"סע ללפלנד", היא אמרה לי. אז נסעתי (תמונות וסרטונים)

[sronis]

היי פורום,

 

הפעם אין קשר ישיר למכוניות (אם כי יש כמה מילים על הרכב השכור ועל כלי ממונע אחר).

אומרים שהסיבה היחידה להגיע לאסטוניה היא בשביל בחורה (טוב, לפחות אני אומר) – ואני אמנם מצאתי אחת, אבל היא ברחה לי לצפון פינלנד ולא השאירה לי ברירה אלא to follow.

האסטונית שלי (להלן "מ.") מצאה עבודה זמנית בבית מלון "יוקרתי" בלפלנד ואני ניצלתי כמה ימי חופש בשביל לקפוץ לבקר. בתוכנית: מזחלות כלבי האסקי, אופנועי שלג, קפיצה לנורבגיה ולמלון הקרח שליד kirkenes + תצפית לפיורדים והרבה-הרבה שלג (היו עוד כמה דברים באג'נדה, אבל זה כבר לא עניינכם).

אז הנה הסיפור בחלקים ותמונות:

 

ההגעה

טיסה של שעה וחצי באירבוס 321 חצי ריק מהלסינקי ל-ivalo ואני נוחת בשדה מצחיק עם מסלול המראה אחד וטיסה כל שעה בערך.

החורף השנה מאוד מוזר. אמצע פברואר אמור להיות קר מאוד בלפלנד, מינוס 20 בממוצע אאל"ט, אבל עכשיו הטמפ' נעות סביב האפס. זה לא הפריע לאזור להיות מכוסה כולו בשלג בעומק חצי מטר, אבל כל האזורים שנוקו מהשלג (כבישים וכדומה) היו חלקלקים בטירוף. וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה:

 

הרכב

קצת יותר מ-200 יורו ויש לי טויוטה יאריס לארבעה ימים. ההפתעה הראשונה היא במעמד הקבלה – הרכב מאובזר לעייפה: מערכת המולטימדיה של טויוטה עם ניווט (מצוין!) בלוטות' (מעולה, גם אם עושה פאוז לפעמים למוזיקה, ללא סיבה ניכרת לעין) ואפילו שמע סביר מהרמקולים. בנוסף חימום מושבים וכמובן – צמיגי חורף.

שווה להתעכב לרגע על צמיגי ה-nokian האלה, עם ניטים, כי הם פשוט מדהימים. לא יאומן כמה אחיזה בשלג מקבלים מצמיגי 185 מסכנים. במקרים רבים קצב הנהיגה, גם בעיקולים, היה דומה לשל נהיגה נמרצת בכביש רגיל. יותר מזה – הם אוחזים כאילו אין מחר גם בכבישי קרח (שלג סביב אפס מעלות + גשם) שבהם אני כמעט לא מצליח ללכת מבלי להחליק לכל עבר. כמה וכמה פעמים מצאתי את עצמי מחנה את הרכב מבלי להרגיש טיפת החלקה, פותח את הדלת, שם רגל בחוץ וכמעט ועושה פליקפלאק באוויר. בפעמים המעטות שהרגשתי החלקה, בקרת היציבות מנעה אותה בקלילות.

מוסר השכל: ממש לא צריך 4 על 4, גם לא על כביש מושלג לחלוטין. פשוט צריך צמיגים טובים.

אה, וצריכת הדלק הייתה 18 ק"מ לליטר לכל אורך הדרך (מנוע 1.3 ותיבת 6 הילוכים ידנית, אם זה מעניין).

 

הבסיס

המלון שכן בעיירה קטנה בשם saariselka, שמהווה בסיס של האזור עבור תיירים (בדומה ל-roveniemi, 200 ק"מ דרומה). לא זול שם. זהו מלון די בסיסי והעלות היא כ-75 יורו ללילה. באזור יש גבעה קטנה עם כמה מדרונות סקי, וכל מיני ספארים במגוון תחומים (אייל צפוני, כלבי האסקי, אופנועי שלג). האוכל מאוד מוגבל לצמחונים כמוני, אבל קרניבורים יהנו מכל מיני מאכלים מחלקי אייל צפוני, סלמון ודובים... המחירים לארוחה פשוטה נעים מ-15 יורו ומעלה. אפשר גם לשלם הרבה יותר...

 

Kakslautanen והבית של סנטה

המלון שבו מ. עובדת נקרא kakslautanen והוא די מפורסם. אם שמעתם על מלון שבו ישנים באיגלו קרח או באיגלו זכוכית שממנו רואים את השמים, יש מצב שזה זה. הדבר מאפשר לבעלים, פיני קשה בן 70 פלוס, לדרוש ולקבל סכומים פשוט מטורפים עבור לילה – מ-250 יורו לאדם, בתנאים לא מרשימים במיוחד (ארוחת הבוקר שם, למשל, מגוחכת גם במונחים של הוסטל ממוצע).

המלון מפעיל גם את ה"משרד" של סנטה שבו ניתן לרכוש מזכרות וכל מיני ספארים, כמו גם ביקור בבית של סנטה והדרכה מפי אחד מהאלפים שלו (בין השאר, מ. היא אלפית לעת מצוא). ביקור בבית של סנטה פלוס עוד כמה קשקושים עולה סביב 90 יורו לאדם וכך, רבותי, עושים הרבה כסף מתיירים פתיים שעדיין מאמינים בסנטה...

 

 

 

 

זוהר צפוני

אחת האטרקציות המפורסמות ביותר של לפלנד וסביבתה הוא הזוהר הצפוני. תיירים מכל העולם (בעיקר יפן וסין, אבל גם אוסטרליה ודרום אמריקה) מגיעים לאזור למשך שבועות במטרה לתפוס כמה רגעים של שמיים ירוקים או עם קצת מזל, אדומים. לרגע הייתי בטוח שב-3 לילות לא אצליח להיות כה בר מזל (השמיים המעוננים לא עזרו) אבל בלילה האחרון זה קרה. 20 דקות של ירוק באופק וכמה תמונות מוצלחות מאוחר יותר, והנה התוצאה:

אגב, לא מדובר ב"מתקפת" זוהר צפוני חזקה במיוחד. המצלמה קולטת את זה יפה אבל בעין רואים רק אופק ירוק. לצערי, לא הייתי עד לזוהר צפוני ממש מעליי – במקרה כזה השמיים ככל הנראה מרשימים בהרבה.

 

 

מזחלות כלבי האסקי

הלפלנדים מגדלים כלבי האסקי למחייתם. חוות של מאות כלבים מקשטות את האזור ואחד המאסטים של ביקור בלפלנד הוא "האסקי ספארי", שבו אתה "שולט" על מזחלת הנמשכת ע"י האסקים סיביריים. למה במרכאות? כי אתה לא ממש עושה כלום חוץ מלהחזיק חזק ולעצור אותם במקום מתי שצריך. בשביל התענוג תשלם בין 100 ל-160 יורו ל-2-4 שעות, כולל משהו לאכול בדרך.

אז האם זה באמת מאסט? לא יודע. נהנתי מאוד מהשקט, מהנוף שמסביב ומהכלבים המתנשמים מלפנים. החוויה די עוצמתית אבל מבחינתי המיצוי הגיע די מהר. אולי הייתי צריך לקחת את הספארי הקצר יותר, או מצד שני – ללכת עד הסוף ולעשות כמה ימים בטבע עם הכלבים (וגם דברים כאלה הם מציעים).

אפשר גם לטעון שהכלבים מסכנים ובעצם סובלים אבל לך תדע. נראה היה שהם נהנים מחילוץ העצמות, אבל מי יודע אם היו בורחים אילו יכלו.

 

 

 

 

 

ויש גם סרטון:

 

עוד מחוות כלבי ההאסקי

לא יכולתי בלי עוד תמונות של כלבים יפיפיים, אז הנה, תרוויחו:

 

 

 

 

 

 

אייל צפוני

מ. קוראת לאיילים "פרות" ואיפהשהוא זה נכון. הם לא חכמים במיוחד והמקומיים אוכלים אותם באותה קלות שבה הם אוכלים בשר בקר, אבל עדיין מדובר בחיות חמודות למדי. יש יותר איילים מתושבים בלפלנד וכל אייל שייך למישהו, גם אם תמצא אותם מסתובבים ביער ללא השגחה. במהלך החורף הם משילים את הקרניים ומצמחים חדשות עד הקיץ. לא עשיתי מחקר על כמה אנשים מתים בתאונות דרכים הנובעות ממפגש באיילים, אבל בשהותי הקצרה שם חוויתי לא פעם ולא פעמיים בהן איילים שוטטו באין מפריע על הכביש.

והיה גם המקרה שבסוף הסרטון הזה (חובבי הכלבים מוזמנים לראות את כולו):

 

 

אופנועי שלג

אי אפשר בלי משהו מוטורי, אז לקחתי את מ. לשעתיים של אקשן על השלג. אחרי תדריך מפורט אנחנו מקבלים אופנועי שלג מגודלים עם מנועי 600 סמ"ק שמספקים טונות של כוח האצה, ויוצאים לדרך בעדינות נחוצה – כפתור הגז רגיש מאוד והזינוק מהמקום מאוד מרשים ביחס למצע החלקלק.

האופנוע עוקב אחרי החריצים של האופנועים שלפניו ובקו ישר פשוט צריך לתת לו לזרום – כל עוד לא מנסים להיות גיבורים ולתת פול גז. כמובן שעשיתי את זה, ואז גיליתי כלי שפשוט טס ל-60-70 קמ"ש ויכול להגיע גם להרבה יותר. תאמינו לי, כשעוברים חצי מטר מהעצים, כל טעות קטנה בהיגוי יכולה לעלות לך ב-900 יורו השתתפות עצמית (או יותר גרוע...)

באמצע הדרך מתחלפים. מ. נהגת טבעית. על הכביש היא מתנהלת שם בפולו מג'ויפת משנות ה-90 ונוסעת בה בקצב שהיאריס שלי מתקשה לעמוד בו. לא מתרגשת מהחלקות (אין בקרות...) ולא נבהלת מכלום. תוך דקה וחצי היא כבר משייטת ב-50+ קמ"ש עם האופנוע ונהנית מכל רגע.

 

הנה סרטון של התדריך שקיבלנו וכמה קטעים מהנסיעה:

 

Kirkenes ומלון הקרח

יש אוטו, אז למה לא לנצל אותו? יצאנו למסע של יום אחד לצפון נורבגיה, בערך 280 ק"מ מאיתנו. מהירות ממוצעת של 90 קמ"ש על כבישי שלג וקרח ונופים לבנים וירוקים - ואנחנו ב-kirkenes. יש פה נוף יפה בחורף אבל האטרקציה הגדולה יותר היא מלון הקרח שנבנה מדי שנה בשיא החורף ומחזיק מעמד עד שהטמפ' עולות מעל האפס. אין לי מושג כמה המקום מצליח אבל כשאנחנו ביקרנו הוא היה לחלוטין ללא אורחים ואפשר היה להכנס באין מפריע לחדרים (גם כן חדרים - אין דלת אלא רק וילון, ובחדר יש רק מיטה - וזהו. אל תשאלו אותי איפה השירותים, אין לי מושג).

 

 

 

 

 

ולסיום, כמה תמונות מנורבגיה:

 

[renault5]

יפה מאוד!!נהנתי לקרוא ולראות את התמונות של הכלבים היפים האלו.

[Pavlik]

מאוד יפה. אוהב את התמונות.

[yulianx]

מדהים פשוט,אני פשוט מת על הנוף הזה.

[SlowRide]

ממש כמו ב skyrim רק יפה יותר

[Danix60]

ואווו, איזה נוף מדהים !!

נהנתית לקרוא

[PsyOr]

מדהים!

מאז סוף השירות ('מחזור אחרון') תיכננתי לטוס ללאפלנד.. בסוף זה עוד יקרה מתישהו

 

ממש כמו ב skyrim רק יפה יותר

אשכרה מזכיר את WINTERHOLD

עריכה אחרונה ב-1 למרץ, 2014 על ידי PsyOr

[שומאכר]

מדהים! בתור אחד שהתחיל לעבוד בכל הקשור לתיירות לפני כשנה, גיליתי מקומות מדהימים שחשבת שהם כלכך לא. לפלנד באמת אחת מהן. עוד יעד נכנס אצלי לרשימה.

[Mr_Shankly]

איזה יופי! מדהים. גם מישהי מהעבודה שלי חזרה משם לפני שבועיים, אבל התמונות שלך יפות יותר

 

יש סיבה לחכות לסרטון הפספוסים?

ואיפה תמונות שלך עם נילס?

[DJI]

אני מסמן על הגלובוס עוד מקום שאני חייב לבקר בו בעתיד.

אתה בטח כבר התרגלת לשלג מסביבך, אני חושב שהנופים האלה מדהימים.

[sronis]

איזה יופי! מדהים. גם מישהי מהעבודה שלי חזרה משם לפני שבועיים, אבל התמונות שלך יפות יותר

 

יש סיבה לחכות לסרטון הפספוסים?

ואיפה תמונות שלך עם נילס?

 

תודה! אני אמנם לא מבין יותר מדי בצד הטכני של צילום, אבל אני מאוד אוהב לצלם. בשבילי זה חלק משמעותי מהכיף של לגלות מקומות חדשים. למזלי מ. גם בקטע (דמיין אותי נוסע 100 קמ"ש בשלג בזמן שהיא תוקעת את הטלפון שלה מול הפרצוף שלי ומנסה לצלם איזה פיורד נורבגי משמאלנו. בוא נגיד שמזל שאיזה אייל צפוני לא קפץ לנו לכביש באותו הרגע). ולא, אין סרטון פספוסים הפעם (הצלחתי לא להפוך את המזחלת, לא לתקוע את האופנוע שלג בתוך עץ ולא להנשך ע"י איזה האסקי עצבני).

 

אני מסמן על הגלובוס עוד מקום שאני חייב לבקר בו בעתיד.

אתה בטח כבר התרגלת לשלג מסביבך, אני חושב שהנופים האלה מדהימים.

 

אני גם מאוד אוהב את הנופים האלה, ובתכנון חזרה לאזור בקיץ, בעיקר לנורבגיה (פיורדים וכבישי נהיגה). בפינלנד, בה יש קרוב ל-200 אלף אגמים (!), הבנתי שלא נחמד להסתובב בטבע בקיץ - היתושים אוכלים אותך חי. המדריך של אופנועי השלג סיפר לנו שהשיא האישי שלו בכאפה על הגב של חבר, הוא 40 יתושים מעוכים...

[b-or]

איזה יופי!!!

תודה על השיתוף.

[hans]

תענוג, תודה על השיתוף.

אני מכיר מישהי שקפצה בזמנו ללפלנד בקיץ - שום קשר בין החוויות שלך לחוויות שלה. ארץ אחרת.

אין ספק שהחורף מתאים הרבה יותר.

 

אין שום סיכוי שאצליח לגרור את אשתי לחופשה כזאת - היא סובלת אפילו מקור ירושלמי.

אני? תן לי קור. כמה שיותר.

[rupni]

אז מה, נתעלם מהפיל שבחדר ?

[sronis]

אין שום סיכוי שאצליח לגרור את אשתי לחופשה כזאת - היא סובלת אפילו מקור ירושלמי.

אני? תן לי קור. כמה שיותר.

 

הכל תלוי באיך מתלבשים: גרבי צמר עבות, בגדי סקי תחתונים (מכנסיים וחולצה) שמעליהם ג'ינס (או עדיף - חליפת סקי), פליז ומעיל כבד, כפפות עבות וכובע שמכסה את רוב הפרצוף - ואתה עמיד גם במינוס 20 מעלות. חוץ מהאף והעיניים, כמובן

 

אגב בלי קשר, בתמונה עם השלט שימו לב כמה נורבגיה מדינה ענקית - המרחק מצפון המדינה (ואפילו לא הכי בצפון) לעיר הבירה (שלא נמצאת הכי בדרום) הוא כמו המרחק מעיר הבירה לרומא...