הפחד הורג את רוכבי האופנועים

[השבילאי]

רוכבים מפחדים. כן, גם אם זה נראה לרובכם לא אמיתי זה שם.

 

לא , אין כוונתי לפחד שאתם חשבתם עליו ברגע הראשון.

 

הפחד שאני מדבר עליו הוא הפחד שפוצע ולעתים הורג רוכבים בכביש.

 

זה הפחד מלהודות בפני עצמך אבל בעיקר בפני אחרים שיכולת הרכיבה שלכם נמוכה משל זולתך. האחר יכול להיות חבר בשלישיה שרוכבת יחדיו, רוכב על אופנוע דל סמק שהשאיר אותך מאחור בסיבוב מטריף באחד הכבישים, היושב/ת מאחור שאומר - תנגז...

 

הבושה היא מנוע אדיר. אנו מחנכים את בני ה 18 להסתער מול אש ומה שמניע אותם כשבאה שעת מבחן - זאת הבושה מחבריהם. בסוד אספר לכם, שמה שמניע את המפקד (לפחות אותי) - זה אותו דבר. אחרת עדיף להתגלגל לתעלה מנגד ולחכות לחילוץ ולתגבור ולאמא ואבא...

 

הבושה הזאת גובה מאתנו מחיר , כל שנה, בתאונות העצמיות שאנו רוחצים את ידנו מהאחריות להן.גם בתאונות בהם מעורב רכב לא הייתי מנקה את הרוכבים מאחריות, הרי הם יודעים באיזו סביבה הם רוכבים ואסור להם לתת הנחות.

 

הפחד מהבושה הוא זה שהורג.

 

ותשכנעו אותי שלא (אני מניח שלהודעה זאת לא תהיינה תגובות )

[כRובי]

הנה תגובה, ובלי פחד: יש דברים מאוד נכונים במה שאתה אומר.

 

פרסמת זאת בפורום של תפוז?

 

התגובות שם, כנראה, יכניסו ב-ך פחד...

 

 

ועוד דבר: זה מופיע עכשיו גם בפול-גז

[el presidente]

אכן מילים נכונות...מפחדים להודות..מעדיפים לראות את המלך ערום...

 

סחטיין.

[MexMex]

כל מילה בסלע.

 

הפחד מהבושה הוא המניע החזק ביותר שיש. לא רק בישראל, אבל במיוחד...

 

מישהו אמר מאצ'ו?

 

M.

[RaananC]

הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

[MAX D]

עצוב כמה שזה נכון...

ראיתי את זה יותר מידי פעמים לצערי...

[bargal]

הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

"יראת כבוד" - זהו השלב שכולנו צריכים להיות בו, למן היום הראשון ועד האחרון שלנו על גבי כל כלי בעולם.

יראת כבוד אינו פחד משתק. זהו מצב תודעתי בו אתה מבין שהכלי עליו אתה נמצא יכול להביא למותך, אם לא תתיחס אליו כפי שצריך.

מקווה שכולנו נעשה כך.

[שמר]

הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

הוא דווקא דיבר על פחד להודות בחולשה. להודות בכך שיש אולי יותר מוכשרים ממך בתחום מסויים , שגם עם כלים/תנאים נחותים ממך יעשו דברים יותר טוב.

 

זה קורה גם בתחומים אחרים של החיים , רק שבכביש חוסר היכולת להודות בנחיתות היחסית גורמת לרוב לתשלום במזומן מדמם...

[bargal]

הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

הוא דווקא דיבר על פחד להודות בחולשה. להודות בכך שיש אולי יותר מוכשרים ממך בתחום מסויים , שגם עם כלים/תנאים נחותים ממך יעשו דברים יותר טוב.

 

זה קורה גם בתחומים אחרים של החיים , רק שבכביש חוסר היכולת להודות בנחיתות היחסית גורמת לרוב לתשלום במזומן מדמם...

 

בהחלט.

ההגדרה שלי של "יראת כבוד" תכלול בתוכה את כל מה שנאמר כם על ידי רענן סי.

אין ספק, יראת כבוד, כוללת בתוכה ענווה והכרה ביכולותיך.

ללא זה, אין לך את היכולת ללמוד, ולספוג ידע כיוון שאתה אטום בגישתך לכל הסובב אותך. יראת כבוד היא דבר שמלווה אותנו כל החיים ובכל התחומים - הכוונה היא היכולת שלנו לשתוק, לכבד, להיות מודעים ולהתפתח!!!

(נ.ב. - זה קשור אפילו גם לכתיבה בפורום )

[RaananC]

הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

הוא דווקא דיבר על פחד להודות בחולשה. להודות בכך שיש אולי יותר מוכשרים ממך בתחום מסויים , שגם עם כלים/תנאים נחותים ממך יעשו דברים יותר טוב.

 

זה קורה גם בתחומים אחרים של החיים , רק שבכביש חוסר היכולת להודות בנחיתות היחסית גורמת לרוב לתשלום במזומן מדמם...

 

תודה על ההבהרה אבל את זה הבנתי .אני רק הוספתי לדבריו.

[כRובי]

זוהר?

 

אז אני מבין שאפשר לכתוב "אמרתי לך"?

 

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=34907326

[r929]

כל מילה בסלע.

 

הפחד מהבושה הוא המניע החזק ביותר שיש. לא רק בישראל, אבל במיוחד...

 

מישהו אמר מאצ'ו?

 

M.

 

 

הוי הבושה,

 

3 שניות, לא עזר בית דין נשאר 3 שניות.

 

 

אני לא יודע על איזה בושה, אני גאה בזה .

[TShavit]

ואני תמה.

האם רוב תאונות הדו"ג הן כאלה?

נדמה לי שלא.

התאונה של נתנאל - כן. זו, על כל פנים, אחת הפרשנויות ההגיוניות. אם כי במקרה זה היו גורמים רבים נוספים (ואולי גם ההיפך - לא בושה, אלא בטחון עצמי מופרז. קשה לדעת. ספקולציות).

 

על כל פנים, זו התגובה שפרסמתי בפורום 8: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=34949401

 

 

טל

[yules]

טל"ש - אכן הדגמת שם את עניין השטח, וזאת דוגמה טובה, אבל

הנפילות בשטח )ורוב הרוכבים, ברוב הרמות, נופלים כמעט בכל רכיבה( שונות במשהו מהנפילות בכביש...

שם זה בהחלט מקום לנסות את הגבול שלך, להבדיל מהכביש.

הרבה נאמר בעניין בתפוז )אפילו מאמר קלאסי של חליל - "תרדו מהכביש"(, וכלום לא עזר.

עניין השיווק, לא רק הלחץ החברתי, משחק פה תפקיד. כשכתב זה או אחר "מדגמן" הורדת ברך, אנשים מפנטזים על זה, ורוצים לעשות את זה - בלי קשר בהכרח למי שמסביבם.

כשרואים תמונות של סיביאר בווילי וסטופי, מנסים לחקות את זה.

זוהר צודק, אבל בהחלט יש פה גם עניין של מדיה ושיווק.

ולא, אין פה אצבע מאשימה.