ישן שיכור ברכב מונע - ונשפט

[Keyser]

יש הרבה מדינות בהן כדי להיות מואשם בנהיגה בשכרות, מספיק להימצא שיכור ברכב מונע. זה לא משנה אפילו אם לא היית בכיסא הנהג - אם אתה לבד, שיכור והמנוע רץ זה תופס.

[natco]

לא יעזרו כל ההתפלפלויות והשאלות ההיפוטתיות- מי שיושב במושב הנהג, הוא מבחינת החוק - נהג....

והחוק הזה ממש אינו יחודי למדינת ישראל.

אני מניח שזה מבוסס על העקרון של "יסוד סביר להניח שעלול להתבצע פשע"

 

כשקראתי, מיד נזכרתי בפרק בסדרה (המופתית, יש לציין) "Everybody Loves Raymond" , בו דברה נרדמת במושב הנהג (ברכב כבוי!) אחרי ששתתה לא מעט שמפניה (כדי להרגע קצת מחמותה המפלצתית) במסיבת רווקות, ונשפטת ואף מורשעת ב DUI.

 

עריכה: (וסליחה על הדבל עם קיסר. כתבנו באותה דקה...)

עריכה אחרונה ב-7 למאי, 2014 על ידי natco

[sperial]

אני מבקש לקחת את הדיון צעד אחד קדימה: נניח שיצאתי עם חבר לערב שתיה, שתיתי והוא לא. הוא נוהג בדרך חזרה ועוצר ליד פיצוציה לקנות סיגריות, הרכב נשאר מונע לכמה דקות עד שיחזור - שוטר עובר ובודק שכרות, לפי הקו הזה דיני שנתיים שלילה אפילו שלא נהגתי, לא עלה על דעתי לנהוג ואני בכלל על כיסא הנוסע...

אחד מכם (אתה כבעל הרכב או חברך כנהג) יואשם בעבירה של החניית הרכב כאשר המנוע פועל. אמנם עבירה קלה (קנס 250 ש"ח) - אבל נספרת ברקורד.

[dorki]

זאת סתם הגזמה.

נניח שבדיוק באותו רגע עוצר שוטר, הוא רואה שאין נהג ואותך שם..במקסימום ישאל אותך מי הנהג ואיפה הוא, ואולי יעשה לנהג בדיקת אלכוהול, לא מעבר לזה.

אבל כשרואים מישהו "מת" במושב הנהג כשהרכב מונע זה קצת מעורר חשד.

 

לדעתי הם ניסו להעיר אותו אולי לדפוק קצת על החלון והוא לא שמע אותם, אחרת אין הסבר למה הוזמן אמבולנס למקום.

כשהוא התעורר לבסוף, החליטו להדביק לו סעיף הזוי של נהיגה בשכרות למרות שהרכב לא זז ובסך הכל היה מונע.

אותי מעניין מה היה קורה אם הוא סתם היה יושן בספסל האחורי כשהרכב מונע, האם עדיין הוא נהג תחת השפעת אלכוהול?

זה בדיוק מה ששאלתי רק בניסוח אחר, העיקרון בשני המקרים זהה.

[ניקו פ.]

אני לא מוצא את פסק הדין ברשת. עד שלא אקרא אותו לא אוכל לגבש דעה ודאית על המקרה.

 

המשתמש "א.ג" - נשמח לגילוי נאות או לפחות מניין יש לך המידע? כשבפורום מישהו קרוב למקרה או מצב ספציפי מקובל לציין זאת בסוף ההודעה. כך אנחנו מקבלים תמונה מלאה של המצב, מכיוון שכידוע, לכל מטבע שני צדדים.

 

החוק בישראל מתייחס למצב של שינה במושב הנוסע? פעם מצאתי את עצמי ישן ברכב אחרי שתייה, בשל מצב לא מתוכנן.

[Talgaz]

אני מבין את הלוגיקה הפגומה, את התקדימים הלוקים.

ועדיין, שופט אמור להפעיל שיקול דעת. אם לא הוא, אז מי?

ופה לא באה לידי ביטוי הפעלת שיקול דעת.

וזה מאכזב.

כשאזרח פועל בצורה אחראית (אני לא אומר שצריך לשבח אותו על זה, זה הדבר האלמנטרי לעשות), מענישים אותו על זה?

הניואנס של מנוע דולק או כבוי הוא שולי וחסר כל משמעות.

אם אדם שיכור ברכב מונע יכול "

בקלות רבה לעבור משינה לנהיגה ולסכן את הציבור", אז באותה מידה אדם שיכור יכול בקלות רבה להכניס את המפתח לסוויטץ' ולעבור משינה לנהיגה ולסכן את הציבור.

פס"ד מחליא שמתעלם מרוח החוק ומטרתו, ואלא אם אני מפספס משהו מהותי אין לו מקום.

 

בנעליו, גם אני הייתי מסרב בתוקף לכל פשרה או הסדר. לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק, אבל אם במערכת המשפט שלנו לצדק אין משמעות, אולי הגיע הזמן להיות דביל. גם במחיר מלחמה בטחנות רוח.

[m3x7r3m3]

ניקו מעולם לא נתקלתי (וזה מסתדר יופי עם דבריהם של קיסר ו-natco) בכך שמישהו הואשם בעבירת נהיגה כלשהי (כולל נהיגה בשכרות או ללא רשיון או התרה לנהיגה למי שאינו בעל רשיון) על בסיס זה שהמואשם לא ישב בכיסא הנהג.

 

שהרי מותר לך לנהוג (כשלא שתית) ושבמושב הנוסע יישב מישהו שיכור, וזה מה שהמדינה אפילו מעודדת לעשות, שאחד יהיה נהג תורן ולא ישתה, ושכל השאר ישתו כמה שיותר, יותר מסים למדינה.

וזה כשהרכב במצב נסיעה, אז קל וחומר כשהרכב בעמידה.

[ניקו פ.]

כן, אבל אם שוטר רואה אותי לבד ברכב? אין נהג תורן. אני לבד ברכב המונע, ואין אדם מסביב. אני בכיסא הנוסע. החוק מפרש זאת? או שזה נתון לפרשנותו של השוטר?

[m3x7r3m3]

פירוש ה"נהיגה" מתבסס על פסיקות בתי המשפט, נדמה לי שזה בזמנו הגיע לעליון, בסופו נקבע כי סכום התנאים של מנוע מונע וישיבה בכיסא הנהג מצטבר לכדי נהיגה.

 

אם אני אכן צודק וזה מה שקבע בזמנו בית המשפט העליון אין כאן עניין של פרשנות, שופט בבית הדין לתעבורה לא יכול לקחת פסיקה מחייבת של בית המשפט העליון ולפרש בניגוד אליה, פסיקה של בית המשפט העליון מחייבת את כלל בתי המשפט.

 

משמע אתה יכול להיות שיכור כלוט, עם רכב מונע, במושב האחורי או במושב הנוסע, וזה לא מהווה הצטברות תנאים לנהיגה.

[א.ג]

לא הכנסתי פרשנות אישית ולא דעות אישיות, כתבתי עובדות והבאתי מקרים דומים בהם היה די בכך שהרכב מונע כדי להחשב לנהיגה.

לא אמרתי אם זה טוב או רע, אם אני תומך בכך או לא, אלא שאלו היו פסיקות קודמות, ומשכך היו הפסיקות הקודמות אין תדהמה או קושי בהבנת פסק הדין הנוכחי, זה הכל.

 

אני יודע שלא הבאת דעה אישית או פרשנות לעניין, אני הוספתי דעה ופרשנות....אין תדהמה בפסק דין הנוכחי...אחד הראשונים בעניין בעבירות השכרות הוא פסק דין משנת 2005.

ודעה אישית נוספת, אני חושב שאכן אין תדהמה אבל קושי יש גם יש....מה התכלית בלהעניש אדם שהפסיק לנהוג כי חש שיכור מדי?

[א.ג]

פירוש ה"נהיגה" מתבסס על פסיקות בתי המשפט, נדמה לי שזה בזמנו הגיע לעליון, בסופו נקבע כי סכום התנאים של מנוע מונע וישיבה בכיסא הנהג מצטבר לכדי נהיגה.

 

אם אני אכן צודק וזה מה שקבע בזמנו בית המשפט העליון אין כאן עניין של פרשנות, שופט בבית הדין לתעבורה לא יכול לקחת פסיקה מחייבת של בית המשפט העליון ולפרש בניגוד אליה, פסיקה של בית המשפט העליון מחייבת את כלל בתי המשפט.

 

משמע אתה יכול להיות שיכור כלוט, עם רכב מונע, במושב האחורי או במושב הנוסע, וזה לא מהווה הצטברות תנאים לנהיגה.

 

 

אתה צודק בעניין שאם קיימת הלכה, בית המשפט לתעבורה לא מוסמך לתת פסק דין הנוגד לה. אבל העניין שהגיע לעליון היה בפרשה אזרחית בעניין תאונת דרכים ופיצויים, מה יחשב כנהיגה ומה לא, לעניין זכאות לפיצויים.

נקבע שם, כי אחד המבחנים הראשיים הוא בחינת מטרת העצירה - האם העצירה הוא לצורך המשך נהיגה, עצירה לתדלוק = נהיגה, עצירה להוריד נוסעים = נהיגה...וכד'.

בגלל שמדובר בפסיקה אזרחית, בית המשפט לתעבורה מוסמך להחליט באופן הנוגד לה, ואין הפסיקה מהווה הלכה לעניין הפועל נהיגה בעניין שכרות או תיקים תעבורתיים.

 

הקטע הוא, שהמונח "נהיגה" לא פורש בפקודת התעבורה ולא בפסיקה, הרשעות בשכרות על ישיבה במושב הנהג התבססו על מקבץ פסיקות שחוברו יחדיו....

לטעמי, יש הבדל בין להניע רכב ולשבת ברכב מונע כאשר מדובר בילד בן 12, לבין שיכור כלוט אותו מוצאים בצד הדרך ישן. הראשון הוא למטרת נהיגה ומסוכן, ואילו השני הוא כדי להפסיק נהיגה ולשמור על שאר המשתמשים בדרך.....

[m3x7r3m3]

אני יודע שלא הבאת דעה אישית או פרשנות לעניין, אני הוספתי דעה ופרשנות....אין תדהמה בפסק דין הנוכחי...אחד הראשונים בעניין בעבירות השכרות הוא פסק דין משנת 2005.

ודעה אישית נוספת, אני חושב שאכן אין תדהמה אבל קושי יש גם יש....מה התכלית בלהעניש אדם שהפסיק לנהוג כי חש שיכור מדי?

 

אין שום קושי ועובדה שהייתה הרשעה.

מכיוון שאין לבית המשפט סמכות לקבוע מהי נהיגה, התקיימו כנראה (מכיוון שלא ראיתי את פסק הדין ולא את הכתבה) התנאים שהרכב היה מונע והנהג ישן בכיסא הנהג, ולכן הנהג הורשע.

 

זה אולי לא צודק, אבל לא היה כאן קושי ראייתי למיטב הבנתי, ויותר מזה בית המשפט לא יכל להחליט אחרת במקרה הזה.

עדיין לא ראיתי את פסק הדין, אבל מהמידע שיש כרגע, זה בהחלט נראה שהיה מקום להקל בעונש.

 

אתה צודק בעניין שאם קיימת הלכה, בית המשפט לתעבורה לא מוסמך לתת פסק דין הנוגד לה. אבל העניין שהגיע לעליון היה בפרשה אזרחית בעניין תאונת דרכים ופיצויים, מה יחשב כנהיגה ומה לא, לעניין זכאות לפיצויים.

נקבע שם, כי אחד המבחנים הראשיים הוא בחינת מטרת העצירה - האם העצירה הוא לצורך המשך נהיגה, עצירה לתדלוק = נהיגה, עצירה להוריד נוסעים = נהיגה...וכד'.

בגלל שמדובר בפסיקה אזרחית, בית המשפט לתעבורה מוסמך להחליט באופן הנוגד לה, ואין הפסיקה מהווה הלכה לעניין הפועל נהיגה בעניין שכרות או תיקים תעבורתיים.

 

הקטע הוא, שהמונח "נהיגה" לא פורש בפקודת התעבורה ולא בפסיקה, הרשעות בשכרות על ישיבה במושב הנהג התבססו על מקבץ פסיקות שחוברו יחדיו....

לטעמי, יש הבדל בין להניע רכב ולשבת ברכב מונע כאשר מדובר בילד בן 12, לבין שיכור כלוט אותו מוצאים בצד הדרך ישן. הראשון הוא למטרת נהיגה ומסוכן, ואילו השני הוא כדי להפסיק נהיגה ולשמור על שאר המשתמשים בדרך.....

 

כשבית המשפט העליון קובע פרשנות תקדימית "מהי נהיגה" זה לא רלוונטי האם זה לצרכי עבירות תעבורה, פיצויים או סטטיסטיקה, ההלכה שהוא קבע תופסת להכל.

אם המונח נהיגה היה מפורש בתקנות התעבורה לא היה צורך להגיע לבית המשפט העליון, מכיוון שלא היה פירוש זה הגיע בערעורים עד לביהמ"ש העליון ושם נקבעה הלכה מחייבת.

 

האב של בן ה-12 יכול להגיד שאין בעיה ואין כוונה לנהיגה מכיוון שהילד אינו יודע לתפעל את תיבת ההילוכים או בלם העזר, ולכן ממילא אינו יכול לצאת בנסיעה.

[א.ג]

אני מבקש לקחת את הדיון צעד אחד קדימה: נניח שיצאתי עם חבר לערב שתיה, שתיתי והוא לא. הוא נוהג בדרך חזרה ועוצר ליד פיצוציה לקנות סיגריות, הרכב נשאר מונע לכמה דקות עד שיחזור - שוטר עובר ובודק שכרות, לפי הקו הזה דיני שנתיים שלילה אפילו שלא נהגתי, לא עלה על דעתי לנהוג ואני בכלל על כיסא הנוסע...

 

לא, אתה צריך לשבת במושב הנהג...אם ישבת לצידו לא יראו בך כנהג...אבל...אם עברת למושב הנהג אפילו בשביל להוציא משהו שנפל לך מתחת לכיסא - נהגת...

[א.ג]

אין שום קושי ועובדה שהייתה הרשעה.

מכיוון שאין לבית המשפט סמכות לקבוע מהי נהיגה, התקיימו כנראה (מכיוון שלא ראיתי את פסק הדין ולא את הכתבה) התנאים שהרכב היה מונע והנהג ישן בכיסא הנהג, ולכן הנהג הורשע.

 

זה אולי לא צודק, אבל לא היה כאן קושי ראייתי למיטב הבנתי, ויותר מזה בית המשפט לא יכל להחליט אחרת במקרה הזה.

 

 

 

כשבית המשפט העליון קובע פרשנות תקדימית "מהי נהיגה" זה לא רלוונטי האם זה לצרכי עבירות תעבורה, פיצויים או סטטיסטיקה, ההלכה שהוא קבע תופסת להכל.

אם המונח נהיגה היה מפורש בתקנות התעבורה לא היה צורך להגיע לבית המשפט העליון, מכיוון שלא היה פירוש זה הגיע בערעורים עד לביהמ"ש העליון ושם נקבעה הלכה מחייבת.

 

האב של בן ה-12 יכול להגיד שאין בעיה ואין כוונה לנהיגה מכיוון שהילד אינו יודע לתפעל את תיבת ההילוכים או בלם העזר, ולכן ממילא אינו יכול לצאת בנסיעה.

 

 

אתה טועה, סורי....כשבית המשפט העליון קובע הלכה מאוד רלווונטי אם זה לעניין אזרחי או פלילי, בפסק הדין המדובר פורש המונח נהיגה לעניין פיצויים של נפגעי תאונות דרכים, שם המונח נהיגה פורש בחוק, בשונה מפקודת התעבורה.

מאוד רלוונטי האם הפרשנות מגיעה מדיני חוזים או עונשין, אזרחי או פלילי. הלכה בעניין האזרחי נקבעה כדי להרחיב את המונח נהיגה כאשר אנו דנים במבקשים פיצוי שהם נפגעים בתאונות דרכים. המונח הורחב כדי לאפשר פיצויים גם לכאלה שיוצאים נניח מאוטובוס ונופלים במדרגות....

הדבר שונה ולא דומה לפרשנות המונח נהיגה בעבירות תעבורה שחל עליהן הדין הפלילי. לצערנו המונח "נהיגה" בדין הפלילי נותר אפרורי ולא חד משמעי.

 

בנוסף, לא צריך כוונה לנהיגה, זו לא עבירה שמצריכה כוונה, גם לזה שנרדם לא היתה כוונה לנהוג, גם למישהו שנתפס בשכרות על כמות גבולית לא היתה כוונה....אין שאלה של כוונה, כאשר מדובר בנהיגה בשכרות, מספיק שנהגת ונמצא שיש בגופך אלכוהול מעל לרמה המותרת ואתה חשוד בנהיגה בשכרות.

גם מישהו שישן לא יכול לתפעל רכב, כוונתי היא שיש סכנה שילד ער יגע בידית ההילוכים וכו', שלא כמו מישהו שעצר כדי לישון....אלא אם כן הוא חולם על המילטון

[א.ג]

אין שום קושי ועובדה שהייתה הרשעה.

מכיוון שאין לבית המשפט סמכות לקבוע מהי נהיגה, התקיימו כנראה (מכיוון שלא ראיתי את פסק הדין ולא את הכתבה) התנאים שהרכב היה מונע והנהג ישן בכיסא הנהג, ולכן הנהג הורשע.

 

זה אולי לא צודק, אבל לא היה כאן קושי ראייתי למיטב הבנתי, ויותר מזה בית המשפט לא יכל להחליט אחרת במקרה הזה.

עדיין לא ראיתי את פסק הדין, אבל מהמידע שיש כרגע, זה בהחלט נראה שהיה מקום להקל בעונש.

 

 

 

כשבית המשפט העליון קובע פרשנות תקדימית "מהי נהיגה" זה לא רלוונטי האם זה לצרכי עבירות תעבורה, פיצויים או סטטיסטיקה, ההלכה שהוא קבע תופסת להכל.

אם המונח נהיגה היה מפורש בתקנות התעבורה לא היה צורך להגיע לבית המשפט העליון, מכיוון שלא היה פירוש זה הגיע בערעורים עד לביהמ"ש העליון ושם נקבעה הלכה מחייבת.

 

האב של בן ה-12 יכול להגיד שאין בעיה ואין כוונה לנהיגה מכיוון שהילד אינו יודע לתפעל את תיבת ההילוכים או בלם העזר, ולכן ממילא אינו יכול לצאת בנסיעה.

 

 

נ.ב. - לא היה קושי ראייתי בגלל שהנהג עצמו הודה שישן במושב הנהג....יש לבית המשפט סמכות לקבוע מהי נהיגה. כאשר החוק שותק, בית משפט יכול וצריך להשלים את החסר...העניין הוא שהשלמת החסר לדעתי נעשית בלי הבחנה....לא דיברתי על קושי ראייתי, אני מדבר על קושי הגיוני, קושי תפיסתי, נהג שמבקש לעצור כדי למנוע סיכון משלים את התכלית של "לא לנהוג בשכרות" אבל באותה מידה מקבל עונש חמור ושווה לעונש שקיבל אדם שנתפס נוהג ממש