"חווית" מכירה, רכב אספנות

[y_heffels]

טוב , אז הגיע הזמן ואתמול מכרתי את הפיג'ו שלי.

 

אין ספק שהרכב היה תענוג וכיף לנסיעה.

הרכב אפילו כבר לקח אותי לגבול לבנון לצימר עם החברה

 

אני רוצה לשתף אותכם ב"חוויה" של המכירה.

 

תגידו לי אם אתם מזדהים.

 

פרסום של הרכב בלוחות השונים.

מלא טלפונים.

קצת פחות אנשים שמגיעים לראות את האוטו.

הרבה יותר אנשים שקובעים לראות את האוטו ולא מגיעים- ואני מחכה ושורף לעצמי שבתות רבים.

הכאב בלב של בחור שנכנס לך לאוטו , אין לו את הרגישות, הוא לוחץ על הגז והלב שלך בתחתונים.

הוא מעביר הילוכים ואתה יושב מכווץ במושב שליד הנהג, רוצה שהסיוט הזה כבר ייגמר{ מה, תגיד לו לא??? למרות שלקראת הסוף לא נתתי לכל מתעניין לנהוג זה היה נראה לי כבר מוגזם }

 

אנשים שמתקשרים ושואלים אם הרכב הוא אוטומטי , ואתה עונה שלא.. אז מנתקים לך בפנים.

 

אנשים שמבטיחים לך שמחר הם באים לקחת את האוטו כי הם תמיד חלמו עליו מבקשים שלא תמכור לאף אחד ואז נעלמים.

80000000 צפיות במודעה שלך ביד-2 ואולי 4 אנשים באים לראות את האוטו ...

 

להקפיץ את המודעה ביד-2 כל יום ואחרי 3 שעות לגלות שאתה כבר בעמוד השני.

 

אנשים שמציעם לך 5000 שקל ואמרים לך שהם עושים לך טובה...

אנשים שמתקשרים ושואלים איזה יד האוטו

 

אנשים ששואלים למה אין כרית אוויר...סתם, זה לא באמת קרה

 

תוסיפו לפי רצונכם....

 

{הכל כמובן בהומור, זה לא היה כזה טראומתי}

[yaniv]

כשמכרנו את הרנו 4 התקשר אלי בחור מהצפון שטען ש:

"ירושלים זה נורא רחוק"

"זה יקר ומסובך להגיע לירושלים כדי לראות את הרכב והרי יכול להיות שהוא לא יקנה."

 

לא ממש הבנתי מה הוא רצה ממני, הרכב בירושלים, אין לי מה לעשות נגד זה. אני לא אסע צפונה אליו (בכל זאת יש יתרון להיות זה שמוכר ולא זה שקונה) אני לא מתכוון לשלם לו הוצאות נסיעה על כך שהוא טרח והגיע (מה אני שלמיה בצבא?) ותמיד קיים הסיכוי שהוא לא יקנה וגם אם הוא יקנה זה לא אומר שאפשר מיד להעביר בעלות ושהוא יוכל לחזור ברכב לביתו.

 

הייתה שיחה הזויה...

 

לגבי המחיר, בהחלט היו רבים שחשבו שנמכור ב 1,500 ש"ח, אבל אותם מסננים די בקלות אם כותבים את המחיר הנדרש במודעה ואם מתעקשים עליו מול המתקשרים שחושבים שהוספת אפס בטעות.

 

בסך הכל, אם יש סבלנות, אז מוצאים קונה מתאים.

[gluk]

את שני רכבי האספנות, שמכרתי- מכרתי למי, שהבטיח, שישפץ אותם, ובגרושים. ככה, את רוב הקטעים של זיוני השכל חסכתי. אבל זה עצוב באופן כללי- להיפרד מהרכב, שרצית וקווית לשפץ יום אחד, אבל אתה יודע, שיום הזה רחוק, וןעדיף, שמישהו אחר יהנה ממנו.

 

עם האסקורט, שעוד לא מכרתי- היו לי כמה, שרצו, ובסוף לא באו.

[רנו]

לי יש חוויה של לא למכור

נסעתי אתמול לשפיים בדרך עצר אותי מישהו

ושיגע אותי לחליף ראש בראש עם הסוברו 87 שלו

אן מצב אמרתי אני אוסיף עןד 2000 אמרתי אן מצב ונסעתי לדרכי

כשהגעתי למתחם שפיים חנה לידי עולה חדש מצרפת

ואמר לי תשמור עליו טוב טוב בצרפת נסעתי איתו המון

בובה של אוטו פה אן הרבה כאלה

[מצא]

כשמכרתי את הפיאט 850 ספיידר 1967 לבחור בירושלים - העסקה הייתה כה נעימה, חלקה ומצויינת, הבחור קיבל יחד עם הרכב הן חומרה והן ספרות, הרכב עד היום ברשותו ונראה יפה ומטופל ואפילו שופר מכנית.

חוויה נעימה עם אנשים נחמדים.

[jlavi2002]

יצא לי לקנות וגם למכור רכבי אספנות בשנתיים אחרונות...

* לא חשוב באיזה עמוד אתה ביד2- מי שמחפש מימילא יעשה חיפוש לפי דגם/שנתון

* באופן כללי לטעמי רמת המחירים גבוהה מדי...קביעת מחיר ראלי (זה ברוב המקרים

מחיר נמוך משמעותית) עוזרת למכור....

* לעיניין הגאוגרפיה- לרכבים נוסעים יש לפעמים אפשרויות להפגש בדרך

(אני מחכה כבר שבועיים שמשהוא עם חלק חסר לי יסע על כביש שש ונפגש במחלף אייל)

מצד שני אם הובלה על גרר מצפת למרכז הארץ עולה 1000שח וגם הדלק עולה

ובצפת לא ממש יש ביקוש לרכב- כדאי שהמוכר יתחשב גם בזה....

[1303ls]

אחח...למה לפתוח פצעים ישנים?...

ב-18 שנות בעלות על כל מיני רכבי אספנות מכרתי בסה"כ 2 מכוניות.

למכוניות שלי יש חרדת נטישה ולי יש נטיה לאסוף...

את המכונית הראשונה שלי, חיפושית 1968 מדהימה ומקורית, קניתי ב-1989 מאישה קשישה שקנתה אותה חדשה כאשר היתה כבת 60. היא ובתה עמדו והזילו דמעה במהלך המכירה ולא שיחררו את צרור המפתחות המקוריים לפני שהתחייבתי לשמור עליה כעל בבת עיני ולא לתת לאף בן איוולת לנהוג או אפילו להתבונן בה בכוונות שאינן טהורות.

קראו לה פרנצ'סקה.

מכרתי לאחר 5 שנים לבחור שהיכרתי מתקופת ביה"ס.

איזו טעות נוראית...במהלך השנים שלאחר מכן נאלצתי לצפות מהצד ולראות איך מצבה מתדרדר, עוברת ידיים, תאונות וצביעה זוועתית.

העניין כנראה הטריד אותי בתת המודע יותר משחשבתי כאשר התעוררתי לילה אחד מחלום בלהות מיוזע והחלטתי,

אני קונה אותה חזרה ומחזיר אותה למקוריותה! (למרות שכבר היתה לי חיפושית אחרת).

מאוחר מידי, פרנצ'סקה החזירה נשמתה לבורא אך חודשים בודדים קודם לכן.

אשקר אם אומר שלא בכיתי מעט...ככה כמו גבר...בשקט.

 

את המכונית השניה, וולוו 144 1974, מכרתי לפני כחודש.

הפעם מכרתי לאדם בן 65, חמו של חבר טוב ואני יודע שעתידה של הוולוו מובטח (אם לא - דמו בראשו של אותו חבר שקורא וכותב בפורום הזה...לתשומת לבך!).

תהליך המכירה היה מעניין, כמעט כל מי שהתעניין רצה רק חלק מהרכב או חיפש רכב לחלקים.

אחרים חשבו שהיא שווה פחות משאני חשבתי.

מה שבאמת מצחיק הוא שבזמנו, כאשר חיפשתי וולוו 144, הפנה אותי חבר למושב ליד מקום מגוריי ואמר:

"יש שם וולוו 144 זרוקה בחצר של מישהו עם בעיה בראש המנוע, קנה אותה ושמור לחלקים ואח"כ תמצא וולוו לנסיעה".

קניתי אותה ולאחר מספר שבועות היא הפכה לרכבי העיקרי...

מצרף תמונה של יום מציאתה במושב ותמונותיה ממפגש השרון.

 

יום טוב,

יניב

[pasparto]

אהה יניב!!

מכרת ת'נגמ"ש?

 

מכרתי כ"כ הרבה רכבים שמרוב סיפורים צמחו לי שערות בכפות ידיים,

אומר רק כך,

בכל הסכם מכירה לכל רכב שמכרתי בשנים האחרונות יש סעיף שאומר שיש לי זכות ראשונים לקנות את הרכב בחזרה במקרה שהקונה ירצה למכור שוב, ככה יש לי "זמן התחרטות"

 

ג.

[yaniv]

מכרת ת'נגמ"ש?

הרנו נמכרה מזמן (יותר משנה) לזוג נחמד שיטפל בה באהבה.

ביקשנו בע"פ את זכות הראשונים לקניה מחדש, אבל לא עיגנתי בחוזה.

רעיון נחמד לפעם הבאה...

[1303ls]

הרנו נמכרה מזמן (יותר משנה) לזוג נחמד שיטפל בה באהבה.

ביקשנו בע"פ את זכות הראשונים לקניה מחדש, אבל לא עיגנתי בחוזה.

רעיון נחמד לפעם הבאה...

יניב,

אני חושב שמילה "נגמ"ש" כוונה לוולוו 144 שלי...

אמנם רנו 4 גם לא מהירה במיוחד אבל פחות "נגמ"שית" במשקל..

 

יום טוב,

יניב השני.

[triumph]

טוב , אז הגיע הזמן ואתמול מכרתי את הפיג'ו שלי.

 

אין ספק שהרכב היה תענוג וכיף לנסיעה.

 

האם מדובר בפיזו השחורה שעוברת בכל בוקר דרך בני ברק?

אם כן אז הריר שלי נזל עליה כמעט בכל בוקר...

[עידן ב.מ]

את האסקורט שלי מכרתי אחרי חודש לאחר שקניתי אותה. שזה אולי שמינית מהזמן שחשבתי על קנייה.

פחדתי מחלודה, מהשגת החלקים, מעניין הרישיונות (למרות שהיא כבר הייתה על שמי), כל הקטע הזה נראה גדול עלי...

 

 

פרסמתי למכירה, ובהתחלה באו כל מיני אנשים לא רצינים לרמלה לראות את הרכב, הציעו סכומים מגוכחים של 3 ספרות וחשבו שיעשו לי טובה.

 

אבל אמא לא הכירה את ארנון שפירא... גרשון המשפר, שבמוצ"ש אחד ועוד יומים של בירוקרטיה קנה את הרכב עד שהעביר את המושכות לחבר שלו ששיפץ את הרכב באמת.

 

אין לי מושג מה קורה עם הרכב היום, אבל אני יודע שהוא בידיים טובות ואוהבות. ידיים שלא יכולתי להעניק לו...

 

 

לאחרונה גם ניסיתי למכור את הפיאסטה שלי. רכב סתמי לאניני הטעם, אין בו שום ייחוד וגם לא יהיה לו בעתיד ערך אספני כי סוחרי הברזל לוטשים עיניים לכל פיאסטה שחסר לה פנס. גם פה קיבלתי הצעות מצחיקות לרכב שנוסע טוב ( וגם משופר קצת מבחינת התנהגות), מתוחזק היטב, ונראה טוב (שחזור אינטרייה+פחחות ומגנזיום של פאונדמטל). לבסוף הבנתי שהערך הרגשי אליה גדול מכל סכום (ריאלי) שאותו אקבל על הרכב. הרכב הזה ליווה אותי בכל התחנות הכי חשובות שלי בשלושת השנים האחרונות שבהן היה אצלי. אז ביינתים נושכים שפתיים ומקווים שהרכב יגיע ליומהולדתו ה30 הבעל"ט ב2019...

 

עידן.

[y_heffels]

האם מדובר בפיזו השחורה שעוברת בכל בוקר דרך בני ברק?

אם כן אז הריר שלי נזל עליה כמעט בכל בוקר...

 

לא , הפיג'ו היתה ירוקה , למרות שהבעלים החדש של הרכב מתכנן חתיכת שיפוץ והסבה לצבע שחור.