Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 8017 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

רוכבים מפחדים. כן, גם אם זה נראה לרובכם לא אמיתי זה שם.

 

לא , אין כוונתי לפחד שאתם חשבתם עליו ברגע הראשון.

 

הפחד שאני מדבר עליו הוא הפחד שפוצע ולעתים הורג רוכבים בכביש.

 

זה הפחד מלהודות בפני עצמך אבל בעיקר בפני אחרים שיכולת הרכיבה שלכם נמוכה משל זולתך. האחר יכול להיות חבר בשלישיה שרוכבת יחדיו, רוכב על אופנוע דל סמק שהשאיר אותך מאחור בסיבוב מטריף באחד הכבישים, היושב/ת מאחור שאומר - תנגז...

 

הבושה היא מנוע אדיר. אנו מחנכים את בני ה 18 להסתער מול אש ומה שמניע אותם כשבאה שעת מבחן - זאת הבושה מחבריהם. בסוד אספר לכם, שמה שמניע את המפקד (לפחות אותי) - זה אותו דבר. אחרת עדיף להתגלגל לתעלה מנגד ולחכות לחילוץ ולתגבור ולאמא ואבא...

 

הבושה הזאת גובה מאתנו מחיר , כל שנה, בתאונות העצמיות שאנו רוחצים את ידנו מהאחריות להן.גם בתאונות בהם מעורב רכב לא הייתי מנקה את הרוכבים מאחריות, הרי הם יודעים באיזו סביבה הם רוכבים ואסור להם לתת הנחות.

 

הפחד מהבושה הוא זה שהורג.

 

ותשכנעו אותי שלא (אני מניח שלהודעה זאת לא תהיינה תגובות )

שבילאות פעילה זה העניין

טיולי השבילים של מועדון האופנועים כל שבת שניה בחודש עדכונים באתר המועדון

פורסם

הנה תגובה, ובלי פחד: יש דברים מאוד נכונים במה שאתה אומר.

 

פרסמת זאת בפורום של תפוז?

 

התגובות שם, כנראה, יכניסו ב-ך פחד... :?

 

 

ועוד דבר: זה מופיע עכשיו גם בפול-גז

הכרובלוג

מחירון אופנועים

מנהל תחום אופנועי הכביש בקבוצת "עופר-אבניר" - המותגים: Suzuki, Aprilia, Moto Guzzi, Husqvarna

פורסם

אכן מילים נכונות...מפחדים להודות..מעדיפים לראות את המלך ערום...

 

סחטיין. 8)

ראש הממשלה: " לא נשחרר בוטנים עם מלח על הידיים!!!" :onfire::screwy:

 

"חכה לי רק רגע," היא אמרה בקול גדול, "אני בהריון" בואינג! התערבות על מתנדבת התפתחה לכלל אסון.

פורסם

כל מילה בסלע.

 

הפחד מהבושה הוא המניע החזק ביותר שיש. לא רק בישראל, אבל במיוחד...

 

מישהו אמר מאצ'ו?

 

M.

Voy con dios, y si no regreso, estoy con el

פורסם

הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

פורסם

עצוב כמה שזה נכון...

ראיתי את זה יותר מידי פעמים לצערי...

"או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק" (מוטי גנץ)

פורסם
הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

"יראת כבוד" - זהו השלב שכולנו צריכים להיות בו, למן היום הראשון ועד האחרון שלנו על גבי כל כלי בעולם.

יראת כבוד אינו פחד משתק. זהו מצב תודעתי בו אתה מבין שהכלי עליו אתה נמצא יכול להביא למותך, אם לא תתיחס אליו כפי שצריך.

מקווה שכולנו נעשה כך.

"when u don't know where ur going, any road will take u there"

פורסם
הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

הוא דווקא דיבר על פחד להודות בחולשה. :idea: להודות בכך שיש אולי יותר מוכשרים ממך בתחום מסויים , שגם עם כלים/תנאים נחותים ממך יעשו דברים יותר טוב.

 

זה קורה גם בתחומים אחרים של החיים , רק שבכביש חוסר היכולת להודות בנחיתות היחסית גורמת לרוב לתשלום במזומן מדמם... :?

פורסם
הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

הוא דווקא דיבר על פחד להודות בחולשה. :idea: להודות בכך שיש אולי יותר מוכשרים ממך בתחום מסויים , שגם עם כלים/תנאים נחותים ממך יעשו דברים יותר טוב.

 

זה קורה גם בתחומים אחרים של החיים , רק שבכביש חוסר היכולת להודות בנחיתות היחסית גורמת לרוב לתשלום במזומן מדמם... :?

 

בהחלט.

ההגדרה שלי של "יראת כבוד" תכלול בתוכה את כל מה שנאמר כם על ידי רענן סי.

אין ספק, יראת כבוד, כוללת בתוכה ענווה והכרה ביכולותיך.

ללא זה, אין לך את היכולת ללמוד, ולספוג ידע כיוון שאתה אטום בגישתך לכל הסובב אותך. יראת כבוד היא דבר שמלווה אותנו כל החיים ובכל התחומים - הכוונה היא היכולת שלנו לשתוק, לכבד, להיות מודעים ולהתפתח!!!

(נ.ב. - זה קשור אפילו גם לכתיבה בפורום :wink: )

"when u don't know where ur going, any road will take u there"

פורסם
הפחד הוא בעצם מנגנון ההגנה שלנו.

אך ישנם מספר סוגי פחד כבר כתבתי בעבר אך אוסיף כאן בפורום רחב יותר, דווקא בצבא באימון מסויים הסבירו לנו המדריכים (הם היו מילואימניקים עקב ניסיונם ובגרותם) שיש שלושה שלבים: הפחד עקב חוסר ידע אח"כ בא שלב הביטחון המופרז ולבסוף שלב הפחד הבריא שזהו השלב שהם מקווים שכולנו נגיע אליו.

השלב השלישי, הפחד הבריא הוא השלב בו אתה מכיר ויודע הכל ובו אתה מפעיל באמת עקב כך שיקול דעת ונוהג במקסימום הבטיחות.

 

כל מה שנותר לי לקוות הוא שכולם יעברו את השלב השני זה של הביטחון המופרז כמה שיותר מהר כי זהו השלב המסוכן באמת.

 

הוא דווקא דיבר על פחד להודות בחולשה. :idea: להודות בכך שיש אולי יותר מוכשרים ממך בתחום מסויים , שגם עם כלים/תנאים נחותים ממך יעשו דברים יותר טוב.

 

זה קורה גם בתחומים אחרים של החיים , רק שבכביש חוסר היכולת להודות בנחיתות היחסית גורמת לרוב לתשלום במזומן מדמם... :?

 

תודה על ההבהרה אבל את זה הבנתי .אני רק הוספתי לדבריו.

פורסם
כל מילה בסלע.

 

הפחד מהבושה הוא המניע החזק ביותר שיש. לא רק בישראל, אבל במיוחד...

 

מישהו אמר מאצ'ו?

 

M.

 

 

הוי הבושה, :p

 

3 שניות, לא עזר בית דין נשאר 3 שניות.

 

 

אני לא יודע על איזה בושה, אני גאה בזה 8) .

פורסם

ואני תמה.

האם רוב תאונות הדו"ג הן כאלה?

נדמה לי שלא.

התאונה של נתנאל - כן. זו, על כל פנים, אחת הפרשנויות ההגיוניות. אם כי במקרה זה היו גורמים רבים נוספים (ואולי גם ההיפך - לא בושה, אלא בטחון עצמי מופרז. קשה לדעת. ספקולציות).

 

על כל פנים, זו התגובה שפרסמתי בפורום 8: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=34949401

 

 

טל

חבר הפורום טל שביט נהרג בתאונת דרכים כשהוא רכוב על אופנוע בזמן מילוי תפקידו ככתב רכב. יהי זכרו ברוך.

 

* "מוטב שתשתוק ויחשבו שאתה טפש, מאשר לפתוח את הפה ולהסיר כל ספק" (בנג'מין פרנקלין)

* "If I were in your shoes, I'd whisper before I'd shout" (רייצ'ל סטיבנס, "סוויט דרימס מיי ל.א. אקס")

פורסם

טל"ש - אכן הדגמת שם את עניין השטח, וזאת דוגמה טובה, אבל

הנפילות בשטח )ורוב הרוכבים, ברוב הרמות, נופלים כמעט בכל רכיבה( שונות במשהו מהנפילות בכביש...

שם זה בהחלט מקום לנסות את הגבול שלך, להבדיל מהכביש.

הרבה נאמר בעניין בתפוז )אפילו מאמר קלאסי של חליל - "תרדו מהכביש"(, וכלום לא עזר.

עניין השיווק, לא רק הלחץ החברתי, משחק פה תפקיד. כשכתב זה או אחר "מדגמן" הורדת ברך, אנשים מפנטזים על זה, ורוצים לעשות את זה - בלי קשר בהכרח למי שמסביבם.

כשרואים תמונות של סיביאר בווילי וסטופי, מנסים לחקות את זה.

זוהר צודק, אבל בהחלט יש פה גם עניין של מדיה ושיווק.

ולא, אין פה אצבע מאשימה.

נו באמת!

×
×
  • תוכן חדש...