טיול עם הגולף מת"א לצומת תפוח ,לכבוד יום הולדת 15 שנים ויותר

[hochdorf]

שלום נהגים!

 

יצא לי להיות במרכז היום. כמה ארגונים ונסיונות לארגן משהו ברידינג, בסוף לא מתממש. אני עם רכב הוריי, גולף שנת 2001, מנוע 1600 , דגם ג'נריישן.

ההורים מסתובבים באחד הקניונים, ומבקרים משפחה, כך שאני לבנתיים עם האוטו לבד. החלטתי שזה זמן טוב לצאת לכביש לאריאל, הטיול אותו רציתי לעשות. אני עוקב בעצם אחרי המסלול אותו לקח מישהו מהפורום עם הפ'גו 208 שלו. על כביש 5 ביציאה מת"א, מתנגן אלבום ישן של g unit (מאז שסוף סוף השתדרגתי לרדיו דיסק שקורא MP3 התחלתי לעבור על כל הדיסקים הישנים מסוג זה). החלונות פתוחים למחצה.

הגולף, שעברה כבר יותר מ- 225,000 ק"מ, עדיין עושה את העבודה. מאז שקיבלתי רישיון, ב2008, ועד היום, כיף לנהוג בה. תמיד יש תחושה שהאוטו גולש על פני הכביש -במובן של מתנועע בקלילות ולא מחליק כמובן- יש צמיגים רחבים.

 

בנסיעות במסלול מסוים לצורך הנסיעה עצמה, יש פחות דגש על מהירות (בניגוד לנסיעות לימודים\תקופות מבחנים זריזות). אני שומר על עד 20 קמ"ש מעל המותר, כאשר אחרי ראש העין הנוף אט אט משתנה. מצד שמאל כפר ערבי, מימין יהודי.

אהבתי את הרקע של הכביש. לפעמים יש ירידות קלות ורואים למרחק, והכביש ממשיך וממשיך. הגולף מתנועעת בקלות במהירות שיוט. גם בעליות האוטו סוחב מצוין- בעבר הגעתי איתו בעליות למהירויות גבוהות מאוד יחסית. כעת, בנסיעה רגועה, אני שומר על מהירות שיוט, שנשמרת בקלות בעליות הארוכות של הכביש, אותם היה ממש כיף לעלות. באותם עליות, התלוותה אלי מאזדה לאנטיס של ערבי. הוא ניסה להחזיק עם הגולף. הוא הצליח, וטס לו בירידות בזמן שאני נשאר במהירות שיוט. שט לי על פני הכביש, הנוף ממשיך להשתנות, ובאחת הירידות מתגלה לי ארץ זבת חלב ודבש שמשה דיבר עליה- אדמה מסולעת וירוקה\צהובה. ליד אריאל כבר התחלתי לראות חייל או 2 בתחונות אוטובוס עם נשק מכוון לכיוון הרכבים שבאים.

בתוך אריאל חיפשתי וחיפשתי מקום לאכול אך מדובר בחור רציני. רק באוניברסיטה מצאתי משהו,קיוסק קטן (וגם 2 מוכרות בנות קטנות שאמרו שאני חמוד וכמעט רצו ללטף אותי כאילו הייתי כלבלב). עניין אותן העובדה שבאתי לאריאל "סתם לטייל עם האוטו". סיפרתי להן שהאוטו בן 15 (קטין כנראה כמוהן).

 

אחרי שאכלתי צהרים, חזרתי לנקודה ממנה עצרתי, הכניסה המערבית לאריאל, והחלטתי להמשיך לצומת תפוח, ומשם לסיים ולחזור למרכז. הדרך לצומת תפוח היא נתיב לכל כיוון. חשבתי על כל הפיגועים ששמעתי עליהם ועל מקרי המוות שהיו בצומת ההיא. פיאט עומדת בשול הדרך והנהג פותח הדלת ויוצא מהר. הלב טיפה קופץ. מישהו באלגנט מסדר משהו במושב האחורי. נרגע. כאן הדיסק בדיוק נגמר לי אז אני מכבה (גם ברדיו אין קליטה, ויש קרינה אלקטרו מגנטית ממטען הפלאפון שמפריעה לרדיו) ומסתכל מבטים מהירים לנוף, בזמן שהמהירות ירדה דרסטית בגלל משאית מקדימה. פעם אחת ניסיתי לעקוף אך הגיר לא נכנס והיה רעש של גלגלי שיניים- קורה לעיתים רחוקות ולא יודע למה, אני לוחץ על הקלאץ' עד הסוף. לוחיות רישוי לבנות וירוקות צצות, ומוניות צהובות כמו בניו יורק. הדרך לצומת תפוח מאריאל לא קצרה כמו שחשבתי ,כשהגעתי לשם עשיתי סיבוב חזרה בכיכר. ביציאה לכיוון שכם- מחסום צבאי מאולתר, אני מביט בו ,במשאית שבדיוק עוברת שם ובחיילים שנועצים בי מבטים. בתחנת אוטובוס, בטונדות וחיילים שומרים. בחזור התלווה אלי עד אריאל ג'יפ פורד מהשטחים. הוא נסע מהר יחסית לפעמים ועם אורות חזקים. כל רכב שעקפתי הוא עקף. ממש נסע אחרי. בעליות של ה-110 הוא החזיק. במבטים הראשונים בו במראה הקדשתי כמה מהם לבדוק שלא בוקע שום רובה אוטומטי מתוך החלון. בכיכר של אריאל מלא עובדים ערבים עומדים בצידי הדרך מחכים להסעות. ביציאה מהכיכר חמולות מחליטים לעבור למרות שבאתי לא לאט. עוצר מהר ומדליק אורות מצוקה. הפורד מאחורי נעצרה גם וצפרה קלות (מן הסתם זה הנהג אבל כיף להאניש רכבים). אחרי הכיכר הפורד עקפה והיה נראה שמדובר ברכב חזק, איך שהיא צלחה את העלייה במהירות. רגוע כל הדרך, במחסום ממלמל "אהלן יפהפייה" וממשיך. שמתי לב שבמרכז זה יותר או נהגים רגועים או ממהרים, אבל פחות נהגים שממהרים לפצוח ברייס כשאני בא לעקוף, כמו שנהוג בצפון הערבי.

העברת הילוך ב-2000 סל"ד, לפעמים קצת יותר, עושה את שלה וצריכת הדלק בגולף קצת השתפרה. 13.3 ק"מ לליטר נמדדו בתדלוק אחרון, שזה טוב לגולף שנת 2001 בדגם עם צמיגים רכבים. התקרבי למרכז, ובדרך לבית משפחה ברמת גן נכנסתי לפקקים.

 

אם כן חגיגות 15 שנה לגולף באיחור רציני, אבל חיפשתי סיבה לנסיעה לאריאל, פרט לעובדה שמישהו בעבר כתב פוסט דומה. הכביש אולי לא כזה מעניין, אבל הנוף נחמד, והאמת? כיף לנהוג בו.

עריכה אחרונה ב-3 למרץ, 2016 על ידי hochdorf

[shugiflex]

איך הלך עם היפהפיה?

[nepet]

אני במקום "אהלן יפיפייה" הייתי מנסה משהו כמו "סבאח אל חיר יא חביבתי ..." ומחכה לראות מה יקרה אחר כך

[אילן המאה]

1.יש קליטה לרדיו גם בכביש אחרי אריאל.

2. יש יחסית הרבה מקומות של אוכל באריאל(חלק באזור תעשייה בצד המערבי של העיר וחלק יותר קרובים לאוניברסיטה ובעוד כמה מוקדים)

3. נהיגה בכבישי איו"ש היא נהיגה קצת אחרת מאשר בשאר הארץ וצריך פשוט להתרגל אליה.

4. רק נקודה לגביי האורות- הפלסטינים נוהגים לנסוע עם אורות גבוהים תמיד ולא להוריד אלא אם הם חייבים(מסונוורים חזרה לדוג'). מה גם שלפעמים מדובר על כל מיני שדרוגים מסנוורים במיוחד.

[Ami.Z]

אין ספק שנהיגה בכבישי יו"ש מלמדת אותך להיות מקצוען. לגבי האורות - כמעט כל הפלסטינאים נוסעי עם אורות גבוהים אבל אם אתה מהבהב להם בדרך כלל הם מורידים.

[discoTD5]

שמע, מה יש לומר, גם אקסטרים מוטורי, גם אקסטרים קולינרי, וגם אקסטרים פוליטי. אתה חי על הקצה.

אגב, נסעתי מקודם לזיכרון יעקב וחזרה, מתלבט אם לפתוח על זה פוסט.

[ניקו פ.]

אם ביקרת את באגירה בחנות אז לגמרי שווה פוסט. מצד שני אם ביקרת בחנות אין מצב שיצאת חי, אז לא הגיוני.

[bar72]

נהניתי מהכתיבה, יוזמה יפה

[kobi_g]

אם ביקרת את באגירה בחנות אז לגמרי שווה פוסט. מצד שני אם ביקרת בחנות אין מצב שיצאת חי, אז לא הגיוני.

נתת כאן אתגר לאנשים

 

נשמע שעשית טיול נהדר ונחמד לקרוא, וכן הגולפיות מחזיקות הרבה בשנתונים האלה (אחותי לא מזמן מכרה את שלה 2001 עם 230000 והיא במצב טוב מאד.

[leasing driver]

או.קי, אז זה לא סיפור מסע על כביש 66 מאילינוי לקליפורניה כמו שכל הציניקנים פה עושים פעמיים בשנה, אבל נשמע כמו חוויה אישית חביבה. נהיגה בשטחים למי שלא מקומי בהחלט מחדדת את החושים וממריצה את האדרנלין. שאלה לתושבים שמעבר לקו הירוק. יש מצלמות בכבישים? אכיפת מהירות?

[Ami.Z]

יש אכיפת מהירות וגם קצת מצלמות. באיזור שאני גר אין נסיעה אחת בלי לראות ניידת תנועה (רגילה או סמויה). הם עובדים קשה ובעיקר מורידים רכבים פלסטינאים לא חוקיים (לא פעם תפסו ילדים בני 14 נוהגים על משאיות ענקיות) אבל עוצרים גם ישראלים על עבירות מהירות וכו'.

[IsraelR]

אם זה לא טיול לדרום קוריאה מתנת יבואן רכבים , אל תפתחו בכלל פוסט