עונת החתונות החלה,כמה טיפ לתת למלצר והאם לתת את הטיפ בתחילת הערב או בסופו?

[elibaba]

אני מכיר היטב את הקטע הזה של הטיפים ולדעתי יש פה אלמנט שופוני בלתי מבוטל (של נותני הטיפ) והוא מתקיים בעיקר בסוגי אוכלוסייה מסויימים החובבים שופוני.

 

אני אתן משהו סמלי להרגשה הטובה אם קיבלתי שירות טוב במיוחד, אבל אני חייב לומר שאף פעם לא הבנתי מה זה "שהמלצר יפנק אותי", הרי ממילא מביאים לי אותו דבר כמו לכולם, זה לא שהוא יוציא לי סטייק טי-בון ולאחרים רבע עוף...

[Oshri]

אלי, על אלה נראה לי שחלק מהמלצרים יוותר, כי הם יוציאו להם את המיץ בגלל העשרים שקל שהם נתנו להם.

ושוב, אני לא בעד תרבות ה"מגיע לי", אלא בדיוק להיפך. ואם מישהו יבוא בהפגנתיות לבקש טיפ, הוא לרוב לא יקבל

ממני כלום, או שיקבל סכום פעוט לעומת מה שהייתי נותן ללא ההפגנתיות.

אפשר לתת טיפ בצנעה, כמו שבדרך כלל אני יעשה, ואתן לו את זה בשקט בלי שכל השולחן יידע כמה ולמה נתתי

לו טיפ. אני אקבל את אותו אוכל כמו כולם, וגם את אותה שתיה, אבל אתה כמעט תמיד רואה שמלצרים מעריכים את זה.

כמו שציין דורקי, יש שתי גישות, הראשונה אומרת שגם לי היה קשה, אז תסתדר, והשניה אומרת שאני יודע כמה זה

קשה, ומה זה הכמה שקלים האלה עבורי(כל אחד כמובן לפי יכולתו), אז למה לו לתת דחיפה כמו שציין דורקי.

וסתם סיפור נחמד לסיום: הייתי פעם בבר מצווה יחד עם אשתי והבת הגדולה. הקטנה עדיין לא נולדה

בתחילת האירוע בא מלצר, ילד נחמד, שלא יודע למה, אבל נכנס לי ללב. הוצאתי מהכיס 50 שקל, שהיה אז טיפ

מכובד, ונתתי לו בשקט. באותו אירוע לא היה סידור ישיבה, ויצא לי לשבת עם אנשים שאיני מכיר, ובואו נגיד שהם

לא מהסוג המתורבת ביותר. הבחור החביב, שלא ידע איך להודות על הטיפ, לא הפסיק להביא לנו עוד בשרים,

עוד ירקות, כל שניה שאל את הבת שלי אם היא רוצה משהו נוסף, עד שבשלב מסויים אמרתי שמע בחור, הכל בסדר,

אתה יכול לנוח, ואנחנו לא צריכים יותר כלום. הוא היה בהלם. לעומתנו, שאר הסובבים אפילו לא חשבו לתת לו שקל,

ולא הפסיקו להתלונן, למה אין זה, ולמה לא שמו את ההוא, ולמה ולמה, והאמינו לי, שלא היה חסר כלום.

מה גם שאת כל האקסטרות שהוא הביא שמנו במרכב השולחן, כדי שכולם יהנו מזה. מה יש לי לעשות עם עוד

5 סטייקים ופרגיות?

[Derish]

שתי גישות שונות לגמרי שנולדו ממציאות דומה:

האחד אומר, הייתי שם התמודדתי עם הקשיים וניצחתי ולכן כל אחד יכול.

השני טוען היית שם, ראית כמה זה קשה אז תעזור.

 

שתי הגישות הללו הכל כך שונות הן לגיטימיות לגמרי, משתיהן אני מעדיף את האופציה הראשונה שאומרת תתמודד ותעזור לעצמך עם טוויסט קל - אני אוהב לדחוף קדימה את אלה שעוזרים לעצמם.

 

נ.ב. - מבלי לפתוח תיבת פנדורה חדשה, ראיתם כמה לקויי למידה יש בזמן האחרון?

 

אבחנה יפה, די מסכם את הדיון עד כאן.

מסכים לגבי ה"דחיפה", רק שלדעתי יש דרכים רבות לעשות זאת ולא רק בכסף מזומן.

 

אם מי מהנערים האלה ירצה למשל לכתוב קורות חיים ע"מ למצוא עבודה נקיה ובטיחותית יותר, אשמח לסייע לו. אם יש לי חבר שמחזיק קייטרינג קטן ומחפש מלצרים איכותיים, אשמח לקשר בינו לבין הנער שעשה עבודה טובה בחתונה. ככה אני דוחף אנשים, לא באמצעות שטרות או מטבעות. זה לא שיש לי משהו נגד טיפים באופן כללי, כתב האישום פה הוא כאמור נגד הפיכתם לנורמה חברתית והתנהגות המלצרים שנובעת מכך.

 

לגבי לקויי למידה - בדיוק דיברתי על הנושא הזה לאחרונה עם ידידה שלי, אם לילד בן 8 עם הק"ר חמורה כביכול. נכון שיש ילדים שאצלם זו בעיה של ממש, אבל איכשהו נראה שהיום על כל קושי או חוסר עניין בלימודים מרימים את דגל הליקויים ורצים לאבחון, כולל מקרים שבתקופתי פשוט התמודדו איתם ע"י תוספת השקעה וריכוז או לימוד יצירתי. אישית אני מאד מתנגד (מנסיון) לטענה שאפשר להצליח בכל מסגרת אקדמית אם רק משקיעים מספיק, אבל מאידך גם ה"כרטיס יציאה מהכלא" הזה לא נראה לי כמו פתרון נכון. כנראה שהמודל הסקנדינבי המקדיש יותר תשומת לב אישית לכל ילד ומוצא את הקצב האופטימלי שלו הוא פתרון אפקטיבי יותר בטווח הארוך, מקווה שנזכה לראות אותו מיושם גם בישראל ביום מן הימים.

[ניקו פ.]

אני מקבל ליקויים שהם מבעיה רפואית, פיזיולוגית. אני מבין את זה. אבל יש לדים שהם סתם היפר אקטיביים, או להפך קצת עצלנים, ואז ההורים מוציאים להם הקלות. אני לא מסכים עם כך. לדעתי, הילד צריך להתאמץ יותר, או להחליף מורה, אבל להקל עליו זה בדיוק הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. בסוף יש להם מיליון ואחד הקלות, עד שהם מגיעים לחיים האמיתיים, איפה שאין הקלות. זו דעתי.

[dorki]

אם מי מהנערים האלה ירצה למשל לכתוב קורות חיים ע"מ למצוא עבודה נקיה ובטיחותית יותר, אשמח לסייע לו. אם יש לי חבר שמחזיק קייטרינג קטן ומחפש מלצרים איכותיים, אשמח לקשר בינו לבין הנער שעשה עבודה טובה בחתונה. ככה אני דוחף אנשים, לא באמצעות שטרות או מטבעות. זה לא שיש לי משהו נגד טיפים באופן כללי, כתב האישום פה הוא כאמור נגד הפיכתם לנורמה חברתית והתנהגות המלצרים שנובעת מכך.

 

 

מסכים לגמרי ובוודאי שהדחיפה לא חייבת להיות כספית - אפילו רצוי שלא תהיה כזו.

[shayy]

אמנם כתבתי את זה:

 

התופעה קיימת וחבל.

 

מארח שמשקיע ממיטב כספו על מנת לפנק את אורחיו אינו מצפה שחלק מהאורחים יקבלו שירות טוב יותר בזכות התקשרות מקומית עם המלצר. הוא מצפה שכולם יקבלו שירות טוב ושבוודאי לא תהיה אווירת באזר באירוע. מקום שמכבד עצמו צריך לאסור על המלצרים לקבל טיפים ומנגד לשלם להם כראוי.

 

אבל חזרתי כעת מאירוע, ולאור הדיון, די בתחילת האירוע נתתי למלצרית טיפ נחמד. צורת ההתרגשות שלה נגעה בי.

תודה לפורום.

[Derish]

בתחילת האירוע נתתי למלצרית טיפ נחמד. צורת ההתרגשות שלה נגעה בי.

 

 

[ronlol]

תמיד נותן 20 שקל, בשביל ההרגשה הטובה. מה שכן, תמיד בסוף. באירוע האחרון הם נתנו לו אחרי המנות הראשונות את הטיפ. בואו נגיד שהיה לנו מספיק זמן לעכל את המנה הראשונה לפני שהתחלנו עם העיקרית.

[maxcher]

אני מקבל ליקויים שהם מבעיה רפואית, פיזיולוגית. אני מבין את זה. אבל יש לדים שהם סתם היפר אקטיביים, או להפך קצת עצלנים, ואז ההורים מוציאים להם הקלות. אני לא מסכים עם כך. לדעתי, הילד צריך להתאמץ יותר, או להחליף מורה, אבל להקל עליו זה בדיוק הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. בסוף יש להם מיליון ואחד הקלות, עד שהם מגיעים לחיים האמיתיים, איפה שאין הקלות. זו דעתי.

אתה לא יכול לדעת מה יש לילד , אתה לא רופא , אם רופא קובע שיש לילד ADHD כנראה זה לא סתם.

אני לא יודע איך זה בבית ספר היום , אבל באקדמיה אתה תצטרך לעבור דרך לא ממש קצרה כדי לקבל הקלות כגון דף נוסחאות מורחב ועוד.

אני אישית לא רואה בעיה גם אם נניח הילד "סתם היפר אקטיבי" (היפר אקטיבים לא יכולים להחשב כלקויי למידה? אולי הילד לא יכול לשבת על התחת בלי רטלין?) לתת תוספת זמן (כמובן אחרי המלצת רופא).

 

 

הנה הפירוט של התהליך באקדמיה , כדי שלפחות בנושא הזה תפסיקו להגיד "כל אחד מקבל היום הקלות"

https://www.nite.org.il/files/accommodations/add_diagnose_instruct.pdf

[Derish]

זוכרים את הדיון הזה? אז מסתבר שבמצרים המצב עוד יותר קשה.

 

http://www.youtube.com/watch?v=MCKt2zMD0MI דרך יוטיוב

[SpeeDevil]

חחחח לא הפסקתי לצחוק

[ניקו פ.]

אתה לא יכול לדעת מה יש לילד , אתה לא רופא , אם רופא קובע שיש לילד ADHD כנראה זה לא סתם.

אני לא יודע איך זה בבית ספר היום , אבל באקדמיה אתה תצטרך לעבור דרך לא ממש קצרה כדי לקבל הקלות כגון דף נוסחאות מורחב ועוד.

אני אישית לא רואה בעיה גם אם נניח הילד "סתם היפר אקטיבי" (היפר אקטיבים לא יכולים להחשב כלקויי למידה? אולי הילד לא יכול לשבת על התחת בלי רטלין?) לתת תוספת זמן (כמובן אחרי המלצת רופא).

 

 

הנה הפירוט של התהליך באקדמיה , כדי שלפחות בנושא הזה תפסיקו להגיד "כל אחד מקבל היום הקלות"

https://www.nite.org.il/files/accommodations/add_diagnose_instruct.pdf

 

עכשיו שמתי לב אז אגיב.

אמרתי, שאני מקבל ילדים עם בעיה פיזיולוגית. כלומר, כזו שנקבעה ע"י רופא מהתחום, ולא ע"י מורה כפי שקורה היום. אם רופא אומר שיש לך לקות שמפריעה לך ללמוד, בכיף. אם לא, אין מקום להקלות, צר לי.