Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 6919 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

יואב,

הסיפור שלך מוזר, בעיקר בגלל ששתקת כל ה- 60 יום וקיבלת את זה בשקט כאילו זה מגיע לך, ולא הרעשת עולמות.

עובדה היא שעל 4 ימים אתה קופץ וכועס, כי אתה בטוח שלא מגיע לך ה-4 ימים האלה.

אז בא נחשוב יחד בהיגיון של בני אדם מהצד.

על 4 ימים שלא מגיעים לך - אתה צועק

על 60 יום שלא מגיעים לך - אתה שותק - אז אולי בעצם ה- 60 יום מגיעים לך, אחרת לא היית שותק.

 

מצד שני - מנסיון אישי אני יכול לומר שהמשטרה במקרים האלה באמת פועלת ללא היגיון וללא כל עובדות שנבדקו על-ידם בשטח.

 

ומעשה שהיה כך היה - לפני יותר משנתיים, נסעתי עם קטנוע מכביש בית עובד לכיוון נס ציונה. הייתי צריך להגיע לתחנת הדלק שנמצאת על הכביש הזה לפני הכניסה לנס-ציונה.

בנתיב היציאה מהכביש הראשי לכיוון תחנת הדלק אני מאיט לפני העיקול המתקרב, ממש לפני שהנתיב מתעקל לתוך תחנת הדלק, הרגשתי את הכידון זורק חזק והבנתי מיד שיש פנצ'ר. בשבריר שניה אני מבין שאם אני ממשיך ישר, אני עולה על אי התנועה שמפריד נתיבים בעיקול, וכמובן עף לכל הרוחות בלי יכולת לדעת איך זה יגמר, מצד שני אם אני ממשיך עם העיקול, אני מאבד שליטה בכל מקרה, כי הקטנוע זורק ממש חזק. אני מחליט להמשיך עם הסיבוב ולנסות בכל זאת לשמור כידון יציב למרות הרעידות, אבל כל זה לא עוזר והקטנוע נופל.

המהירות היתה יחסית איטית ואני במטרה לבלום את הנפילה מושיט יד לעבר הכביש, אבל היד לא עוזרת ואני מוצא עצמי שרוע על הכביש והקטנוע בין רגלי.

חבר שחיכה לי בתחנה וראה זאת וכן עובדי התחנה ניגשו לעזור לי. הרימו את הקטנוע והחנו אותו על המדרכה בכניסה.

היד כואבת מאוד מאוד ואני מרגיש שקשה להזיזה, אך למרות הכאבים, זה איכשהו נסבל.

הקטנוע נשאר בתחנה עם הפנצ'ר. אני חזרתי הביתה עם חבר נוסף שהיה במקום.

בערב כשהרגשתי שהכאבים לא חולפים החלטתי ללכת לבית חולים. צילום רנטגן מאשר ששברתי קצת את מפרק הכתף. גבס לא שמים, סידרו לי מתלה לזרוע,זריקת וולטרן ולהתראות מחר אצל הרופא להמשך מעקב וטיפול.

אה, כן - הכי חשוב - ברישום בכניסה למיון הודיעו לי להביא אישור מהמשטרה על תאונת דרכים, אחרת אצטרך לשלם על המיון.

כעבור 3 ימים נסעתי למשטרת רחובות-תנועה, מלאתי טפסים, השוטר קרא בריפרוף מה כתבתי ואמר לי זה בגלל שנסעת מהר. אחרת לא היית מאבד שליטה.

אמרתי לשוטר שאי אפשר לנסוע מהר כשאוטוטו אני כבר בתוך סיבוב של כביש קטן וממילא אני כבר עוצר, ואי אפשר לשלוט בכידון כשיש פנצ'ר והכידון זורק לכל עבר. (אילו אפשר היה להמשיך ישר בהחלט יכולתי להשתלט על הכידון ולעצור בביטחה, אפילו אם הייתי קצת יותר מהיר).

תגובת השוטר - אל תספר סיפורים, איך בשניה ברח לך האויר עם צמיג טיובלס אין פנצ'רים בשניה יכולת לעצור בשקט. אבל אם עשית השכבה לאופנוע בסיבוב אז יתכן וכל האויר ברח בבת-אחת, ואם נסעת מהר אז איבדת שליטה בסיבוב וזה כל הסיפור שלך.

 

ואז כבר קצת התעצבנתי בתוך תוכי על השוטר שכלל לא היה במקום, לא ראה, ומגיע למסקנות ללא שום קשר למציאות. השוטר כבר לקח את הרישיון שלי ולפי תנועותיו הבנתי שאוטוטו הוא לא מחזיר לי את הרישיון, מה שכן הוא הספיק לומר, תחכה לקצין שתיכף יבוא. לרגע חשבתי לי שהשוטר הזה רק פקיד שלא מבין ולא מחליט וסתם עושה רושם עלי של שוטר מבין ולכן אמר לי לחכות לקצין שיבוא ישמע ויחליט. אני בראש אומר לעצמי ברור שהקצין יבין ויחזיר לי את הרישיון.

קמתי מהכסא מול השוטר כדי לשבת בחוץ ולהמתין ואז תוך כדי שקמתי אני אומר לשוטר, על מה אתה מדבר בכלל, אין בקטנועים האלה בכלל צמיגי טיובלס, זה צמיג עם פנימית, זה קטנוע בדיוק כמו שיש למשטרה פיאג'ו הילוכים. ואז השוטר מסתכל ברישיון שוב, ואומר לי אההה, כן אתה צודק, באלה אין טיובלס. טוב קח את הרישיון שלך והנה לך אישור לבית-חולים ושלום שלום.

 

ממילא לא יכולתי לנהוג זמן רב. אבל מה שהיה חשוב זה שלא סתם יפילו עלי תיק בלי להבין מה ומי ואיך. כך שבמובן מסויים אני מבין מה קרה כנראה ליואב, אבל הבעיה היא להתווכח עם שוטר שחושב שמבין ויודע. אצלי העובדות פשוט היו חד משמעיות ולא נתונות לפרשנות, אחרת כנראה שהייתי מוצא עצמי מתכתש עם המשטרה כדי לעמוד על זכויותי.

 

הקטנוע חזר הביתה עם גרר ועמד זמן רב עם הפנצ'ר עד שתוקן. חשבתי לעצמי אולי עוד המשטרה תרצה לעשות בדיקה יסודית ולוודא שבאמת היה פנצ'ר ושבאמת יש פנימית.

האמור לעיל הינו לפי מיטב הבנתי ואו מנסיוני ואין הוא במקום יעוץ מבעלי מקצוע בתחומם.

פורסם

אמיר שלום

אני בכלל לא שתקיתי.

אפילו הרערתי לבית משפט..רק שבמשפט הייתי כל כך בטוח בעצמי שאני הולך וממקבל בחזרה את הרישיון אז לא אירגנתי ראיות או משה כזה..שהגעתי למשפט השופט בייקש תמונה של התם שמן...ולא הבאית איתי כי הייתי בטוח שהכל יהיה רגיל ולכן הפסדתי במשפט...תהיה בטוח שלמדתי לפעם הבאה....ואני רוצה רוצהע להדגיש משהו לגבי השוטר החביב שצעק עלי ולקח לי את הרישיון...היה לו דגל בית"ר ירושלים על הקיר מאחורי הכיסא שלו...המבין יבין...

בקיצור אני לא יודע מה לעשות עם השוטר הזה כי שוטרים שאני מכיר אומרים לי שחבל לי על הזמן שלי במח"ש וכו....בקיצור למדתי להמנע משטויות אבל גם כשבאמת אני נופל על כתם שמן כמו שקרה לי שוט לספר סיפור יותר אמין מאשר המציאות חבל שזה ככה...

והכי מצחיק שבזמן ההמתנה לשוטר הסתובבתי במזדרון שולו מכוסה בשלטים שעליהם רשום"משטרת ישראל בשבילך""משטרת ישראל עושה הכל בשבילך "וכו...לפחות היה מצחיק באותו היום

 

עכשיו לגבי השופט....אני מבין אוות שבלי הוחכה כשילד עם קעקוע של אופנוע על היד והרשעה קודמת בא אליו ואומר שהחלקתי על שמן אז הוא מטטיל ספק...אני מבין אותו אבל כל מקרה לגופו ובאמת החלקתי על שמן פשוט הייתי צריך להביא חבר שיגיד שהוא היה שם וראה הכל וזהו ז היה הכי פשטו...חבל שמערכת החוק מבקשת ממני יפה ואומרת"חביביב אם לא תשקר ותסובב אתת האמת לא יקשיבו לך"

פורסם
הכל התחיל בביום העצמאות שהחלקתי על כתם שמן עם האופנוע שלי באיזור מושב אורה בירושלים. נפגעתי בברך והלכתי לחברת הביטוח.

חברת הביטוח ביקשה אישור מהמשטרה, וכאשר הלכתי למשטרה וסיפרתי לשוטר את מה שקרה לי הוא אמר לי שלדעתו אני נסעתי מהר ולכן החלקתי..ולא היה שום כתם שמן.

 

בקיצור, באותו היום יצאתי עם שלילה ל60 יום.

 

אתמול הלכתי לקחת את הרישיון שלי חזרה אחרי 60 ימים, והשוטרת אמרה לי שנשארו לי עוד 4 ימים. לאחר בירור, הבנתי שהשוטר הכניס למחשב את הכל רק לאחר 4 ימים. כאשר שאלתי אותו על זה הוא אמר לי שקיבלתי רישיון נהיגה זמני ל-4 ימים ויכולתי להמשיך לנהוג .אני לא קיבלתי שום אישור נהיגה זמני, והוכחתי להם את זה בעזרת הארכיון שלהם. היחס המשפיל שקיבלתי במשטרת התנועה היה ממש נוראי - אף שוטר לא רצה להקשיב לי, ואלו שכן הקשיבו לי פשוט צעקו עלי כמו שאף פעם לא צעקו עלי... אני מודה שהייתי נודניק אך זה נובע מכך שהרשיון שלי הגיע לי חזרה. בסופו של דבר כאשר הבאתי בפני השוטר ששלל לי את הרשיון הוכחה לכך שלא קיבלתי רישיון זמני, הוא פשוט אמר לשומר בתחנה להוציא אותי החוצה תוך כדי צעקות עלי. היחיד שהקשיב לי היה שוטר נחמד שתפקידו לרשום את תיאור התאונה, ולכן לא היה יכול לעזור לי בשום אופן.

 

חשבתי להתלונן במח"ש אבל אני לא יודע כמה זה יעזור.

אני פשוט מרגיש חסר אונים ואין שום דרך להלחם בשוטר הזה שצעק עלי ולא רצה בכלל להקשיב.

 

יש רעיונות?

 

היית צריך לצלצל למד"א, לדווח על תאונה, איפה וכו'... אז, הם היו מזמינים משטרה, מצלמות וכו'...

כך זה היה מתועד ולא היו צועקים עליך. להבא.

פורסם

אני בכלל לא מבין מה פתאום משטרה ושופטים ובתי משפט?

עשית תאונה עצמית ואתה תובע את הביטוח לפיצוי על הנזק לאופנוע, איך משם בכלל הגעת לכל הוואג'אערס הזה של שלילות ומשפטים?

מחפש חלפים יעודיים לאימפרצה סטיישן ניו אייג'.

אשמח לדעת אם מישהוא מכיר אחת בפירוקיה.

פורסם

נשמע כי חסרים הרבה פרטים בסיפור שהוצג כאן, וכי רק צד אחד הוצג.

 

 

 

 

 

 

 

לדעתי בלבד

 

 

ל'

תגיש כזאת תביעה אזרחית ואחרי שבוע עוד תוכל להראות לחברים שלך את טביעת הנעל של השופט על התחת שלך לאחר שהוא בעט אותך החוצה מבית המשפט.

פורסם

היום הלכתי להביא את הרישיון שלי ובאמת קיבלתי אותו..עכשיו לפני שהלכתי ביקשתי מהשוטרת שהחזירה לי אותה להגיד לה משהו האי אמרה לי"שמע יואב קיבלת את הרישיון עכשיו פשוט תלך"אמרתי לה שבאמת חשוב לי להגיד לה משהו ואמרתי לה"שאני ילד בן 19 שלומד לא לסמוך על כוחות המשטרה אז על מי אני אסמוך.???"והיא אמרה לי "יופי יופי עכשיו תלך"

אני כל פעם המום מחדש בחיי אני ממש מרגיש חסר אונים פשוט למדתי להתרחק מהמשטרה.

פורסם

מזכיר לי סיפור ישן נושן במוטו, שמישהו שם החליק עם האופנוע, בשטח.

הוא סיפר שהוא הלך לבית החולים לקבל טיפול, לאחר שנסע הביתה ומשם הזמין מונית.

בתחנת המישטרה שאלו אותו איפה היתה התאונה, אז הוא ענה "באיזה שביל עפר ליד "פיזדילוח"...

השוטר ענה לו "רגע, הזזת רכב לאחר תאונה עם ניפגעים, זו עברה חמורה... אולי ניפתח לך תיק...

 

בקיצור, הסיפור סופר לאורך 2 עמודים, כתובים בצורה הומוריסטית, אבל ניכר בהם הכאב ואוזלת היד של האזרח הקטן.

המסקנה הכללית מכל המאמר ההוא היתה "אם אתה נופל מהאופנוע, ואתה הניפגע היחידי, עדיף שתגיד שנפלת במיקלחת או משהו כזה"...

 

ברומא, היה כרומני ;)

 

גילי

מחפש בלוק מנוע V8 לתרומה וגם מחסן למכוניות שלי

האם זה נכון שחמישה מכל ארבעה אנשים מתקשים במתמטיקה ?

הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם...

×
×
  • תוכן חדש...