אז ביקרתי בארץ, רשמים, חוויות, המלצות וכמה מילים על הדייט שלי עם קיה סורנטו

[edan82]

אחת לשנה זה קורה, כמה ימים לפני ליל הסדר אישתי אורזת חצי בית בתוך יותר מדי מזוודות, משם ממשיכים עם 11 שעות טיסה מעייפת פלוס כמה מחיאות כפיים בנחיתה, תקליט שמודה לנו שבחרנו לטוס אל על (לא באמת בחרנו, הם דאגו שלא תיהיה אלטרנטיבה) ומנת שווארמה באולם הנכנסים לארץ.

 

כך פחות או יותר התחילו חופשות המולדת שלנו ב-10 שנים האחרונות, 12-13 ימים שחצי מהם "מתבזבזים" על ארוחות משפחתיות, לו"ז ספונטני ויותר מדי שעות על הכביש.

 

השנה החלטנו לשנות את מועד החופשה לקיץ- אישתי המסורתית תוכל להנות מאוכל נורמלי במקום מצות, לא נצטרך לבזבז חצי חופשה על ארוחות משפחתיות ואפילו נוכל להאריך את החופשה כיוון שבקיץ לחץ העבודה יורד.

 

22 ליוני, כמעט חצות, אישתי ואנוכי בונים לו"ז לחופשה בת 20 ימים שתחילתה ב-5 ליולי, מתוך רצון שהילדים יחוו כמה שיותר ממה שיש לישראל להציע נוצר לו"ז שגורם לתרגיל חטיבה להראות כמו יום כיף באשקלונה- 3 חופשונים דו יומיים בצפון הארץ, דו יומי נוסף בדרום הארץ, ביקור נוסף בדרום, ארוחה פה, מוזיאון שם.....

 

מהר מאוד הבנתי שהפעם אני לא לוקח את הרכב של ההורים, אני כנראה נאלץ לשכור רכב.

הולך לישון עם מחשבה בראש לא לשכוח לסגור את פינת הרכב בבוקר.

 

23 ליוני, 11:30 בבוקר (בישראל 6 וחצי בבוקר), בצירוף מקרים ותזמון מדהימים אני מקבל הודעה בוואצפ, פותח ונדהם לגלות שלא רק אני קמתי עם משימה לסגור פינת רכב לחופשה, מסתבר שחבר פורום יקר התעורר עם משימה דומה, לסגור לי את פינת הרכב

 

נפלה לי הלסת, פעם ראשונה מצירוף המקרים והתזמון, פעם שניה מנדיבותו יוצאת הדופן של אותו חבר (שאני משאיר לו את ההחלטה להזדהות).

רצף ההודעות מסתיים כעבור דקות, החבר "סוגר" איתי את השאלת הקיה סורנטו שלו לטובת החופשה (אתה יודע מי אתה חבר יקר, שוב המון תודה!!! יצאת ענק ובמשהו בכלל לא מובן מאליו).

 

פאסט פורוורד, נחתנו בארץ ב-5 ליולי, זיפזפנו כמה ימים נטולי לו"ז לצרכי התאפסות, החבר חבר אלי עם הרכב.

 

 

בציר 2014, נפח 2.4 ליטר בנזין, 192 כ"ס, גבוה, רך, בקיצור- ניגוד קיצוני מהרכב הפרטי שלי.

זה המקום להודות- לא אוהב רכבים גבוהים, במיוחד לא כאלה שמצויידים במתלים רכים, זה פוגם לי בהנאת הנהיגה.

עם המחשבה הזאת לקחתי את המפתחות ויצאתי לדרך שהסתיימה אחרי יותר מ-3500 קילומטרים, עת החזרתי את הרכב לבעליו.

 

כמו לא מעט נסיעות בארץ, די מהר נקלעתי לפקק תנועה.......סוג של....

 

הטייס צילם כמה תמונות של מרכבת האלים המיצובישית ופינה לנו את הדרך.

 

זו היתה נסיעה ראשונה בסורנטו והאמת שהופתעתי והתרשמתי לטובה, למרות הישיבה הגבוהה והכיול הרך יחסית של המתלים השיוט על הכביש המהיר היה נעים וללא תחושת החוסר בטחון שאני לא פעם חש ברכבים מהסגמנט (מעצם היותי חובב רכבים נמוכים ומתנהגים).

הרכב נעים לשהייה, מרווח מאוד עבור 5 נוסעים ועם שורה שלישית להושבת שני נוסעים נוספים אם כי בצפיפות יחסית.

 

חלפו כמה ימים נוספים ושוב נסיעה ארוכה, הפעם לצימר במושב רמות ביחד עם אישתי.

סיימתי להעמיס את הציוד על הרכב לקראת הנסיעה, ממתין שאישתי תגיע.

"מאמי, יאללה תניע" אישתי אומרת מיד עם כניסתה לרכב.

"הרכב מונע" אני עונה בחצי צחוק.

"נו ברצינות, תניע ובוא נצא לדרך, כבר מאוחר".

חסכתי מאישתי את ההסבר שהרכב באמת כבר מונע אבל הוא פשוט שקט בניגוד לרכב המשפחתי שלנו שבהנעה קרה מפעיל את האזעקה ברכב של השכנים.

באמת שקט ונעים בסורנטו, אומנם מאיזור 70-80 קמ"ש לעיתים מתחילים רעשי רוח אבל אני חושב שמקורם דווקא במגני הרוח שהותקנו בחלונות.

אין בעיה לנהל שיחה תוך כדי שיוט תלת ספרתי חוקי או לחילופין להאזין למוסיקה בווליום שלא עלול לסכן את עור התוף של יושבי הרכב (אגב, מערכת לא רעה, איכות סבירה בהחלט ותפעול ידידותי ונוח).

 

 

הכנרת נשקפת מעיקול באיזור מושב רמות.

 

אם עסקינן במושב רמות, כמה המלצות:

צימר- "קסם על ים כנרת", ממוקם בחלקו הקיצוני של המושב עם נוף מדהים אל הכנרת, מאובזר בכל מה שרוצים וצריך.

מסעדה- "מושבוצ", מסעדת בשרים שממוקמת במושב, כל אחת מהמנות שהזמנו, ממנות הפתיחה, דרך העיקריות ועד הקינוחים- הכל היה מעולה ועם כל מיני שילובי טעמים מעניינים וטעימים וגם השירות שמר על אותה רמה.

יקב- אם אתם אוהבים יין שווה לבקר ביקב הר אודם, בעיקר כי יש להם יינות מעולים שתוכלו לטעום במקום (בתשלום או ללא עלות אם תרכשו במקום בקבוק יין) אבל גם כי זה נחמד לראות איך עושים יין.

 

יום נוסף חלף והפעם אתגר לסורנטו, נקרא לו "אתגר העמסה"- לקראת יציאה לקמפינג על גדות נהר הירדן הסורנטו התבקש להפגין את גבריותו באמצעות העמסת ציוד רב לקמפינג- צידנית בשר, אחת נוספת לשתיה, צלייה גדולה, שולחן מתקפל, מחצלות, אוהלים, שמיכות, נשנושים, קרשים למדורה בלילה ו-3 בוגרים על ציודם האישי...

 

 

ככה זה נראה לאחר העמסה של בערך 70-80% מהציוד...... רכב גבר גבר.

 

מתמקמים.....

 

ואז מגלים ריג'קט ראשון ברכב, כזה שידוע מראש אבל עדיין מביך כשהוא מתרחש- סיימנו לפרוק את הרכב ונכנסתי לרכב כדי לקפוץ לתחנת דלק הסמוכה להשלמת חוסר, כדי שזה יקרה הרכב צריך לטפס במעלה שביל כורכר עם שיפוע בינוני.

3 רכבי ליסינג צלחו את הטיפוס ללא דרמות כמה דקות קודם.

הסורנטו משום מה ניסה לפתח אישיות של מוסטנג בעת יציאה ממפגש- מפרפרת כאילו אין מחר ללא תנועה קדימה, כך איזה 3-4 פעמים.

אסייג ואומר שלא ניסיתי להלחם איתה יותר מדי, זה כאמור לא רכב פרטי שלי והיחס אליו בהתאם.

מצד שני- זה לא שרכבי הליסינג שעברו בדיוק באותו מקום קודם לכן נדרשו ללחימה יוצאת דופן במעלה השביל.

בקיצור, גבוה שרירי וחסון אבל אישיות יותר בכיוון של "עזוב'תי באמא'שך".

 

חזרנו מהקמפינג בצפון ומבלי לבזבז זמן כבר למחרת הדרמנו אל חוות ממשית מזרחית לדימונה שם בילינו יום ולנו בלילה.

 

לנסיעה אל חוות ממשית התלוו אחייניות שלי שנהנו מהישיבה בשורה השלישית, היא רחוקה ונסתרת מספיק כדי שלא יציקו ליושביה.

 

המלצה:

חוות ממשית- אני אוהב את המדבר ונופיו ולכן סגרתי שם לילה, כשהגענו קרובי המשפחה שהתלוו אלינו הרימו גבה ואבא שלי אף פלט בחצי ייאוש "מה, פה יושנים?"....

כן, פה יושנים, חדרים עם 4 כיווני רוח ללא מזגן (יש רק חימום לימים קרים), מסביב הרבה חול, ערסלים בין העצים, פינות זולה, שירותים ומקלחות משותפים עם הפרדת נשים\גברים, מטבח לשימוש האורחים ו.....זהו.

אה כן, הרבה גמלים.

כעברו רבע שעה, כשכולם הפנימו שאין להם ברירה ומעבירים פה את היום- כולם השתחררו והתחילו להנות מהחוויה- השקט והבתוליות הזאת שיש רק במדבר, הבריזה הנעימה של אחר הצהריים, מליוני הכוכבים שבשמיים, החופש הזה שבניתוק מהציוויליזציה.

אתמול כשהגענו לשדה התעופה לקראת טיסת החזרה הביתה, חמותי שאלה את הבנים שלי ממה הכי נהנו בחופשה- שניהם צעקו יחד "מהחווה במדבר!!".

המבוגרים מסביב הסכימו איתם, זה היה פשוט מקסים ואני ממליץ בחום בחום בחום, תנו לזה צ'אנס.

 

ביום למחרת ירדנו לים המלח, נהננו מלצוף במים המלוחים, מטיול ריינג'רים אל תוך ההרים, נהננו מחברת אנשים יקרים לליבנו.

הרבה פחות נהננו מהשהות במלון דניאל ים המלח אליו הגענו בשעות הצהריים לארוחת צהריים ובילוי במתקני המלון- הרבה זמן לא יצא לי לראות בית מלון עם כל כך הרבה עובדים חסרי חיוך ועוד יותר חסרי שירותיות, כל בקשה נענתה בפנים די זועפות שגרמו לתחושה לא נעימה וזה מאוד עצבן נוכח העובדה ששילמנו עבור החוויה המפוקפקת.

בקיצור- לא יודע לומר מה רמת המלונות האחרים בסביבה אבל על מלון דניאל אמליץ רק למי שלא ממש מתחשק לי שיהנה.

 

היו עוד המון חוויות וריגושים (כולל צניחה חופשית מ-15K רגל יחד עם אישתי) אבל זה ידרוש עוד איזה יומיים כתיבה.....

 

יחד עם זאת, לאור הנסועה הרבה אסיים בהתייחסות לתרבות הנהיגה בכבישי הארץ.....

בישראל יש נהיגה, אין תרבות נהיגה, יותר מדי נהגים מתעסקים בסלולרי במהלך הנהיגה, איתות במעבר נתיב או פניה זה מחזה נדיר כמעט כמו ביקור לווייתן בחופי הארץ, לעומת זאת סטייה משמעותית מנתיב נפוצה ושכיחה בערך כמו טויוטה קורולה, אין טיפת חשיבה קדימה, שלא לומר לזרוק מבט הרחק קדימה בנהיגה כדי לאתר אירועים חריגים או מסוכנים, כולם בישראל אחים והראיה לכך היא השמירה שלהם על הנתיב השמאלי בכל מחיר, גם אם כל הנתיבים האחרים פנויים והם נוהגים ב-30 קמ"ש מתחת למהירות המותרת, אין הסבר אחר לתופעה פרט לזה שהנתיב השמאלי שייך לאבא שלהם ומכך שאני מסיק שכולם אחים (או עם פוטנציאל לא רע לאייטם בקבוצת "כשאבא ואמא בני דודים").

 

יותר מ-10 פעמים הגעתי למצב שאני נדחק לשוליים או נאלץ לפלוש לנתיב סמוך רק כי הרכב בנתיב המקביל אלי סוטה לכיווני ונהגו כל כך עסוק בשיחה בנייד שהוא בכלל לא שם לב שהוא סוטה ובוודאי שלא שם לב שאני צופר כדי להשב את תשומת ליבו.

 

אקשר את זה למערכת המובילאיי שמותקנת בסורנטו שעמדה לרשותי, המערכת תפקדה מצויין, לא הפריעה את שלוות הנוסעים למעט אותם פעמים שבהם כאמור נאלצתי לסטות כדי להמנע מהתנגשות ואז הושמעה התראת סטייה מנתיב.

למעשה המערכת תפקדה כל כך טוב שבהתחשב ב"איכות" הנהג הממוצע בישראל יש מצב שאם הייתי שר התחבורה לא רק שהייתי מחייב את התקנתה- הייתי מחייב להתקין 2 מערכות כאלה ברכב, אחת כדי להתריע בפעם הבאה שתסטה מנתיב והשניה פשוט בתור עונש.

 

כמובן שלא כולם נוהגים בצורה כזאת אבל יש המון שכן נוהגים כך והם הופכים את חוויית הנהיגה בכבישי ישראל לחווייה שבמקרה הטוב פשוט לא מהנה ומעצבנת ובמקרה הפחות טוב לחוויה מסכנת חיים.

[Alon_A]

טוב, חייב להודות שהפסקתי בתמונה של ה F15, מה כבר יותר מגניב אחרי כזה שוט...

 

איך הגעת לשם ? ספר... וקח אותי בפעם הבאה

 

דא, גם אצלי ברכב חברה מותקנת מערכת מובילאיי והיא באמת מאוד מדוייקת ולא מפריע. אפשר להעביר אותה למצב של התראות חירום בלבד (ואז החיווי על מהירות ומעבר על פסים הוא תצוגתי בלבד).

 

מי שנוהג נורמלי היא כמעט ולא מצפצפת.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[discoTD5]

טוב, חייב להודות שהפסקתי בתמונה של ה F15,

רק במבט רביעי שמתי לב שיש שם מטוס. הייתי ממוקד באאוטלנדר המאאאמם.

[Ahbarony]

גם אני לא יכלתי להוריד עייניים ממרכבת האלים

 

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

[yarongti]

+1 מעניין לקרוא חווד של ישראלי שבא לבקר. אחלה כתיבה

[edan82]

אלון,

 

אחי שירת בטייסת הזאת לפני קצת יותר מ-20 שנה, יש לו חברים שעדיין משרתים בה והוא בקשר טוב עם מפקד הטייסת.

 

מה שהתחיל בביקור שבמקור היה מצומצם משתתפים (אחי, אנוכי והילדים שלנו) הפך לביקור אליו הצטרפו עוד כמה חברים מהפורום.

במהלך הביקור ביקרנו בטייסת של רעמים (F15I) ובטייסת הסופות (F16I) השכנה, קיבלנו סקירה קצרה אודות הטייסת, מפגש קרוב עם המטוסים וצפייה בהמראה של רביעית רעמים ממרחק 50 מ' ממסלול ההמראה והילדים (גם המבוגרים למען האמת) נהנו להצטלם עם קסדת טייס ואפוד ציוד.

 

יש המון תמונות אבל לצערי מפאת בטחון שדה התבקשנו מפורשות שלא לשתף.

התמונה שהעליתי היא בערך היחידה שיש לי שאישרו לי לשתף.

[Alon_A]

אני רושם מהטלפון אז אין לי איך לשים את האייקון, אבל:

 

Thumbs up !

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[ישה]

ארץ ישראל היפה

 

חבל רק ש 95% מהנהגים מוציאים שם רע לשאר הנהגים

 

יופי טופי של כתיבה

[llaavvii]

שמח שנהנת בארץ הקודש, ונשמח שתחזור...

[edan82]

תודה לכולם.

 

אגב, מפאת השעה המאוחרת שכחתי המלצה נוספת, הפעם על מועדון הצניחה פרדייב בחוף הבונים.

 

זו פעם שניה שאני צונח שם ואני פשוט מאוהב בהם- זה מתחיל במתחם המטופח של המועדון שכולל בית קפה ורחבה שמשקיפים על מסלול ההמראה ועל כר הדשא שאליו נוחתים המונחים, ממשיך במתחם ממוזג בו אפשר לצפות במלאכת קיפול המצנחים והכנת הציוד לצניחה.

בנוסף יש שם תצוגה של מספר כלי טיס וביניהם מיג 23 שטייסו הסורי ערק עימו לישראל.

 

הדובדבן שבקצפת מגיע בדמות צוות עובדים ומדריכים שגורמים לכך שהרגע שמגיעים למתחם יש אוירה של כיף- כולם שמחים, מחייכים, צוחקים, שירותיים ופשוט מעלים חיוך על הפנים בין אם הגעת למקום כדי לצנוח או סתם לשתות קפה במקום.

 

הם לא הכי זולים אבל לאחר ביקור במועדון הצניחה בשדה תימן והתנסות בחוויית ה- I see dead people ששררה שם- פרדייב שווים כל שקל נוסף שהם גובים.

 

ממליץ בחום, זה ה-מקום עבור מי שמתכנן לקפוץ ממטוס תקין.

[RK]

וצפייה בהמראה של רביעית רעמים ממרחק 50 מ' ממסלול ההמראה

 

שזאת חוויה מרטיטה, literally!

 

 

וביניהם מיג 23 שטייסו הסורי ערק עימו לישראל.

 

 

מצטער להיות fighter plane nazi, אבל זה מיג 23 אחר. המיג 23 של באסם עאדל במוזיאון בחצרים. מכל מקום, המתחם במנחת הבונים מאד מרשים ובהחלט שווה ביקור.

[discoTD5]

עכשיו אני מבין מי שתה לי את המיג 23 מהחניה ליד הבית!

[ישה]

שזאת חוויה מרטיטה, literally!

 

 

 

 

 

מצטער להיות fighter plane nazi, אבל זה מיג 23 אחר. המיג 23 של באסם עאדל במוזיאון בחצרים. מכל מקום, המתחם במנחת הבונים מאד מרשים ובהחלט שווה ביקור.

 

מותר לייבא מיגים? עד שנתיים ומעל 30 שנה

[edan82]

מצטער להיות fighter plane nazi, אבל זה מיג 23 אחר. המיג 23 של באסם עאדל במוזיאון בחצרים.

 

מניח שאתה צודק למרות שביננו למי אכפת מי הביא אותו ארצה, זה פאקינג מיג 23...

 

אם היית אומר את זה בטיימינג הנכון היינו קופצים להגיד שלום גם למיג שבחצרים, רק סופות ורעמים בראש שלך....

[RK]

הלו ביג'ו, אני הצעתי ללכת למוזיאון, לא היה רוב במליאה