חיוב חודשי בכרטיס האשראי

[hans]

התכוונתי שבקרב האנשים שלא מסוגלים לשלוט על ההוצאות שלהם, אנשי העשירונים התחתונים הם הסובלים הגדולים ביותר משיטת הקרדיט והתשלומים

סבבה. רגע נדיר של הסכמה

[sperial]

זה לא קיים, לפחות אצלי. קנית שילמת, למה שזה יעבוד אחרת ?

כי זה לא כרטיס חיוב מיידי, וזו נחשבת הטבה ללקוח.

 

וחוץ מזה - כל השרשור הזה עוסק בהבדלים בין התנהלות כרטיסי החיוב\אשראי במקומות שונים בעולם.

 

הנה, למשל, תופעה חדשה בישראל: מספר הטלפון הנייד הופך לתעודה מזזהה. הרבה מאוד גופים פיננסיים משתמשים בו כדי "לסגור מעגל" אימות זיהוי, ואם מישהו מחליף מספר טלפון יכולים לעבור חודשים עד שהמערכות יתעדכנו והוא יוכל שוב לגשת לחשבונותיו.

עריכה אחרונה ב-27 לאפריל, 2018 על ידי sperial

[sronis]

דרך אגב - במידת מה מדובר בגישה קצת קיצונית ליחסי עלות תועלת.

 

לכן אני מנסה להלחם בזה לפעמים. יצרתי לעצמי סוג של שיטת שכנוע עצמי שלוקחת את הכסף שיש לי בבנק בצירוף עם ההכנסה החודשית שלי ואומרת משהו כמו "אם יש לי X כסף בבנק ואני חוסך Y כל חודש, אז הוצאה של Z על משהו לא דורשת ממני שום מחשבה.

למשל, סתם בתור דוגמה, אם יש לי 100000 שקל בחשבון ואני חוסך 10000 כל חודש, אז על הוצאה של 100 שקלים אני לא חושב פעמיים.

זה מקל לי קצת על התהליך - אני מגביל את ההתלבטויות אם לקנות או לא רק למוצרים/שירותים יקרים יחסית.

 

אגב, אני ממש לא מחשיב את זה בתור קמצנות, ואני לגמרי לא קמצן - לפעמים אני מוצא את עצמי מבזבז הרבה יותר מדי כסף על דברים.

זה יותר עניין של חישוב-יתר. מין משהו "ישראלי" כזה שכל הזמן בודק אם דופקים אותי במחיר. אני מהאנשים שיכולים להתעצבן שהבנק לוקח לי עמלה של 2.3 אחוז על המרת כספים, מה שבסופו של דבר יעלה לי כמה גרושים אקסטרה, אבל אז הולך ומוציא פי 2 כסף על השכרת רכב יותר מפואר. סוג של דפיקות

 

כי זה לא כרטיס חיוב מיידי, וזו נחשבת הטבה ללקוח.

 

וחוץ מזה - כל השרשור הזה עוסק בהבדלים בין התנהלות כרטיסי החיוב\אשראי במקומות שונים בעולם.

 

הנה, למשל, תופעה חדשה בישראל: מספר הטלפון הנייד הופך לתעודה מזזהה. הרבה מאוד גופים פיננסיים משתמשים בו כדי "לסגור מעגל" אימות זיהוי, ואם מישהו מחליף מספר טלפון יכולים לעבור חודשים עד שהמערכות יתעדכנו והוא יוכל שוב לגשת לחשבונותיו.

 

ספר לי על זה. אני לא יכול לגשת לחצי מהגופים הפיננסיים שאני צריך בגלל שאין לי מספר טלפון ישראלי שישלח אליו סמס. לפחות לחשבון הבנק שלי אני עדיין יכול להיכנס באמצעות שם משתמש וסיסמא...

 

מצד שני, פה אני מזדהה גם כן באמצעות הטלפון, אבל בצורה הרבה יותר מאובטחת מהמספר בלבד (את הטלפון אפשר גם לגנוב או לזייף באיזו צורה) - יש לי mobile ID ששולח אלי לנייד קוד הצטרפות ואני מקליד על הנייד את הפין-קוד האישי שלי שמזהה אותי בכל המערכות הנחוצות.

[sperial]

כך זה פועל גם בארץ - מזדהה לפי מס. ת.ז. ו-PIN חד פעמי שמתקבל בטלפון ב-SMS. בחברות האשראי נוספות גם 4 או 6 הספרות האחרונות של הכרטיס, ובחלק מהגופים האחרים מבקשים עוד איזה נתון. ההנחה היא שטלפון אבוד ינותק מהר מאד.

 

בקש ממישהו שישלח לך כרטיס פריפייד ישראלי, טען אותו בכמה שקלים פעם בשנה ורשום אותו בגופים הרלוונטיים. או שיפתח לך חשבון פוסטפייד של 10 ש"ח לחודש - זה יפתח לך את השימוש בכל העולם. זה יתרון של השימוש ב-SMS, הטכנולוגיה הפרימיטיבית הזו קיימת בכל מקום, לא צריך חיבורי דאטא או משהו אחר (כלומר - הטלפון יסגור את המעגל גם אם אתה מחובר באיזה וייפיי או באמצעות המחשב).

עריכה אחרונה ב-27 לאפריל, 2018 על ידי sperial

[sronis]

זה קצת שונה - ה-PIN שלי לא חד פעמי (אהמ) אלא מהווה חלק מה-Mobile ID שלי ועובד עם כל גורם רשמי/מפוקח. זה יותר חזק מסתם מספר טלפון, כי אני יכול לשנות את מספר הטלפון וכל מה שאני צריך זה לעדכן את המספר החדש במערכת הרשמית של המדינה בשביל שזה ימשיך לעבוד.

 

חשבתי להשתמש במספר ישראלי אבל זה לא היה מספיק חשוב עבורי עד עכשיו, אולי בעתיד אעשה את מה שהצעת.

[sperial]

הסיפור עם ה-PIN החד פעמי די מעצבן, אני אמור לקבל איזה דוחות מחברות הביטוח, ואל מצליח לעשות זאת כיון שכנראה מספר הטלפון שלי אינו מעודכן אצלן. ואני לא צריך לספר לך מה זה להשיג את שירות הלקוחות של חברה כזו.

מעדיף את הדואר הישן והטוב (אפילו אם זה הצב ישראל).

 

הסיפור של זהות דיגיטלית התחיל בקול תרועה גדולה לפני די הרבה שנים, כאשר דובר בכך שכל אזרח יקבל תיבת דואר אלקטרוני לצורך קבלת דואר רשמי. הפרוייקט הזה נאלם ונעלם די מהר, ועכשיו אנחנו תלויים בטוב ליבה של גוגל (או חברה אחרת כלשה) שלא תסגור את הדואר האלקטרוני. אישית איבדתי לא מעט קישורים כאשר החלפתי פקי אינטרנט (וזה כולל את תיבת הדואר) ובמיוחד כאשר הטכניון סגר את ה-mail for life שאגודת הבוגרים הבטיחה (מה שקרה היה שהוחלף ספק הדואר, אבל לא הצלחתי לרשום את היוזר הקיים שלי אצל הספק החדש, וכלך מה שהיה מגיע לתיבה הזו ולא זכרתי להעביר לג'ימייל אבד).

עריכה אחרונה ב-27 לאפריל, 2018 על ידי sperial

[Benor]

מבחינתי אני רואה את זה כהלוואה/דחיית תשלום לטווח של 1-30 יום ללא ריבית. (כמובן שכל מקרה לגופו)

נניח והיה חודש קשה עם מלא הוצאות ובלת"מים, זה יכול להקל אם שולטים על זה כראוי.

 

ישנם משקיעים שרואים את היתרון של זה ושל חלוקה לתשלומים (אני פחות מאמין בתשלומים) -

אמנם אתה בחוב מתגלגל, אבל מנגד יש לך בעו"ש סכום זמין גדול יותר כל חודש להשקעה שיכול באופן תיאורטי לצבור ריבית דריבית.

 

דן אריאלי הסביר את זה:

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3386180,00.html

אני אישית באופן פסיכולוגי מעדיף להפטר מחובות, ומשתדל לשלם ב"מכה" על מה שאני יכול.

שנים רבות הכלל הזה מלווה אותי: "אין את כל הסכום = לא קונה"

[sperial]

שנים רבות הכלל הזה מלווה אותי: "אין את כל הסכום = לא קונה"

הכלל הזה טוב עד שאתה מגיע למצבים בהם הוא לא ישים: רכישת דירה, רכישת רכב, רכישת רהיטים לילד שעומד להוולד, טיפול שיניים דחוף.

 

לרווק שחי בבית ההורים די קל לקיים את הכלל. לאנשים עצמאיים, ובמיוחד בעלי משפחות, הרבה יותר קשה, ולעתים צריך לקחת הלואות - אם עד יום קבלת המשכורת החודשים ואם לטווח של שנים. שלא לדבר ע להסקים, אבל זה תחום שונה לגמרי.

[Benor]

כמובן, לרוב האוכלוסייה אני חושב שהכלל הזה לא מתאים.

מעבר למה שציינת לחלק גדול מהאנשים קשה לדחות סיפוקים, והם לא יחכו שיהיו להם 3000 ש"ח פנויים לרכישה והם יחלקו ל-36 תשלומים את ה- Galaxy S9 החדש.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2018 על ידי Benor

[sperial]

אני לא מדבר על דחיית סיפוקים. אנימדבר על צרכים אמיתיים. כבר מיינתי הודעה קודמת - היו שנים בהן "שיחקתי" עם תאריכי החיוב בכרטיסי האשראי על מנת לצמצם את מספר ימי המינוס בבנק לקראת המשכורת. ואני מדבר על חשבונות חשמל, מים ומכולת.

[Benor]

ואני מניח ששימוש בכ. אשראי מאוד הקל עליך/עזר לך.

לו היה לך לדוג' כרטיס Debit החובות שלך היו ככל הנראה גדלים.

[sperial]

הייתי משלם יותר ריבית אוברדראפט.

 

נניח שהמשכורת נכנסת ב-1 בחודש. חיוב כרטיס האשראי הוא ב-2 בחודש. אם קיבלתי אתחשבון החשמל ב-15 בחודש והייתי משלם אותו במזומן הייתי משלם ריבית אוברדראפט מה-15 עד ה-1 בחודש. כיון ששילמתי בכרטיס האשראי שחייב את חשבון הבנק ב-2 בחודש הרי שבאותו חודש לא שילמתי ריבית אוברדראפט על חשבון החשמל.

[sronis]

או שפשוט לא היית מתפתה לשלם על משהו שאין לך כסף בשבילו. היית חי יותר בצמצום, קונה אוכל פשוט יותר בסופר זול יותר, קונה אוטו יותר זול או נוסע בתחבורה ציבורית, קונה סלולרי ב-1000 במקום ב-3000 וכדומה.

 

עם כרטיס אשראי - יש לך פיתוי לקפוץ טיפה מעל מה שאתה יכול, כי האשראי נותן לך.

בלי כרטיס אשראי - אין לך שום פיתוי.

[sperial]

שים לב - לא בכדי בחרתי בחשבונות המזון, המים והחשמל. אלה דברים חיוניים.

 

יכול להבטיח לך שאני מחושב מאד - כך הייתי כאשר הייתי צריך לעשות את התרגילים האלה, וכך נשארתי גם היום. יש לי אשה שמכירה את מחירי המכולת יותר טוב מאתר ההשואה של משרד האוצר, ואני בודק לעומק כל מוצר שאני מתכוון לרכוש - בכל תחום. מגבינת הקוטג' ועד השבוע המשפחתי באיסלנד.

[vadim6385]

You must be fun at parties [emoji16]

 

שאלה נוספת:

 

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3736937&ref=ynet

 

הרפורמה שהולכים לעשות, כדי שעסקים יקבלו את התשלום באשראי באותו יום.

 

האם זה אומר שהולכים גם לחייב את מחזיק הכרטיס באותו יום? אם ככה, אז איו יטתר טעם בלהחזיק כרטיס דביט.

עריכה אחרונה ב-29 לאפריל, 2018 על ידי vadim6385