אני מתבייש אבל אני לא יודע ניקוד

[yosi277]

אוי לבושה אני לא יודע ניקוד,קמץ פתח וכאלה נשמעים לי כמו קללות,מה לעשות שבמקום ללמוד העדפנו ללכת עם החברים.

עד עכשיו זה לא הפריע לי במיוחד,אבל עכשיו הקטנה לומדת בבית ספר את תורת הניקוד והקריאה וכמו שכולם בטח מכירים המורים לא חוסכים בשיעורי בית. אני ניצב מול הקטנה ולא יודע מה לעשות??

ובאמת מה לעשות?

יוסי

[oryo]

תשתמש בגוגל, ותלמד את הנושא?

[martines]

אין מה להתבייש, אני למדתי לפני המון שנים ובקושי זוכר משהו.

יש לך כאן הכל.

מוסבר יפה.

לימוד ניקוד

[discoTD5]

מה יש להתבייש?

לשון, ספרות, תנ"ך, וכיוצב' - אמא עוזרת

חשבון, הנדסה, עבודות חקר, מדעים - אבא עוזר

[falou]

אוי, ילדותי השנייה... ביצפר.

 

[video=youtube;UPw-3e_pzqU]

[ExoduS]

שלום, קוראים לי דניס וגם אני לא יודע ניקוד.

הבכור בן שלוש וחצי, עוד כמה שנים נלמד ביחד.

[vadim6385]

חבל שהשפה הרשמית בישראל זה לא אנגלית.

[falou]

היא לא אנגלית...

[dorsht]

זה בסדר, נולדתי בארץ, סיימתי יסודי ותיכון, אבל את הניקוד גם אני בקושי זוכר.

[drivemaster]

חודשיים לפני הבגרות בלשון התחלתי במרתון שיעורים פרטיים.

קיבלתי 92.

היום לא זוכר כלום. (ואת האמת, זה גם לא ממש מפריע לי)

 

עודד.

[DrorZi]

אני אף פעם לא מצליח לזכור איך מוסיפים נִיקוד על המחשב (הנה הצלחתי בעזרתו של גוגל..)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3285829,00.html

[yosi277]

תודה על התגובות,דניס אשקול את ההצעה בחיוב

אנסה באמת ללמוד דרך האינטרנט

יוסי

[sperial]

יוסי, אתה רק בתחילת הדרך. עוד יהיה עליך ללמוד את משקלי השמות והטית הפועל, וכמובן את כללי התעתיק.

 

שלא לדבר על כללי התחביר.

 

ו"כיצד אכתוב חיבור" או "כיצד אכתוב מכתב".

 

הניקוד חשוב, אבל ידיעת השפה וכללי הכתיב חסר ניקוד חשובים לא פחות.

 

אני ממשיב עצמי כמי ששולט היטב בשפה העברית, אבל השימוש שלי בניקוד הסתיים בקיץ 1973, במבחן הבגרות בדקדוק. מאז הידע קהה ואיני מסוגל לנקד כראוי.

[Derish]

הקטנה לומדת בבית ספר את תורת הניקוד והקריאה וכמו שכולם בטח מכירים המורים לא חוסכים בשיעורי בית. אני ניצב מול הקטנה ולא יודע מה לעשות??

כנראה שאני הולך להקים עליי שוב את כל הורי הפורום, אבל...

 

המצב שאתה מתאר נשמע כמו הזדמנות טובה להסביר לבת שלך את ההבדל בין תיאוריה לפרקטיקה, או במילים אחרות - שלא יקרה כלום אם תקבל 70 במבחן הדקדוק ולא 100. פשוט שתעשה את מיטב יכולתה ויצא מה שיצא. כל עוד היא למדה, השקיעה מאמץ והבינה את הפואנטה, זה מספיק. כל עוד היא יכולה לקרוא, לכתוב ולתקשר באופן שאנשים יבינו אותה ולקבל ציון סביר, זה מספיק. ואם יש לה שאלות ספציפיות, שתפנה אותן למורים או לאינטרנט ביחד אתכם.

 

יש דברים שלומדים בבי"ס ומשתמשים בהם אח"כ, יש כאלה שלומדים ולא משתמשים בהם, ויש הרבה דברים שימושיים שדווקא לא מלמדים בבי"ס. ניקוד שייך לקטגוריה השניה. חשוב לעבור את תהליך הלימוד שלו ולהבין את הרעיון, אבל בסה"כ הפרטים זניחים כל עוד ההורים מקנים לילד כישורים של שימוש נכון בשפה.

 

כל ילד צריך לדעת שלא על כל דבר בבי"ס מוציאים 100 וזה בסדר. מישהו חזק במתמטיקה, מישהו אחר בדקדוק, וההורים לא צריכים "ליישר קו" או להרגיש רע אם הילד לא נהיה מאסטר בתחום. ככל שהנושא יופנם מוקדם יותר, כך יטב לכולם.

 

אני זוכר את עצמי היטב בתור ילד למשפחה רוסית טיפוסית עם כל היחס הנלווה לנושא האקדמי... הלוואי שמישהו היה אומר לי באיזשהו שלב מתוך 13 שנות הלימוד את מה שכתבתי לעיל. זה היה חוסך לי הרבה לחץ ועצבים וחוסך להורים שלי הרבה כסף.

 

לסיכום, טיפ של אלופים:

 

[ניקו פ.]

בקשר למה שדריש כתב, אני כן מסכים. יש הרצאות מקסימות של קן רובינסון על כך ב-TED.

אם בכל הזאת הילדה רוצה לקבל 100 והאבא כן רוצה ללמוד, אז אין מה להתבייש. אפשר ללמוד בעזרת גוגל.