מבול חדש של בקשות לליקים בפייסבוק, איך מעיפים את זה?

[Derish]

אף פעם לא התחברתי לקונספט של טוויטר, מה אתה מוצא בו?

לעבור מפייסבוק לטוויטר מרגיש כמו לעבור ממאזדה 3 ליסינג למיאטה. במקור גם אני לא התחברתי לרעיון, ובגלל זה נכנסתי לתחום באיחור אופנתי, אבל מסתבר שטוויטר הולם היטב את סוג הפעילות שלי ברשתות החברתיות. אמשיך להסביר על היתרונות והחסרונות שלו בפסקאות האחרונות, אבל קודם אתן קצת רקע למהלך שעשיתי.

 

נתחיל מכך שרשימת החברים שלי בפייסבוק מצומצמת (כ-135 איש) ושני שליש מתוכה בני ארבעים פלוס. מעולם לא התעסקתי במשחקים, חידונים, איסוף לייקים או פוליטיקה - עיקר הפעילות שלי לאורך השנים הייתה בשיתוף מאמרים או כתבות מעניינות שנתקלתי בהם, בשאיפה לחשוף את התוכן ליותר אנשים ולייצר דיון.

 

זה עבד עד 2013 בערך, ובשלב זה לצערי גם הקבוצה האיכותית והמגובשת שלי התחילה להתפרק. חלק עברו למצב רדום והתרחקו מהמדיום וחלק פשוט איבדו את מעט כושר הריכוז שעוד נשאר להם ועברו למצב 'טמבל' - קנדי קראש, סטטוסים מצייצים וכו'. כמעט לאף אחד כבר לא הייתה סבלנות לקרוא יותר ממשפט וחצי, קל וחומר לפתח מזה דיון. אנשים הפסיקו לקחת את הפלטפורמה ברצינות.

 

גם פייסבוק עצמה שינתה את האלגוריתם כך שהפוסטים הצנועים שלי בכלל לא עלו לרוב חבריי על הפיד. במקום זה הם קיבלו תוכן פוליטי או פוסטים מעוררי ריב ומחלוקת שמישהו בדרגה שלישית עשה להם לייק. כל זה היה חלק מהאסטרטגיה של האתר, ככה"נ ע"מ למכור יותר פרסום או משהו, שרק הולכת ומחמירה עם הזמן. הנה דוגמה מלפני שבוע.

 

כשנפסקו הדיונים ואפילו הלייקים הפסיקו להגיע, עשיתי חושבין והגעתי למסקנה שאני תקוע במצב 'שידור' ושלמעשה הפייסבוק שאליו נרשמתי אי שם ב-2007 כבר לא ממש קיים. המשכתי לשבת שם אבל ירדתי לפעילות בחצי כח וחיכיתי לטריגר שיגרום לי להפסיק. זה הגיע בדצמבר האחרון כשנתקלתי במקרה באיזו יצירת אמנות עאלק-מחאתית בסגנון בנקסי שמראה תמונה של סנטה-קלאוס יושב וצופה על חורבות עזה המופצצת. אחת התגובות שם חצתה את גבול הטעם הטוב והציגה את קריקטורת החזיר הנאצי של ליברמן. אני כידוע רחוק מלהיות מליץ יושר של ישראל או פטריוט גאה, אבל זה נראה לי מוגזם ולכן דיווחתי על התמונה באופן אנונימי. כעבור מספר שעות קיבלתי תשובה במייל שהנושא נבדק והתמונה אינה עוברת על חוקי האתר. בנקודה הזאת הבנתי שהגיע הזמן להתחיל לארוז.

 

טוויטר היה האלטרנטיבה המתבקשת. כאמור, כל הילדים באוניברסיטה שלי כבר מזמן שם, ובאירופה זה גם מהווה ערוץ תקשורת מאד דומיננטי של עסקים מקומיים עם לקוחות. החלטתי לנסות, פתחתי חשבון והתחלתי להעלות לשם את אותם חידושים והמצאות וכתבות וסרטונים שהייתי שם בפייסבוק. התוצאה הייתה די מעודדת - אמנם אין לי שם כמעט חברים, אבל הפוסטים שלי עוררו עניין בכמה קהילות שחבריהן החלו לעקוב אחרי מה שאני כותב. העוקבים האלה (חלקם בוטים) באים והולכים בשקט, אפשר לראות את זה על המונה אבל זה לא מורגש במיוחד כי האינטראקציה הישירה מוגבלת ממילא. עדיין, נראה שלפוסטים שלי יש חיים הרבה יותר מעניינים שם מאשר היו בפייסבוק, התפוצה שהם מגיעים אליה רחבה הרבה יותר ואינה מוגבלת למעגל הראשון של החברים שלי.

 

הפיד בטוויטר מרגיש הרבה יותר אורגני ופחות 'מנוהל' ממה שהתרגלתי אליו בעבר. הכל נמצא שם, שום דבר לא מתועדף, הפרסום מינימלי והתחושה היא שמקבלים הכל בזמן אמת. זה גם שימושי מאד למי שאוהב לעקוב אחרי החדשות או מי שמרבה לנסוע וזקוק לעדכונים בדבר חסימות כבישים, שינוי מועדי טיסות וכיו"ב. אני לא עושה שימוש בהאשטאגס ולא מצלם באינסטגרם, אבל הבנתי שלמי שכן יש גם אינטגרציה מאד נוחה עם האתר.

 

נקודה אחרונה היא מגבלת התווים בפוסט - 140 ברוטו, קצת פחות אם מכניסים לינקים. הייתי מאד סקפטי בנושא הזה, אבל כיום אני מאמין שמדובר בדבר גאוני שמאד מתאים לתקופה בה אנו חיים. האמת שלא הייתי מתנגד להכניס את המגבלה הזאת גם לפורום לפעמים... זה עוצר אנשים כמוני מלחפור יותר מדי ולאבד את תשומת הלב של הקוראים, ובכך מגביר את האפקטיביות ואת החשיפה של כל פוסט. דמיין לעצמך פייסבוק שכולו תקצירי מנהלים - זה פחות או יותר הרעיון, וגם אם אני מרגיש שלפעמים זה מגביל אותי, בפועל אני מבין שזו דרך הרבה יותר חכמה להעביר את המסר שלי לעולם.

 

בשורה התחתונה: כל העסק פשוט מרגיש קצת יותר אמיתי, מהיר ומיידי מאשר בפייסבוק, למרות שלפעמים זה קצת פחות אישי או אינטימי ממה שהתרגלנו. אני מרוצה בינתיים מההחלטה לעבור, נראה מה יהיה בעוד כמה שנים. האם זה מתאים גם לך? לא יודע, תלוי באופי השימוש שלך ברשתות החברתיות.

[djyakini]

אני עם 3550 חברים בפייסבוק, מתוכם יותר מ3450 בחורות (אמיתי) נאות (סלקציה קפדנית), ועוד איזה 100 בנים שבהם חברים טובים / חברים לעבודה / משפחה. והאמת שעם כל זה אני כבר שנתיים מרגיש שהפייסבוק מת. זה פשוט לא מה שהיה פעם.. אני מוצא את עצמי בשנתיים האחרונות מפרסם פחות ופחות, הגיע לרמה של אולי פעם בחודש-חודשיים.

 

פעם היה לי כיף בפייסבוק, אפילו כשרק פתחתי אותו ב2009 ובקושי היו לי שם חברים ולייקים, וכמובן בשיא באיזור 2013 שהייתי מקבל מאות לייקים לכל פרסום. כיום נשארה כמות לייקים נכבדה, אבל אנשים כבר לא מגיבים למשל. זה מרגיש כאילו לאף אחד כבר לא באמת אכפת, והם לוחצים על לייק כדי לצאת ידי חובה וברפרוף קל עוברים לפוסט הבא. פעם הרגשתי שבאמת מתעניינים במה שאני מפרסם בפייסבוק, היום אני מרגיש כמו מה שתיאר הבחור מעלי, כאילו הפוסטים נבלעים איפשהו בתוך המכונה הממומנת הזאת.

 

כמובן שכל הפרסומות, כל הסוחטי לייקים וכל המחפשי שיתופים לא תורמים לאווירה.

 

אז מה אתם אומרים, טוויטר? אולי אני צריך לנסות גם.

עריכה אחרונה ב-29 לינואר, 2016 על ידי djyakini

[gsi16v]

מתוך סקרנות.

מתוך 3456 הוירטואליות שלך, עם כמה יצאת? (דייט, לא מעבר לכך)

[Derish]

אני עם 3550 חברים בפייסבוק.

אז מה אתם אומרים, טוויטר? אולי אני צריך לנסות גם.

סביר להניח שבטוויטר תהיה עם 5000 - אחד העקרונות שלו זה שאין 'חברים' אלא רק 'עוקבים', כלומר לא צריך לבקש רשות. מי שמפרסם דברים מעניינים יזכה להתעניינות. נראה לי תפור עליך.

[djyakini]

מתוך סקרנות.

מתוך 3456 הוירטואליות שלך, עם כמה יצאת? (דייט, לא מעבר לכך)

 

המון. יש לי תחביב שנקרא צילום, אבל לא של נופים/טבע/חפצים. אני מצלם רק בנות כי זה מה שאני אוהב.. הרבה מוסיפות אותי ומבקשות להצטלם ועם השנים זה הפך לעסק שני והתחלתי גם לייבא ולמכור בגדי ים (אחרי שהבנתי שהפייסבוק שלי זה נכס ואפשר למכור לבנות האלו דברים). יוצא שהן גם משלמות כסף לצילומים, גם מצטלמות עם בגדי ים שאני מוכר, גם מתייגות אותי בתמונות שהן מעלות (וגורמות לעוד בנות לבוא לקנות/להצטלם) וגם כמובן כמעט בלתי נמנע - מעבר לכך בהמון מקרים.

 

בכל מקרה הפייסבוק מרגיש לי שהופך שטחי יותר משנה לשנה. כיום אם אתאמץ להשיג תמונה מיוחדת אנשים יעשו לייק אבל זה לא ממש יעניין אותם.. פעם הפייסבוק הרגיש יותר תמים ואנשים באמת התייחסו לפרסומים.

[SlowRide]

כוסאומו. למה אני לא מצליח לתעל את התחביבים שלי לדברים כאלה?

[Derish]

~

כנראה בגלל האישיות הכובשת שלך.

 

יש אנשים כאלה בעולם, ואפילו בפורום. הוותיקים מבינינו יזכרו את לנצ'יהוליסט שחילטר בצילומי סטודיו בזמנו הפנוי, גם במקרה שלו זה נשא פירות עסיסיים למדי.

 

לאור הגילוי המרגש הזה, לא נותר אלא לבקש לינק לדף הפייסבוק המדובר כדי שכולנו נוכל להנות קצת.

[Adamm]

התחיל מזה

 

ואז..

[Monopusto]

סביר להניח שבטוויטר תהיה עם 5000 - אחד העקרונות שלו זה שאין 'חברים' אלא רק 'עוקבים', כלומר לא צריך לבקש רשות.

 

לא מדוייק.

יש גם חשבונות טוויטר מוגבלים (או פרטיים- או- איך -שלא -תקראו- לזה), בהם, בדיוק כמו בפייסבוק, יש צורך 'לבקש חברות'.

יש מעט חשבונות כאלה, אבל הם קיימים.

 

מזל טוב,

באיחור לא אופנתי, קארספורום (ודריש) מגלים את נפלאות טוויטר (נרשמתי ב-2009 ומרוצה מאוד).

[NiNi]

אחד הסיבות שלא העפתי את הפייסבוק לקיבינימט זה בגלל "אמלק" שעידן מהונג קונג המליץ. תודה י'אח!

 

ולנצ'יהוליסט היה כוכב עולה . אךךךך איזה צילומים. יד אומן הבנדם אין ספק.

[Mr_Shankly]

 

בכל מקרה הפייסבוק מרגיש לי שהופך שטחי יותר משנה לשנה. כיום אם אתאמץ להשיג תמונה מיוחדת אנשים יעשו לייק אבל זה לא ממש יעניין אותם.. פעם הפייסבוק הרגיש יותר תמים ואנשים באמת התייחסו לפרסומים.

 

מסכים לגמרי. גם אני שותף להרגשה שבשלוש שנים האחרונות +/- הפייסבוק השתנה, ולא לטובה.

פחות תוכן מעניין, פחות סבלנות (וסובלנות) של אנשים לקרוא, להגיב ולייצר איזשהו עניין.

במקרה הטוב מסתפקים בלייק כמעט אוטומטי ואגבי, במקרה הרע בכלל לא קוראים מעבר ל-2-3 מילים ועושים סקרולינג כמעט אוטומטי כלפי מטה.

יכול להיות שזה בגלל שהיום לכל אחד ואחת יש את זה, מהאחיינית זבת החוטם ועד לסבתא בת ה-80, ואיפשהו זה גם איבד מהקסם ומהחופשיות/חלוציות של לפרסם דברים מעניינים ועמוקים.

פעם גם הייתי מפרסם לפחות פוסט אחד ביום, היום זה הצטמצם לפוסט בכמה שבועות, וגם זה לרוב של תמונות מטיולים עם המשפחה כדי לא לשלוח למס' אנשים אותן תמונות פעם אחר פעם.

 

מה גם שכיום רוב הפיד שלי, ואני מניח של רובנו, נראה כמו פח מחזור של אתרי החדשות/אג'נדות פוליטיות/ה"שערורייה" היומית שמחר כבר כולם ישכחו, ובמקרה הרע שיתוף אינסופי של חתולים/כלבים/הכנס חיה אחרת חמודים/שעברו התעללויות.

 

מזל שנשארו עוד מס' דפים/קבוצות/אנשים מעניינים/מצחיקים/שנונים כמו "כשאבא ואמא..", דפני גפני ושות' שיצילו את המצב.

עריכה אחרונה ב-1 לפברואר, 2016 על ידי Mr_Shankly

[SlowRide]

דווקא הפיד שלי מלא בדברים שמעניינים אותי, כי אני לא מתעצל לעשות hide לפוסטים מפגרים. הפרצוף ספר דיי חכם בקטע הזה, אם למשל חבר שלך העלה פוסט מפגר עם share לדף של הטלטאביז, ברגע שעשית לזה hide אתה לא תראה שום דבר שקשור לטלטאביז, גם אם חבר אחר יעלה משהו משם.

[NiNi]

מזל שנשארו עוד מס' דפים/קבוצות/אנשים מעניינים/מצחיקים/שנונים כמו "כשאבא ואמא..", דפני גפני ושות' שיצילו את המצב.

שמע, מסקרנות הוספתי את דפני גפני הזו, תשמע היא שברה אותי, בחורה הזויה! הרבה זמן שלא צחקתי ככה. תודה רבה לך!

[Mr_Shankly]

בכיף! הטרולית הכי מצחיקה ברשת

[Mech Morphix]

שמע, מסקרנות הוספתי את דפני גפני הזו, תשמע היא שברה אותי, בחורה הזויה! הרבה זמן שלא צחקתי ככה. תודה רבה לך!

אתה יודע שזה לא אמיתי נכון?