מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[yehuda-k]

"רווחי כיל מממנים ההפסדים של החברה לישראל בבטר פלייס ובצים

 

 

... מיזם התשתית לרכב חשמלי בטר פלייס הגדיל את ההפסד ב-14% ל-16 מיליון דולר לעומת הפסד של 14 מיליון דולר בתקופה המקבילה"

 

 

האם עידן עופר, בעל החברה לישראל, מבין כבר שמיזם אגסי הוא בור ללא תחתית, או שיקח לו עוד זמן עד שיקבל את ההארה?

 

 

יהודה

[mont]

האם רק אני לא מבין למה כל פעם שיש הוזלה של סכום קטן יחסית של יבואן זה או אחר זה צריך להיות מפורסם בכל אתר ואתר ברשת? עם כותרת רעשנית כללית ?

[bagira]

מה רע בזה?

 

התחלנו להתלונן על ירידות מחיר?

 

מצבנו כנראה באמת לא רע!

[mont]

אין בזה רע בכלל ההפך, אבל מדובר פה לפעמים בירידות מחיר קטנות יחסית , שלפי הכותרות נראים כאילו עכשיו שברו את השוק

אגב במקרה של בטרפלייס אתר אחד כתב בסוגרים שהירידה קטנה.

 

אגב הבוקר ראיתי שני מכוניות רנו בטר פלייס בדרך ואכן לא נשמע רעש מנוע פשוט האוטו נוסע לידך ואתה לא שומע כמעט כלום חוץ מרעשי צמיג קלות על הכביש

[Yakim]

הוזלות, אפילו מינוריות, הן תמיד מבורכות. עכשיו רק תחשבו מה יקרה אם כחלון יהיה שר התחבורה.....

[yehuda-k]

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000753112

 

"השאלה הגדולה, שעליה איש בענף לא יכול לתת מענה, היא איך מתכוונת החברה לייצר מספיק הכנסות ורווחים משוק הרכב הישראלי, כדי לכסות הפסד מצטבר של כ-426 מיליון דולר עד כה, ולהפוך ל"פרת מזומנים" כפי שמקווים המשקיעים. מכיוון שבטר פלייס לא חושפת רשמית את מודל הרווחיות שלה ואת תחזיות הרווח שלה, אנחנו נשארים רק עם השערות שגם הן נראות מעט רעועות. ארביטראז' על מחירי החשמל? קשה להאמין שמודל כזה יוכל להחזיק זמן רב תחת עינם הפקוחה של חשבי החברות הגדולות ושל המתחרים. כבילה של לקוחות לחוזים ולרשת תחנות ההחלפה? זה היה יכול אולי לתפוס בעידן שלפני המחאה החברתית, אך עלול להיות בעייתי בעידן שבו הרגולטור נלחם במשנה מרץ בהגבלים עסקיים.

האמת? אנחנו לא יודעים. ייתכן שלבטר פלייס יש עוד כמה קלפים עסקיים בשרוול, שאותם היא עדיין לא חושפת. ייתכן שהמשקיעים יודעים משהו שאנחנו לא, וייתכן שהטקטיקה היא "נשנה את התוכנית העסקית בהתאם להתפתחויות, יהיה בסדר". עד שלא נקבל מידע רשמי, אפשר רק לשער.

מה שכן, לפחות באגף הרגולטורי נראה כי לבטר פלייס אין מה לדאוג. השינוי הקוסמטי כביכול במיסוי על כלי רכב אלטרנטיביים, שעליו הכריז באחרונה שר האוצר, נראה שולי, אבל לחברה כמו בטר פלייס, שמציגה תחזיות ארוכות טווח, השינוי הזה לבדו שווה תוספת של כמה אפסים במאזן של 2016 ואילך. גם הכנסת הרכב החשמלי לסל הדגמים שיוצעו לחברי כנסת בליסינג תאלץ את חברות הליסינג הסרבניות להגיע אל בטר פלייס ולסגור איתה דילים."

 

 

מתברר בטר פלייס חזקים באמת רק בקשר עם פוליטיקאים.

 

 

יהודה

[bagira]

הנה חיזוק נוסף למה שכבר ידענו.

 

 

מיזם הרכב החשמלי של חברת בטר פלייס זוכה לתמיכה מהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. פונה לשר האוצר בדרישה: בטל לגמרי את שווי השימוש לרוכשי מכונית חשמלית

[sperial]

לאחרונה פגשתי מישהו שרכש פלואנס ZE באופן פרטי. מתברר שיש כמה עשרות כאלה, שכבר קיבלו את מכוניותים.

[נהג מתחיל]

נתת לו טרמפ לפחות?

[yehuda-k]

ושוב מ"גלובס"

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000758090

" ניצוץ ההתנעה של בטר פלייס. בישראל המס הנדיב ביותר בעולם לרכב חשמלי

ארדן נלחם למען הרכב החשמלי

 

השבוע נשלף אחד הקלפים ממחבואו אך הקוסם השולף לא היה (הפעם) שי אגסי, אלא דווקא השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, שפרסם אתמול קריאה לשר התחבורה להעניק חבילת הטבות נוספת במס לכלי רכב ירוקים.

 

רשמית, פנייתו של ארדן לשטייניץ עסקה בכל סוגי כלי הרכב בעלי ההנעה האלטרנטיבית, כולל כלי רכב היברידיים והיברידיים נטענים. נכללה בה גם בקשה לדחות בשנה נוספת (מ-2014 ל-2015) את המועד המתוכנן של העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי והיברידי.

 

אולם כאשר יורדים לפרטי המכתב לא קשה להבין שהמוקד האמיתי שלו והסעיף שבו נדרש האוצר לבצע את הצעד המשמעותי ביותר, הוא הבקשה לפטור מוחלט של מקבלי רכב חשמלי צמוד מתשלום שווי שימוש חודשי.

...

כיום שווי השימוש המתוכנן (ברוטו) של מקבלי הרנו פלואנס ZE של בטר פלייס נע סביב 2,900 שקל בחודש, בדומה לשווי השימוש על כלי רכב משפחתיים רבים בציי הליסינג. פטור ממס בהיקף של כ-35 אלף שקל בשנה הוא אכן תמריץ משמעותי לעובדים ...

 

הטבות מס ללא תקדים

כאשר בוחנים את המספרים מגלים גם שטענת ארדן שלפיה הרכב החשמלי "מקופח" כיום ביחס לרכב היברידי מבחינת המס אינה מדויקת, בלשון המעטה.

נכון להיום ישראל מעניקה את אחת מחבילות הטבות המס הנדיבות ביותר בעולם לרכב חשמלי. ההטבה המוכרת והברורה ביותר לציבור היא מס קנייה מופחת - 8% בלבד לעומת כ-30% בכלי רכב היברידיים ומעל 65% (ממוצע ריאלי) מס קנייה שמוטל על רכב רגיל - והיא שווה כבר בנמל עשרות אלפי שקלים בהשוואה לרכב רגיל.

 

אבל כדאי לזכור שגם שווי השימוש על רכב חשמלי מגלם בתוכו הטבה סמויה, כיוון שישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה קיימת כיום הפרדה "קונספטואלית" בין מחיר הרכב למחיר הסוללה, שבמודל העסקי של בטר פלייס היא נשארת בבעלותה. לפיכך, שווי השימוש החודשי לעובד על הפלואנס ZE מחושב ע"פ מחיר הרכב נטו ללא מחיר הסוללה, שלבדה שווה כמעט כמו המכונית עצמה.

 

ההשוואה הטובה ביותר היא ביחס לניסן LEAF, שמיוצרת גם היא על ידי רנו ניסאן אבל עם סוללה קבועה (כלומר שלא ניתנת להחלפה מהירה). עלותה המשוערת של המכונית לצרכן בישראל, שתגיע לישראל בחודשים הקרובים, עם מס קנייה של 8%, נעה סביב 150-160 אלף שקל.

 

זה גם אמור, פחות או יותר, להיות מחירה של הפלואנס ZE עם הסוללה (מחירה המלא באירופה 26 אלף אירו לפני הטבת המס). מכיוון ששווי השימוש המלא על המכונית נגזר ממחירה לצרכן (כ-2.5%), פירוש הדבר שמקבל הרכב הצמוד ישלם עליה לפחות 3,750 שקל בחודש.

 

במילים אחרות, הטבת שווי השימוש המגולמת במכונית של בטר פלייס, מעצם אי הכללת הסוללה במחיר הרכב, עומדת על כ-750 שקל בחודש.

אגב, גם ההיברידיות הנטענות, שהסוללה בהן אינן נשלפת, יסבלו מאותה נחיתות מס תחרותית בהשוואה למכונית של בטר פלייס.

 

הדילמה של האוצר

 

הכדור נמצא כיום בידי האוצר ורשות המסים וההחלטה אינה קלה.

 

על האוצר כבר מופעלים כיום לחצים מתוך השוק להשוות את תנאי המס בין טכנולוגיות הנעה אלטרנטיביות השונות ובעיקר להעניק הטבות במס קנייה ובשווי השימוש לכלי רכב היברידיים נטענים ולכלי רכב מונעים בגז טבעי או בגפ"ם. הלחצים הללו ילכו ויגברו ככל שהגז הטבעי לתדלוק יהיה זמין יותר בישראל בשנים באות.

 

לפיכך, מנקודת המבט של האוצר כל הטבה נוספת, שתוענק לרכב החשמלי עלולה לפתוח פתח לעליית דרישות שונות ומשונות שיכרסמו בהכנסות המדינה ממסים. כך, למשל, ההחרגה של מחיר הסוללה ממחיר הרכב יכולה להביא לבקשה להחריג - לצורך מס קניה או שווי שימוש - גם את מחיר הסוללה של כלי רכב חשמליים עם סוללה קבועה.

....

לאוצר בעיה נוספת: העדכון במיסוי הירוק אמור לייקר רבים מרכבי הבנזין הקטנים והחסכוניים, שנהנו ב-3 השנים האחרונות מהטבת מס נדיבה. במקרה כזה הם יופלו פעמיים לעומת הרכב החשמלי - במס הקנייה ובשווי השימוש המוגדל, שייגזר מהעלאת מחירם. מכיוון שכלי הרכב האלה נחשבים "ירוקים", לא מן הנמנע שהיצרנים יתלוננו רשמית על אפליה."

 

יהודה

[yehuda-k]

http://www.themarker.com/wallstreet/1.1735890

 

"הביקוש לטאבלטים ומכוניות חשמליות מזניק את מחירי הליתיום

מחירי הליתיום שולשו בתריסר השנים האחרונות, והביקוש למתכת צפוי להיות מוכפל עד 2020...

"לאוליגופול הליתיום יכולת להגדיל את ההיצע משמעותית, אך יידרשו לכך השקעות וזמן", כתבו האנליסטים אנתוני יאנג ואנתוני ריזוטו בדו"ח של דאלמן רוז במאי, והוסיפו כי ב-25 השנים האחרונות לא קם מכרה ליתיום חדש"

 

נשמעו פה תחזיות כאילו מחיר סוללת הרכב החשמלי עומד לרדת. לפי הידיעה הזו, הכיוון הוא דווקא של התיקרות.

 

יהודה

[חנן-ג'יפולוג]

מדברים עכשיו על טכנולוגיה של מצבר אלומיניום יון, עם קיבולת גבוהה ביותר מפי שתיים ביחס למשקל ביחס למצבר ליתיום יון וזמינות גבוהה יותר של חומר גלם.

[yehuda-k]

תודה על המידע המענין.

 

הלואי על כולנו שסוללת האלומיניום יון תצליח, אבל בקישור שלך כתוב גם:

 

Still challenges around cathode/electrolyte combination

•Short shelf life, high corrosion rate, are barriers

 

כלומר הישום ההמוני עוד רחוק.

 

יהודה

[sperial]

הבחור נראה מאושר מהרכב החדש, אולי מהגאג'טים שבו.

ד"א - הייתי לאחרונה מספר ימים בצרפת וראיתי לא מעט רכבים מחוברים לעמודי טעינה.

[Haim_gds]

אחרי 55 עמודים ו 825 תגובות נראה כי השאלה "מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)" נענתה. כסף, לא ביצועים, לא מחיר, לא איכות/תוספות אלא רווח בלבד.

 

אמנם חובה על חברה להרוויח ממכירת המוצרים והשירותים שלה בשוק חופשי אך נראה לי כי ההתנהלות של BP היא לכיוונים לא ראויים כגון סיבסודם בצורה עקיפה וישירה על חשבון האזרח, עידוד הטלת חוקים שגורמים לה להשאר כמונופול (איסור טעינה, מגבלות יבוא וכו') והתנערות מעקרונות היסוד שלהם (אנרגייה מתחדשת).

 

כבעל ניסיון בנושא התענינתי בפרויקט של BP במשך ה 4 שנים האחרונות ולמרבה האכזבה הוא לא מצליח להתרומם. נראה כי אם בשנים הקרובות הפרויקט לא יכנס לשימוש באופן מסיבי אז טכנולוגיות אחרות (דלק ביולוגי, גז טבעי) בתוספת ההתקדמות הטכנולוגית בתחום רכבים בעלי מנוע בעירה פנימית (תה"ל DSG, מנועים קטנים וחסכונים, מערכת "סע/עצור" וכו') יהוו מחסום בפני קיומו.