ניתוח מחיצות באף - יש טעם? (עריכה: יש ריח?)

[avizaz]

הקפיצו כבר אז אני אצטרף, מצאתי ששחייה עם שנורקל עוזרת, שואפים מהפה נושפים מהאף, זה סוג של אימון לאף שצריך להוציא ולהתאמץ קצת, תמיד מרגיש זרימה חופשית בשעות\יום שלאחר מכן.

 

שחייה של שעה פעמיים בשבוע.

[falou]

גם סתם שחייה של חתירה מועילה, בייחוד בים, כי בחתירה נושמים מהפה ומוציאים מהאף...

[Night Driver]

גם בשחיית חזה (אם אתה נושם נכון).

[Coro]

לאא"ג יש נטייה לשלוח אנשים לניתוחים מיותרים. יש בזה המון כסף. ניתוח מחיצה אחד הלא נחוצים והשם "יישור" הוא מטעה, מדובר בחיתוך המחיצה כדי שתהיה דקה יותר.

[cohen motor 377]

אני אחרי ניתוח כזה, והוא מיותר לחלוטין!!!!

מאז שאני קטן היו לי נשימות חזקות ובקושי הייתי נושם מהאף.

הלכתי לרופאים ועמיית', וכל אחד אמר משהו אחר.

השנה אשתי קבעה לי תור בלי שאני אדע(הייי היייי נשים) לרופא מנתח אף, הלכנו, וקבענו תור לניתוח.

הניתוח נעשה לפני חצי שנה, ואין שום הבדל, חוץ מזה שההפרשות מתייבשות לי בתוך האף ולפעמים גורמות לי לפצעים.

כמה ימים אחרי הניתוח הייתה לי ביקורת אצלו, הוא הסתכל, ואמר שנראה לו שהצליח, אבל יש הצטברות של דם בין המחיצות, וצריך להוציא אותו.

מה שהוא עשה לי שם זה היה.... ניתוח על בשר חי.

הוא חתך ומשך והוציא וצבט ומה לא וכל זה בתוך מרכז הפרצוף שלי.

כאבים אייומים שגרמו לי לחולשה וחולי למשך שבוע לאחר מכן, כל הבשר שלי בגוף כאב בגלל זה, ומה? שום הבדל.

מיותר בהחלט.

[דניאל1983]

זה מאוד תלוי במקרה הספציפי וברופא המנתח...

אי אפשר להכליל.

[DareDevil]

מישהו ניסה להדביק את הפה לפני השינה ולראות אולי אם יש שינוי?

 

[BoazB11]

אז כנראה שיש לי מזל בקטע הזה.

לפני כ-20 שנה הייתי מצונן ודולף, וחייב לשבת עם לקוחות כל ערב כמה שעות.

לקחתי טיפות אף. אוטריווין למיטב זכרוני. זה עזר קצת נקודתית לאותו ערב,

אבל המשכתי לדלוף ולהיות עם אף סתום רוב הזמן למשך יותר מעשר שנים!!

השינה לא הייתה שינה, עם מלא התעוררויות והחנקויות ודום נשימה ונחירות,

עד שאשתי הרימה ידיים ורגליים והייתה הולכת לישון בסלון אחרי שהייתי נרדם.

אפילו הדיבור שלי היה מאונפף חלק מהזמן.

לרופא הלכתי, אבל אמר לי קודם תפסיק לעשן, אח"כ נדבר. אוקיי, הפסקתי קצת וחזרתי... מכור.

 

כבר השלמתי עם המצב, ולמדתי לישון עם פה חצי פתוח ולשון מקופלת כדי שלא יתייבש הגרון כ"כ מהר.

 

בשלב מסויים עברתי להיות שכיר אצל לקוח גדול שלי שעבדתי מולו כעצמאי שנים רבות.

באורח פלא, תוך כמה חודשים המצב החל להשתפר בקצב מהיר. אחרי כשנה עבר לגמרי.

הנשימה פתוחה וחופשית, השינה השתפרה פלאים גם היא ואני לא נוחר בכלל - אפס! כך מעידה אשתי.

הפרשנות החופשית והלא מדעית שלי היא שתקופה ארוכה שהייתי חנוק כלכלית, באה לידי ביטוי פיזי...

אחרי שהשתחרר קצת החנק הכלכלי בעזרת משכורת קבועה וסדירה - השתחרר גם החנק הפיזי.

 

מאז - כבר יותר מעשר שנים, עשיתי עוד כמה שינויים בחיים, שיפרתי גם כושר גופני ובריאות

והאף חופשי - נושם בלי בעייה ביום ובלילה, למרות המחיצות והסינוסים הבעייתיים, ולמרות העישון.

 

*זו אינה המלצה לעשן או לא להפסיק לעשן למי שמעוניין בכך,

וגם לא המלצה לא ללכת לרופא.

כן המלצה להיות מודע לקשרי גוף-נפש.

ישנם הרבה גורמים עקיפים שגורמים לבעיות שמקרינות על נקודות חולשה בגוף

ובאות לידי ביטוי במיחושים, בעיות וכאבים  -  כאלה שטיפול נקודתי בסימפטום לא באמת יפתור את הבעייה לטווח ארוך.

 

 

[דניאל1983]

לפני שעתיים, DareDevil כתב:

מישהו ניסה להדביק את הפה לפני השינה ולראות אולי אם יש שינוי?

 

זה סוג של "בדיחה"?

[DareDevil]

לפני 3 דקות, דניאל1983 כתב:

זה סוג של "בדיחה"?

ממש לא בדיחה.. שאלת תם

אם מישהו פה נעלב אז קבלו את סליחתי. זו לא היתה הכוונה 

[BoazB11]

לפני 2 דקות, דניאל1983 כתב:

זה סוג של "בדיחה"?

לא בטוח...

ההרגל לישון עם פה פתוח לא עובר כל כך מהר.

המוח מתרגל למצב בו פה סגור = חנק, ולוקח זמן ל'אוטומט' הזה להתרגל למצב החדש של אף משוחרר.

לקח לי המון זמן של תרגול להירדם עם פה סגור עד שזה הפך שוב להרגל.

[cohen motor 377]

לפני 9 שעות, דניאל1983 כתב:

זה מאוד תלוי במקרה הספציפי וברופא המנתח...

אי אפשר להכליל.

שאלתי עשרות אנשים שעשו אותו, ולפי המסרים כמעט 65% מאותם ששאלתי הניתוח לא צלח.

לפני 9 שעות, DareDevil כתב:

מישהו ניסה להדביק את הפה לפני השינה ולראות אולי אם יש שינוי?

 

אם אני מדביק את הפה ולא נושם ממנו, אז.... אני לא נושם בכלל.

בשביל להרגיש חמצן באף, אני צריך לתפוס את הנחיר, לא משנה הצד, ולמשוך אותו כלפי חוץ, רק אז אני מרגיש אוויר שחולף שם.

לפני 7 שעות, BoazB11 כתב:

אז כנראה שיש לי מזל בקטע הזה.

לפני כ-20 שנה הייתי מצונן ודולף, וחייב לשבת עם לקוחות כל ערב כמה שעות.

לקחתי טיפות אף. אוטריווין למיטב זכרוני. זה עזר קצת נקודתית לאותו ערב,

אבל המשכתי לדלוף ולהיות עם אף סתום רוב הזמן למשך יותר מעשר שנים!!

השינה לא הייתה שינה, עם מלא התעוררויות והחנקויות ודום נשימה ונחירות,

עד שאשתי הרימה ידיים ורגליים והייתה הולכת לישון בסלון אחרי שהייתי נרדם.

אפילו הדיבור שלי היה מאונפף חלק מהזמן.

לרופא הלכתי, אבל אמר לי קודם תפסיק לעשן, אח"כ נדבר. אוקיי, הפסקתי קצת וחזרתי... מכור.

 

כבר השלמתי עם המצב, ולמדתי לישון עם פה חצי פתוח ולשון מקופלת כדי שלא יתייבש הגרון כ"כ מהר.

 

בשלב מסויים עברתי להיות שכיר אצל לקוח גדול שלי שעבדתי מולו כעצמאי שנים רבות.

באורח פלא, תוך כמה חודשים המצב החל להשתפר בקצב מהיר. אחרי כשנה עבר לגמרי.

הנשימה פתוחה וחופשית, השינה השתפרה פלאים גם היא ואני לא נוחר בכלל - אפס! כך מעידה אשתי.

הפרשנות החופשית והלא מדעית שלי היא שתקופה ארוכה שהייתי חנוק כלכלית, באה לידי ביטוי פיזי...

אחרי שהשתחרר קצת החנק הכלכלי בעזרת משכורת קבועה וסדירה - השתחרר גם החנק הפיזי.

 

מאז - כבר יותר מעשר שנים, עשיתי עוד כמה שינויים בחיים, שיפרתי גם כושר גופני ובריאות

והאף חופשי - נושם בלי בעייה ביום ובלילה, למרות המחיצות והסינוסים הבעייתיים, ולמרות העישון.

 

*זו אינה המלצה לעשן או לא להפסיק לעשן למי שמעוניין בכך,

וגם לא המלצה לא ללכת לרופא.

כן המלצה להיות מודע לקשרי גוף-נפש.

ישנם הרבה גורמים עקיפים שגורמים לבעיות שמקרינות על נקודות חולשה בגוף

ובאות לידי ביטוי במיחושים, בעיות וכאבים  -  כאלה שטיפול נקודתי בסימפטום לא באמת יפתור את הבעייה לטווח ארוך.

 

 

כל מילה בסלע.

מגיל 15 ועד גיל 21 בערך הייתי בכושר גופני מתמיד ששיפר לי איך שהוא את הנשימות, ואז כשהפסקתי זה החמיר יותר.

אחרי שהתחתנתי אישתי אמרה לי שאני חייב לעשות ניתוח כי זה בלתי אפשרי הנחירות.

ו... הקשבתי לה, עשיתי אך ללא הועיל.

אני עדיין מנוזל ונוחר.

עכשיו לגבי מה שכתבת שזה קשור מאד לנפש האדם, אתה כל כך צודק.

כשבני נולד לפני שבעה חודשים, הוא היה צרחן ובכיין ברמות קשות, הוא סבל מאד מגזים יותר מתינוק רגיל.

זה היה קשוח ביותר.

המשפחה שלי הציע לנו ללכת לטיפול שנקרא 'מוח אחד' שמטפל בתת המודע של האדם.

פעם לא הייתי אוחז מכך, אך היום, לאחר שראיתי כמה זה טוב, מיד אמרתי לאשתי שאנחנו הולכים על זה.

עשינו שני טיפולים, הראשון היה עלי, והשני לאשתי.

בקיצור, תוך כדי הטיפול שלי/בי, היא אומרת לי "אני רואה שעשית לא מזמן ניתוח בדרכי הנשימה", מיד קפצתי ואמרתי לה מה? איך את יודעת?

והיא הוסיפה ואמרה שהוא היה מיותר, כי "שורש הבעיה לכך, זה אני". 

שאני אדם שלא מסוגל לראות רוע ושקר או נוכלות, וכל המסתעף, וכשאני שומע או רואה כזה מקרה אני מתפוצץ ומשתגע מזה ואוכל את הלב.

"וזה הגורם לבעיה שלי בנשימה, ואני פשוט צריך להרפות". 

אני באמת נסיתי קצת לא להתעצבן, ולהשתדל לא לשמוע על שחיתויות וכו, וזה באמת קצת עזר, צריך להתמיד עם זה.

אבל זה קשה.

אז באמת כמו שכתבת, זה נכון מאד.

תודה למי שקרא את החפירה שלי והגיע עד לפה.

 

[omerkot]

לפני כ20 שנה הלכתי לרופא אא״ג, פרופ׳ לרפואה שגר בשכונה והכיר את המשפחה שלנו כי הבן שלו היה חבר של אחי.

התלוננתי על זה שרוב הזמן יש לי נחיר סתום ושהנחיר הסתום יכול להתחלף. הסתכל, הגיע למסקנה שאני צריך ניתוח מחיצות שכזה ומיד פתח את היומן בשביל לקבוע תאריך.

חשבתי שתי שניות ושאלתי אותו איך זה מסתדר עם זה שהנחיר הסתום יכול להתחלף? התגובה שלו היתה משהו בסגנון של ״אתה בן אדם אינטיליגנטי, כל הכבוד!״ ומיד סגר את היומן.

מאז ועד היום, הגישה שלי לגבי רופאים דומה לגישה שלי לגבי מוסכניקים.

[BoazB11]

לפני 18 דקות, omerkot כתב:

מאז ועד היום, הגישה שלי לגבי רופאים דומה לגישה שלי לגבי מוסכניקים.

באיזה מפגש חברתי יושבים מכונאי ומנתח לב על בירה ומחליפים חוויות מקצועיות.

המוסכניק מתלהב ואומר לרופא שהעבודה שלהם מאוד דומה.

גם בלב וגם במנוע יש שסתומים ומסתמים, ובסה"כ ה"אוברול" שהם עושים די דומה.

הרופא ענה לו שזה נכון, אבל בהבדל קטן אחד. "אצלי ה'מנוע' פועל בזמן האוברול..."

[Cycleman]

החוויה שלי,

לי במשך שנים היה חוסר איזון בנשימה, תמיד נחיר ימין היה שואף פחות מנחיר שמאל, עד שיום אחד הוא נסתם ולא נפתח יותר. הבעיה היא שנחיר שמאל החל ללכת בעקבותיו. אחרי מספר בדיקות וצילומים הסתבר שנחיר ימין שאף פחות טוב בגלל מחיצה לא ישרה, לאחר מכן הצטברו שם פוליפים שעברו לנחיר שמאל והחלו למלא את דרכי הנשימה שם.

מפה לשם עברתי ניתוח הכולל יישור מחיצה, כריתת פוליפים וניקוז סינוסים (במשך שלושה שבועות טרם הניתוח הגעתי למצב שאני נושם רק מהפה וזה היה נורא). הניתוח עבר בהצלחה והיום אני נושם משני הנחיריים בצורה טובה.

השתחררתי מהניתוח עם שני טמפונים בנחיריים ונדרשתי להגיע לאחר שבועיים להסירם. לאחר ההסרה נשארתי עוד יום בבית וזהו. הייתה דרישה שלא להיחשף לשמש ולא ללכת לחדר כושר למשך תקופה מסויימת וזהו.

אני יודע שהמצב שלי לא דומה למצב הדורש יישור מחיצה בלבד, אך הניתוח ממש שיפר את איכות החיים שלי.

 

בהצלחה בכל אשר תבחר