קארטינג בישראל - יש עתיד?

[zizkebab]

לאחרונה התחלתי להתחרות במירוצי קארטינג בקטגוריית ימאהה (2 פעימות) במיני ישראל, והתחלתי לתהות:

לאן נעלמו כל הנהגים מפעם?

 

קצת רקע - שמי ציון, ונכנסתי לתחום הקארטינג לפני שנה וחצי בערך בעקבות טורניר רד בול טראק אטאק, וכשראיתי מירוץ 2 פעימות בפעם הראשונה בלטרון, ידעתי שאני רוצה להכנס לזה.

לקח קצת זמן, בינתיים השתפשתי במירוצים תת קרקעיים (4 פעימות בקניונים) עד שאזרתי אומץ, קניתי קארט והתחלתי להתאמן.

השתתפתי לראשונה במירוץ לפני חודש. היינו אמנם רק 7 נהגים, אבל נהניתי מאוד והיה מירוץ מעניין.

שלשום נערך גם כן מירוץ, קיווינו לגריד דו ספרתי, אבל היינו 9 נהגים. זו כמות מכובדת והיה מירוץ מאוד מהנה (אפילו היה אקשן!) אבל בכל זאת ברור לי שהיינו יכולים להיות יותר - לפחות 3 נהגים פעילים שאני יודע שהיו יכולים לאייש את הגריד לא הגיעו מסיבה זו או אחרת.

 

לפי מה שאני רואה בעונה הנוכחית, חוץ מיואב גולדבוים וסלבה אניסימוב (שמאיישים באורח קבע את הפודיום), אין נהגים עם ותק בתחום, לא בשתי פעימות בכל אופן.

זה זמן לא רע כדי להשתלב כמתחיל, כי רוב האנשים ברמת מתחילים, אבל לאן נעלמו כל הוותיקים?

נמאס להם?

נגמר הכסף?

רוצים חשיפה ולא מקבלים?

אין חשק?

ואיפה הקארטים שלהם - זרוקים בחצר? זרוקים אצל אנשים אחרים בחצר?

 

עכשיו, למה אני כותב את כל זה? כי אני חושב שקארטינג זה תחום חשוב בעולם הספורט המוטורי, דרך טובה להיכנס ולהבין נהיגת מסלול, טכניקה, ומה נדרש מנהג ומצוות, בתקציב סביר. ולמרות שלא הייתי מתנגד לקפוץ לחו"ל, אין לי יותר מדי כליות למכור למען המטרה הזו, ואני חושב שיש אנשים שרוצים להכנס לספורט ולא יודע מה לעשות - לתת צ'אנס לארץ או לצאת החוצה.

 

לדעתי כדאי לטפח (או לשקם?) את מה שיש בארץ כדי לבנות תשתית לדור ההמשך ולכל מי שרוצה לעסוק בתחום בכלל.

 

פתחתי אשכול כזה כאן כי אני חושב שחלק מהאנשים כאן בפורום היו פעם בתחום (לפחות דובי...), מעניין אותי לשמוע את דעתם, ואולי גם לעורר בהם חשק להוות קונוקורנציה מאתגרת

[MustardMan32]

לפחות מנקודת מבטם של צעירים המתעניינים בתחום כמוני הסיבה לכך די פשוטה האמת וקוראים לה 50 שקל ל-10 דקות..

אני מאוד מאוד מתעניין בתחום, השתתפתי בטרק אטק והגעתי לגמר, ומאז נסעתי רק פעם אחת בקארט, פשוט מאוד כי אין לי את הרצון לשלם כל כך הרבה כדי לנהוג במסלולים קצרים ומשעממים עם קארטים איטיים וגרוע מכך לא אחידים ברמה מוגזמת בעליל..

אני בטוח שזו לא הסיבה היחידה להידרדרות בספורט הזה בארץ אבל זו הסיבה שבגללה אני לא המשכתי, התנאים הגרועים והמחיר המופקע שדורשים בשבילם פשוט דוחים אותי.

 

 

עמוס

[zizkebab]

השאלה היא, האם במקום לתת לאלת המזל לשחק תפקיד בהישגיך בספורט הזה, אתה (או הוריך, תלוי בן כמה אתה) היית מוכן להוציא בין 8000 ש"ח על קארט משומש עד בערך 20000 ש"ח לקארט חדש, ועוד הוצאות שוטפות בין 500-2000 שקל בחודש בממוצע כדי להתחרות בקארט שאתה בכיוונים שלו, באביזרים שלו, ובסופו של דבר קובע כמה הוא תחרותי?

היית רוצה לשכור קארט תחרותי בשביל לנסות בכלל?

 

אני פשוט רוצה למקד את הדיון בענף ה 2 פעימות, כי בענף ה 4 פעימות אני חושב שאין מצב לליגה ארצית, בעלי המסלולים מסוכסכים מדי והנהגים על פי רוב לא רוצים לצאת ממסלול הבית שלהם.

 

בענף ה 2 פעימות הנהגים יכולים לקבוע איפה הם רוצים להתחרות עם הקארט שלהם, בין אם במסלול מסודר או במסלול ארעי שהוקם איפשהו באישון לילה.

 

גם כאן יש מצב בו יש הבדל בין הקארטים, הבדל אפילו תהומיים, רק עכשיו השליטה היא בידיים שלך ולא בידיים של בעל המסלול שמחליט איך לתחזק את הקארטים.

ומדובר בהשקעה כספית וביכולת טכנית, ולפעמים לא תעזור כל ההשקעה כספית אם לבנאדם אין אוזן או יכולת להבין אם הקרבורטור מכוון או לא

[alesly]

אתה מדבר פה על משהו כמו 20K שקלים בשנה, ואני אפילו ויתרתי לך...

זה הרבה כסף!

ול"עניים" בינינו האופציה היחידה היא הארבע פעימות וכאן קודמי לתגובה ממש צודק.

50 ש"ח ל-10 דקות זה הרבה, הרבה מדי.

אולי אם הקארטים היו טובים ומתוחזקים, אולי, זה היה שווה אבל במעט מקומות הם באמת שווים את זה.

אם רוצים לפתח את הענף צריך לקום באיזו שהיא צורה מול מנהלי המסלולים או להצביע ברגליים.

המסלול בלטרון למשל ממש מזלזל בלקוחות ברמת התחזוקה של הקארטים שלו, בזיון אמיתי.

אני לא ממש יודע לגבי שאר המסלולים (רחובות נחמד וטוב אבל לא מקבל כרטיסי אשראי למשל) אבל אני בטוח שגם שם לא ממש משקיעים...תקנו אותי אם אני טועה.

 

מקווה לטוב

 

לסלי

[roslan1984]

נגיד יש לך קארט 2 פעימות ואתה רוצא להתאמן

אתה משכיר מסלול או איך זה הולך וכמה אתה משלם ?

[zizkebab]

אם יש לך קארט, יש לך 2 אפשרויות:

- ללכת להתאמן במגרש נטוש, מנחת וכו' (ולא חסר), לארגן לעצמך תוואי מצמיגים ולנהוג כאוות נפשך.

- ללכת להתאמן במסלול בלטרון, לשלם 120 ש"ח ולנסוע עד סוף היום, בימים המיועדים לכך. בד"כ הזמן מוקדש ל 2 פעימות, ולפעמים יש מקצי 4 פעימות של נהגים מזדמנים, ואז עליך להמתין עד שהמקצה שלהם יגמר (משהו כמו 15-20 דקות בערך).

[דרור לסט]

הקדמה: קארטינג 2 פעימות הוא הדבר הקרוב ביותר שיש בארץ למירוצי מסלול וכנראה גם היחידי שיהיה פה בזמן הקרוב.

הוא גם הבסיס לישראלים להתחיל במסלול "הנכון" בגיל צעיר ולהתקדם הלאה ודוגמאות לכך אפשר לראות ביואב גולדבויים אלון דאי ויהב פיהרר.

ספורט מוטורי הוא ספורט יקר ומחיר של 50 ש"ח ל-10 דקות מקצה או 200 ש"ח למירוץ ב-4 פעימות הוא מחיר הגיוני לעלויות.

במדינות אחרות זה לא עולה פחות.

גם חובבי הג'אמיקנות משלמים לאחרונה סכום דומה למקצה של חצי דקה על ניסן מיקרה כך שלא צריך להתרגש מהמספר הזה.

 

לגבי 2 פעימות אני מניח שכרגע יש עניין של ביצה ותרנגולת ויש לפחות עוד עשרות בודדות של אנשים שיש להם או את האמצעים כלים קיימים או את השיגעון להשקיע ולהשתתף בליגה. ברור שיש גם מתחרים ותיקים שכבר מיצו את העניין כמעט עד תום אבל אני בטוח שליגה מאוד רצינית היתה מפתה אותם לחזור בכל זאת.

כיום בפועל יש ליגה אחת על מסלול אחד (עם כיוון אחד). למי שלא מכיר מנועי 2 פעימות שורפים שמן ולכן חייבים להשתמש בהם במסלולים פתוחים. שום דבר לא מבטיח שמחר בבוקר יהיה למי שמשקיע 20K ש"ח בכלי איפה להתחרות איתו וזה בהחלט יכול להרתיע. גם לאף אחד אין בטחון ביכולתו למכור כלי אותו קנה (גם כמשומש).

עניין אי קיום המסלולים גם מהווה גורם לליגה לא מגוונת שחסרים בה מימדים כמו התאמת הכלי למסלול בכל מירוץ.

אני לא רואה מהצד השני מסלולים חדשים שיצוצו כמו פטריות אחרי הגשם. הנסיון האחרון להקים מסלול בכוכב יאיר חטף מכה אנושה ונראה לי שיכול רק להרתיע אחרים.

גם אם יהיו עוד מסלולים או יוזמות לאירועים נחזור לימים הנפלאים של סיכסוכים אישיים שקוברים כל דבר טוב שמנסים לעשות פה.

 

לסיכום: אני לא ממש אופטימי למרות שיש לי תקוות שחוק הספורט המוטורי שיבשיל תוך שלוש ארבע חמש שש שנים יביא לאיזשהו שינוי ולפחות יאפשר לקארטינג לחזור לימי הזוהר בהם היו מירוצים עם 30 כלים על הגריד.

בנתיים מי שאין לו כסף גדול יכול להתחרות בליגת ה-2 פעימות הקיימת ומי שיש לו אבל קצת פחות יכול להתחרות ב-4 פעימות בקניונים ואם קצת נמאס לו לעבור לדו מנועי. (מי שממש יש לו יכול לעבור לאסיה או אירופה לדבר האמיתי)

 

אני באופן אישי אשתדל להמשיך ולתרום מזמני כל עוד זה יעזור לקידום הספורט המוטורי בכלל והקארטינג בפרט.

 

יהיה נחמד אם בכל זאת אותם אלו שמחזיקים שלדות בכל מיני מחסנים יגידו למה הם בעצם לא מוציאים אותן ומתחרים.

[aa123]

השאלה היא, האם במקום לתת לאלת המזל לשחק תפקיד בהישגיך בספורט הזה, אתה (או הוריך, תלוי בן כמה אתה) היית מוכן להוציא בין 8000 ש"ח על קארט משומש עד בערך 20000 ש"ח לקארט חדש, ועוד הוצאות שוטפות בין 500-2000 שקל בחודש בממוצע כדי להתחרות בקארט שאתה בכיוונים שלו, באביזרים שלו, ובסופו של דבר קובע כמה הוא תחרותי?

היית רוצה לשכור קארט תחרותי בשביל לנסות בכלל?

 

אני פשוט רוצה למקד את הדיון בענף ה 2 פעימות, כי בענף ה 4 פעימות אני חושב שאין מצב לליגה ארצית, בעלי המסלולים מסוכסכים מדי והנהגים על פי רוב לא רוצים לצאת ממסלול הבית שלהם.

 

בענף ה 2 פעימות הנהגים יכולים לקבוע איפה הם רוצים להתחרות עם הקארט שלהם, בין אם במסלול מסודר או במסלול ארעי שהוקם איפשהו באישון לילה.

 

גם כאן יש מצב בו יש הבדל בין הקארטים, הבדל אפילו תהומיים, רק עכשיו השליטה היא בידיים שלך ולא בידיים של בעל המסלול שמחליט איך לתחזק את הקארטים.

ומדובר בהשקעה כספית וביכולת טכנית, ולפעמים לא תעזור כל ההשקעה כספית אם לבנאדם אין אוזן או יכולת להבין אם הקרבורטור מכוון או לא

 

וההוצאות שהצעת גם יקרות!

 

שוב, זו הבעיה. לדעתי, אין שום סיבה שבעלי המסלולים יפסידו בגלל חובבי-הנהיגה. => פתרון אפשרי שאני מציע - לא לשנות את התמחור ללקוחות מזדמנים - אבל כן למכור כרטיסיות בחצי מחיר. לי אישית יש בעייה לשלם 50 ש"ח ל-10 דקות, אבל בשמחה הייתי קונה ב-200 ש"ח כרטיסיה לעשר הקפות. יש לי תחושה שהם ירוויחו יותר...

 

אביעד

[ארנו]

אני חושב ששם המשחק כאן הוא גיל.

אני אסביר...

לדעתי הקהל הפוטנציאלי מתחלק לשתיים.

1) ילדים לפני גיל רשיון...ללא תמיכת ההורים, לא יכולים יותר מדי.

2) חבר'ה מבוגרים יותר" שאיחרו את הרכבת" והבינו שהחלום כבר לא ריאלי. במקרה זה ללא תמיכת האישה...

[aa123]

אגב, יש אפשרות חד פעמית (בתשלום כמובן) לעשות סיבוב על קראטינג 2 פעימות? הוצאתי יותר מדי על 4...

 

אם למישהו יש קארט כזה, אשמח אם ייצור איתי קשר

[zizkebab]

aa123 - רוב המסלולים מוכרים כרטיסיות בהנחה שנעה בין 10 ל 30 אחוז ממחיר מקצה, תלוי במסלול ואם יש לך רשיון נהיגת קארטינג שהונפק על ידם. זה עושה את הנהיגה המזדמנת לסבירה יותר.

נהיגה חד פעמית בקארטינג 2 פעימות אפשרית גם כן, זה נחמד לפעם פעמיים ולמתלבטים (לי זה עזר להכריע את הכף) ואם אתה אוהב את זה אז יותר זול לקנות קארט כבר.

[אלעד]

לפחות מנקודת מבטם של צעירים המתעניינים בתחום כמוני הסיבה לכך די פשוטה האמת וקוראים לה 50 שקל ל-10 דקות..

אני מאוד מאוד מתעניין בתחום, השתתפתי בטרק אטק והגעתי לגמר, ומאז נסעתי רק פעם אחת בקארט, פשוט מאוד כי אין לי את הרצון לשלם כל כך הרבה כדי לנהוג במסלולים קצרים ומשעממים עם קארטים איטיים וגרוע מכך לא אחידים ברמה מוגזמת בעליל..

אני בטוח שזו לא הסיבה היחידה להידרדרות בספורט הזה בארץ אבל זו הסיבה שבגללה אני לא המשכתי, התנאים הגרועים והמחיר המופקע שדורשים בשבילם פשוט דוחים אותי.

 

 

 

עמוס

 

בהכל אתה צודק. הבעיה היא שנראה לי שלא נתת את דעתך לעלויות הרבות שיש למפעילי המסלולים, החל בדמי שכירות, המשך בפרמיות ביטוח גבוהות מאוד, עבור בהוצאות אחזקה (בהנחה שהמסלול אכן מתחזק את הכלים, ויש גם מסלולים כאלה) וכלה בשאר ההוצאות שיש לכל עסק באשר הוא. פתאום 50 שקל ל-10 דקות לא נראים הרבה, אה?

השאלה היא, האם במקום לתת לאלת המזל לשחק תפקיד בהישגיך בספורט הזה, אתה (או הוריך, תלוי בן כמה אתה) היית מוכן להוציא בין 8000 ש"ח על קארט משומש עד בערך 20000 ש"ח לקארט חדש, ועוד הוצאות שוטפות בין 500-2000 שקל בחודש בממוצע כדי להתחרות בקארט שאתה בכיוונים שלו, באביזרים שלו, ובסופו של דבר קובע כמה הוא תחרותי?

אני לא יודע לכמת את ההוצאות השוטפות מבחינה כספית, אבל מה שבטוח זה שקארט חדש (לפחות אם מדברים על RIMO) חוצה בקלות את קו 20,000 הזוזים. יותר יקר ממכונית משומשת קטנה.

פתרון אפשרי שאני מציע - לא לשנות את התמחור ללקוחות מזדמנים - אבל כן למכור כרטיסיות בחצי מחיר. לי אישית יש בעייה לשלם 50 ש"ח ל-10 דקות, אבל בשמחה הייתי קונה ב-200 ש"ח כרטיסיה לעשר הקפות.

אני בטוח שתשמח עוד יותר אם ישלמו לך בכל פעם שאתה מפנה מזמנך ומואיל להתייצב במסלול לכמה הקפות.

נו, ברצינות. 20 ש"ח למקצה?

אגב, אני מרשה לעצמי להניח שכשכתבת "הקפות" התכוונת למקצים. במידה וטעיתי, אני לוקח בחזרה את כל מה שכתבתי בהקשר זה.

אגב, יש אפשרות חד פעמית (בתשלום כמובן) לעשות סיבוב על קראטינג 2 פעימות? הוצאתי יותר מדי על 4...

 

אם למישהו יש קארט כזה, אשמח אם ייצור איתי קשר

1+

 

נ.ב.: סלבה אניסימוב הוא באמת נהג ברמה יוצאת דופן. כושר ההתמדה שלו והיכולות שלו מעוררות השתאות (צריך לראות אותו בפעולה כדי להבין).

[דובי מילר]

תראו, ננסה למקד קצת עניינים.

 

גם אני לקחתי חלק במרוצי הקרטינג 2 פעימות או פורמולה-ימהאה כמו שזה נקרא וזה היה ממש לפני הרבה זמן.

כמו כולם התחלתי ב-4 פעימות ואחרי זמן הרגשתי שמיציתי אז הלכתי וחיפשתי קארט משומש שרק יעשה את העבודה ומבחינתי העבודה היתה - כייף ולא שום דבר אחר.

 

מצאתי שילדה משומשת של ZIP , שילדה אנגלית כבדה מהדור הראשון של הקארטים שהגיעו לארץ, לנחשונים ושכבה ללא שימוש זמן מה- מחיר הקנייה של השידלה, אז, ללא מנוע היה משהו כמו 3500 ש"ח אם אני זוכר טוב, כולל סט צמיגים כמובן, אבל ללא פודים מפלסטיק שהייתי חייב לקנות.

השלב הבא היה קניית מנוע ובזה לא התפשרתי אז קניתי מנוע ימהאה חדש במחיר של עשרת אלפים שקלים, מאבא של ברק גולדפינגר, היתרון הגדול בקנייה ממנו היה השרות שקיבלתי והיחס המעולה, שנמשכו כל עוד היה לי את הקארט.

 

בתקופה ההיא היו 8-9 מרוצים בעונה ומראש החלטתי לעשות חצי מהמרוצים, כלומר אחד כן ואחד לא וכאשר הייתי מוותר על מרוץ הייתי מכניס אימון לפעמים, תלוי בזמן ובמזומן.

העלות היתה לא זולה - יום אימון בנחשונים היה משהו כמו 150 ש"ח ללא הגבלה .

מטעמי חיסכון נסעתי על סט צמיגים אחד כל העונה ונסעתי עם תערובת עם טיפה יותר שמן ממה שהיה צריך בכדי לשמור על הבלאי של המנוע. הצלחתי להחזיק מעמד ללא פתיחת מנוע אחת, מה שאומר חיסכון רציני.

 

אני לא זוכר כמה עלו מרוצים אבל יום מרוץ כלל הרבה אימונים לפני המרוץ,בבוקר, ולאחר מכן היו מקצי דרוג ועוד 2-3 מקצי מוקדמות ואז הגמרים - גמר ב' וגמר א' - סה"כ בכל מרוץ היו משהו כמו 30 כלים והיתה אוירה צבעונית מדהימה.

 

סט פודים מפלסטיק עלו משהו כמו 700 ש"ח

דלק לאימון היה יחסית זול, עוצרים בתחנת דלק בדרך ממלאים ג'ריקן גדול וקדימה למסלול.

שמן - לא רציני .

בלאי הכי גדול היה בגלגלי שיניים ולא רק שצריך היה להחזיק כמה גדלים הם היו נשחקים. בארץ זה יצא יקר אז חבר מדנמרק היה שולח לי כל פעם וגם בכל טיול לחו"ל הייתי דואג לקנות מלאי - נדמה לי שגלגל שיניים היה עולה 70-80 ש"ח , לא סגור על זה.

 

כמובן שלא הצלחתי לעמוד בהבטחה של עצמי ולחסוך במרוצים אז עשיתי אחד או שניים יותר , אבל להבדיל מכולם לא הייתי לחוץ ונהניתי מכל רגע כמעט. היו בעיות שנפתרו בזכות אנשים טובים מהקרטינג כמו דוד מנשה או מוקי אדיב שבלעדיהם אני לא חשוב שהייתי יודע להניע את הקארט וכמובן היו חברים שעזרו בהכל - זיו וחיליק למשל.

 

לפני שנכנסים לספורט הזה צריך לעשות חושבים טוב ואני מבטיח לכם שברגע שזה חוזר ברצינות אני שוב בפנים כי אין להשוות את ההרגשה של לנהוג בקארט 2 פעימות לשום דבר אחר.

אבל חייבים לדעת שזה לא זול ולא קל להתעסק עם זה, בטח שלא לבד.

 

מישהו יודע על קארט משומש למכירה ...?

 

 

דובי

[דובי מילר]

טוב, עכשיו אחרי שלקחתם אויר מכל מה שכתבתי בהודעה למעלה חשוב לדעת כמה דברים.

 

ספורט מוטורי זה ספורט יקר ורמת ההשקעה הכספית היא זו שבדרך כלל מביאה תוצאות, כמעט ביחס ישר.

גם בארץ בתקופה שאני התחריתי היו קבוצות "מקצועיות" שראינו כאלו רק בטלויזיה והיו חבר'ה כמוני שעשו את זה בשביל הכייף.

 

הכל שאלה של הגדרת מטרות .

 

בנוסף - גיל לא משחק תפקיד , בהנחה שיודעים מראש מה הגבולות . אי אפשר לצפות מנהג בן-40 שינהג כמו בחור בן-16, אין מה לעשות, אבל היו גם חבר'ה יותר מבוגרים שלא ביישו את הפירמה.

לדעתי הגורם שיותר משחק תפקיד זה הכושר הגופני והמשקל של הנהג (נכון, יש משקל מינימום, אבל המשקל שלי עם הקארט שקל כמו 2 אנשים עם 2 קארטים באותה התקופה...)

 

אגב- אחרי שנוהגים ב-2 פעימות קשה לחזור ל-4 פעימות .

 

 

דובי

[race71]

טוב, אולי כאן יהיה דיון ענייני יותר בשאלה המעניינת הזו.

שמי ברק גולדפינגר ולמי שלא מכיר (אני מניח שהרוב) אני המטורף שהקים את המסלול הכוכב יאיר. כמו כן אני פעיל מזה 12 שנים בענף הקרטינג כך שעברתי לא מעט (עשיתי, ראיתי ושמעתי פחות או יותר הכל).

 

אמר פה משהו ובצדק - קרטינג 4 פעימות זה לא ספורט מוטורי - זה כאילו או לשחק בנדמה לי. מי שעשה 2 פעימות בחייו מבין למה אני מתכוון. קארט 4 פעימות הוא כלי עבודה ומטרתו לתת הנאה מסויימת למשתמש, להכניס כסף לבעל המסלול ולהתקלקל כמה שפחות. קארט 2 פעימות הוא כלי ספורטיבי שמטרתו ליסוע כמה שיותר מהר במסגרת התקנון, שיקולים כמו אמינות או מחיר הם מישניים, המטרה היא לנצח מרוצים. ההבדלים הטכניים בין הכלים הם עצומים ולא אכנס אליהם כעת. מרוצי 4 פעימות בישראל נולדו בחטא קדמון של בעלי המסלול המקוריים בנחשונים וזאת משום שהענף היה חדש והם רצו לחשוף אותו לכמה שיותר אנשים. בכל העולם אין דבר כזה שנקרא מרוצי 4 פעימות וגם הכלים לא בנויים למרוצים. אם אתה רוצה להתחרות - תקנה כלי תחרותי!

 

לדעתי מרוצי 4 פעימות מונעים מאנשים להתקדם וקובעים איזושהי נינוחות ספורטיבית - "אני לא אשם שהפסדתי, היה לי קארט גרוע" או "בעל המסלול הקמצן לא משקיע בכלים" ספורטאי אמיתי הוא זה שמשקיע בעצמו ושואף להיות הטוב ביותר.

צודקים אלו שאומרים שזה יקר, אבל מה לעשות? ספורט מוטורי הוא ספורט יקר, תשאלו את חברי הפורום האחרים שמתחרים בראלי. אפילו מכונית ראלי בסיסית ביותר עולה כמו קארט חדש + עלויות עונה (אחת לפחות) ואני לא מדבר על המפלצות (שם השמיים הם הגבול). כך שבסופו של דבר אני לא מאמין שההוצאות הם הבעיה, תמיד יהיו אלו שיש להם ומוכנים להוציא.

 

הבעיה היא יציבות. על מנת שכל ענף ספורט יתקיים בצורה טובה הוא צריך קודם כל מתקנים (לכדורגל וכדורסל צריך איצטדיונים, היכלים וכו...) לראיה כאשר היו 2 מסלולים פעילים (לזמן קצר מאוד)- נחשונים וספורט קרטינג בנתניה (בשנת 98 או 99) היו מעל 35 נהגים פעילים בתחרויות ולאף אחד מהם לא היו ספונסרים מפוצצים, כולם ממימנו מכיסם הפרטי והמחירים לא היו שונים מאוד מהיום! המצב הורע כאשר החלו להסגר מסלולים ולא היה ברור מה הולך לקרות, כמו כן מריבות פנימיות לא הקלו על המצב ונוצרו 2 ליגות שונות אך למרות זאת היו בסה"כ 25-30 נהגים. אני מאמין שכאשר יהיה מתקן מסודר (במהרה בימינו אמן) שיבטיח יציבות ונוחות למשתמש אז המספרים יעלו שוב (וברור לי שזהו תהליך בניה ארוך).

 

התחושה שלי היא שבשנים האחרונות הנגישות הקלה יחסית של הקרטינג (4 פעימות) היא העקב אכילס של ה 2 פעימות. בסופו של דבר קארטינג הוא ספורט של צעירים ובאים הורים ואומרים: "למה שאני אעשה את זה לעצמי? מה אני צריך לרוץ אחרי הילד במסלול? שיקח 50 שקל וילך לקניון! או שיקח 200 ש"ח וילך לתחרות, למה צריך להשקיע?" במסלולים הסגורים הילדים לא נחשפים לספורט האמיתי ולא רואים 2 פעימות נוסע (ומי שראה יודע שזה לא משהו ששוכחים מהר) וכך הספורט נותר נחלתם של השרוטים.

 

יש עוד הרבה מה לכתוב על הנושא והוא test case מעניין לכל עתיד הספורט המוטורי בארץ, אבל עכשיו אני עייף

מקווה שלא ניפחתי לכם את השכל יותר מדי,

 

ברק