עסקאות מימון - סאב-פריים או רכב לכל פועל?

[Doc Slow]

בתקופה האחרונה אני חוזר לגשש לגבי תוספת לאורווה המשפחתית (רכב שני). אני מעיין בפוסטים בפורום ייעוץ רכישה ורואה את מערכת השיקולים שאנשים מפעילים שהם מתלבטים בין חדש בעסקת מימון (לרוב "בלון") או רכב משומש.

 

החישובים שהם מציגים לרוב גורסים שההבדל בעלות החודשית בין רכב משומש לרכב חדש מקביל בעסקת מימון הינו קטן מאוד ואף עשוי להתקזז עם אובדן ימי עבודה (סביב ימי השבתה ומוסך).

 

לא חסרים שרשורים על אנשים עם תקציב מוגבל שחשבו בתחילה להסתפק בגטס או פונטו חבוטה ובסיום השרשור בישרו בשמחה שהם חובקים רכב חדש אותו רכשו "בעסקה מצוינת".

 

יתר על כן - מעיון נוסף האותם פוסטים ברכישת רכב חדש מתברר שניתן לקבל מימון בתנאים מאוד מפתים, גם במקרה שאתה לקוח "סאב-פריים" ומנוע מלקבל הלוואה מהבנק. כמו כן בחלק מהמקרים העסקה מלווה בכל מיני הבטחות על טרייד-אין בסיום העסקה שעשויים להוות ביטוח להתרסקות שוק המשומשות. ההנחה היא לרוב שבתחום של 3-5 שנים (טווח העסקה) יצוץ הסכום שיאפשר את הגלגול שלה לתקופה נוספת ועוד מכונית חדשה (במקרה של שכירים מדובר לרוב בפדיון קרן השתלמות).

 

האם נמצא אבן החכמים של מעמד הביניים הישראלי שכל כך רוצה לקרוע ניילונים ממושבי מכונית חדשה או שמדובר בשוק סאב-פריים שעתיד להתפוצץ?

[Tzvika-Pick]

אתה צודק, שוק הרכב החדש בהחלט מציע היום מגוון עסקאות מימון אטרקטיביות למדי. הריבית נמוכה, היבואנים לחוצים לשחרר מלאי של רכבים חדשים ויותר מכך - האופציות גדולות יותר. במחיר של מכונית משפחתית מודל 2010-2011 מליסינג אפשר לקנות מכונית קטנה חדשה שבתכלס מציעה מרווח פנים רק קצת יותר קטן משל המכונית המשפחתית.

 

ובינתיים שוק הרכב המשומש נעצר כמעט לחלוטין. קשה למכור היום רכב משומש...

[shayy]

סאב פריים. ברור.

מחלה ממארת.

לא מדובר בעולם הרכב אלא בתרבות צריכה מקולקלת.

אשראי שניתן לצריכה שוטפת זה כמו חלוקת סמים.

[M1963]

למעלה מעשר שנים אני עם רכבים צמודים ממקום העבודה.

לאחרונה החלטתי לצאת לדרך חדשה ולהפוך משכיר מתוסכל לעצמאי משוחרר ועלה הצורך לרכישת רכב למשפחה. בחודשיים שלושה הראשונים שכרתי רכב בעלות של 2400 ₪ לחודש ותיכננתי לרכוש רכב משומש בעלות של40.000 ₪ פחות או יותר.

חיפשתי בלוחות המכירה , במרכזי הטרייד אין הגדולים ולא הצלחתי למצוא משהו בתקציב הזה שישביע את רצוני (ואני מכיר טוב מאד את ענף הרכב כך שזה לא תחום זר מבחינתי ) ונפלה ההחלטה על רכב חדש.

השיקול היה כמובן אחריות מלאה,להמנע מהגעה לטיפולים יקרים כגון טיימינג או מצבר או צמיגים במהלך השלוש שנים שאחזיק אותו,התשלום החודשי באמת שלא מורגש כך שאם לא אוציא אותו על רכב בטוח אוציא אותו על שטויות אחרות ,וסכום הבלון בסוף התקופה קבוע ללא הפתעות שייתן לי את היכולת להשאיר ביד פחות או יותר את אותה המקדמה לאחר המכירה והתחלת עסקה חדשה.רכב כיום זה מוצר צריכה לכל דבר ועניין ולא נכס ! משלמים על מה שמשתמשים.

עכשיו אפשר להבין למה שוק היד השניה מת לחלוטין.

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2014 על ידי M1963

[Doc Slow]

אכן, במצב הענינים הנוכחי קשה מאוד להמליץ למישהו שמחפש רכב "סטנדרטי" לרכוש אותו יד שניה. במיוחד שהמכוניות "הסטנדרטיות" (הווה אומר קטגוריה B ו-C יפניות אוטומטיות) יד שניה נמכרות במחיר לא אטרקטיבי במיוחד - מחירון מנותק מהמציאות וחברות ליסינג עיקשות.

במצב שוק כזה אין לי ספק שהפיאט בראבו 2009 של אשתי שרכשנו לפני כמעט שנתיים היא "מכונית לכל החיים". מדי פעם אני תוהה אם עשיתי טעות והייתי צריך לרכוש אז רכב חדש יפני או קוריאני בתנאים הטובים שהחלו להופיע באותה תקופה (ואז אני מתיישב מאחורי ההגה של הפיאט ושוכח מזה).

 

וסכום הבלון בסוף התקופה קבוע ללא הפתעות שייתן לי את היכולת להשאיר ביד פחות או יותר את אותה המקדמה לאחר המכירה והתחלת עסקה חדשה

אבל כאן מגיע העוקץ של השיטה - אין הפתעות בהנחה שההכנסה שלך לא תפגע עד אז ושתצליח למכור את הרכב שלך.

[Tzvika-Pick]

למעלה מעשר שנים אני עם רכבים צמודים ממקום העבודה.

לאחרונה החלטתי לצאת לדרך חדשה ולהפוך משכיר מתוסכל לעצמאי משוחרר ועלה הצורך לרכישת רכב למשפחה. בחודשיים שלושה הראשונים שכרתי רכב בעלות של 2400 ₪ לחודש ותיכננתי לרכוש רכב משומש בעלות של40.000 ₪ פחות או יותר.

חיפשתי בלוחות המכירה , במרכזי הטרייד אין הגדולים ולא הצלחתי למצוא משהו בתקציב הזה שישביע את רצוני (ואני מכיר טוב מאד את ענף הרכב כך שזה לא תחום זר מבחינתי ) ונפלה ההחלטה על רכב חדש.

השיקול היה כמובן אחריות מלאה,להמנע מהגעה לטיפולים יקרים כגון טיימינג או מצבר או צמיגים במהלך השלוש שנים שאחזיק אותו,התשלום החודשי באמת שלא מורגש כך שאם לא אוציא אותו על רכב בטוח אוציא אותו על שטויות אחרות ,וסכום הבלון בסוף התקופה קבוע ללא הפתעות שייתן לי את היכולת להשאיר ביד פחות או יותר את אותה המקדמה לאחר המכירה והתחלת עסקה חדשה.רכב כיום זה מוצר צריכה לכל דבר ועניין ולא נכס ! משלמים על מה שמשתמשים.

עכשיו אפשר להבין למה שוק היד השניה מת לחלוטין.

 

כשאתה עצמאי השיקולים שלך שונים מהשיקולים של שכיר, בעיקר בשל ענייני מיסוי. לעצמאי לעיתים משתלם יותר לרכוש רכב חדש במימון גבוה כי המימון לרכב מוכר חלקית לצרכי מס.

 

בהחלט יש פער ביכולות המימון שמציע שוק הרכב החדש לעומת מה שמציעים היום בשוק היד שנייה. העובדה שברכב חדש אתה יכול "לגלגל את הבלון" לתקופה של 3 ואפילו 5 שנים קדימה מקטינה משמעותית את גובה ההחזר החודשי וגורמת לרכב חדש להיות נגיש יותר. אפשר לראות שהיום חברות ליסינג מתחילות להיכנס לתחום הזה גם ברכב משומש, כמו למשל הנטו-ליס של שלמה-סיקסט שמציע עסקאות מימון בלון לרכב משומש. אבל זה בהחלט בחיתולים ועדיין לא מספיק טוב.

 

אכן, במצב הענינים הנוכחי קשה מאוד להמליץ למישהו שמחפש רכב "סטנדרטי" לרכוש אותו יד שניה. במיוחד שהמכוניות "הסטנדרטיות" (הווה אומר קטגוריה B ו-C יפניות אוטומטיות) יד שניה נמכרות במחיר לא אטרקטיבי במיוחד - מחירון מנותק מהמציאות וחברות ליסינג עיקשות.

הבעיה קצת יותר חמורה מזה כי בנוסף למחיר הגבוה יחסית המכוניות היפניות האוטומטיות גם יצאו מהאופנה. מי רוצה היום מאזדה 3 מודל 2009? היום קונים ג'יפונים ומכוניות מיני חסכוניות, ואלו עדיין נמכרים מצוין גם בשוק היד שנייה.

[Casper]

הלוואה לרכישת רכב בשיטת בלון הינה כלי מימוני מאוד נוח לרכישת רכב וכל עוד שומרים על כמה כללים גם במקרה שלא עושים שימוש בהמשכיות שהיא מאפשרת (גלגול עסקה לרכב חדש) עדיין ניתן להנות ממנה.

 

 

• חשוב מאוד לתת מקדמה נורמלית (לפחות 20% לדעתי) ולא המינימום שמאפשרות העסקאות האלו (10% ובהרבה מקרים אפילו פחות עד 0%).
  
• בלון- לא להשאיר 50% ויותר לסוף התקופה, לדעתי מקסימום 40% לסוף התקופה כדי שישאר "בשר" מהרכב לאחר הפחתת הבלון משוויו כמשומש בזמן גלגול העסקה.
  
• תשלום חודשי נוח ומתאים להכנסות של הרוכש
  
• המלצה נוספת בגדר בונוס לא הכרחי- לדאוג שסכום הבלון יהיה בידי הרוכש בצורת קרן השתלמות עתידית,חסכון קיים או בדמות סכום כסף שאמור להתקבל בעתיד הקרוב.
  

[bar72]

דעתי מעט שונה.

לגבי שוק יד II: רכבים שאינם נפוצים בליסינג והם יחסית "מיוחדים" - כן יש להם עדיין שוק. לכן, אני דווקא לא חוזה שחורות עבור הבראבו.

לגבי יד I: לאור האמור לעיל, קבלת מימון אטרקטיבי הינה פעילות אטרקטיבית רק בהקשר לרכבים שאכן אינם נפוצים בליסינג, למשל גולף, אלפא, רכבים בעלי ניחוח ספורטיבי, ג'יפונים מבוקשים, וכו'. לגבי רכבים אחרים - לדעתי רק בעסקת ליסינג כלשהי (כמו אוויס אקספרס) שמאפשרת לך להחזיר את הרכב ללא הצורך במכירתו. אולי מבחינה כלכלית טהורה זה לא מוצדק, אבל בהתחשב בכך שחלק מההנחה האדירה שהם מקבלים מגולגלת אליך, ובכך שבעצם אתה משלם רק את ירידת הערך הפורמאלית + משהו סמלי, לדעתי זה כן כלכלי. אבל, זו דעתי.

[discoTD5]

 

יתר על כן - מעיון נוסף האותם פוסטים ברכישת רכב חדש מתברר שניתן לקבל מימון בתנאים מאוד מפתים, גם במקרה שאתה לקוח "סאב-פריים" ומנוע מלקבל הלוואה מהבנק.

האם נמצא אבן החכמים של מעמד הביניים הישראלי שכל כך רוצה לקרוע ניילונים ממושבי מכונית חדשה או שמדובר בשוק סאב-פריים שעתיד להתפוצץ?

 

 

למה אתה מתכוון כשאתה מציין את המושג 'סאב פריים'?

[Doc Slow]

לקוח שהבנק לא יתן לו הלוואה של עשרות אלפי ש"ח מסיבות של הכנסה לא מספקת או לא יציבה או יותר מדי חריגות בחשבון בתקופה האחרונה.

 

דוגמא ממש לא קיצונית - זוג של טכנאי כבלים ומנהלת איזור של רשת בגדים שמכניסים ביחד 15 נטו ומשלמים מזה משכנתא על שני שליש מהנכס שלהם בסך של 4 לחודש (לא תופעה נדירה בישראל היום) ועוד 2.5 למעון של הילד, עם מסגרות בעו"ש ובכרטיסי האשראי מתוחות עד הקצה ועוד איזה הלוואת גישור קטנה "שאוטוטו סוגרים" יתקשו מאוד לקבל מהבנק הלוואה של 80 אלף ש"ח, אבל לא יתקשו להכנס לחברת ליסינג ולצאת משם עם רכב משפחתי בעסקת מימון שמגלמת סכום הלוואה דומה.

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2014 על ידי Doc Slow

[eyalgottfried]

לא מכיר אף עסקת ליסינג פרטי על רכב חדש או ישן שבסופה כשעוברים לרכב אחר אין תוספת תשלום וגם תוספת משמעותית.

[bar72]

הכוונה (שלי לפחות) היתה לעסקה שבה אתה לא חייב להתגלגל לרכב אחר בכלל, פשוט מחזיר את הרכב.

[[פנדוב]

שאלות מעניינות, דוקטור איטיות. אתה מוזמן להעיף מבט בשרשור הבא ובייחוד בהודעות 51 עד56.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?446444-%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA/page4

איני יודע מה הזוית המעניינת אותך בסוגיה, אך ללא ספק ניתן לתקוף את העניין מכמה כוונים, אתייחס לכמה מהם.

סביבת הריבית נמוכה. לא שווה להשקיע, שווה לצרוך.

עבור חלקנו נראה ששווה לצרוך גם מה שאין. הדבר נובע משלוב תנאים כלכליים , תרבותיים ואחרים:ריבית נמוכה, הצעות זמינות ופרסום רב, צעירים ואחרים שאין בידם מזומן רב אך צפוי להם תזרים עתידי[ובין היתר צעירים המתגוררים עם ההורים החשים בעיקר בהכנסות, לא בהוצאות] אנשים המאמינים בעתיד בהיר על סמך תחזית אסטרולוגית או שווה ערך וכן אחרים שקולים יותר.

החברה המקומית מוחקת בהדרגה סממני כל תרבות שאינה תרבות צריכה. לכאורה נראה שכולנו צורכים, אז למה לא גם אני? בפועל, ישנם מעטים שיכולים להרשות לעצמם. אצל האחרים מדובר בפיקצייה של יכולת וסוג של בועה.

אגב, רבים נוסעים ברכב שנראה כמעט חדש, בפועל- מכנית הוא"ישן" שכן לא תמיד תוחזק היטב בליסינג.

למעשה, נוצר מנגנון של ליסינג ושל מימון שהוא מפלצת של עסקי אוויר.[עוד מאפיין של סאב פריים או בועה] המימון שלה יקר יותר מזה של הבנקים ויש כאן חוליה באמצע שדורשת יתר העמקה ובירור: מהם התנאים שיצרו ומשמרים זאת.

 

מאידך, אין מחיר רכב כמחיר בית והמשקולת על הלווה קטנה יותר[אך האנלוגייה סבירה לטעמי].

כ"כ יש כאן תנועת מלקחיים מסוימת: מחד, ישנם כיום רכבי מיני, סופר מיני וגם אחרים הנמכרים במחיר סביר יחסית[רובם ידניים] רובם חסכוניים וישנה אפשרות למימון- כלומר מחיר כסף זול יחסית. מאידך- רכישת רכב בן כמה שנים יקרה יחסית ועלות החלפים והתחזוקה יקרה יחסית. לכך יש להוסיף אובדן זמן ומקדם עבודה בעיניים המתווסף לעתים לעבודה בפועל.

 

כלומר, סיבות רציונליות יותר ופחות דוחפות לרכב חדש במימון. ניתן להוסיף עוד גורם כפי שאני מבין אותו: מחיר המחירון של מכוניות רבות מיד שנייה מנופח

עקב אינטרסים שונים. כלומר הקו ה"מנחה" שגוי והמצפן מקולקל. ישנן משומשות שמחירן פשוט נראה"לא הגיוני" ללא אחריות, מימון ולעתים פשרות אחרות.

קשה למצוא עוגן של שפיות או מהימנות בשוק היד השנייה. כל עוד מחיר היד השנייה מופרך, גם זה דוחף לרכב חדש.

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2014 על ידי [פנדוב

[Doc Slow]

הזווית האישית שלי היא כוונתי לקנות עוד מכונית בתוך 5 עד 9 חודשים.

החלום הצנוע שלי הוא לקנות לאשתי C200 יד שניה ממונית בעסקת מזומן או לכל היותר 30% הלוואה - הרכב הזה יהפוך לראשי (מבחינת קילומטרז') והבראבו למשני. כך שעסקאות ליסינג ובלונים למינהם לא רלוונטיים והדבר היחיד שקובע זה תזרים המזומנים של משק הבית ומציאת אקזמפלר הולם.

אם תזרים המזומנים לא יאפשר זאת אז חשבתי על רכב גדול, פחות חסכוני אבל מאוד זול כגון ניסאן מקסימה והבראבו תשאר רכב ראשי. גם במקרה כזה הבלונים לא רלוונטיים.

 

יחד עם זאת, גם הרעיון לקנות אוטו חדש מהניילונים בעסקה מחוכמת כזאת או אחרת קוסמת. לדוגמא מגאן סטיישן דיזל.

 

העניין שב-5-9 חודשים העולם יכול להתהפך פעמיים, במיוחד שאשתי בתחום פיתוח התוכנה המאוד לא יציב תעסוקתית.

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2014 על ידי Doc Slow

[MadCat_LE]

כשכל המשפחתיות נעו לסביבות ה-120-130 אלפים, קשה לבלוע הפרש של כ-40-50 אלף ממכוניות מיני\סופרמיני, לא משנה אם זו השוואה מול ידני ומנוע קטן וכו. זה פשוט הבדל עצום - ואז מכונית משפחתית משומשת ב-95-100K ש"ח (שגם כך לא מתאימה לכולם, הרוב מסתדרים עם משהו קטן וחסכוני יותר) פשוט נראית לא הגיונית.