מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[bagira]

הרגולטור יחשוב על השפעות זיהום האוויר, אני מבטיח לך. אולי יקח לו קצת יותר זמן, אבל הוא יישר קו עם אירופה וארה"ב בנושא הזה.

רוני

 

לא תהיה לו שום ברירה, הם חייבים ליישר קו עם דרישות/ תקני ה OECD.

[Arilou]

הרגולטור יחשוב על השפעות זיהום האוויר, אני מבטיח לך. אולי יקח לו קצת יותר זמן, אבל הוא יישר קו עם אירופה וארה"ב בנושא הזה. בנוגע לאיסור עישון בחוק - ברור לך שזה ריאלי בערך כמו איסור מהירות מופרזת. אתה לא יכול להכריח ציבור שלם להפסיק לעשות את מה שהוא עושה כבר שנים על גבי שנים. אתה גם לא יכול לאסור עליהם לסכן את החיים שלהם - זו עדיין מדינה חופשית.

 

רוני

 

רוני, דווקא זה ריאלי לחלוטין. באירלנד, אנגליה, ארה"ב ושאר אירופה זה עובד נהדר. בארץ הקודש בה לא אוכפים חוקים שלא בא לעיריה / משטרה לאכוף זה עובד פחות טוב (אבל עדיין עובד).

תנסה לעשן בפאב באירופה או בניו יורק. יודע מה? תנסה לעשן בתחנת אוטובוס פתוחה בגרמניה.

 

ולגבי בטר פלייס, אם יצליחו והתקן שלהם להחלפת סוללות יהפוך לסטנדרט אצל היצרניות - הם הרוויחו. בינתיים עושה רושם שהם מפגרים אחרי הלו"ז שלהם בכל מקום ועלולים לאבד את המומנטום.

[dny]

אתה שוכח שמדינה זה החתול שצריך לשמור על השמנת

 

בדיוק כך. מספיק לראות את האחדות הנפלאה ששוררת בכנסת בין כל המפלגות כאשר מנסים להעביר חוק שמעלה את שכרם של חברי הכנסת.

 

לכן, כל מיני חישובים של העלות של אפשרות א' לעומת ב' אינם חשובים כל כך, כי כידוע אם יחסכו בסעיף זה מיד יבזבזו בהתאם בסעיף אחר - כי פתאום יהיה מה לבזבז...

 

כל הנ"ל מוסבר היטב בסדרה הידועה "כן אדוני השר".

 

דני

[wil]

למרות שהכנסות המדינה הן שיקול מרכזי יש עוד שיקולים שנכנסים למשואה. למשל - התחיבויות בין לאומיות בנושא זיהום הסביבה ופליטת גזי חממה. יש בעולם מגמה להטיל היטלים על פליטת גזי חממה, ואם הרכב החשמלי יחסוך למדינה בפליטות כאלה הרי שתהיה לה דחיפה כלכלית אחרת לקדם אותו. ראה, למשל, היטלי הזיהום שהאירופים רוצים להטיל על התעופה האזרחית (ואת המלחנה שמתנהלת בעניין מול האמריקאים והאסייתים).

הרכב החשמלי מפחית פליטת גזי חממה במדינות מתקדמות שמייצרות חשמל באופן לא מזהם (הידרואלקטרי, גיאותרמי, גרעיני).

למשל צרפת ואיסלנד.

במדינת ישראל מייצרים חשמל אך ורק (99%, טוב?) ע"י שריפת דלק מאובנים (פחם וגז טבעי), שכמובן פולטת CO2.

אז חיסכון גדול בגזי חממה לא יהיה פה.

 

אגסי יכול לסגור את העסק

8 יצרני רכב החליטו להשתמש בציוד זהה לטעינה מהירה.

מה שאומר שלא שווה לפתוח תחנות טעינה שמתאימות רק לרנו.

 

 

http://carscoop.blogspot.com/2012/05/eight-global-automakers-including-gm.html

 

התאמת הקונקטורים זה באמת סיפור לא משמעותי בהקשר הזה.

אם הקונקטור החדש יתפוס תאוצה אז ב.פ יכולים בלי יותר מדי בעיה להחליף את הקונקטורים בכל המכוניות שהם מכרו ובכל העמדות. זה לא סיפור כל כך רציני וניתן לבצעו בהדרגה (כשבעמדות הציבוריות יהיו 2 החיבורים בתקופת המעבר)

 

מה שכן מעניין פה הוא סטנדרט טעינה מהירה שמתיימר לטעון את הסוללה (כנראה לסביבות ה-80%) תוך רבע שעה.

אם באמת ייצרו מכוניות עם סוללות שמסוגלות לקבל טעינה מהירה כזו, זה יכול לקבור את כל הרעיון של בטר פלייס.

לבנאדם שנוסע 25K בשנה יהיה כדאי מאוד לקנות רכב ב200K שאפשר לטעון בבית מהשקע של מכונת הכביסה ב-8 שעות ונוסע 120-160 ק"מ על הטעינה הזו. במשרד הוא שוב נטען באופן דומה. עלות טעינה מלאה בקושי 15 שקלים. חצי מזה אם הצטרפת לתעריף תעו"ז ואתה טוען מ23:00 עד הבוקר.

בנסיעה ארוכה הוא ייאלץ לעצור בתחנת טעינה מהירה. מחנה את הרכב ליד העמוד, מחבר את הכבל (כבל שמן שיותר מזכיר צינור תדלוק), מגהץ כרטיס אשראי והטעינה מתחילה. הולך להשתין, לשתות כוס קפה, אולי קצת להתמתח ולחלץ איברים - ועברו 15 דקות, הרכב טעון. כרטיס האשראי חוייב ב40 ש"ח עסקה חד פעמית (2 ש"ח לקווט"ש, גם בעלי התחנה צריכים להרוויח משהו בנוסף לקפה). בלי חבילות קילומטרים, בלי התחייבויות...

[Haim_gds]

שני דברים WIL.

-אחד מן הדברים המטרידים ברכבים חשמליים כיום הוא טווח הנסיעה המוגבל, לא הבנתי את יתרון הטעינה המלאה על פני החלפת סוללות. אחרי הכל, בשני המקרים יש צורך בהקמת תשתית יעודית.

-למי שנוסע 2K ק"מ בחודש רכישת רכב חשמלי במחיר כה יקר עדיין לא מפתה במיוחד. בהנחה וירידת הערך תהיה דומה לרכבים סטנדרטים המשמעות היא הפרש של כאלף ש"ח לחודש לרעת הרכב החשמלי, אלף ש"ח = 125 ליטר (בהנחה כי מחיר ליטר הוא 8 ש"ח) = 1250 ק"מ (בהנחה כי הרכב עושה 10 ק"מ/ליטר) משמע שירידת הערך עולה על יותר ממחצית הנסועה ברכב סטנדרטי. אם נוסיף את עלויות הטעינה (300 ש"ח לחודש לדבריך) הם יתבטאו בעוד כ 400 ק"מ נסועה חודשית על בנזין. כלומר, סך כל החסכון יהיה כ300 ש"ח לחודש. שווה את ההרפתקאה? לטעמי לא.

 

לפי הההערכות האלה, לכל מי שנוסע 17K ק"מ (הממוצע) ופחות לא יהיה תמריץ כלכלי לרכישת רכב כה יקר.

 

דרך אגב, אני היחידי ששם לב שרוב הרכבים החשמליים המשווקים בחו"ל הם עלובים מאוד מבחינת נהיגה נמרצת? ושגם יכולת השימוש שלהם בנהיגה נמרצת מוגבלת מאוד?אילו אם נניח לרגע בצד את הפלואנס החשמלית המוגבלת ל 140 קמ"ש (רכב ליסינג שלא יכול לתפקד בכביש 6 נשמע לי כחילול הקודש) כל מכונית חשמלית אחרת לא תאפשר נהיגה מהירה לטווח מספיק ארוך.

[wil]

1. ירידת הערך מכבידה על העלות השוטפת פחות ופחות ככל שהרכב מזדקן. החישוב שלך אני מניח הוא לשנה הראשונה.

בשנה השניה הרכב החשמלי יהיה יותר זול (במתאר שציינתי - רוב הטעינה ביתית בזיל הזול ורק מיעוט בתחנות טעינה מהירה)

 

2. מחיר החשמל לטעינה יהיה פחות מ300 שקל לחודש.

בהנחה של 200Wh לק"מ נסיעה, זה אומר שעבור 2000 ק"מ ייצרכו בסך הכל 400 קווט"ש. אם כולם הגיעו מטעינה ביתית בלילה בתעריף תעו"ז (40-45 אגורות לקווט"ש) אז מדובר בפחות מ200 ש"ח לחודש.

 

3. הפלואנס ZE מוגבלת ל135 קמ"ש (אמיתיים?) ולא 140. די מתסכל לנהג נמרץ בכביש 6, אבל מצד שני אי אפשר לצבור איתה נקודות בונוס שם

 

3א. כל הרכבים החשמליים יציגו טווח עלוב במהירויות גבוהות. זו הסיבה שמגבילים אותם, הרי אם לא היתה הגבלה במחשב של הפלואנס והיית יכול להגיע למהירות הסופית האמיתית שלה (סביב 160-170 להערכתי), אז בחישוב זריז סוללה של 22kWh תיגמר תוך 14 דקות כשצורכים ממנה 95kW ברציפות. (אם היא לא תגיע להתחממות יתר לפני זה)

14 דקות ב170 קמ"ש זה טווח של 39 קילומטרים.

לשם השוואה רכב בנזין במהירות כזו יגיע לצריכת דלק של 1:5 בערך, כלומר על מיכל 50 ליטר הטווח הוא 250 קילומטרים. לא מדהים אבל יותר ממספיק בשביל כל כביש 6 מההתחלה ועד הסוף (או השלילה המנהלתית, מה שבא קודם).

 

3ב. מסקנה - הדור הנוכחי של רכבים חשמליים ממש לא מתאים לבעלי רגל כבדה.

והשיפור בדורות הבאים יהיה חייב להגיע מהכיוון של סוללה (או אמצעי אחר) עם קיבולת גבוהה יותר - כי היעילות של המנוע החשמלי היא בסביבות ה90% כבר היום ועם מקדם הגרר ושטח הפנים של חזית הרכב אין יותר מדי מה לעשות (אלא אם כן מישהו מוכן לנהוג בשכיבה ברכב בגובה 55 ס"מ וברוחב של אדם אחד)

[dny]

לא הבנתי את יתרון הטעינה המלאה על פני החלפת סוללות. אחרי הכל, בשני המקרים יש צורך בהקמת תשתית יעודית.

נכון, אבל אין שום השוואה בין קו חשמל רגיל (גם אם תלת מופעי), דבר שכל חשמלאי יכל לעשות כבר לפני 50 שנה, לבין מבנה מיוחד שמכיל מכונות יעודיות שמאחסנות ומחליפות סוללות גדולות וכבדות באופן עצמאי. העלות קטנה במקרה הראשון וגדולה במקרה השני - הרי כל בעל רכב חשמלי יתקין בביתו עמדת טעינה, אבל אף בעל רכב לא יתקין בביתו תחנת החלפת סוללות. למה? כי זה עולה הון תועפות.

 

דני

[LotusElise]

U.S., German automakers will demo fast-charging system at EVS26

 

[נהג רגוע]

מה שכן מעניין פה הוא סטנדרט טעינה מהירה שמתיימר לטעון את הסוללה (כנראה לסביבות ה-80%) תוך רבע שעה.

אם באמת ייצרו מכוניות עם סוללות שמסוגלות לקבל טעינה מהירה כזו, זה יכול לקבור את כל הרעיון של בטר פלייס.

 

יש רכבים כאלה בשלב ניסוי, הם משתמשים בסוללות ליתיום טיטנייט. lithium titanate .

עם מספיק זרם הם נטענות ב 6 עד 10 דקות.

בטעינה מהירה כזאת סוללה רגילה היתה מאבדת מאורך החיים שלה במקרה הטוב, ועולה באש במקרה הרע.

לסוללות ליתיום טיטנייט זה לא מזיז.

 

טעינה מהירה היא טכנולוגיה נוחה יותר ליצרני הרכב. מבחינתם אין צורך להשתמש באותה הבטריה כדי לשמור על תאימות לתחנות ההחלפה וכל רכב יכול להגיע עם סוללה בצורה שונה ורק "פתח מילוי" זהה.

 

אתה גם לא חייב למלא עד הסוף. אם חסר לך 20 קילומטר עד היעד אתה יכול לעצור לטעון במשך דקה וחצי ולהמשיך.

 

והרבה יותר קל לפרוס המוני עמודי טעינה זולים מאשר תחנות החלפה פעם ב 40 קילומטר, שלא מאפשרות לך לנצל את מלוא טווח הנסיעה של המצבר שלך (רק במזל המצבר שלך ייגמר בדיוק במקום בו נבנתה תחנת החלפה).

[yehuda-k]

דה-מארקר:

"בקרוב: המכונית החשמלית מתייקרת עבור נהגי הליסינג

רשות המסים מתכננת לשנות את החישוב של שווי השימוש עבור מכוניות חשמליות - כך שישקלל גם את עלות המצבר. ברשות חוששים כי הפרדה בין עלות המצבר לעלות המכונית החשמלית תוביל לרמאות במיסוי...

למשכורתו של עובד המקבל רנו פלואנס חשמלית מהמעסיק מוספים 3,050 שקל בחודש לצורך חישוב מס הכנסה, אך החלטת רשות המסים עשויה להעלות את הסכום ל-4,290 שקל. עם זאת, ברשות שוקלים להעניק הנחה קבועה בשווי השימוש למכוניות חשמליות"

 

יהודה

[baer]

מכה קשה לבטר פלייס שרצתה למכור לפחות לליסינג.

לדעתי נראה הורדה במחיר בקרוב.

[Haim_gds]

wil מספר דברים.

1. התימחור שלך נעשה לפי הפרמטרים האידיאליים (מחיר הרכב לאחר הטבת המס, טעינה ביתית ושום BP בעסק) ועדיין ההפרש אינו כל כך גדול. וזה מה שאני מנסה להדגיש, כלכלית גריידא אין כיום לרכבים החשמליים יתרון מוחץ ע"פ רכבי בנזין רגילים. אם היינו מבצעים את ההשווואה מול רכב דיזל שנוסע בעיקר בין עירוני היתרון של הרכבים החשמליים היה מצטמצם מאוד.

2. נכון, בהנחה כי תימחור הוא לפי פרמטרים אידיאליים.

3. הפלואנס ZE מוגבלת ל 140 קמ"ש על השעון, סביר להניח כי מדובר על כ 5% פחות במציאות. נראה לי כי בכביש 6 רכב כזה לא יוכל לבצע עקיפה בטוחה כאשר התנועה זורמת מהר (ומניסיוני, בקטעים מסויימים ובזמנים מסויימים התנועה זורמת ממש מהר).

3א. לא ממש הבנתי את החישוב שלך, אתה אומר כי בערך 125 כ"ס הוא מה שדרוש להריץ את הפלואנס ZE ל 170 ק"מש? ישנן מספר מגבלות בהנחה שלך:

-לא בטוח כי הסוללה יכולה לספק זרם (הספק) בכמות כזו בכלל או ללא גרימת נזק פנימי.

-לא בטוח כי מנוע ה AC המורכב שם יוכל בכלל להסתובב בסל"ד הנדרש למהירות של 170 ק"מש.

-נצילות מנוע ה AC בסל"ד זה תהיה נמוכה יותר כך שידרש יותר זרם לסובבו והוא יתחמם יותר.

(תרשה לי לתקן אותך, הרכב שלי (רכב בנזין עם מנוע V6 של 2.4 ליטר) במהירות כזו הגיע לצריכת דלק מדודה של 1:6.5)

3ב. נכון לחלוטין.

 

דני.

טעינה מהירה דורשת המון זרם ותשתית יעודית של כבלים ומטען, זה אומנם זול ופשוט מעמדת החלפה יעודית אך לצרכן פרטי העלות תהיה כל כך גבוהה שלא ישתלם לו לרכוש עמדה כזו ויעדיף להשתמש בעמדת ההחלפה.

[Maor Bracha]

דה-מארקר:

"בקרוב: המכונית החשמלית מתייקרת עבור נהגי הליסינג

רשות המסים מתכננת לשנות את החישוב של שווי השימוש עבור מכוניות חשמליות - כך שישקלל גם את עלות המצבר. ברשות חוששים כי הפרדה בין עלות המצבר לעלות המכונית החשמלית תוביל לרמאות במיסוי...

למשכורתו של עובד המקבל רנו פלואנס חשמלית מהמעסיק מוספים 3,050 שקל בחודש לצורך חישוב מס הכנסה, אך החלטת רשות המסים עשויה להעלות את הסכום ל-4,290 שקל. עם זאת, ברשות שוקלים להעניק הנחה קבועה בשווי השימוש למכוניות חשמליות"

 

יהודה

 

מכה קשה לבטר פלייס שרצתה למכור לפחות לליסינג.

לדעתי נראה הורדה במחיר בקרוב.

 

ממש לא מכה, האמת כל העניין הזה דיי תמוהה.

אם תחשבו על זה בצורה הגיונית-

בחכירת רכב חשמלי כמו גם ברכישת רכב פרטי מבטר-פלייס הלקוח לא מחוייב בעלות הסוללה, שכן הסוללה בבעלות בטר-פלייס במסגרת שירות החלפת הסוללות, לכן אין סיבה הגיונית לחייב משתמש במס קניה\שימוש על מוצר שאינו באמת רכש.

על שירות הטעינה והחלפת הסוללה משלם הלקוח בנפרד מהרכב, כמו לשלם על דלק ובעצם אם תסתכלו על זה ככה- החבילות של בטר-פלייס הן בעצם "הדלק" של הרכב החשמלי.

בליסינג של רכב בנזין חישוב השווי נעשה לפי שווי הרכב בלבד, ללא שקלול של עלות הדלק, אז למה לשנות פאזה עכשיו?

בנוסף, אם תקחו בחשבון את העובדה שהממשלה דווקא מנסה לדחוף את הרכבים הירוקים קדימה בעזרת כל מני הטבות כדוגמאת הנחה של 520 ש"ח בשווי שימוש למס הכנסה- הדיווח הנ"ל בכלל לא מסתדר.

ובהתבסס על ההנחה בשווי שימוש לרכב היברידי על אחת כמה וכמה הרכב החשמלי אמור להיות זכאי להטבה זו לפחות אם לא יותר.

מעבר לכל זה- אאל"ט בשבוע שעבר התקבלה החלטה באוצר לגבי הוזלת מס קניה לרכב חשמלי ב2% נוספים.

שורה תחתונה, התחזית של דה-מרקר אינה עולה בקנה אחד עם העובדות בשטח ומעט הגיון בריא... אני מאמין שהדיווח לא יתממש ושבעתיד עוד צפויות לנו הטבות נוספות לשימוש ברכבים חשמליים.

[yehuda-k]

www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570753,00.html

 

"המכונית החשמלית פוגעת בסביבה

 

אזרחי ישראל אינם צריכים לממן פרוייקט תחבורתי שעשוי לאיים על יציבות משק החשמל שלהם, ושמצד שני אין לו ערך סביבתי ותחבורתי ממשי עבורם

 

לפני מספר שנים, כשהמיזם של בטר-פלייס עוד היה בחיתוליו, נפגש שי אגסי עם מספר אנשי אקדמיה וחוקרים העוסקים בקידום אנרגיות ירוקות בישראל. בין השאר, העלו החוקרים בפני אגסי את בעיית רזרבות החשמל הנמוכות בישראל, ואת המחסור בחשמל שעשוי להיווצר אם המכונית החשמלית תגיע לנתח משמעותי בשוק הרכב.

 

ואכן, משק החשמל בישראל עומד היום בפני משבר, ויש סכנה אמיתית שכושר הייצור של חברת החשמל לא יוכל לענות על שיאי הביקוש הצפויים בקיץ. כדי להתמודד עם הבעיה הכריז שר האנרגיה והמים על צעדי חירום. בין השאר, אושר לחברת החשמל לחזור ולהשתמש בתמהיל דלקים יקר ומזהם, כך שתוכל להתמודד עם המחסור בגז טבעי. את המחיר הכלכלי וההסביבתי נשלם כולנו.

 

עתה, שוו בנפשכם את מצב משק החשמל לו המוני מכוניות חשמליות כבר היו נוסעות על הכבישים במלוא המרץ, ומעלות את הצריכה בצורה משמעותית. עד כמה משמעותית? אין הסכמה על מספר מדויק, אך גם אנשי הרכב החשמלי אינם טוענים שצריכת החשמל שלו לא תהיה משמעותית, אלא שמערכות ניהול הטעינה יאזנו את העומס ויסיטו אותו לשעות השפל. זהו התסריט האופטימי, שמתבסס בין השאר על הערכות של התנהגות הצרכנים, על טכנולוגיות שחלקן עדיין בפיתוח ועוד.

 

ניתן היה לצפות מחברת החשמל לערוך בדיקה מעמיקה מצידה. אולם, הבדיקה שערכה החברה התבססה באופן בלעדי על נתונים שהעבירה חברת בטר-פלייס, ועל הפגנת 'רצינות' זאת זכתה החברה לביקורת חריפה מצד מרכז המחקר של הכנסת. ניהול סיכונים שקול ואחראי חייב להתכונן לתסריטים אחרים, ולא רק לתסריט האופטימי שמשווקת חברה שיש לה אינטרס עסקי ברור.

 

תסריט אופטימי פחות הוא צריכה מוגברת גם בשעות השיא, ומשמעותו ייצור עוד חשמל באמצעים יקרים ומזהמים, ו/או עוד הפסקות חשמל. בטווח הרחוק יותר, על חברת החשמל יהיה להגדיל את כושר הייצור ע"י רכישת עוד טורבינות יקרות ומזהמות, שנטל מימונן יושת על חשבון החשמל שלנו. מכך יוצא שאזרחי ישראל מסתכנים בתשלום מחיר כלכלי וסביבתי לטובת הפעלתו של מיזם פרטי, שמחזיקת המניות העיקרית בו היא החברה לישראל שבשליטת עידן עופר.

 

ומה כל זה נותן לאזרחי ישראל? מה הערך של המכונית החשמלית עבורנו? כנראה שלא הרבה, אם בכלל.

 

לפי תחשיב שהציג פרופ' דני רבינוביץ מאוניברסיטת תל אביב, הזיהום הכרוך בייצור החשמל להנעתה של רנו פלואנס חשמלית אינו נמוך בהרבה מהזיהום שמייצר הדגם המקביל המונע בבנזין, וגבוה יותר משל רכבים היברידיים קיימים. בתמהיל הדלקים החדש והמזהם, נתוני המכונית החשמלית אף יורעו. כך שערך סביבתי ממשי אין לנו פה.

 

מבחינה תחבורתית, ההשקעה במכונית החשמלית תעמיק את התלות ברכב פרטי, תלות שהיא כיום הבעיה התחבורתית הקשה ביותר של מדינת ישראל. לבטר-פלייס אף אינטרס מובנה בהעלאת הנסועה, מכיוון שהמודל העסקי שלה מבוסס על מכירת ק"מ. כך שגם ערך תחבורתי אין.

 

המסקנה ברורה – המכונית החשמלית אינה פתרון סביבתי המתאים לישראל. הצגה שלה ככזה היא במקרה הטוב טעות, ובמקרה הרע תרגיל יחצנ"י. הפתרון האמיתי נמצא רק בפיתוח מערכות להסעת המונים."

 

 

יהודה

[wil]

wil

3. הפלואנס ZE מוגבלת ל 140 קמ"ש על השעון, סביר להניח כי מדובר על כ 5% פחות במציאות. נראה לי כי בכביש 6 רכב כזה לא יוכל לבצע עקיפה בטוחה כאשר התנועה זורמת מהר (ומניסיוני, בקטעים מסויימים ובזמנים מסויימים התנועה זורמת ממש מהר).

3א. לא ממש הבנתי את החישוב שלך, אתה אומר כי בערך 125 כ"ס הוא מה שדרוש להריץ את הפלואנס ZE ל 170 ק"מש? ישנן מספר מגבלות בהנחה שלך:

-לא בטוח כי הסוללה יכולה לספק זרם (הספק) בכמות כזו בכלל או ללא גרימת נזק פנימי.

-לא בטוח כי מנוע ה AC המורכב שם יוכל בכלל להסתובב בסל"ד הנדרש למהירות של 170 ק"מש.

-נצילות מנוע ה AC בסל"ד זה תהיה נמוכה יותר כך שידרש יותר זרם לסובבו והוא יתחמם יותר.

(תרשה לי לתקן אותך, הרכב שלי (רכב בנזין עם מנוע V6 של 2.4 ליטר) במהירות כזו הגיע לצריכת דלק מדודה של 1:6.5)

3ב. נכון לחלוטין.

 

דני.

טעינה מהירה דורשת המון זרם ותשתית יעודית של כבלים ומטען, זה אומנם זול ופשוט מעמדת החלפה יעודית אך לצרכן פרטי העלות תהיה כל כך גבוהה שלא ישתלם לו לרכוש עמדה כזו ויעדיף להשתמש בעמדת ההחלפה.

1. טעיתי טעות חישוב, הספק הפלואנס הוא 95 כ"ס (70 KW).

זה נותן כמעט 19 דקות שלמות בהספק מלא. שהן פחות מ54 ק"מ נסיעה. המסקנה הסופית לא משתנה - הרכב ממש לא מיועד לבעלי רגל כבדה.

1א. במפרט באתר בטר פלייס מופיע 135 קמ"ש הגבלה.

1ב. 95 כ"ס ידרשו לדעתי בשביל 170 קמ"ש. כאמור, התבלבלתי בין כ"ס ל- KW. אתה נוטה להסכים להערכה ש95 כ"ס יתנו 170 קמ"ש?

1ג. כמו שכתבתי - הנחתי הנחות מקילות שהסוללה+בקר מסוגלים לספק את זה ברציפות בלי התחממות יתר, ושהמנוע מסוגל להגיע לסל"ד שמתאים למהירות הזו ולתת את ההספק הנ"ל.

 

2. אף אחד לא חושב אפילו לרגע שמישהו יתקין בבית עמדת טעינה מהירה שדוחפת 80kW לתוך רכב. זה דורש בערך חיבור חשמל של 3X125A, שזה סדר גודל של חיבור חשמל של משרד בינוני מינוס.

גם אין צורך בטעינה מהירה בבית. בבית (בלילה) יש לך את כל הזמן שבעולם לטעון עם מטען של 3-10kW (שגם לא מטגן את הסוללה)

הרעיון הוא עמדת טעינה מהירה בדרך, לטיולים ארוכים. בתור אלטרנטיבה למודל תחנת ההחלפה של אגסי.

אין שום בעיה טכנית או הגיונית לספק חיבור חשמל בסדר גודל כזה (וגם פי 10 מזה, אם רוצים לאפשר 10 רכבים במקביל) לתחנת טעינה ציבורית ייעודית.

 

ממש לא מכה, האמת כל העניין הזה דיי תמוהה.

אם תחשבו על זה בצורה הגיונית-

בחכירת רכב חשמלי כמו גם ברכישת רכב פרטי מבטר-פלייס הלקוח לא מחוייב בעלות הסוללה, שכן הסוללה בבעלות בטר-פלייס במסגרת שירות החלפת הסוללות, לכן אין סיבה הגיונית לחייב משתמש במס קניה\שימוש על מוצר שאינו באמת רכש.

על שירות הטעינה והחלפת הסוללה משלם הלקוח בנפרד מהרכב, כמו לשלם על דלק ובעצם אם תסתכלו על זה ככה- החבילות של בטר-פלייס הן בעצם "הדלק" של הרכב החשמלי.

בליסינג של רכב בנזין חישוב השווי נעשה לפי שווי הרכב בלבד, ללא שקלול של עלות הדלק, אז למה לשנות פאזה עכשיו?

בליסינג של רכב בנזין אתה משלם מס על שווי השימוש הכולל ברכב.

השווי הזה משקלל את כלל עלויות אחזקת הרכב - הקניה, הטיפולים והתיקונים, ביטוחים, אגרות רישוי, וגם דלק בכמות בלתי מוגבלת.

זה מחושב כ-% ממחיר הרכב כחדש כי ככה הכי נוח לרשות המיסים לתמחר את זה, אי אפשר להתחיל לרדת להבדלים של מזדה עולה 200 שקל יותר בביטוח מסוזוקי.

 

ולגבי התמחור של עלות חכירת הסוללה - זה הגיוני לגמרי.

אם יתנו לזה פטור אז מחר אני פותח יבואן, מביא מזדה3 ומוכר אותו לחברות הליסינג במודל הבא:

הרכב עולה 20000 שקל, "ערום".

מעבר לזה, עלות חכירת מנוע+גיר+ארבע דלתות+מכסה מנוע+שמשות+מושבים היא 2100 ש"ח נוספים לחודש.

 

בתור רשות המיסים, תסכים לאשר שווי מס על מחיר הרכב בלבד? זה שווי מס של 500 ש"ח בלבד

ברור שלא.

זו פיקציה וצריך לתמחר את העלות האמיתית.

 

אותו דבר פלואנס עם בטריה.