אז איך התחלתם את אוסף הדגמים שלכם?

[In Flames]

מזמן רציתי לדעת איך אנשין התחילו את האוספים שלהם וסופסוף אזרתי כוח לפתוח את השירשור

 

אצלי הכל התחיל בגיל 5 (לפני כמעט 21 שנים), ההורים שלי קנו לי דגם 1:64 של Majorette (קדילאק אלנט). מאז הדגמים נקנו ונקנו (כולם בקנ"מ 1:64, של מג'ורט, מצ'בוקס ועוד) - בערך 250 דגמים ששמרתי מגיל 5, רובם במצב מאוד שמור.

בהמשך הכרתי את חברות Burago ו-Maisto, עם דגמי 1:43 ו1:24 - כ50 דגמים.

אני זוכר שהיה איזה שבוע בו הייתה הנחה ודגמים של 1:18 של מאיסטו עלו כ50 שקלים וכך נוספו עוד 4 דגמים בקנ"מ הגדול.

מאז אני קורה רק דגמים מיוחדים שאני ממש רוצה בקנ"מ 1:43.

 

לצערי רוב האוסף שלי הוא מכוניות צעצוע קטנות ורק חלק קטן דגמים מדויקם ויקרים אבל לא אני מתלונן!

[elians]

כילד היו לי מאות דגמי majorette מעט MATCHBOX, שהגעתי לגיל 17 , אמי החליטה שאני גדול מדי בשביל צעצועים ומסרה אותם לגנון של אחותה.

 

לאחר כעשור הבנתי שאני לא כזה גדול בשביל הנוסטלגיה והתחלתי לרכוש בטירוף את כל אלו שהיו לי בילדות.

 

משם זה התפתח לדגמי אוטובוסים (1:43) , דגמים של גמדא וסברא , ושאר מיוחדים.

[Guy30]

בגילאים מאוד צעירים היה לי אוסף מכוניות 1:64 עם שמות של חברות ישראליות למי שזוכר, נורא אהבתי את המכוניות האלה.

בגיל 8-9 אמא שלי קנתה לי וויפר 1:18 צעצוע שנהנתי מאוד להתעלל בה, מלא וואן וואן על השטיח עמוס הכבישים.

אחריה הגיעה פרארי 456 כחולה שמאוד אהבתי בתור ילד את הפירוט של המנוע שלה, וכמו כן הדשבורד בצבע קרם מאוד קרץ לי.

עם הזמן גדלתי קצת והתחלתי לאסוף כמה דגמים, כמה שנים אחרי התחביב נזנח ונשארתי עם דגם אחד.

לפני שנה וחצי חזרה לי השגעת...

[[פנדוב]

כשהייתי קטן קטן אהבתי לקרוא עיתונים וספרים והייתה לי דעה על כל דבר. בשעורי הבעה נהגתי להביע דעות בשלל נושאים: האם לסגת מלבנון? האם השטחים משוחררים או שמא כבושים במלח, האם להתנות זכות בחירה? ועוד ועוד.

קבלתי ציונים סבבה אך הוריי לא היו מורגלים בביטוי חופשי ונבהלו.

תקציב הספרים עצר בחריקה ובמקומו בא תקציב של מטשבוקס, מאז'ורט ועוד ועוד. החיים הפכו יפים ופשוטים יותר.

כל היום שיחקתי ודיברתי על מכוניות.

 

לימים גדלתי והבנתי שיש עוד נושאים חוץ מפוליטיקה ומכוניות אבל לא ידעתי מה. בהמשך הכרתי בת זוג מופלאה אך כשניסיתי לדבר איתה על פוליטיקה ואקטואליה היא העדיפה לרכוש לי דגם של פורשה. רציתי למחות- להגיד לה שרכב גרמני זה עניין פוליטי אך חששתי וכדי להכעיס רכשתי דגם אלפא. היא לא הבינה , אז רכשתי עוד לנצ'יה, ופיאט ופרארי ועוד כמה והרצועה הותרה.

בסוף נהיו המון דגמים והוחלט החלטה פוליטית למכור.

 

נרשמתי לקארספורום כדי למכור דגמים וכדי לדבר על פוליטיקה ועוד נושאים. עם המכירה לא כ"כ הולך וגם לא עם הפוליטיקה. אז חזרתי לרכוש דגמים.

עכשיו אני מגלה שזה טוב גם לדבר על דגמים ולא רק להציג אותם או לשחק איתם. יום יבוא ויהיה כאן פורום ענק של דגמים.

[שביט]

כמו לכולם, גם לי היה אוסף מכונית מג'ורט, שבתור ילד דאגתי לחבל בכל אחת מהן באופן אישי.

אלה ה"שוות" עם הדלתות, מכסה המנוע או תא המטען הנפתחים, מצאו עצמן תוך זמן קצר ללא הדלת הנפתחת

בשלב מסויים פתחתי "סדנת שטח". הייתי מפרק את ה"שאסי" עם הגלגלים של ג'יפ או טויוטה היילקס 4*4, מדביק אותו לבודי של גולף או אוטוביאנקי, וכך נוצרה לה מוטציית שטח פרי הסדנה המאולתרת שלי.

בגיל 10-11 קיבלתי מסבי פורשה 911 שחורה, ופרארי GTO כחולה של בוראגו, שתיהם בקנ"מ 1:18, אך לצערי (ולצערן) גם סופן היה רע ומר.

 

בגיל 22 קניתי את הדגם הראשון שלי בגלגול הנוכחי- מרצדס SL שחורה של בוראגו, שהיוותה את הסיפתח לאוסף שכיום מונה בסביבות 50 פריטים. מתחייב שאף אחד מהם לא יישבר ויושחת.

[JMG]

אחלה שרשור, ופוטנציאל להרבה נוסטלגיה

 

אצלי החיידק למכוניות התחיל בערך מרגע הלידה,

ההורים קנו לי כמה דגמים של מכוניות רוסיות (אמבולנס טרנזיט צהוב, UAZ ג'יפ צבאי ועוד כמה אחרות שאני לא זוכר),

הדגמים היו ברמת פירוט מאוד גבוהה יחסית עם דלתות נפתחות ועוד כל מיני פיצ'רים.

 

אח"כ קיבלתי קופסא של כ15-20 מכוניות צעצוע (אני מניח גם 1:64), וגם מוסך חניה כזה עם כל מיני חלקים נעים ואח"כ הוסיפו לי חניה של 8 קומות עם מעלית לרכבים (אוי כמה שנים שיחקתי בדבר הזה!!)

 

בשלב יותר מתקדם בערך בגיל 11-12 קיבלתי את הדגם הראשון של בוראגו בקנ"מ 1:18,

זה היה ווייפר GTS מהדור הראשון, בצבע כחול עם פסים לבנים, וזה היה דגם להרכבה עצמית,

אני לא אשכח את הגאווה העצמית שהייתה לי כשסיימתי לבנות אותו לבד!

לימים זה הפך לרכב האהוב עלי מכולם (אפילו היום!),

אחריה הגיעה F50 מורכבת (בזמנו עלתה כ60 שקל, כשהדגמים להרכבה עלו 90 שקל).

 

ומאז אמא התחילה לטוס לחול, וכל פעם הייתה מביאה לי דגם ייחודי,

שנים שכבר לא הוספתי דגם לאוסף, והיום הוא עומד על כ-50 רכבים.

 

לאחרונה החיידק צצ לו שוב, ובשבוע שעבר כמעט רכשתי לי איזה אמריקאית שרירית, בינתיים התאפקתי

[In Flames]

יש פה עוד הרבה אספנים שלא סיפרו... =]

[edan82]

אצלי כמו אצל כולם התחיל מאוסף מכוניות מג'ורט קטנות שקיבלתי בתדירות גבוהה כילד קטן.

 

לפני כ-6 שנים אישתי קנתה לי דגם של פורשה בקנה מידה 1:18, משם התחילו להתאסף עוד דגמים שכמעט לכולם יש איזושהי משמעות או סיפור מיוחד- ה-458 שהיא מתנה ללידת בני הבכור, ב.מ.וו 328 כי היינו כמעט סגורים על כך שזה יהיה הרכב הבא שלנו, הזונדה מהביקור במפעל של פגאני (עם חתימה של הבעלים) ועוד...

[לירוי1]

אני רכשתי את הדגם הראשון שלי אחרי ששיפצתי פיאט 500 אמיתית ואז ראיתי דגם של פיאט 500.מאז הכל היסטוריה

כרגע כל האוסף ארוז בקרטונים.הויטרינה מורכבת ועומדת ריקה עד שהילדים הקטנים שלי יגדלו ויבינו שזה לא משחק

[In Flames]

אני רכשתי את הדגם הראשון שלי אחרי ששיפצתי פיאט 500 אמיתית ואז ראיתי דגם של פיאט 500.מאז הכל היסטוריה

כרגע כל האוסף ארוז בקרטונים.הויטרינה מורכבת ועומדת ריקה עד שהילדים הקטנים שלי יגדלו ויבינו שזה לא משחק

 

זה הפחד העיקרי! לא רוצה ילדים!!!

[ברמונדו]

במהלך השנים הצטברו אצלי די הרבה דגמים - תחילה מג'ורט ומאטצ'בוקס 1:64 ~ 1:100, טנקים ורכבים רוסיים ב 1:43. בעיקר שיחקתי בהם ורובם לא ממש שמורים. לא הייתי מגדיר ש"אספתי" אותם.

 

עם השנים הצטרפו כמה דמי בוראגו 1:18 - פרארי 250 בהרכבה, דודג' וייפר, בוגאטי 110 ואיזה פורש 911 קבריולט. כל אלו גם כן הצטרפו "על הדרך" ואין להם משמעות מיוחדת כל כך.

 

למזלי רוב הדגמים כן נשארו ברשותי, ולאחר שגיליתי אותם מחדש (אוחסנו במשך כ 10 שנים), גל הנוסטלגיה שטף אותי וכיום הם מפארים את המדף התחתון בויטרינה שלי.

 

הגלגול הרציני התחיל לפני שנתיים, כאשר חיפשתי לי את הדגם של הרכב שלי ב 1:18 - פיז'ו 206 עם 2 דלתות, ומהפורום הזה התגלגלתי לפורום אספני דגמים מצוין - mincars.com, שנהיה לי לאתר הבית למשך תקופה. בהתחלה לא הצלחתי למצוא את הדגם שחיפשתי, אבל כבר די נשאבתי לתחום, אז "פיציתי" את עצמי עם כמה דגמים שהיו מיוחדים בעיני, וכעת מפארים את מדף ה OFF TOPIC בויטרינה שלי. כמובן שננעלתי גם על 1:18 בלבד.

 

עם הזמן, למזלי, הבנתי שאני חייב להתמקד ולכן אני משתדל מאוד להשאר בתוך תחום האיסוף שהגדרתי לעצמי - הוט האצ' עם פזילה קלה ל SHOOTING BREAKS, לשם גיוון. לפעמים אני נותן פרשנויות משל עצמי ומותח קצת את גבולות המרכב. כמובן שהשלמתי את כל סדרת ה 206 האץ'בקים שעניינו אותי.

 

כיום יש לי באזור ה 40 דגמים, רובם האץ' בקים ויש גם כמה OFF TOPIC, שאולי ימכרו לטובת מיקוד האוסף בהמשך הדרך.

חלקם הגדול הם דגמי רזין, כיוון שבתחום האיסוף שבחרתי, לא תמיד יש כמה יצרנים לבחור מהם. המחירים הגואים מכבידים קצת על הכיס, ולכן לאחרונה קצב הרכישות פחת (אך לא הפסיק לחלוטין )

[tzvipper]

בילדות הורים היו קונים לי דגמים 1:43 תוצרת ברה"מ. מרבית הדגמים לא שרדו כי שימשו למשחק ומתוך סקרנות אהבתי לפרק ולהרכיב אותם. יש ציי'קה שעברה תאונת שילדה והודבקה משני חלקים (פעם דרכתי עליה בטעות), חסרים לה חלקי כרום וסרן קדמי לא מקורי, אבל אני שומר עליה כי קיבלתי במתנה מדוד.

 

במשך השנים קניתי מספר דגמי בוראגו 1:43 שהיו באיכות ירודה וגם הם שימשו למשחק.

 

האוסף האמיתי והצנוע התחיל כאשר רציתי לשמור לעצמי מזכרת מרכבים שהיו לי. יש לי מספר דגמים 1:43 של רכבים שהיו לי או במשפחה כמו זפורוז'ץ.

היום הזמנתי עוד שני דגמים 1:43 של מרצדס מדגם W211 וW210 בתור מזכרת לרכבים שהיו לי. היה קשה למצוא את הדגמים האלו, אבל באיביי אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות. את הW210 אני מקווה לנצח על סכום ששמתי אליו. בינתיים רק אני שמתי את הכסף ונשארו רק 8 שעות.

 

יש לי מספר דגמים 1:18 שנקנו מאספן שמכר את האוסף שלו ממש בזול. יש גם מרצדס S600 W140 , מאין חלום ילדות בקנ"מ 1:18. תמיד רציתי אוטו כזה. במציאות אפשר למצוא אחת מספיק שמורה וכימעט בלתי אפשרי למצאו S600 וגם אם כן, זה מנוע מאוד בעייתי ויקר לאחזקה. אבל דגם זה אמין, זול לאחזקה ואפילו לא צריך לשלם אגרה שנתית וביטוח.