מי מהקופות חולים הכי ליבראלית בלתת ימי מחלה בלי לחפש מה לשקר לרופא?

[Night Driver]

פינדר, לעובדי שכר מינימום יש המון אופציות ועובדה שחסרים עובדים ברמה הזו (אישית משלם יותר ממינימום ולא רק לי חסרים אנשים. אפילו עובד ניקיון שכל מה שהוא צריך זה לטאטא קצת במפעל ולרוקן פחים ויש לו הרבה זמן לנוח היה קשה מאוד למצוא למרות שהוא מקבל 26 לשעה ולא מינימום. כשהתקשרתי למשקם ולגוונים לראות אם יש להם אדם מתאים הם צחקו עליי ואמרו שאם אמצא שאביא אחד גם להם). אנשים עם כישורים ואנשי מקצוע צוארון כחול עוד הרבה יותר קשה למצוא.

[phpclub]

נהג לילה - אם כל כך קשה למצוא אנשים - אתה מוכן למצוא לאשתי עבודה ראויה?

כי מה שאתה מספר, והמציאות, קצת שונים..

[eladns]

יופי של מוטו לחיים בחרת, בהחלט משהו להתגאות בו.

.

 

מצטער, גם אני הייתי חושב אחרת אבל החיים הראו לי את אופי העבודה היפה של מקומות עבודה לא ממשלתיים.

מה אתה רוצה שאגיד לך?

אתה לא רואה בארץ מה קורה עם "התייעלות" המילה היפה ביותר לפטר עובד?

למה חברת אוויס החליטה לפטר 300 עובדים שהיו לה יקרים והביאה אחרים במקומה בחצי משכורת?

שים לב שנסגרו כמה סניפים של הרשת - סניף רוממה בירושלים היה רווי עבודה וגם סניף בית"ר.

חשבו לפטר ולהביא חדשים,לא חשבו שהשירות ירד ואנשים יעברו למתחרים...

 

אבל מה לעשות, כאן במדינה אין את ההבנה של" הון אנושי" לא הון ולא נעליים.

רשת מלונות שרתון בה עבדתי כקב"ט והגעתי לתפקיד מנהל תורן ערב.

איזה שבחים, איזה הנאה היתה להנהלה עליי.

כמה שעות נתתי למקום. חלקים גם היו ללא תשלום כי ידוע שבמלונאות אין שעות נוספות, הם נעלמות להם.

יום אחד, העובדים עפו הביתה. מי נישאר? המנהלים הבכירים ביותר, הם נשארו. העובדים הפשוטים עפו.

לא ספרו את המצטיינים והטובים, כולם עפו בחוץ.

למה?

למה זה מגיע לבן אדם שכולה רצה להתפרנס בכבוד ולהגיע לפנסיה?

לא גנבתי דבר!

 

אז מה אני אגיד לך, בעבודה האחרונה שלי, שכיף לי בה.

מצטיין אני לא לדעת המנהלים.

אבל שרדתי 4 שנים.

אני עובד מספר 25, ליפני חודש התחילה עובדת מספר 63.

כל הסניף 18 עובדים. ב4 שנים התחלפו 38 עובדים.

דווקא מנהל הדלפק הקודם קודם, קיבל בחודש אוגוסט מצטיין של החנות, ופוטר חודשיים אחר כך בבושת פנים.

מאז אף אחד לא רוצה להיות מצטיין.

 

אני מבחינתי מצדיק ++ את המשכורת שלי.

ניתן לראות דוחות הכנסה ודוחות מכירה.

 

העלאה לא ביקשתי ולא אבקש, כל מי שביקש לא קיבל ויותר מזה גם קיבל אחר כך שיחות מציקות {כמה זמן אתה בהפסקה? אתה יוצא לקנות אוכל וגם אוכל 30 דקות, למה אתה מאחר, כל זה ואתה עוד מבקש העלאה?} צפיתי מהצד ולא ביקשתי העלאה. אין למה. לא מקבלים.

 

אז מה כל כך חורה לך\ לכם שפאקינג 7 ימים ביקשתי להוציא תעודת מחלה?

לא הוצאתי תעודות מחלה מעולם על מחלה שלא הייתה {היה איזה דלקת גרון וגב שניתפס}

אז הנה אני מבקש כי אין לי ימי חופש, מה לעשות.

וגם כבר אמרתי ששני אנשים עשו את זה ולא אמרו כלום בעבודה

לא נתנו לי הרגשה שלהוציא סיקים שהאישה יולדת זה לא תקין.

 

עוד מעט תגרמו לאנשים שפיטרו אותם להרגיש אשמים על זה שהוא חותמים אבטלה ומקבלים 75% מהמשכרות שקיבלו.

עריכה אחרונה ב-24 לנובמבר, 2015 על ידי eladns

[Night Driver]

תגדיר עבודה ראויה ובאיזה איזור בארץ.

[phpclub]

אזור המרכז, אם באמת יש לך יכולת אז נעבור לפרטי.

[Night Driver]

אני נמצא באשקלון אז זה פחות רלוונטי.

 

אלעד, קצת מוזר לטעון שלא גנבת דבר כשאתה שואל איך לרמות כדי לקבל תשלום שלא מגיע לך. אני גם לא מבין לפי מה אתה קובע אם אתה מצדיק את המשכורת שלך או לא (או במילים אחרות, אין לך מושג מה העלויות של המעביד עוד לפני שפתח בכלל את העסק בבוקר).

 

לגבי דמי אבטלה, לדעתי מתחת לשכר מסויים צריך לתת למובטל 100% ולא 75% כדי שיוכל להתקיים אבל אם יש עבודה מתאימה שילך לעבוד ושלא יחיה על חשבון אלה שכן עובדים. דמי אבטלה זה לא כסף יש מאין והוא מגיע מהמיסים של כולנו.

[edan82]

שמע,

 

זה לא נעים להיות מפוטר אבל לבעל עסק יש את השיקולים שלו ויכול להיות שאתה אחלה עובד שבעולם אבל אתה לא כלכלי לעסק כי אפשר להביא במקומך מישהו שיעלה חצי (סתם לדוגמא ולא ברור לי מאיפה לך הבטחון שהצדקת את השכר שלך).

 

אני עבדתי בחברה מאוד גדולה במשך 4 וחצי שנים ופוטרתי לפני 7 חודשים, זה לא נפל עלי בהפתעה כי זו היתה תקופה ארוכה שהענף במצב רע וזה השפיע קשות על המכירות והפך אותי ליקר מאוד בתוך המערכת הזאת ובשילוב עם עוד שינויים ובעיות שנוצרו בשנה האחרונה בחברה ידעתי שזה עניין של זמן שאני אפוטר או אתפטר (כי גם לי לא היה כיף גדול).

אז פוטרתי, גם בגלל הסיבות שציינתי אבל מעל הכל היתה סיבה אחת נוספת שכלל אינה קשורה אלי והיתה על תקן הקש ששבר את גב הגמל.

 

עיצבן אותי?

מאוד.

 

אבל מהמקום הזה שהתעצבנתי על אותה סיבה שבגלל פוטרתי ועד לפיתוח גישה "למצוץ מהעבודה את כל מה שרק אפשר" המרחק עצום, כנראה אינסופי.

 

אני מאמין גדול בזה שצריך לכבד ולהוקיר את מקום העבודה שלך, הוא מאכיל אותך ודואג שתיהיה לך קורת גג מעל הראש.

אם לא טוב לך- קום ולך, אל תתחיל לזייף.

 

כשניהלתי את החברה הזאת (ואת החברה הקודמת בה עבדתי) התייחסתי לעסק כאילו זה העסק הפרטי שלי- השקעתי כמה שצריך גם אם זה לעיתים בא על חשבון המשפחה שלי, התייחסתי לכספי החברה כאילו זה הכסף הפרטי שלי, גם אם זה אומר לריב עם ספקית האינטרנט כדי להוזיל את עלות האינטרנט ב-10$ בחודש או פעם בשנתיים להכנס למלחמת התשה עם בעלת המשרד כדי לגרום לה לרדת ב-2$ למטר מרובע מדרישת השכירות החדשה שלה, או לנחות מנסיעת עבודה ב-1 בלילה ולקחת משדה התעופה רכבת+מונית+הליכה במקום פשוט לקחת מונית עד הבית כי זה יחסוך לי 100 שקל.

וזה במשרד שניהלתי וגלגל 30-60 מליון דולר בשנה.

 

תכבד את עצמך ואת מקום העבודה שלך במקום להתפלא על התגובות שקיבלת פה.

 

לא חורה לי שלקחת 7 ימי מחלה, מצידי תקח 100, אבל יש דרכים מקובלות לעשות דברים כאלה וגם אם נגמרו לך ימי החופשה\מחלה מהחברה- שב עם המעסיק ותסביר לו שאתה באמת זקוק לזה כדי לעזור לאישתך גם אם זה לא יהיה בתשלום, תצא בנאדם.

עריכה אחרונה ב-24 לנובמבר, 2015 על ידי edan82

[oryo]

עידן תעשה לי אייאמג'ים!!!

[RK]

אלעד - תמיד תיתקל במעסיקים לא הוגנים. אלא מה - אם כל המעסיקים שלך לא הוגנים, או שאתה ממש שלימזל, או שהגיע הזמן לעצור שניה ולהביט על עצמך במראה.

 

בחיי הבוגרים, לאחר התואר, היה לי מעסיק אחד בלבד. לאותו מעסיק נתתי את הנשמה והוא מצא את הדרך שלו לגמול לי - מעולם לא ביקשתי העלאה, אלא קיבלתי אותה בדיוק כפי שהתחייב, הוא מעולם לא ביקש ממני ימי מחלה, ואני דאגתי לא להיעדר סתם אלא רק כשאני חולה באמת ואם הייתי צריך חופש - פשוט ביקשתי ותיאמתי. אני לא ספרתי לו שעות והוא לא ספר לי, ובתמורה זכיתי לסמכויות וניסיון.

 

זה לא שהיחסים היו נקיים כל הזמן - שנינו אנשים דעתנים אז זה גם הגיע לחיכוכים ולצעקות לא אחת - אבל לעולם, למשל, לא לפני לקוחות, בתור יהרג ובל יעבור. כשהגיעה העת שלי לפרוש כנפיים ולהפוך לעצמאי - הוא אחד הלקוחות הקבועים שלי וחבר. בסופו של דבר, הארץ מאד קטנה ואם לא תהיה בן אדם, יזכרו לך. תהיה בן אדם - תקבל כבוד, עבודה ולקוחות. זה מאד פשוט.

[פינדר]

ממליץ לכל אחד להשקיע שעה וחצי ולראות את הסרט "שביתה":

 

ראיתי אותו לפני כמה שנים והוא לא יוצא לי מהראש מאז... (אולי אפשר להוסיף לשרשור המלצות הסרטים...)

 

מסופר על השביתה, של עובדי קבלן (או דור ג', לא זוכר בדיוק), בחיפה כימיקלים, בדרום.

עובדי צווארון כחול, מדימונה, שמפעלי הכימיקלים הם בערך האפשרות היחידה שלהם להתפרנס.

 

הוא קפץ לי לראש עכשיו, כי אחד הטריגרים לשביתה, היה סיפור של פועל, שאשתו ילדה והמנהל הכריח אותו לעבוד כמה ימים אחרי הלידה. החברים שלו ראו שהוא עייף מדי, שלחו אות לישון וניסו לחפות עליו, אבל הוא נתפס ופוטר במקום.

רוב הכותבים פה, כותבים מתוך עמדה פריווילגית, שבה אובדן עבודה הוא לא "סוף העולם" ולא ממש מבינים איך נראה רוב שוק העבודה.

 

שוב, ממליץ לראות את הסרט, שרלוונטי גם היום, כי גם מדגים בדיוק את היחסים בין הון-שלטון, אפרופו "מגש הכסף".

[edan82]

 

הוא קפץ לי לראש עכשיו, כי אחד הטריגרים לשביתה, היה סיפור של פועל, שאשתו ילדה והמנהל הכריח אותו לעבוד כמה ימים אחרי הלידה. החברים שלו ראו שהוא עייף מדי, שלחו אות לישון וניסו לחפות עליו, אבל הוא נתפס ופוטר במקום.

רוב הכותבים פה, כותבים מתוך עמדה פריווילגית, שבה אובדן עבודה הוא לא "סוף העולם" ולא ממש מבינים איך נראה רוב שוק העבודה.

 

 

לא יודע למי אתה מתכוון כשאתה אומר "כותבים מתוך עמדה פריווילגית", עבור רוב האוכלוסייה, בפורום ומחוצה לו, עבודה היא צורך הכרחי להתקיימות.

 

מבחינה יבשה- מקום עבודה לא אמור לתפקד על תקן קייטנה או פעוטון, המעסיק שלך לא אמור לשמש כפסיכולוג או עובד סוציאלי עבורך, אתה מספק לו שירות ומקבל תמורה על כך בצורת משכורת+מה שמתחייב בחוק.

 

כל מה שמעבר- פריווילגיה.

 

המעסיק שלך גמיש איתך אם אתה צריך מדי פעם לצאת מוקדם יותר או לאחר? פריווילגיה.

המעסיק שלך מעניק אוזן קשבת לבעיות האישיות שלך ומנסה לסייע? פריווילגיה.

המעסיק שלך מאשר לך חופשה למרות שסיימת את המכסה שלך? פריווילגיה.

 

מעבר לזה, אולי אני קצת מחמיר אבל בחייאת, להתנהל כמו גנב כדי לקחת חופשה לאחר הלידה? זה בגלל שהתפרים עדיין כואבים לך? ההנקות בלילה גומרות אותך?

זה לא מתוך רצון לפגוע או להעליב אלא כדי להצביע על דבר פשוט- הגבר "לשרוד" לידה גם בלי חופשות מיותרות, במיוחד בארץ כשהסבא\סבתא בסביבה ויש מי שיעזור מקרוב.

 

אז סבבה, בא לך לקחת חופשה כדי להיות בעניינים בבית ולהקל על האישה?

אחלה, תעשה את זה בדרכים המקובלות.

 

לא מסתדר בדרכים המקובלות?

שחרר וצא לעבוד.

 

גם לי יש 2 ילדים ואצלנו לא היתה משפחה שיכולה לעזור בסביבה, ועדיין, 3 שעות אחרי שהבן השני נולד כבר הייתי במשרד לטפל בכמה דברים ובהמשך השבוע עבדתי כרגיל, מישהו צריך לדאוג שיהיה כסף לבמבה לילדים....

 

זה בסדר להתפנק, כשאפשר.

[פינדר]

הפריוולגיה היא, להיות בעל ידע\כישורים\מעמד\מצב כלכלי, שמאפשר לך להיות בעמדה שבה למעסיק שווה להתגמש אתך.

 

"

לא מסתדר בדרכים המקובלות?

שחרר וצא לעבוד."

 

אתה לא מסוגל להבין שיש אנשים שאין את האפשרות "לשחרר ולחפש מקום אחר?"

ושיש אנשים שכמה ימי חופש ללא תשלום, מהווים מכה כלכלית קשה עבורם?

 

כל אחד פה נותן דוגמאות על עצמו. אבל הכותבים פה לא מהווים מדגם מייצג של השכירים במשק.

[ya_pl]

מבלי לנקוט צד בדיון (בעד או נגד הדיון על ימי המחלה), רק אציין על עצמי כשכיר לשעבר:

 

זכיתי לעבוד בשנתיים האחרונות תחת זוג שותפים, שלא יכולתי לבקש אנשים אנושיים מהם.

מאוד הזכירו לי את מה שניר לוי ציין לגבי יחסו כלפי העובדים שלו.

 

אמנם עם בוס אחד לא הסתדרתי בגלל הבדלי שיטות וצורת ההתנהלות (אני אדם מסודר שאוהב הוראות ברורות ולתכנן את סדר הביצוע בעצמי, כאשר מההוראות העבודה שלו לא היה ניתן להבין מה כן נדרש, מה דחוף יותר, מה לא- דייסה בקיצור), דבר שגרם לי לתסכולים ולמתחים נפשיים שכן מצד אחד- הוא זה שקיבל אותי לעבודה- ומאוד מתחשב ושואף שיהיה לי טוב בעבודה, ומצד שני אני לא מצליח להסתדר איתו לגמרי.

 

אז השתדלתי להסתכל על מה שטוב בו.

 

לגבי הבוס השני- איתו אהבתי לעבוד, להתנהל וכו', ולכן לאחר שבשלב מסויים הבנתי שאני חייב להעלות את הנקודות שהפריעו לי בשיחה שנערכה לפני יותר מחצי שנה, הוחלט שאעבוד יותר מולו ולא עם הבוס שפחות הסתדרתי מולו (אגב, בשיחה שיזמתי, לא באתי בטענות כלפיהם- אלא כעל עצמי).

 

אמנם השכר לא היה משהו- עסק חדש וצעיר (אני העובד השני שנכנס לעבוד בעסק, וגם צברתי את הותק הארוך ביותר בפועל במקום) עם הרבה קשיים כלכלים עקב מוסר תשלומים גרוע בארץ, אבל החומר האנושי היה מעולה, וזה מה שדחה אצלי כל הזמן את ההחלטה להתפטרות.

 

אף אחד לא ישב לי על הוריד, ואם הייתי צריך לצאת לסידורים באמצע- חופשי (פעם ב..).

לאחרונה נאלצתי לקחת חופשת מחלה ארוכה, שבסיומה שאלתי את המעסיקים מה קורה לקראת חזרתי מחופשת המחלה- המעסיק שאל אם אני באמת מרגיש טוב, ומשאמרתי את האמת (שלא לגמרי חזרתי לעצמי)- אמר לי לקחת עוד שבוע בלי היסוס. ושילם את דמי ימי המחלה מכיסו אף שהשבוע הנוסף היה מעבר לימי המחלה שצברתי עד אז.

 

בחודש האחרון לעבודתי בעסק, הרגשתי שזה לא בשבילי התחום, ושאני צריך כיוון אחר ללכת אליו. היו שיעצו לי להתחיל לחפף או לעגל פינות כדי לשרוד עוד תקופה/ עד שאפוטר, אך לא הסכמתי. אמנם היה לי קשה מאוד לגשת אליהם ולהודיע על התפטרותי, אך בפועל הם קיבלו בהבנה הרבה יותר ממה שחשבתי שיקרה, ואף הסכימו שאקצר את ימי ההודעה מראש בכדי שאספיק להתחיל את הלימודים האקדמאיים (הסמסטר הנוכחי) מבלי שיהיה לי צורך גם לעבוד במשרה מלאה במקביל.

 

למרות שהחוק לא חייב אותם לשלם לי פיצויים- קיבלתי את סכום הפיצויים שהצטברו עבורי.

 

אני חושב שכל הנ"ל- זה כי הקפדתי להיות ישר והגון בחזרה. אם הייתי צריך חופשה- אפילו אם לא היו ימים צבורים בנמצא- ביקשתי, קיבלתי ולא חשבתי לנצל ימי מחלה צבורים שכן היו לי בחלק מהזמנים די "בשפע".

מצד שני- אני חושב שזה הרבה בגלל שהמעסיקים היו מסוג האנשים שרצו בטובת העובד- כדוגמת ניר לוי ונהג לילה.

 

אודה ולא אבוש- אם מעריכים אותי וארגיש שמדברים אלי בגובה העיניים- אחזיר בהכרת הטוב וברצון אמיתי לשתף פעולה (עבודה, חברה וכל דבר אחר בחיים).

 

אך אם ינסו לטפס על הגב שלי כמשל "למה המושחתים מגיעים גבוה? פיסיקה בסיסית- כי גוש חרא תמיד צף"- אני לא ארשה לכך לקרות ואכנס בכל הכוח בחזרה (קרה רק פעם אחת- כשהיה אחד שהלין שכר שהיה מגיע לי [כפרילנסר] וכל הזמן התחמק מלשלם, וגם כשניסיתי פניה לערכאות רשמיות ולא עזר- אז עשיתי רעש בפני לקוחותיו- דבר שגרם לאותו מלין שכר לנזק כלכלי גדול משמעותית פי כמה וכמה עד שהתקפל ושילם את שהגיע לי ועזבתי אותו).

 

הכל מושתת על הדדיות ונתינה הדדית: אם לא בשכר, אז לפחות בהרגשות העובד- מעסיק ובתנאים מסביב.

[edan82]

אני לא כתבתי "שחרר וחפש מקום אחר", אני כתבתי שאם לא מתאפשר לך לקבל את החופשה תשחרר ולך לעבודה.

 

אתה אגב רק מחזק את הנקודה שלי- מי שעבודתו יקרה וחשובה לו- מוטב שיתיחס אליה בכבוד ושלא יתפנק על חופשות!

חופשה ללא תשלום תהווה מכה כלכלית קשה עבורך? אז אל תקח חופשה!

 

אי אפשר להתפנק על ימי חופשה ואז כשאלה ה"חוקיים" נגמרים להתקמבן על ימי חופשה שלא מגיעים לך ובו זמנית לבכות על כמה שוק העבודה חרא ושאר תלונות.

 

מעבר לזה, אתה יכול להיות מאוד מוכשר, עם מעמד נחשב בעבודה ושאר יתרונות- זה הופך אותך לחסין בפני פיטורים או שאר גזרות?

אז אוקיי, יכול להיות שבהנתן כל היתרונות האלה המעסיק יגלה לעיתים גמישות במקומות שהוא לרוב פחות מתגמש עם עובדים אחרים, אבל גם לגמישות הזאת יש גבול וכשאותו עובד יחצה את הגבול הזה (והוא לרוב יחצה אותו...)- הוא לא פעם יקבל סטירה שתחבר אותו למציאות- שעם כל היתרונות שלו, הוא עדיין בסה"כ עוד בורג במערכת, אמנם בורג חשוב, אבל עדיין כזה שניתן להחליף.

[לאון]

עידן, ההתייחסות שלך למעסיק ולעבודה מזכירה התנהלות של שנות ה 50-60 ונשללה מזמן ע"י פירמידת מאסלו ב 1970:

 

לפי מה שאתה אומר, כל מה שמעבר לצרכים פיזיולוגים הינו פריווילגיה.

 

 

זה שמעסיק משלם לך משכורת (גם אם היא גלובאלית) לא אומר שאתה שייך לו 24/7, לידת תינוק היא סיבה מעולה להיעדר מהעבודה לכמה ימים לפחות, ואם המעסיק לא רואה זאת בעין יפה אז זה שלט אזהרה עצום להתקפל ולהמשיך הלאה.

 

ואף המעסיק לא עושה לי טובה שהוא מספק לי מזון וקורת גג, את זה אני עושה עם השכר הנאה שאני מקבל עבור העבודה שלי (שהושגה בעזרת להתואר הראשון שאני מימנתי), אותה עבודה שבעזרתה המעסיק מגלל הרבה יותר ממה שאני מרוויח (ובאמת שיהיה לו לבריאות, בלי ציניות).