גיבוב הודעות על צ'רנוביל (זהירות ספויילרים)

[Buki]

וצבעים. אין שימוש בצבעים בהירים וחזקים.

 

הכל אפור/ירוק/חום דהוי כזה, גם זה בכוונה כדי לתאור את החיים ואת האווירה במדינה באותה תקופה.

[נהג מתחיל]

Memes יש כבר בערך מהיום שיצא הפרק הראשון.

 

אני גר רחוק, הגיעו אלי רק לאחרונה.

[vadim6385]

אנחנו נוטים לשכוח שצ׳רנוביל הוא האסון הגרעיני המשמעותי הראשון. => https://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_and_radiation_accidents_and_incidents.

 

לא, לא באמת

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Kyshtym_disaster

 

שלא לדבר על הירושימה ונגסאקי. אבל עם פצצות אטום זה עובד שונה - רוב הנזק הוא עקב הפיצוץ עצמו, ופחות בגלל זיהום.

[Buki]

לא, לא באמת

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Kyshtym_disaster

 

 

אגב בעמוד ויקיפדיה ברוסית ציינו שבגלל הסודיות והמידור הניסיון שנצבר שם לא נוצל באופן מלא בצ'רנטבל.

[קורן בן אשר]

ענית לעצמך יפה, ברגע שמשהו לא ייתכן, אף אחד לא יתכונן לתרחיש ש... לא ייתכן

אנחנו נוטים לשכוח שצ׳רנוביל הוא האסון הגרעיני המשמעותי הראשון. => https://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_and_radiation_accidents_and_incidents

 

כל התקלות שהתרחשו לפני 1986 נגמרו ללא נפגעים (אף אחד לא סופר 5 הרוגים ב-30 שנה),

הסכנה פשוט לא הייתה בתודעה, לא הסובייטית ולא העולמית.

 

לא, לא באמת

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Kyshtym_disaster

 

שלא לדבר על הירושימה ונגסאקי. אבל עם פצצות אטום זה עובד שונה - רוב הנזק הוא עקב הפיצוץ עצמו, ופחות בגלל זיהום.

 

אגב בעמוד ויקיפדיה ברוסית ציינו שבגלל הסודיות והמידור הניסיון שנצבר שם לא נוצל באופן מלא בצ'רנטבל.

 

זה בדיוק העניין; הנס - תגדיר "תודעה" - תודעה של מי?

 

אני קורא עכשיו מסמך מרתק ומבעית על ההיסטוריה של מתקן מאיאק, מפעל הפלוטוניום הראשון של ברה"מ, בראשית דרכו בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים. סמוך למתקן הוקמה מעבדה סודית ביותר לרדיוביולוגיה, הראשונה בברה"מ, ואנשיה היו הראשונים ללמוד מכלי ראשון על סכנות הקרינה בעבודה עם חומרים גרעיניים. לאנשי המעבדה ובכירי המתקן היה ברור משלב מוקדם מאוד על גודל הסכנה. הבעיה היא, כמו שכתב בוקי, שהיה מידור מוחלט, המידע והמחקרים נאסרו בפרסום למשך עשרות שנים, ולהבנתי אף על עובדי מאיאק לרבות אנשי המעבדה הנ"ל נאסר לעזוב את תחומי "העיר האסורה" צ'לאבינסק-40.

 

התיאורים במסמך מבעיתים. שיטות העבודה בתחילת הדרך היו פרימיטיביות ביותר, היו עובדים עם החומרים המסוכנים ביותר שקיימים כאילו מדובר בסדנת קרמיקה באיזה מושב של רוחניקים. במתקן זה עבדו בין השאר עשרות אלפי חיילים שגוייסו מכל רחבי ברה"מ ונשלחו למשימה זו, ולמעשה הפכו להיות אסירי עולם במתקן, מבלי שיוכלו לחזור אי פעם הביתה או ליצור קשר עם העולם החיצון. תנאי עבודתם היו איומים והם מתו כמו זבובים.

 

אם משווים לפרוייקט מנהטן של האמריקאים, גם שם בתחילת הדרך היו הרבה תאונות קרינה, ויש לפחות שני מקרי מוות שניתן לייחס מיידית לתאונות אלה. אבל עדיין, בשורה התחתונה, אצל הרוסים מחיר הפיתוח של פצצת הגרעין הראשונה גבה מחיר שגדול כנראה בשלושה סדרי גודל, וזה אומר משהו.

[vadim6385]

ככה זה במשטר טוטליטרי, כשערך חיי אזרח שואף לאפס

[Legend]

מישהו ביקר במוזיאון צ'רנוביל בקייב?

ובכור עצמו? יש שם סיורי תיירים כמו שזה נראה.

 

אגב, יש מספר ולוגרים שביקרו בבית חולים בפריפיאט, במרתף שזרקו בו את המדים של הכבאים, ועד היום הם פולטים הרבה מאוד קרינה.

[Buki]

חבר פורום לנצ'יהוליסט היה בביקור בכור ובעיר פריפייאט, יש סקירה שלו ותמונות בפורום. נדמה לי בשירשור שנפתח בשנת 2016 לרגל ציון 30 שנה.

[ChemGuy85]

ככה זה במשטר טוטליטרי, כשערך חיי אזרח שואף לאפס

 

לצערי זה תמיד היה מאפיין של השלטון הרוסי, אבל בתקופת הקומוניסטים חיי אדם היו שווים פחות מקליפת שום.

[itaysamurai]

 

עוד תיעוד מצמרר עם צילום מתוך חדרי השליטה ואיזור קבורתו של ולרי חודמצ'וק.

[hans]

לא, לא באמת

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Kyshtym_disaster

.

נו, בדיוק. אף אחד לא מת וזה לא גלש מחוץ לברית המועצות. עזוב, זה לא גלש בתוך ברית המועצות אפילו.

לפצצות האטום היה את האפקט משלהן על התודעה,

ולכן כורים נחשבו ל"השתלטות על המפלצת". אני בכוונה מצייר את זה בקווים גסים וכלליים.

החל מהקמת הכור הראשון ועד לצ'רנוביל, אף אחד לא נתקל בכמויות קרינה שהורגות אנשים תוך כמה דקות או שעות.

צ'רנוביל שינה בבת אחת את כל ההתייחסות לנושא.

[Ozb]

קודם כל סדרה מדהימה. צפיתי בה פעמיים. מומלץ מאוד לצפות בפרק 5 ואחר כך מיד לצפות בפרק 1 בדרך הזאת מקבלים סגירת מעגל מלאה. בהחלט הפקה מרשימה.

 

שנית, סדרה מאוד נאמנה מבחינה היסטורית. התפאורה, הבגדים, הפרטים הקטנים. האיומים של דייטלוב על הטכנאים הזוטרים שאם הם לא יעשו מה שהוא אומר להם הם בחיים יותר לא ימצאו עבודה. שאלתי את הורי והם אמרו שככה בדיוק דברים התנהלו בברית המועצות.

 

שלישית, עם כל הצער באסון צריך להגיד תודה שהוא התרחש. אסון צ'רנוביל זירז מאוד את קריסת ברית המועצות. העלות האסטרונומית של הטיפול באסון גרם לברית המועצות לפשוט רגל. כמו כן, מדינות מזרח אירופה שהיו תחת כיבוש סובייטי הבינו שרוסיה היא נמר של נייר והתחילו בהדרגה להתמרד.

 

יש הרבה מאוד פייק ניוז סביב התחלואה מאסון צ'נרבול.

 

האנשים שהיו בגראונד זירו חטפו מנה קטלנית של קרינה ומתו מספר ימים אחרי האסון או במהלך השנים. מעבר לכך אין הוכחות חד משמעיות לזינוק בתחלואה בקנה מידה רחב.

 

הנזק מצ'רנוביל היה בעיקר פסיכולוגי.

 

הפרק הראשון והאחרון, בהקשר של ההתרחשויות בכור והדמויות, הם די העתק/הדבק של סרט רוסי. (

)

כמובן שגם יתר הפרקים מבוססים על הסרטות של הק.ג.ב וזמין לצפיה ביוטיוב ובאתרים נוספים.

 

״להגיד תודה שהוא התרחש״ = דמגוגיה בגרוש.

בריה״מ פשטה רגל ב- 1945. הקריסה היתה בלתי נמנעת גם ללא האסון.

הנזק מצ׳רנובל לא ידוע עד היום, כי המשטר לא סיפק מידע אודות התחלואה אז וגם לא היום. הכל ספקולציות.

הנזק היה בעיקר פסיכולגי? על מה אתה מבסס את האמירה הזאת?

אמנם אין מידע רשמי אבל תחפש מידע על עליה חדה בכמות ההפלות הטבעיות בבלארוס בשנים 86-88.

אמי, שהיתה ב- 86 בהריון עם אחותי וגרנו בטווח אווירי של פחות מ- 200 קילומטר מפריפיאט, אמנם לא בכיוון ההתפשטות העיקרי של הקרינה (צפון מערב), לקחה אותי וברחה לאחותה לקווקז, ללדת שם.

עד היום אני צוחק על אחותי שלחלק מהדברים שהיא עושה יש סיבה מאוד ברורה.

 

עוד שנים אחרי זה כל הסבתות בשווקים עמדו עם תווית מעל הדוכן "הסחורה נבדקה, נמצאה נקיה מרדיואקטיביות".

מאיפה התוויות האלו האם מישהו באמת בדק.

 

בכניסה לשווקים אמדו אנשים עם מד קרינה ובדקו את הסחורה שנכנסה.

הרבה מהסחורה נפסלה בכניסה ולא הוכנסה.

אט אט הפסיקו עם זה אבל השלטים נשארו.

אני זוכר בתור ילד את הירקות אשר נמכרו בשווקים גם בשנים שאחרי, עגבניות מלפפונים וגזרים, בגודל עצום.

זה עונה למי שמופתע איך הצמחיה משגשגת באזור האסון.

 

ללא אסון צ'רנוביל אנחנו כנראה עדיין היינו עומדים בתור ללחם במינוס 20 מעלות עם כל הצער כמובן.

 

ב- 86 אף אחד לא עמד בתור ללחם. גם לא ב- 76.

עוד דמגוגיה.

עריכה אחרונה ב-16 ליוני, 2019 על ידי Ozb

[Ozb]

לצערי זה תמיד היה מאפיין של השלטון הרוסי, אבל בתקופת הקומוניסטים חיי אדם היו שווים פחות מקליפת שום.

כי בארה״ב הדמוקרטית של 2019 חיי אדם שווים יותר?

כמה חפים מפשע נרצחים בכל שנה רק מהתיקון השני?

[ChemGuy85]

חד משמעית החיים בארה"ב שווים הרבה יותר. לכל מדינה בעולם יש שלדים בארון, אבל לרוסיה יש בית קברות שלם.

 

תיקח את כל מי שנהרג מהתיקון השני ועדיין יהיה מדובר בהרבה פחות ממה שרצחו השלטונות הרוסים ביום אחד.

 

לכל בעלי נוסטלגיה לברית המועצות קחו טיול מאורגן לצפון קוריאה.

 

https://neve-academia.co.il/portfolio/organized-tours-to-north-korea/?gclid=EAIaIQobChMI2_zegMLt4gIVLbHtCh19iAZLEAAYASAAEgI3ivD_BwE

 

זה יעשה לכם הרגשה חמימה ונעימה בלב.

עריכה אחרונה ב-16 ליוני, 2019 על ידי ChemGuy85

[נהג מתחיל]

יוצר הסדרה מקפיד להדגיש בראיונות עימו שלפי המחקר שערך בנושא צ'רנוביל לא היתה אדישות בממשל הסובייטי לחיי אדם, אלא שכל פעולה נמדדה ב"עלות החיים" בכובד ראש.