זה הפורמט הכי נגיש, מעבר לזה קשה מאוד להשיג קבצים איכותיים.

רוב אפליקציות הסטרימינג פוגעות באיכות הקבצים ומקווצות אותם, DEEZER לדוגמא במדידות מנגן עד 18.5KHZ שהטווח השמיע שלנו כבני אנוש הוא 20-20Khz אנחנו מפספסים פה פירוט בקצה העליון נטו על בחירת אפליקציה.

האפליקציות הכי טובות כיום מבחינת איכות קבצים לסטרימינג הם Apple Music\Tidal.

 

לגבי מקורות שניסיתי מדידות ודוגמאות אחפור בהמשך עם אדי...

אולי אוסיף גם טווחים של SNR THD NOISE טוב ורע,

למרות שבכנות מילים לאוויר מי כבר קורא כאן? חחח

[lanosforce]

לפני 53 דקות, kalmangar כתב:

למרות שבכנות מילים לאוויר מי כבר קורא כאן? חחח

לזה כבר אני אדאג. 

 

לגבי רעש - בשימוש בדיגיטל קואקס - כן, יש השפעות של רעש גם כן מהטווח עצמו - בד"כ נמדד ביחידות של DBM 

באופטי - בעצם אין רעש - יש ריצוד בגלל המנסרות שמעבירות את האור בתוך הסיב  - זה נקרא JITTER. 

 

לגבי THD - הנושא הזה גם משפיע בשידור אלחוטי וגם בו יש NOISE שנגרם מהשראות שכן מושפעות מהטווח הזה. 

 

אופטי בעקרון הכי נקי - אבל המגבלה שלו היא קצב הדגימה (וגם זה כבר עובר ועבר שינויים שעוד מעט נגיע אליהם) 

 

התעשיה כבר עוברת לקבצים שנדגמו דיגיטלית בקצבים של 24/96 ויש גם כאלו ב24/192 בודדים. וב384/24 נדירים עדיין 

אבל במקביל ישנם פרוטוקולים חדשים PCM - מריץ את הקצבים שצויינו מעלה אבל DSD - מתחיל ב256 וכבר מגיע ל712 - הבעיה היחידה איתו היא שהוא עובד אך ורק בשידור ישיר בין שתי קצוות ולכן המעבדים היום עדיין לא מסוגלים לפצל אותו לערוצים רבים (למעט כמה יחידי סגולה כמו AUNE ואולי אולי GOLDHORN - וגם זה כנראה איכשהו קשור לנושא ש"קלמנג'ר" ואנוכי דנו עליו בפרטי וזה צ'יפ ספציפי שהDAC שלו מתומן ערוצים). 

 

אתייחס לנושא מהתחום הביתי ותחום הבידור - 

 

WIFI BRIDGE או OPTIC BRIDGE 

 

בבתים גדולים, אודיטוריומים ואולמי כנסות עם מספר אזורים בעבר - כאשר רצו להעביר אודיו מחדר ציוד מרכזי לשאר האולמות (האיש סאונד יושב במקום אחד ומפקח על כל אזור בנפרד) היו צריכים להעביר מהסורס עד המגברים את האות מבלי שתספוג רעשים - והבעיה תמיד היתה שלהעביר כבלים אנלוגיים דרך קירות שרצות בהן תשתיות אחרות - הסביבה רועשת ולא ניתן לקבל שמע נקי מרעשים בצד השני. 

 

בכדי להתגבר על כך - בצד אחד הניחו ממיר מאנלוגי לדיגיטלי מה שנקרא ADC - והוא היה מעביר בטווח דיגיטלי - או אופטי או פשוט WIFI 

ובצד השני של המבנה היה מקלט שמבצע את הפעולה ההפוכה DAC 

 

מה שהרוויחו מכך זה שלא רק הרעשים של הטווח בין המבנים היה מנוקה - גם הרעש של הסורס בחדר הציוד - היה מנוקה... ובצד השני היו מקבלים שמע נקי באופן מובהק. 

 

הדבר הבא שאתייחס אליו הוא עולם הBLUETOOTH 

 

גרסאות הBT שקיימות היום 4 וגם 5 מסוגלות להעביר קצבי שידור גבוהים בהרבה מאשר בעבר ולכן הן מסוגלות לתמוך בקלות בשני הפרוטוקולים האלחוטיים הכי מוכרים בשוק - 

 

SBC ו AAC 

 

כאשר AAC בשימוש עד היום כפרוטוקול הכי גבוה להזרמת מידע אודיו אלחוטי - ע"י חברת APPLE (אייפון בקיצור) וSBC הוא ברירת המחדל של עולם האנדרואידים. 

 

אחריהם מגיעים APTX וAPTXHD ובסופו של דבר פרוטוקול חדש שפותח ע"י SONY אשר נקרא LDAC ואליו רוב התעשיה עוברת ומדוע. 

 

 

בעוד הקודמים לLDAC מסוגלים להעביר מקסימום 16/48 (שזה בעצם איכות של CD אפילו אחרי שעברה UP SAMPLE ) 

LDAC מסוגלים להגיע ל24/192.... 

 

אבל - איפה עקב האכילס של כל הפרוטוקולים האלו? 

 

THD - עיוות. הטווח האלחוטי רועש בהרבה מאלו הקויים ובוודאי יותר מהטווח האופטי - ולשם אגיע בהמשך לממצאים שלי כאשר אסקור את הסורסים הדיגיטליים הנוכחיים שלי. 

 

לבינתיים @kalmangar  אני זוכר שהיתה לך פעם תמונה שמדגימה עיוותים בטווח BT - אשמח אם תוכל להעלות. 

 

ועכשיו נעבור לSPDIF

 

שאלו הם ראשי תיבות של Sony proprietary digital interface

 

זה לא בעצם השם לדיגיטל אופטי - לא זה השם של הפרוטוקול שפותח ע"י סוני והם שולטים בו וגם בתקנים מסביבו לכל התעשיה.

המחבר האופטי כפי שאנחנו מכירים אותו ברוב המוצרים נקרא TOSLINK ויש גם את הסטנדרט למחבר הגרמני שנקרא MOST ומשם מוצרי הMOBRIDGE שחלקנו מכירים. 

וכאן כבר נכנסים לסינגל מוד ומולטימוד ולכבל יחיד מול דו גידי אבל אין כוונה להתעקב כאן. 

 

SPDIF בחיבור קואקס RCA מוגבל לקצבי עבודה 24/192

SPDIF בחיבור אופטי מוגבל ברוב המכשירים היום ל16/96 כאשר סוני לאחרונה הרחיבו את הפרוטוקול לתמוך עד 20/96 

 

אבל! הם הוסיפו תמיכה להעביר LDAC מBT - לאופטי בקצבים של עד 24/192 -> יש כבר יצרנים שמסוגלים לתמוך בזה, יש לי מכשיר כזה ברכב שלי - הקבצים והטלפונים בכל מקרה לא יעבירו יותר מ16/96 ברוב המקרים בלווא הכי. 

 

אז מכאן יוצא ש - 

 

BT - סובל הכי הרבה מרעשים ועיוותים מהטווח עצמו אבל מסוגל להגיע לקצבים שהם אפילו מהירים מטווח אופטי סטנדרטי. 

 

אופטי - הכי נקי מכולם אבל מוגבל לקצבי דגימה פחותים מחיבור בקואקס. 

 

קואקס - מעביר קצבים מהירים, לא סובל מריצוד - אבל סובל מרעשים גם כן - פחות מעיוותים בניגוד לBT אלא אם כן התשתית והסביבה מאוד רועשות. 

 

 

 

 

 

 

[kalmangar]

יש פה מדידות על כל סוגי המקודדים APTX SBC AAC LDAC וכו׳

עם עיוות גרף רעש ויחס אות רעש.

לדוגמא 70-100 SNR נחשב גרוע

100-110 בנוני

110 כבר נחשב טוב

115+ נחשב מצוין/לבל של קלאס אי

 

הדוגמאות נלקחו מסקירה של מכשיר Topping ככה שזה נכון אליו ספציפית אבל הביצועים יהיו אותו הדבר פחות או יותר בכל מכשיר בהתאם למקודד בלוטוס.

 

APTX

 

AAC

 

SBC

 

LDAC

 

 

BALCNCE OUT(DAC NOT BT)

עריכה אחרונה ב-30 לאוקטובר, 2024 על ידי kalmangar

[lanosforce]

ממש מדהים לראות את ההבדל התהומי בין AAC לבין LDAC למשל אפילו SBC ו הכי מצחיק הוא שאפל דווקא משתמשים בAAC ולא זזו משם עד היום. 

 

מאידך בטווח ישיר - חיבור USB או בטווח אלחוטי WIFI הם עומדים בקו אחד עם שאר התעשיה. עד היום אני לא מבין למה הם לא זזים מהמשבצת הזו - לא אומר שזה רע סה"כ הם תומכים באיכות של CD על גבי BT. 

 

אבל יש גם הבדלים אחרים - שלא אמורים להיות, לפי ההיגיון בין סורסים דיגיטליים ולזה אגיע בהמשך. הדבר הבא שאני מתכוון לעשות כאן זה להעלות סקירות של סורסים דיגיטליים שהיו לי בעבר ולאחר מכן הנוכחיים.

[Dani Cohen]

לפני שעה, kalmangar כתב:

יש פה מדידות על כל סוגי המקודדים APTX SBC AAC LDAC וכו׳

עם עיוות גרף רעש ויחס אות רעש.

לדוגמא 70-100 SNR נחשב גרוע

100-110 בנוני

110 כבר נחשב טוב

115+ נחשב מצוין/לבל של קלאס אי

 

הדוגמאות נלקחו מסקירה של מכשיר Topping ככה שזה נכון אליו ספציפית אבל הביצועים יהיו אותו הדבר פחות או יותר בכל מכשיר בהתאם למקודד בלוטוס.

 

APTX

 

AAC

 

SBC

 

LDAC

 

 

BALCNCE OUT(DAC NOT BT)

מעולה KALMANGAR 

לפני שעה, lanosforce כתב:

ממש מדהים לראות את ההבדל התהומי בין AAC לבין LDAC למשל אפילו SBC ו הכי מצחיק הוא שאפל דווקא משתמשים בAAC ולא זזו משם עד היום. 

 

מאידך בטווח ישיר - חיבור USB או בטווח אלחוטי WIFI הם עומדים בקו אחד עם שאר התעשיה. עד היום אני לא מבין למה הם לא זזים מהמשבצת הזו - לא אומר שזה רע סה"כ הם תומכים באיכות של CD על גבי BT. 

 

אבל יש גם הבדלים אחרים - שלא אמורים להיות, לפי ההיגיון בין סורסים דיגיטליים ולזה אגיע בהמשך. הדבר הבא שאני מתכוון לעשות כאן זה להעלות סקירות של סורסים דיגיטליים שהיו לי בעבר ולאחר מכן הנוכחיים.

 

אני מבקש להוסיף, ש כאשר מתחברים למכשיר DSP טוב עם כניסה USB ניתן לחבר אותו ליציא USB של הנגן ואז ניתן לנגן קבצים בקצב דגימה 32 BIT על 384 Khz 🥰 כמובן למי שיש קבצים כאלו. למזלי יש לי יותר מ - 3000 שירים שעלו לא מעט 🥰🙏

עריכה אחרונה ב-30 לאוקטובר, 2024 על ידי Dani Cohen
הוספה כיתוב

[lanosforce]

זה דיון פתוח - בעקרון זה פונקציה של DSP לקבל סטרים בUSB בחיבור ישיר. הDSP במקרה הזה הוא לא הסורס אבל ישנם כאלו שהם כן - זאפקו עם נגן מובנה או צימוד של BIT PLAY למוצרים אחרים של אודיסון שכן תומכים בזה. 

 

למשל לAUNE יש נגן משלהם ייעודי לחיבור עם DSP שלהם ולמיטב ידיעתי יש גם לגולדהורן אפשרות שכזו (הם בסופו של דבר חולקים בסיס משותף עם זאפקו). 

[Tom_22]

לפני שעתיים, lanosforce כתב:

אחריהם מגיעים APTX וAPTXHD

העדכני הוא aptX Adaptive (ו-Lossless), שתאורטית יכול להגיע ל-24/96 אבל צריך חומרה מתאימה ולא רק תוכנה. להבנתי קשור לזה ענין Snapdragon Sound שאמור גם לייצר חיבור יציב יותר באופן כללי. זה כנראה עדין לא LDAC  

 

בהקשר של הזרמות אודיו משירותי תוכן ואיכותן, מוסיף פה את שני הסרטונים של RAW-CAt (שתומכים בהתייחסותו של קלמנג'ר לשירותי הפרימיום של אפל וטיידל):

 

 

[lanosforce]

כרגע - אני באופן אישי אסטה קצת מהדיון ואעבור לסיקור של סורסים דיגיטליים שהיו לי בעבר עד שאגיע לנוכחיים וכמובן אמנה את המשפחה שמהם כל אחד מגיע. 

 

הסורס הדיגיטלי הראשון שלי היה CARPC - כלומר מחשב ביתי עם ספק כוח מותאם לרכב.

 

למי שרוצה לראות את השרשורפלצת - כאן. 

 

אז למה בעצם מחשב PC - בתוך רכב? 

הרי זה מסורבל - יש צורך בהתאמת מארז ולוח אם קטני מימדים, לקסטם את מערכת ההפעלה שתעלה מהר ככל הניתן, לשים קיל סוויץ', לקסטם תוכנת FE (פרונט אנד) שתריץ נגן (WINAMP) להתקין קודק - CODEX 

ואז להוסיף נלווים - GPS - תוכנת ניווט (היו לי כמה) מקלט אנטנה GPS מתואם לUSB 

מקלט רדיו - היו לי כמה סוגים שונים שם 

מסך מגע 

מודם 

 

בקיצור - פרוייקט שלם שבמקרים רבים גם יכול לקחת חצי תא מטען ואף יותר. 

 

הפרוייקט הזה ליווה אותי שני רכבים - התחיל בקורולה ליסינג 2007 ועבר איתי לאחת ההתקנות המטורפות (משם נולדה בדיחת המעליות עם הדיבורית מהדשבורד והרמקולים בקיק פאנל) שידעתי 

 

אז למה CARPC? 

 

כי באותה תקופה זו בעצם היתה הדרך היחידה להוציא טווח אופטי לתוך הDSP. 

 

הטלפונים אז עוד לא תמכו לא בUSB HOST וגם לא בUSB AUDIO - זה הגיע בערך רק שנתיים אחרי ונהיה מידע נפוץ לשימוש. 

חלק השתמשו בCARPC גם בגלל שהתחילו כבר אז קבצים בקצבי דגימה גבוהים ומחשב הרי לא מוגבל ויכול תיאורטית (היום לגמרי מעשית וכבר מעבר) להגיע ל32/384 

 

והאופציה השניה שלי היתה לקנות יחידות ראש או פרוססורים מאוד מאוד יקרים לאותה תקופה - אקליפס סאונד מוניטור, אלפיין F1 סטטוס, פיוניר ODR ועדיין להיות עם ממשק מאוד מוגבל בשביל להריץ ארמדה של קבצי MP3 או FLAC או WAV או OGG וכך הלאה. פרוייקט מחשב - לאדם שהוא במהותו טכנאי PC באותה תקופה ועוד תפקידים טכניים רבים - היתה אופציה זולה בהרבה והיה לי ברור שזה הכוון - רק שלא ידעתי את היקף הפרוייקט שאני נכנסתי אליו והשרשור הפך למפלצת. זה עבד - 6 שנים כמו שעון שווייצרי. 

 

האם שמעתי הבדלים כלשהם במעבר לCARPC באיכות השמע? 

 

היות ועברתי כאן מטווח אנלוגי לדיגיטלי - בוודאי, היו הבדלים עצומים בשקט של המערכת, בפירוט של המערכת.

בניקיון של תדרי באס.

 

האם שמעתי הבדלים בין MP3 בדחיסה של 320K למשל לקובץ FLAC או לדיסק שממנו הוא נדחס אליו? - לא. לא שמתי לב להבדלים כלשהם אף על פי שהיה ברור לי שהMP3 לא מנגן בתדרים מעל 17 קילו הרץ - עדיין לא הצלחתי לשים לב להבדלים כלשהם בסאונד שהייתי יכול להבחין בהם באופן עיוור. 

 

קבצים שהורדו מהרשת בMP3 ובוודאי קבצים שנדחסו מתחת לכ160 סיביות - בוודאי, הם נשמעו "מתים" לעומת השאר. 

 

הדברים שבאמת עשו את ההבדלים בשמע בין מקורות דיגיטליים הגיעו מיד אחרי הפרוייקט הזה - שם היה ההבדל הראשון שהיה ברור לי שיש משהו שונה בתהליך. 

 

 

משפחת הCARPC 

 

היום זה כבר נדיר לראות פרוייקטים של CARPC ברכבים - אבל האופנה הזו מתחילה לחזור וכנראה בענק. 

 

קודם כל - המחשבים היום נהיו מזעריים - אם אתם מכירים את מוצרי הNUC של אינטל - למשל 

 

 

וזה האמת כבר נחשב היום למחשב גדול יחסית בז'אנר הזה. 

 

אז ברור שלהתקין היום מחשב ברכב זה כבר נהיה הרבה יותר קל ופשוט - ניתן לשלוט על חלקם גם מאפליקציות מהטלפון (בהמשך אגיע גם לזה). 

 

היום בגלל שתעשיית המוזיקה כבר הגיעה לפרוטוקולים שעובדים בקצבים כמו 32/384, DSD עד 712 סיביות - יש כבר סיבה טובה לחזור לPC כי הטלפונים עדיין לא שם, לא הם לא הטאבלטים מבוססי אנדרואיד וגם לא חלק ניכר מאוד מהסטרימרים - אבל כל אלו יגיעו גם יגיעו בהמשך ומאוד בקרוב. 

 

יש גם גרסאות של PC מבוססי לינוקס כמו RASPBERRY PI - וגם אותם אמנה אבל אכניס את הפתרון הזה תחת משפחת הסטרימרים ובהמשך יובן מדוע. 

 

 

 

[lanosforce]

אמשיך בסקירה למקור שמע הדיגיטלי שהגיע מיד אחרי הCARPC -  משפחת האנדרואידים המוקדמים (טרום גרסאות 8.1) 

 

טאבלט מבוסס גוגל נקסוס 7 בצימוד לממיר דיגיטלי מUSB לאופטי (עם צ'יפ DAC של ESS) 

 

מי שרוצה להביט בשרור שכלל את כל הקמת הפרוייקט - כאן. 

 

אז למה בעצם טאבלט אנדרואיד? 

 

האמת - די ברור, הCARPC תפס לי 60 ליטרים של תא סגור לכל הציוד והכבילה מתא המטען - מארז שכלל לוח אם, ספק כוח, זיכרון, כונן קשיח, מאווררים ביחד עם המון כבילה, מסך מגע, מקלט רדיו, מקלט GPS ועוד - הכל עף החוצה ובעצם התחלף ב - לוחית... 7 אינטש. 

 

הטאבלט הזה בעיני עוד משתייך למשפחה ישנה מאוד של אנדרואידים כי הוא הריץ קיט-קט (גרסאות 4) של אנדרואיד וזה אומר שלא היה לו לא USB HOST ולא USB AUDIO

 

מה זה אומר? 

 

שהטאבלט הזה עם מערכת ההפעלה המקורית שלו לא יכל היה להוציא אודיו דרך שקע USB וגם לא יכל היה לזהות בכלל את הממיר של HIFIMEDIY מדגם סייבר U2 

 

ובשביל זה הייתי צריך להריץ CUSTOM ROM - שזו בעצם מערכת הפעלה לא מוכרת ובהפצה דרך פורומים ספציפיים של קהילות מפתחים. 

 

מה זה אומר? 

 

זה לא פרוייקט לכל אחד, מאוד לא נגיש לאנשים שאין להם אוריינטציה טכנית ולכן סורסים מהסוג הזה - בד"כ מוצאים קהל יעד מסויים. 

 

אבל זה כבר היה נגיש מספיק בכדי שאוכל להפרד לשלום מהמחשב.

 

 

בפרוייקט הזה - הרגשתי פעם ראשונה בחיי, הבדל בין מקור דיגיטלי אחד לאחר - האמת היא לא בין מקור אחד לאחר אלא בין אפליקציה אחת לאחרת. 

 

התקנתי אפליקציה שנקראת UAPP - או במילים אחרות USB AUDIO PLAYER PRO

 

למי שרוצה לקרוא ולהבין על מה מדובר - כאן (מה לאנדרואיד ולהיי אנד). 

 

בעצם ההבדל כאן הוא הודות לשני דברים - 

האחד הוא שהמידע מהקובץ בטלפון - מוזרם ישיר אל הממיר הדיגיטלי שמחובר בUSB לטאבלט (או לטלפון שלכם או לכל מכשיר אנדרואיד שיכול להריץ את האפליקציה הזו). 

והשני הוא המקודד - הCODEC שהחברה משתמשת בו - מגיע מעולם האולפנים, הקלטות מקצועיות. 

 

ואכן - כל MP3 כל FLAC או כל פורמט לוסלס אחר שניגנתי דרך האפליקציה הזו פשוט היה נשמע טוב יותר - על אותו הסורס, פשוט כי עבודת הפיענוח איכותית יותר. 

 

בפוסט הבא אתייחס קצת לנושא הממירים הדיגיטליים לפני שאמשיך הלאה. 

 

[lanosforce]

ממירים דיגיטיליים 

 

הנושא שאתמקד עליו עכשיו הינו בעצם אביזר משלים - אותו מחברים אל מקור השמע שלכם ובעצם, שניהם יחדיו - יוצרים את מקור השמע כמכלול. 

 

מדובר במוצרים שהם לרוב קטני מידה - עד כדי גודל של קופסאת גפרורים ומצד אחד ניתן להתחבר אליהם בעזרת כבל USB - ומהצד השני להוציא מהם את אותו מידע מומר לטווח אופטי או דיגיטל קואקס. 

 

כמה דוגמאות למוצרים שכאלו - 

 

HIFIMEDIY הקוריאנים - כאן.

 

לתקופה ארוכה מאוד השתמשתי בSABRE U2 שלהם כממיר USB לאופטי - גם דרך הטאבלט נקסוס ולאחר מכן גם דרך חלק מהטלפונים שלי. 

 

FIIO - כאן. 

 

פיו הינם חברה מובילה במוצרי אודיו החל מאזניות דרך סטרימרים ועד ממירים דיגיטלים או ממירים מדיגיטל לאנלוגי - רציתי להשתמש במוצר הזה ספציפית ברכב שלי אבל במקום קיבלתי מוצר אחר שלהם BTR-7 שהוא DAC תומך DSD - כל כך אהבתי בסוף את המוצר הקטן הזה שבחרתי לשמור אותו. 

 

דוגמא נוספת מבית SMSL בו אני משתמש ברכב הנוכחי - כאן. 

 

במידה וישנם רעשים כלשהם שנספחים משום מה דרך שקעי הUSB - ניתן להוסיף מבודד רעשים - לדוגמא מבית היי פיי מי - כאן. 

 

וישנן עוד המון חברות בשוק - למשל אחת שמתבלטת כיצרן היי אנד IFI-AUDIO 

ויש מוצרים מבית DOUK AUDIO שניתן למצוא במחירים מגוכחים בעלי אקספרס וכך הלאה. 

 

כמובן לאפל יש מוצרים משל עצמה וחברות מאשרות על ידה כמו למשל BELKIN 

 

בין ממיר כזה למשנהו למען האמת - לא יכול להעיד ששמעתי הבדלים באופן אישי, רובם כרובם מצויינים כבר מהפשוטים ביותר ובמידה ואתם מבססים את הפתרון שלכם על סמארטפון או טאבלט או PC ללא כרטיס קול - הממירים הללו יתנו תמורה מלאה. 

 

 

 

[lanosforce]

ונעבור לסורס הדיגיטלי הבא - תת משפחה בעיניי בעולם הסטרימרים 

 

Bluetooth HD streaming

 

עם השנים BT הגיעו לתקן 4 וכבר היום בתקן 5 

 

השיפורים העיקריים הם רוחב הפס שהפרוטוקול הנושא - הראשי מסוגל להעביר וביחד איתו השימוש בפרוטוקולים להעברת אודיו. 

 

MOSCONI GLADEN היו הראשונים להציג מוצר בתחום הרכב - למוצר הזה קראו AMAS 

 

על מה בעצם מדובר - על מקלט BT שמסוגל להעביר אודיו בפורמטים SBC, AAC, APTX ולהעביר אותם לטווח אופטי בקצבים 16/48 - איכות תואמת לCD 

 

אני רכשתי מחו"ל את הAMAS2 בזמנו שכבר תמך בAPTXHD (אבל הטלפון שלי תמך רק SBC) 

 

ואני חייב לאמר שהמוצר הזה השאיר אותי פעור פה. 

 

 

כן הדבר הפיצי הזה - שנכנס היטב היטב לתוך קופסאת גפרורים - מסוגל היה לקלוט מהטלפון שלי תשדורת ולייצא אותה בטווח אופטי לDSP שלי באיכות צליל שבאותן ימים פשוט השאירה את הצורך להעביר חיווט דרך כל הרכב כמיותר או בכלל להשקיע במאמץ בסורס טוב יותר - הסמארטפון שלי, שאני במילא חייב אותו ליום יום - בצימוד למקלט הזה והופס יש לי סורס דיגיטלי איכותי מאוד. 

 

היום יש לי באותו הרכב - דור מתקדם יותר של המקלט הזה - ה96K שגם כן תומך APTXHD 

 

 

ויש היום כבר גרסא תומכת LDAC. 

 

ברכב אחר שהיה לי - השתמשתי במקלט BT-HD של חברת BELKIN בשם SONGSTREAM 

 

סה"כ 50 דולר השקעה, ייצרתי לו ספק כוח מאולתר מספק כוח של LED לרכב עליו הלחמתי את הכבל של ספק הכוח המקורי ואני חייב לציין שמכל מקלטי הBTHD שהיו לי - הכי התרשמתי דווקא מהבלקין הזה אם כי - אין לי שום דרך אמיתית לאמת שהיה בו משהו טוב יותר - זה כנראה היה רכב גדול יותר שגם הגיב טוב יותר לרמקולים - לא יודע. אבל אחלה פתרון ביתי שניתן להמיר לרכב. 

 

היום אני משתמש בפתרון מבוסס BT HD מבית AUDISON - מדגם B-CON

 

היתרונות שלו - תומך בLDAC

תומך בקצבים של עד 24/192 (תמיכה עתידית בLDAC עם הרחבות של SONY לפרוטוקול במטריית התקנים שלהם של רזולוציה גבוהה אלחוטית) בפועל 24/96 

תומך שרשור אופטי למקור דיגיטלי נוסף דרכו 

יכול בעזרת אפליקציית BCON GO להחליף לחלוטין את הDRC MP או הDRC RC (בקר הווליום של הDSP) ולשלוט תוך כדי על אפליקציית הנגן שרצה ברקע בטלפון. 

 

 

ההבדלים בין אז - להיום 

 

דאז - באמת אם הייתי משתמש בUAPP - היתה קפיצת מדרגה, מינורית ככל שתהיה - לטובת עבודה עם ממיר חוטי (USB לאופטי) אך ורק בגלל המקודד כפי שזה נראה - בשאר הדברים לא הצלחתי לשים לב לשום הבדל. 

 

כיום - 

 

טווח BT נושא עימו אחוזי עיוות גבוהים יותר באופן מובהק לעומת עבודה בדיגיטל קואקס או בדיגיטל אופטי או USB ישיר. 

קצבי ההעברה היום מהירים בהרבה - 24/96 כבר הופך להיות הסטנדרט וזה פשוט מאוד פילטר (סינון) חד יותר ונקי יותר. 

הממירים האופטיים היום והDSPים ומקורות השמע הפיזיים כאשר לא עובדים היום באלחוט - נקיים יותר באופן מובהק מאשר עבודה בטווח אלחוטי כמו BT 

 

וזה שמיע - זה שמיע בעיקר בתחום הבאס - הבאס פחות מדוייק ומרוח יותר בBT - כאן, זה לא מינורי זה הבדל ברור שאפשר לשים לב אליו. 

וזה גם שמיע באופן מינורי בפירוט ובצרימות בתדרים גבוהים יותר - באופן מינורי ביותר.

 

אבל עדיין מדובר בפיתרון איכותי מאוד - למאזין הממוצע הוא יותר מ"עובר" הוא פשוט "ראוי". 

 

עוד סטרימר שאני רוצה לציין בסקירה הזו - יבוא מבית אודיוטק פישר HELIX BT HD 

 

היתרון שלו - הוא מתפקד גם כדיבורית אבל - לא תומך LDAC בגרסא הנוכחית.

 

 

[lanosforce]

משפחת הסורסים הדיגיטליים הבאה שאעבור עליה תהיה - יחידות ראש, HU בקיצור - ייעודיות לרכב 

 

באחד הרכבים שלי בעבר - התקנתי מערכת מבוססות אנדרואיד מבית JOYING עם יציאת SPDIF קואקסיאלית בלבד שאותה המרתי לאופטי בעזרת ממיר דיגיטלי שיכול לקבל בכניסה שלו SPDIF קואקס ולהוציא אופטי מהצד השני וגם ההפך. 

 

אין בעצם יותר מידי מה לאמר כאן - היחידות האלו רובן מבוססות אנדרואיד, היתרונות הן מן הסתם נוחות שימוש. גודל מסכים שיכול לנוע בין 7 ל 12 אינטש. 

סה"כ רובן משתמשים בצ'יפים טובים גם להגברה אנלוגית אם כי לא עומדים פנים מול פנים בפן הזה מול המערביות - יציאות המגברים ברובן 2 וולט במקרה הכי טוב בטח שלא 4 או 5 (יתכן ויש יוצאי דופן) 

אבל האופציה הדיגיטלית היא נהדרת. 

 

ניתן למצוא יחידות כאלו בעיקר מבית JOYING או TEYES אבל הנה סקירה לאחת אחרת ממותג בשם ATOTO 

 

 

 

איך היא לעומת נגני רזולוציה גבוהה? PC ביתי? - אין לי באמת דרך לאמר אני רק יכול לאמר שנהניתי מאוד מזו שהיתה לי בDS, נוח במיוחד, פרקטי, נראה כמו שצריך אם מתקינים נכון. 

 

אופציה נהדרת. 

 

[kalmangar]

כמו שאמרתי -

איכות אות מודדים בSNR 

THD

Noise Floor

גם אם הוא דיגיטלי Coax/SPDIF הוא עדיין מדיד באותה צורה.

 

בסרטון שצרפת הוא גם מודד את האופטי ובמדידות שלו ניתן לראות שהיציאה האופטית שם בנונית אזור ה106 SNR

אני אישית לא הייתי מתקין כזה מכשיר(היום פעם דווקא כן היה לי אחד דומה של גוינג)... אבל למעל 90% מהאנשים זה אש.

בנוסף במדידות שלו אפשר לראות hermonics שהם בעצם גורמים לSNR הנמוך...

 

זה למה אני עם DAP של Fiio, לדעתי גם טבלט עם חיבור USB ודאק USB TO SPDIF איכותי יתן תוצאה יותר טובה.

 

כל רכיב במערכת שהוא מעולה ולא בנוני גורם לסכום הרכיבים להיות קצת יותר מעולים, ולתוצאה הסופית להיות קצת יותר מעולה.

Art is in the details.

 

 

[lanosforce]

תיקח בחשבון שאיכות בפן הטכנית היא לא תמיד תוצאה שתקלע לטעם האישי של המאזין.

עיוותים ברמה מסויימת שיוצרים חום היא לפעמים תוצאה רצויה מבחינת יצרן.

 

יחידת ראש מאוד מעניינת מסדרת הgsx של סוני למשל, מבחינה טכנית קיבלה סקירות גרועות ובצדק בפן הזה.

 

איך זה נשמע? סיפור אחר כבר.

 

וכן ברור שבתחרות של עד כמה חזק אתה יכול לנגן ועדיין להשאר נקי, זו תהיה בחירה שגויה.