מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[wil]

1. לגבי הגדרת זיהום - בהחלט, כך גם אני מבין את המונח זיהום.

 

CO2 הוא לדעתי בעיה אמיתית אבל הוא לא זיהום ובהתחשב באופן הפקת החשמל בארץ (99.9% דלק מאובנים...) אין דרך לעשות משהו מהותי לטובת צמצום CO2.

 

2. "נסבל"? כמות הזיהום שיוצאת מרכב בנזין מודרני היא די אפסית.

ברכבי דיזל המצב שונה, הם מייצרים חלקיקים ותחמוצות חנקן בכמויות לא זניחות.

 

3. לגבי בקרת יציבות, ABS - ביטוח חובה נמכר גם לרכבים ממודל 2009 ומטה שלא כולם מצויידים במערכות האלו.

בהחלט הגיוני לאפשר לחברות הביטוח לתמחר את הביטוח כך שיהיה פער לטובת רכבים שיש להם.

 

4. אכן המספר האפסי של כלים חשמליים (ומונעי גפ"מ) לא יכול להוות בסיס לשום סטטיסטיקה מועילה.

מהחלוקה בנזין/סולר דווקא ייתכן שאפשר להוציא מידע מועיל. אם הייתי צריך להמר אז רכב סולר מדגם זהה צריך להיות יותר יקר לביטוח פשוט בגלל שבממוצע הוא נוסע יותר ק"מ.

 

5. לגבי נפח המנוע - למיטב ידיעתי זה קיים כבר הרבה שנים והרציונל היה פעם מנוע גדול = אוטו גדול וכבד = יותר בטוח.

זה כמובן לא תמיד נכון (אף אחד משני השוויונות), כי קליאו ספורט נניח היא יותר קטנה מפאסאט אבל הנפח יותר גדול, למשל.

[yehuda-k]

אני זוכר שקראתי מאמר בעיתון (אולי דה-מרקר?) ששיטת חישוב עתודות הנפט מתבססת על מחקר של גאולוג שמשרת אינטרסים של חברות נפט ולכן מתייחסים אליו - לאו דווקא כי הוא נכון. המחקר שלו פורסם בשנות ה-70, ובינתיים שיטות הפקת נפט ושימושו מתקדמות ומתייעלות עם השנים.

עתודות דלק מאובנים (נפט, גז) קפצו מדרגה בשנים האחרונות.

 

"טכנולוגיה המאפשרת הפקת נפט מחולות זפת אפשרה לקנדה להגדיל את עתודות הנפט שלה מ-4.9 ל-179 מיליארד חביות. עלות ההפקה נאמדת ב-30-40 דולר לחבית. טכנולוגיה להפקת גז טבעי מפצלי גז תאפשר לקנדה להגדיל את עתודות הגז שלה מ-58 ל-700-1,300 טריליון רגל (TCF). בסוף אוקטובר העניקה קנדה רישיון יצוא ראשון לגז טבעי ומאז העניקה שניים נוספים. מתקן גדול ראשון להנזלת גז (LNG) נבנה בקיטימט שבבריטיש קולומביה ומתקנים נוספים אמורים לקום בעקבותיו. בישראל מוטרדים מכך שיצוא הגז לא יותיר די גז לצורכי המדינה אך בקנדה המצב שונה. "אין לנו צורך לשמור עתודות אסטרטגיות", אומר אוליבר, "הגז יכול להספיק לצורכי המשק שלנו ל-100-200 שנה. אנחנו מעצמת-על עולה באנרגיה. היום קנדה היא המפיקה השנייה בגודלה בעולם של אורניום, מספר שלוש בגז טבעי ובחשמל הידרו-אלקטרי. מבחינת עתודות הנפט אנחנו במקום השלישי בעולם אחרי סעודיה וונצואלה, אבל נוכל כנראה להגדיל את העתודות לכ-300 מיליארד חביות ולהיות מספר אחת. "

 

בתוך כמה שנים יהיה בעולם גז מונזל בשפע, ומחירי הגז והנפט ירדו חזק. גם בארץ המחירים יהיו זולים (שפע של גז) וצריכת הנפט (ובנזין וסולר) תקטן מאוד בכל המתקנים הניחים, ברוב המשאיות והאוטובוסים, וגם בחלק מהמכוניות הפרטיות.

 

ולגבי סוג ההנעה - יכול להיות שנהגים שנוהגים ברכב חשמלי הם יותר או פחות זהירים מנהגים שנוהגים ברכב בנזין.

אבל איך הם יודעים? הרי אין מספיק נסיון. לי זה נראה עוד מקרה שבו הממשלה עובדת לטובת שי אגסי ולא לטובתינו.

לי נראה כי חברות המיצרות מערכות "אפטר מרקט" כאלה "מסייעות" להעברת החוק. שינוי מחיר הביטוח בהתאם לאמצעי ההנעה נשמע מוזר מאוד, המספר הזעום של כלי רכב חשמליים בארץ אינו יכול להוות בסיס לסטטיסטיקה.

נכון מאוד.

מהחלוקה בנזין/סולר דווקא ייתכן שאפשר להוציא מידע מועיל. אם הייתי צריך להמר אז רכב סולר מדגם זהה צריך להיות יותר יקר לביטוח פשוט בגלל שבממוצע הוא נוסע יותר ק"מ.

אם הק"מ הוא הפרמטר, ניתן להסתמך עליו ישירות. הרי כבר מס' שנים רושמים בטסט את הק"מ.

לא נראה צורך להכניס פרמטר של סוג ההנעה ( אלא אם זה עוזר לשי אגסי)

 

יהודה

[sperial]

.

4. אכן המספר האפסי של כלים חשמליים (ומונעי גפ"מ) לא יכול להוות בסיס לשום סטטיסטיקה מועילה.

מהחלוקה בנזין/סולר דווקא ייתכן שאפשר להוציא מידע מועיל. אם הייתי צריך להמר אז רכב סולר מדגם זהה צריך להיות יותר יקר לביטוח פשוט בגלל שבממוצע הוא נוסע יותר ק"מ.

 

\

 

אם הק"מ הוא הפרמטר, ניתן להסתמך עליו ישירות. הרי כבר מס' שנים רושמים בטסט את הק"מ.

לא נראה צורך להכניס פרמטר של סוג ההנעה ( אלא אם זה עוזר לשי אגסי)

 

יהודה

 

עקרונית אתם צודקים, אבל:

1. הביטוח מבוסס על סטטיסטיקה, ויתכן שב-multivariate analysis הנסועה נפלה לפני סוג ההנעה - ואז סוג ההנעה נשאר במודל.

2. מבחינת הביטוח קל מאוד לדעת מה סוג ההנעה - הרי המכונית מגיעה עם מנוע מסוג מסויים וב-99.9% מהמקרים תסיים את חייה עם אותו סוג מנוע. לעומת זאת מדידת הנסועה מחייבת לוגיסטיקה, קישור לנתוני משרד הרישוי, ואינה אמינה. ראינו מספיק תלונות על רישומים הזויים של הנסועה במבחן השנתי.

[yehuda-k]

לעומת זאת מדידת הנסועה מחייבת לוגיסטיקה, קישור לנתוני משרד הרישוי, ואינה אמינה. ראינו מספיק תלונות על רישומים הזויים של הנסועה במבחן השנתי.

כמו בפרמטרים אחרים, חברת הביטוח צריכה לבדוק את אמיתות הק"מ רק כאשר יש תביעה הקשורה לרכב, כלומר כמות קטנה יחסית, ואין בעיה.

לגבי רישום הזוי- אז יש כמה טעויות שדורשות טיפול פרטני. זה לא פוסל את האפשרות.

 

אין בעיה אם יוסיפו \ לא יוסיפו את הק"מ כפרמטר לעלות הביטוח. מה שחשוב להדגיש כי לא ברור איזה תועלת יש בסוג ההנעה (פרט לתועלת הגדולה למכוניות החשמליות של אגסי).

 

יהודה

[sperial]

יהודה - דיברנו על קביעת הפרמיות, לא על קביעת הנזק. כוונתי היא שכדי להתחשב בנסועה של דגם או סוג מנוע מסויים חברות הביטוח צריכות גישה למחשבי משרד התחבורה כדי לקבל את נתוני הנסועה, וזו גם בעיה של צנעת הפרט וגם בעיה טכנולוגית.

[נהג רגוע]

מה הבעיה עם נתוני הנסועה?

בכל טסט שנתי הנתון נרשם במחשב.

כיום מי שנוסע מעט מסבסד את מי שנוסע הרבה. (מבחינת תשלום לביטוח).

 

לגבי הביטוח המוזל, השיקול הוא כנראה הוצאות תיקון ממוצעות נמוכות יותר במקרה של תאונה.

ברכב בנזין בכל מכה הכי קטנה מדובר על החלפת רדיאטור, לפעמים גם סדק בבלוק מנוע או בעוקת שמן, וכמובן עוד כמה מכלולים הצמודים לחזית המנוע ופגיעים יחסית.

אני לא יודע בדיוק איך מסודר תא המנוע בפלואנס החשמלית אבל יתכן שיש שם פחות מכלולים רגישים.

[yehuda-k]

יהודה - דיברנו על קביעת הפרמיות, לא על קביעת הנזק. כוונתי היא שכדי להתחשב בנסועה של דגם או סוג מנוע מסויים חברות הביטוח צריכות גישה למחשבי משרד התחבורה כדי לקבל את נתוני הנסועה, וזו גם בעיה של צנעת הפרט וגם בעיה טכנולוגית.

בעת קביעת הפרמיה לתשלום, הנהג רק יצהיר על הק"מ. רק אם הרכב מעורב בתביעה, הנהג יצטרך לשלוח צילומי רשיון לחברת הביטוח.

לגבי הביטוח המוזל, השיקול הוא כנראה הוצאות תיקון ממוצעות נמוכות יותר במקרה של תאונה.

ברכב בנזין בכל מכה הכי קטנה מדובר על החלפת רדיאטור, לפעמים גם סדק בבלוק מנוע או בעוקת שמן, וכמובן עוד כמה מכלולים הצמודים לחזית המנוע ופגיעים יחסית.

אני לא יודע בדיוק איך מסודר תא המנוע בפלואנס החשמלית אבל יתכן שיש שם פחות מכלולים רגישים.

מדובר על ביטוח חובה ולא מקיף, כך שהפגיעה ברכב לא משנה.

 

יהודה

[LotusElise]

1.

2. "נסבל"? כמות הזיהום שיוצאת מרכב בנזין מודרני היא די אפסית.

ברכבי דיזל המצב שונה, הם מייצרים חלקיקים ותחמוצות חנקן בכמויות לא זניחות.

.

אני רואה הרבה שחושבים שמכוניות לא מזהמות

ככה נראת לוס אנג'לס, כול הלבן הזה בשמיים הוא עשן מכוניות.

הזיהום האפסי הזה הורג אלפים בשנה בלוס אנג'לס.

ואין שם מכוניות עם מנועי דיזל.

מכוניות חשמליות יוציאו את הזיהם ממרכזי הערים ויצילו אלפים בשנה.

אבל אז יהיה צריך להוסיף תחנות כוח להספקת חשמל, דבר שאין בארץ ולא יהיה בעשור הקרוב

 

[Haim_gds]

אייל, אתה מתאר תופעה יחודית שמופיעה במעט מאוד מקומות בעולם (לוס אנג'לס ומקסיקו סיטי למיטב ידיעתי) ונוצרת עקב תנאי מזג אוויר יוצאי דופן כך שאין טעם להתייחס אליה כמייצגת.

 

אם אנחנו מדברים על זיהום אז תרשה לי להוסיף משהו.

-במרכז ת"א ישנו אמנם זיהום נראה (שרובו מדיזלים וממסעדות) אך הוא נשטף עם הרוח כך שהנזק הנגרם ממנו פחות.

-בחיפה ישנו זיהום אוויר אדיר שאינו קשור למנועי בעירה פנימית.

-ההתרעות המפורסמות בארץ מפעם לפעם לאזהרה מזיהום אוויר מוגדל נגרמות עקב חלקיקי אבק ולא תוצאי פליטה.

-במדינתנו היקרה (תרתי משמע) ישנם מספר גופים הפועלים נגד זיהום האוויר:

*חלק מהם הם גופים פרטיים העוזרים לעצמם בכסות של אבירי הסביבה, אני ממש לא רואה צורך לפרט.

*חלק מהם הם גופים ממשלתיים המנצלים את ההיסטרייה כדי לגבות מיסים (סמויים) נוספים, עלות המיסוי הירוק גבוהה בהרבה ממה שהיא צריכה להיות במציאות.

*"פראיירים תמימים שימושיים" (שלעיתים מופעלים ע"י בעלי עניין). התמימים האלה דואגים כל כך לאיכות הסביבה ומעבירים חוקים/תקנות הזויים שממומנים ע"י האזרח ללא כל התחשבות ביחס העלות/תועלת. הפקת חשמל מתאי שמש היא דוגמה קלאסית, איסור מכירת נורות להט בהספק גבוה הוא דוגמה נוספת.

[wil]

מסע הצלב נגד נורות הלהט הוא לא באמת בגלל שמישהו דואג לאיכות הסביבה.

 

פשוט יש מחסור ביכולת ייצור חשמל, ובכל קיץ ובכל חורף עולה מחדש החשש שלא יצליחו לספק את מלוא הביקוש בשעות השיא (קיץ בימים החמים ביותר ב 11:00-16:00, חורף בימים הקרים ביותר ב 17:00-21:00).

הבעיה הזו נגרמת בגלל שלא בונים בארץ תחנות כח חדשות בהתאם לגידול בצריכה.

 

כדי לנסות להתמודד עם הבעיה הזו מפעילים כל מיני אמצעים, בין היתר מנסים לחסוך חשמל ע"י עידוד (או "עידוד") הציבור להשתמש בנורות/מזגנים/מקררים חסכוניים יותר.

 

לדעתי האישית הכי יעיל היה למקד את המאמץ (והתקציבים) במזגנים, כי הם מהווים חלק מהותי מצריכת האנרגיה בשעות השיא.

אבל כנראה במשרד התשתיות חושבים אחרת.

[sperial]

wil - מסע הצלב נגד נורות הלהט אינו המצאה ישראלית. הוא קיים בכל העולם המערבי, כולל במדינות משופעות בחשמל ממקורות ירוקים כגון קנדה.

[LotusElise]

אייל, אתה מתאר תופעה יחודית שמופיעה במעט מאוד מקומות בעולם (לוס אנג'לס ומקסיקו סיטי למיטב ידיעתי) ונוצרת עקב תנאי מזג אוויר יוצאי דופן כך שאין טעם להתייחס אליה כמייצגת.

.

מחר בבוקר לפני שאני נכנס לאיילון אני מצלם לך את הענן מעל איילון.

מכוניות חשמליות עירוניות קטנות כמו רנו זואי או GWIZ יורידו את ענן העשן הזה מעל הערים.

מכוניות חשמליות גדולות כמו שבטר פייס מנסות לשווק לא שימושיות כול עוד אי אפשר לעשות נסיעה מתל אביב לירושלים בלי הפסקת מצברים.

 

[sperial]

הזיהום המקומי מפליטות של רכב במרכזי הערים משמעותי, גם במקומות בהם אין ערפיח בולט. זה כולל גם את הערים הגדולות בישראל. מעבר לרכב חשמלי יצמצם את הזיהום בשתי דרכים - האחת היא יעילות אנרגטית משופרת (בכל זאת תחנת כוח גדולה ממירה לאנרגיה שימושית אחוז יותר גבוה מהאנרגיה האצורה בדלק מאובן, בהשואה למנוע קטן של רכב), והאחרת היא הרחקת מוקד הזיהום ממרכזי הערים לאזורים פחות מיושבים, כך שלמרות שסה"כ כמות הזיהום הנוצרת קטנה רק במעט השפעתו על התושבים מצטמצמת מאוד.

אייל - אני לא בטוח שאתה צודק, שכן יש אנשים הזקוקים לרכב עם 4-5 מקומות ישיבה, ואלה יהנו מהפלואנס ודומיה גם בנסיעה לטווחים קצרים. בדיוק כשם שאלטו או אייגו לא מתאימות לכל אחד מפאת קוטנן.

[LotusElise]

sperial רנו Twizy הוא באמת הגזמה אבל לא כול משפחה היא עם 6 ילדים.

הרי רוב הנסיעות ברכב הן של אדם אחד או שניים.

[sperial]

סבי שמרבית הנסיעות הן של אדם אחד או שניים, אבל אף בעל משפחה לא יחזיק שתי מכוניות - אחת לנסיעות לבד ואחרת למשפחה. בד"כ ירכוש רכב המתאים לשמפחה ויסע בו לבד. לכן, בסופו של דבר, רכבים זעירים עד קטנים יתאימו לבודדים וזוגות הזקוקים לרכב עירוני, ובעלי משפחות או הנוסעים מרחקים גדולים יחזיקו ברכב יותר גדול. מסיבה זו רכב מסוג הפלואנס ZE דווקא עשוי להיות שימושי מאוד.

הבעיה העיקרית שאני רואה היא החשש מטכנולוגיה חדשה, ובמקום השני תחשיבי עלויות.