Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3926 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
הטמפ' המתקבלת בזמן המדידה תלוייה גם בלחות מכיוון שצלך באילת הלחות היחסית נמוכה בהחלט עשוי להיות הבדל (לטובה) בטמפ' שמדדת.

מכיוון שהמזגן והגז שבתוכו, הם מע" סגורה, הלחות החיצונית אינה אמורה להשפיע על המדידה, ובטח שלא יכולה לחדור לתוך המערכת הזו. המזגן ממחזר את האוויר הפנימי בלבד, והוא אינו "מערב" אוויר עם לחות מבחוץ.

באיביזה שלי{2014}, בקושי ניתן להבחין, אם בכלל, בשינוי פעולת הטריס. אך בהחלט ניתן להרגיש בשינוי טמפ" לאחר פתיחה\סגירה שלו.

אני מצרף בדיקה נוספת של רכב שהיה ברשותי ב-2012. פיאסטה. טמפ" חיצונית של 42 מע"{בצל}.

IMG_0138.jpg

למרות הנתונים הללו, באיביזה המזגן הרבה יותר טוב, מכיוון שהוא כמעט אינו מתנתק בעומס.

  • תגובות 44
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם
מה זה השטיויות האלו?

הלחות משפיעה מאוד על יכולת הקירור של המזגן שמתקשה ככל שהלחות יותר גבוהה.

אנא שתף אותנו בנסיונך העשיר, והסבר לנו איך בדיוק הלחות משפיעה על יכולת הקירור?!!

אני מזכיר לך שהחלונות סגורים, והזרימה היא פנימית ולא חיצונית.

המזגן עבד אצלי עם מאוורר במהירות גבוהה באילת בלבד, ואילו בחיפה ובמישור החוף, מהירות המאורר היתה רגילה. כמובן שהמזגן בכלל קירר הרבה יותר חזק ונאלצתי לכבות אותו גם מדי פעם. אני בא ואומר שאך ורק החום החיצוני משפיע על המזגן ולא הלחות.

זה שאתה מטייל בחוץ בתל-אביב ומזיע בקיץ ב-32 מע", ואילו באילת ב-42 אתה לא מרגיש בזה, זה לא אומר שהמזגן מתנהג אותו דבר.

המים {או ה"זיעה"}, שאתה רואה מתחת לרכב, זה בסך הכל אוויר חם ולח שעוטף את הצינורות הקרים של המזגן, ונהפך בסופו של דבר למים.

ולסיכום: המזגן אינו"מזיע" או מתאמץ ככל שהלחות עולה, ידידי, אלה תלוי אך ורק בטמפ" החיצונית.

אלה אם יש לך הסבר אחר, אשמח אם תשתף אותנו.

פורסם (נערך)
.

למרות הנתונים הללו, באיביזה המזגן הרבה יותר טוב, מכיוון שהוא כמעט אינו מתנתק בעומס.

באיביזה המדחס לא מתנתק אף פעם מכיוון שהמדחס הינו בעל ספיקה משתנה אשר עובד תמיד קרי ללא קלאצ' אלקטרומגנטי.

הספיקה של המדחס משתנה בהתאם לרמת הקירור הנדרשת.

עריכה אחרונה על ידי מרק10

איזה כייף לי :)

פורסם
אנא שתף אותנו בנסיונך העשיר, והסבר לנו איך בדיוק הלחות משפיעה על יכולת הקירור?!!

אני מזכיר לך שהחלונות סגורים, והזרימה היא פנימית ולא חיצונית.

המזגן עבד אצלי עם מאוורר במהירות גבוהה באילת בלבד, ואילו בחיפה ובמישור החוף, מהירות המאורר היתה רגילה. כמובן שהמזגן בכלל קירר הרבה יותר חזק ונאלצתי לכבות אותו גם מדי פעם. אני בא ואומר שאך ורק החום החיצוני משפיע על המזגן ולא הלחות.

זה שאתה מטייל בחוץ בתל-אביב ומזיע בקיץ ב-32 מע", ואילו באילת ב-42 אתה לא מרגיש בזה, זה לא אומר שהמזגן מתנהג אותו דבר.

המים {או ה"זיעה"}, שאתה רואה מתחת לרכב, זה בסך הכל אוויר חם ולח שעוטף את הצינורות הקרים של המזגן, ונהפך בסופו של דבר למים.

ולסיכום: המזגן אינו"מזיע" או מתאמץ ככל שהלחות עולה, ידידי, אלה תלוי אך ורק בטמפ" החיצונית.

אלה אם יש לך הסבר אחר, אשמח אם תשתף אותנו.

קודם כל המזגן צריך לפנות יותר לחות מהקבינה כי היא לא אטומה לחלוטין ועם יש לחות גבוהה בחוץ כך המצב גם בקבינה ואז המאדה עובד בעומס רב יותר.

שנית טזה יותר קריטי ...הלחות מפריעה לפינוי חום מהמעבה אז הלחצים של המערכת גבוהים יותר ואז רמת הקירור של המזגן נפגעת.

אגב..אחת הסיבות שמזגנים של רכב מצליחים לקרר את הקבינה באילת של 40 מעלות בצל זה הלחות הנמוכה יחסית...אם הייתה גם לחות גבוהה המזגנים היו קורסים

פורסם
מכיוון שהמזגן והגז שבתוכו, הם מע" סגורה, הלחות החיצונית אינה אמורה להשפיע על המדידה, ובטח שלא יכולה לחדור לתוך המערכת הזו.- ברור שלחות חיצונית לא יכולה לחדור כול עוד מערכת הקירור לא נפתחה.

המזגן ממחזר את האוויר הפנימי בלבד, והוא אינו "מערב" אוויר עם לחות מבחוץ.

בנוסף לדבריו הנכונים של דנידין, קח בחשבון שבתחילת הבדיקה טרם הפעלת המזגן האוויר בחלל תא הנוסעים ברכב הנמצא באילת הינו בעל לחות יחסית קטנה לעומת רכב שתבדוק במישור החוף לכן פרק הזמן שייקח למזגן לקרר את תא הנוסעים יהייה קצר יותר גם במקרה של הפעלת סירקולציה פנימית.

ההבדל בביצועי המזגן עשויים להגיע להפרש של 4-5 מעלות גם במקרה של סירקולציה פנימית ויותר כאשר המזגן מכניס אוויר נקי מבחוץ.

 

יישנם ייצרנים רבים שבהנחיות בדיקת ביצועי המזגן במפורש מציינים למדוד את הלחות החיצונית/פנימית לשם השוואה של ביצועי המזגן לעומת מפרט הייצרן.

איזה כייף לי :)

פורסם

אני דווקא זוכר מקרים הפוכים של רכבי השכרה שהיו ברשתי כגון:סוזוקי ספלאש, סוויפט, ספייס סטאר, ואפילו יונדאי I-20, שהמזגנים שלהם קיררו מצויין במישור החוף{כביש החוף}, ובכביש הערבה ודרומה, התחילו להציא אוויר פושר, עד שכבר לא היה פשוט טעם להפעילם יותר.

תמיד אפשר להגיד שהמזגנים של כל אלה לא היה תקין. נכון?

הוכחה נוספת, למשל ברכב שלי, מאוורר המזגן עובד במהירות כפולה כאן, לאומת מישור החוף. אז המסקנה היא שדווקא במישור החוף המזגן מתאמץ פחות. לא כך הדבר?

במישור החוף, בהפעלת המזגן הראשונית זה עניין של שניות עד שהלחות פשוט נעלמת. כך ש"תיאוריית" הוצאת הלחות מהרכב נמשכת שניות מעטות .[לפחות אצלי].

ואם לא די בכך, ההרגשה הייתה שהמזגן הרבה יותר יעיל באיזור המרכז, מאשר כאן בדרום. למרות שכך או כך אינני יכול להתלונן עליו, כי עד היום הוא הוכיח את עצמו מעל ומעבר בכל מקום.

אני מייחס את האמור למצב בו מופעלת סירקולציה פנימית בלבד.

פורסם

מקרים פרטיים לכאן ולכאן אינם הוכחה לשום דבר כול עוד לא נעשו תחת מפרט קפדני של ייצרן הרכב. בזמן הבדיקה חייבים להתייחס לעומס החום קרי שילוב של טמפ' חיצונית והלחות היחסית ולבדוק מול מפרט הייצרן.

 

בכול מקרה את חוקי הפיזיקה או/גם את תורת המיזוג לא ניתן לבטל בעזרת מספר דוגמאות אקראיות.

איזה כייף לי :)

פורסם

בדיוק-חוקים פיזקלים ובמיוחד של הטרמודינמיקה לא ניתן להפריך על ידי דוגמות סוביקוטיביות של הפעלת המזגן והתחושות של הנהג בלבד.

פורסם
אני דווקא זוכר מקרים הפוכים של רכבי השכרה שהיו ברשתי כגון:סוזוקי ספלאש, סוויפט, ספייס סטאר, ואפילו יונדאי I-20, שהמזגנים שלהם קיררו מצויין במישור החוף{כביש החוף}, ובכביש הערבה ודרומה, התחילו להציא אוויר פושר, עד שכבר לא היה פשוט טעם להפעילם יותר.

תמיד אפשר להגיד שהמזגנים של כל אלה לא היה תקין. נכון?

הוכחה נוספת, למשל ברכב שלי, מאוורר המזגן עובד במהירות כפולה כאן, לאומת מישור החוף. אז המסקנה היא שדווקא במישור החוף המזגן מתאמץ פחות. לא כך הדבר?

במישור החוף, בהפעלת המזגן הראשונית זה עניין של שניות עד שהלחות פשוט נעלמת. כך ש"תיאוריית" הוצאת הלחות מהרכב נמשכת שניות מעטות .[לפחות אצלי].

ואם לא די בכך, ההרגשה הייתה שהמזגן הרבה יותר יעיל באיזור המרכז, מאשר כאן בדרום. למרות שכך או כך אינני יכול להתלונן עליו, כי עד היום הוא הוכיח את עצמו מעל ומעבר בכל מקום.

אני מייחס את האמור למצב בו מופעלת סירקולציה פנימית בלבד.

אי אפשר להאשים אותי בתמיכה אוטומטית בדברי מרק. יחד עם זאת גם הוא וגם דני-דין שוללים את דבריך. קצת כבוד לאיש מקצוע ולמהנדס.

אסתור את דבריך המוטעים אחד לאחד. בסוף אני מצפה שתגיד וואו, טעיתי, החכמתי ואני מתנצל, לא בפני כמובן אלא בפני השניים שבשמם נקבתי לעיל.

1 - גם במצב של סחרור פנימי כמות מסוימת של אוויר חוץ חודרת לרכב. אז בוודאי שהמזגן צריך לעבות אותה כל הזמן.

2 - האנרגיה הנדרשת כדי לעבות מים (חום כמוס של איוד/עיבוי) גבוהה מאד לעומת האנרגיה הנדרשת כדי לקרר (או לחמם) אוויר ובדרך כלל כשמצב של עיבוי (או רתיחה לצורך העניין) מתקיים, הטמפרטורה נשארת די קבועה. אז ברור שבמקום יבש המזגן עובד נטו או כמעט נטו לצינון האוויר ולא פלא שבתנאים אלה הטמפרטורה נמוכה יותר.

3 - היות ואני בספק רב אם טרחת לבדוק בפועל את רמת הלחות ברכב שלך כשהמזגן פועל, אינך יודע כמה דקות חולפות עד שרמת הלחות יורדת ל-20% (המספר של 20% הוא הגבול התחתון שנמדד במד הלחות הפשוט שלי בו בצעתי פעם מדידה בפועל בתוך הרכב).

4 - המזגן אינו 'מתאמץ'. מה שקורה הוא שבאילת הטמפרטורה האופפת את המעבה גבוהה ואז לחץ הראש של המדחס עולה, ובמקביל עולה מהירות המאוורר החיצוני המיועד לפנות חום באופן משופר לאוויר הסביבה. (כשהראדיאטור החיצוני נתון, החלפת החום תלויה במהירות האוויר ובהפרש הטמפרטורה בין הראדיאטור לאוויר הסביבה). אני בטוח שישנה השפעה מסוימת על ביצועי המזגן אבל כשספיקת המדחס משתנה, זה יתבטא בעומס גבוה יותר על המנוע ולאו דווקא בביצועי קירור נחותים.

 

יוסי

פורסם (נערך)

יוסי, אתה מדבר על ביצועי מערכת המיזוג במצב של סירקולציה פנימית של האוויר. במציאות לא תמיד אנשים נוסעים במצב של סירקולציה פנימית באופן קבוע ויתרה מזאת ברכבים עם בקרת אקלים מצב הסירקוליציה מתבטל באופן אוטומטי לאחר פרק זמן מסויים מכאן השפעת הלחות היא גדולה יותר על ביצועי המזגן במקרה של הכנסת אוויר נקי מבחוץ.

 

יש לקחת בחשבון שיישנם ייצרנים שהנחיות הבדיקה של ביצועי מערכת המיזוג מתבצעים עם חלונות פתוחים או/גם עם דלתות פתוחות לרווחה למשך 10 דקות לאורך הבדיקה.

 

בקובץ המצורף ניתן לראות את הקשר בין הטמפ' החיצונית והלחות החיצונית לבין הטמפ' הפנימית וגם את לחץ היניקה והסניקה מתוך

הנחיות הייצרן הונדה עבוד סיוויק 2006.

D__My Documents_Cars_Honda_Civic 2006-2004_A00_HTML_CTL_.jpg

עריכה אחרונה על ידי מרק10

איזה כייף לי :)

פורסם

קצת באיחור אבל שיהיה רשום:

 

דרך פשוטה לבדוק אם הסירקולציה הפנימית פועלת:

 

סגור את כל החלונות ואת הסאנרוף.

 

בחלון נהג תשאיר רווח 2-3 ס"מ פתוח.

 

תפעיל את המזגן במהירות מאוורר גבוהה.

 

תעמוד מחוץ לרכב ותקרב את היד לפתח שהשארת בחלון הנהג.

 

במצב סירקולציה פנימית לא תרגיש כמעט זרימת אוויר דרך הפתח שהשארת בחלון נהג.

 

במצב יניקת אוויר מבחוץ (סירקולציה חיצונית) תרגיש הייטב את זרימת האוויר דרך הפתח.

 

 


×
×
  • תוכן חדש...