סיפורו של חובבן משועמם בארץ זרה

[Menashe123]

בהמשך לשרשור הקודם, כמה חבר'ה ביקשו שאשתף בחוויות אז אני אספר לכם קצת על מה שעשיתי בימים האחרונים. כחלק ממסע נסיעות המבחן שלי הספקתי לעשות די הרבה ב4 ימים ובין הרכבים שנהגתי עליהם עד עכשיו נמנים: מיני קופר אס 2012, מיני קופר אס 2015, אבארט' 500, פיאסטה ST, סיון FRS (זהה לברז ולGT86), פורד מוסטנג GT וסובארו WRX.

האמת שההספק הצליח להפתיע גם אותי, היום ביום אחד הספקתי 5 מתוכן והיד עוד נטויה .

כמו שאתם בטח יודעים אני בסך הכל בן 18, אין לי הרבה ניסיון מקצועי ולכן חוות הדעת שלי מבוססת על מדד החיוכים בעיקר, וכשנהגתי בחלק מהרכבים האלה פשוט לא הצלחתי למחוק את החיוך הדבילי שהיה לי על הפנים.

אני אספר בקצרה מה זכור לי מכל רכב ואצרף בהמשך כמה תמונות של כל אחד.

 

MUSTANG GT

 

אז בשונה מהדרך הנהוגה, את מסע החוויות שלי התחלתי ישר מהדובדבן (לפחות מבחינת עוצמת מנוע). אז כן, הכוח של הרכב המטורף הזה גרם לכל מה שבא אחריו להרגיש קצת טפל ולכל לחיצה על הדוושה להרגיש לוקה בחסר, מזל שכוח זה לא הכל. אז על הרכב הזה הנסיעה הייתה כרבע שעה, התחלנו בנסיעה עירונית קצרה ואז יצאנו לפתוח שערי שמיים בכביש המהיר. הרכב מרגיש בהחלט כמו מטוס ללא כנפיים, במיוחד למישהו כמוני שלא יצא לו לחוות עוצמות כאלה לפני. מעבר לכוח הרכב הרגיש די יציב על הכביש והפתיע אותי לטובה אם התנהגות לא רעה יחסית ל"שבחים" שמרעיפים תחת כל עץ רענן על ההתנהגות של מכוניות שרירים אמריקאיות. מעבר לזה אציין שהתיבה הידנית הרגישה קליקית מדי וההילוכים לא עברו חלק. הישיבה ברכב ממקמת את הנהג בפוזיציה מאוד קרבית ושקועה והחלונות הקטנים נותנים תחושה קלסטרופובית מעט. אין לי ממש מה להוסיף, רכב מדהים למירוצי רמזורים ואפילו לקצת מעבר.

 

MINI COOPER S

 

על הרכב הזה הביקורת תתחלק לשניים שכן נהגתי על שני דגמים די שונים אחד מהשני ששיכים לסדרה הזו. הראשון הוא המיני האוטומטית משנת 2012, אין לי ממש מה להגיד על הרכב, כמעט שיעמם אותי ואישית מאוד התאכזבת אחרי ביקורות מאוד ולדעתי אפילו מדי מחמיאות.

הרכב השני היה חדש לחלוטין, גיר ידני עם מנוע 2.0T. הרכב הזה הרגיש הרבה יותר טוב, זאת גם תיבה המתאימה לרכב לדעתי וגם התנהגות קצת יותר מחודדת ומהנה. אני חייב לציין שגם כאן לא התפאלתי מהרכב יותר מדי ואני יצאתי מהנסיעה ממש מאוכזב. יכול להיות שזה גם קשור לתוואי הנסיעה שלא כלל בתוכו יותר מדי קורנרינג, אבל הייתה החלקה אחת שיצאתי אליה בסוף הנסיעה, הרכב הרגיש בשליטה תוך שהוא מספק הרבה כיף לי ולסוכן אבל ההרגשה הכוללת שלי בסוף הנסיעה לא הייתה, "הלוואי ויכולתי לעשות עוד סיבוב" אלא "קדימה, לרכב הבא". אולי זה שילוב של צליל לא מיוחד עם כוח מנוע לא מספק ואולי זה פשוט העניין שלא מצאתי שום דבר שייחודי לרכב הזה ונותן לו ערך מוסף ביחס לאחרים.

 

SCION FRS

 

על הרכב הזה, שדיונים סוערים התקיימו בנוגע אליו בשרשור המפורסם, הנסיעה הייתה מאוד קצרה, משהו כמו 7 דקות. אני לא יכול להגיד עליו הרבה חוץ מזה שהבנתי גם את אלה שמאוד אוהבים וגם את אלה שלא. לאלה שאוהבים יש את כל הסיבות בעולם לאהוב אותו, מושבים מדהימים, הרגשה קלילה, וזנב שמשתולל כמו רוטווילר מיוחם אבל עם זאת גם לי הפריעה מגבלת הכוח. לטעמי הרכב הזה פשוט לא חזק מספיק, לחיצה על דוושת הגז מספקת רעש מנוע חזק במיוחד שיכול להטעות ולגרום לנהג לחשוב שהוא מאיץ בפראות אבל הרעש הזה הוא לא מעבר "מהומה רבה על לא דבר". הרכב בטח לא "בועט" בלחיצה הגונה על הגז והאמת שבזהירות צריך לומר שהוא בקושי "מושך" כשעושים את זה. בשורה התחתונה מאוד אהבתי אותו, מאוד, אבל את המחסור בכוח הרגשתי אפילו בנסיעה הקצרה שעשיתי.

 

ABARTH 500

 

לפני שאתחיל לדבר על הרכב הזה יש לי ווידוי. אני מאוהב ברכב הזה מהיום שראיתי אותו בפעם הראשונה. האהבה הזו טומנת בחובה הכל, אם זה לראות כל סרטון שקשור אליו בדרך ישירה או עקיפה, עד להטרדות חוזרות ונשנות מצידי של בעלי אבארט' כדי לטעום קצת מהחוויה דרך הכתב שלהם. האהבה שלי אליו קשורה אולי לזה שאני פריק של מכוניות קטנות, והוא בין ההכי קטנות וההכי חמות שקיימות כיום בשוק. מעבר לזה הצליל שהוא מפיק מעביר לי רטט בגוף בכל פעם שאני שומע אותו. אז לקחתי את הרכב שלי ונסעתי חצי שעה כדי לקבל נסיעת מבחן על מושא אהבתי. ברגע שהגעתי ועוד לפני שדיברתי עם הנציג, הדבר הראשון שעשיתי היה לקפוץ לתוך רכב התצוגה ולהתחיל למששש את כל מה שסביבי. נשמע אירוטי, וכך זה היה. אני באמת אוהב את הרכב הזה. לאחר דין ודברים עם הנציג יצאנו לדרך. איזה כיף, אני לא יודע ממה נהנתי יותר, מלנהוג במופרע ההיפראקטיבי הזה על כבישי ארצות הברית או מהעובדה שהגשמתי חלום שמקונן בי כבר כמה שנים. והעקרב הקטן לא איכזב אותי, אני אתחיל מהמושבים. השמיצו את המושבים האלה כל כך עד כדי כך שהייתי בטוח שאני אתיישב על שרפרף עץ רעוע שיפול ויקח אותי אחריו ברגע שאניע את הרכב. לא כך היה. נכון, המושבים לא אוחזים כמו בפיאסטה ST או בFRS אבל הם לא כאלה נוראיים. לא יצאתי איתו לסשן החלקות סטייל "טוקיו דריפט" אבל כן אימצתי קצת את הרכב ולא עפתי מהחלון כשעשיתי את זה. מעבר לזה הצליל של המכונית הזאת מדהים, ולמרות העוצמה שלו הוא לא נותן תחושה של הרבה רעש שלא מגובה בביצועים. הרכב זז מהר, ולא בגלל שהמנוע חזק אלא בגלל שהרכב קל בעיקר. לא הייתי מתנגד ל20 סוסים כדי להשלים את החוויה אבל היא בסדר גם ככה. אהבתי מאוד גם את המיקום והפעולה של ידית ההילוכים. המכונית אוחזת, ממש ממש אוחזת, ואפשר להגיד ש"במדד החיוכים" שהזכרתי בהתחלה, היא הייתה מקבלת ציון גבוה מאוד כי מהרגע שעליתי למושב הנהג, נמרח לי חיוך דבילי שלא נמחק עד שלא הייתי צריך לעזוב בצער רב את עקרב המחמד שלי. אני יכול לסכם את מערכת היחסים שלי עם העקרב כאהבה שלא התבססה על דבר, והתעצמה אחרי ההתנסות הראשונה, שאני מקווה מאוד שאינה האחרונה.

 

SUBARU WRX

 

כשיצאתי מהנסיעה על האבארט' שוטטתי באיזור בתחושת ריקנות כואבת ואז נגלתה לעיני סוכנות סובארו. הרעיון המקורי היה לנסות את הBRZ ולהשוות את ההבדלים המינוריים ביחס לFRS אבל אז ראיתי את הWRX והשתנו התוכניות. שיחה קצרה עם המנהל ויצאה לעברי נציגה חביבה עם מפתחות של WRX כסופה. פה קרתה סיטואציה שההסתברות שהיא תתרחש הייתה יותר נמוכה מ0. מסתבר שהנציגה דוברת עברית וגרה ב5 שנים האחרונות (עד 2015) במרחק של 6 קילומטרים מהבית שלי בירושלים. מסתבר שהקירבה המפתיעה הובילה לסימפטיה בלתי מוסברת והיא לקחת אותי לטיול מרתק של שעה ויותר מסביב לאיזור בכבישים מפותלים עם נופים מדהימים. הרכב מדהים. הנעה לכל אחד מהגלגלים ומנוע טורבו מ-ד-ה-י-ם. כשלוחצים לחיצה הגונה על הגז נשמעת שריקה מדהימה ושנייה אחרי מרגישים מה שנדמה כבעיטה חזקה של מהנדס יפני ישר בגב. הרכב חזק מאוד, עוצמתי ויותר מהכל, חד ויציב. נדמה לי שהרכב הזה לא מיועד למי שרוצה לצאת ליום כיף עם הרכב, למרות שאפשר להפיק ממנו הרבה מאוד כיף, אלא למי שמחפש רכב מהודק שיקח אותו הכי מהר לנקודה שהוא רוצה דרך קווים מאוד מדוייקים.

 

FIESTA ST

 

אני אתחיל את הכתיבה על הרכב הזה עם ווידוי, ציפיתי לסיים את הנסיעה הזאת ולספר לכם שהפיאסטה לא כזאת מדהימה כמו שמספרים עליה. כזה אני, אוהב ללכת נגד הזרם ולא להסכים עם מוסכמות שכולם מסכימים להן. מעבר לזה משהו בעיצוב הסתמי שלה והאינטריור הזול והמשעמם שהיא קיבלה גרם לי להאמין שאני באמת לא אתלהב ממנה יותר מדי. עם הגישה הסקפטית הזו עליתי לנסיעה. אבל בדיוק על המכונית הזאת נאמר, אל תסתכל על המכונית, אלא על איך שהיא נוהגת. מהבחישה הראשונה במוט ההילוכים הבנתי שמשהו כאן מיוחד. המהלך חלק וקצת ארוך יותר מהמקובל בקטגוריה, והקלאץ' רך. יצאנו לדרך ופתאום אני נחשף למשהו שלא שמעתי שום התייחסות מיוחדת אליו במבחני הרכב שראיתי. הצליל מדהים! הוא חודר לתא הנוסעים בצורה טובה ומאוזנת והוא צליל מיוחד, לא צליל עצבני ורוטט כמו באבארט' אלא צליל בס עמוק ומהפנט! מעבר לזה שההילוכים מדהימים, והצליל משגע, הרכב גם מתנהג בצורה שגרמה לי כאתאיסט להתחנן לאלוהים שלא תגמר הנסיעה. הרכב יציב, חד ופשוט מהנה בצורה מיוחדת ושונה מכל דבר אחר שנהגתי עליו. הוא לא חזק כמו המוסטנג, לא אקזוטי כמו האבארט' ואין לו הנעה אחורית שובבה כמו זו של הFRS אבל למרות כל אלה, הוא יותר מהנה מכולם. כשסיימתי את הנסיעה, בדרך הביתה, לא הפסקתי לחשוב על הרכב המדהים הזה וכשסיימתי להתאבל על זה שנגמרה הנסיעה התחלתי לחשוב על הדרך שבה אנהג על הרכב הזה עוד בזמן שאני פה. אני אסכם את כל מה שאהבתי ברכב הזה: כוח, אחיזה, מושבים, צליל, חדות, תיבת הילוכים ואם יש איזה גורם שלא הוזכר פה זה רק כי שכחתי, אישית לא מצאתי דברים שלא אהבתי ברכב הזה. זאת שמחה מהולה בעצב, אני שמח שהכרתי מכונית מדהימה שאני מקווה שתהיה כלי התחבורה שלי בעתיד תוך כדי שאני מתבאס על זה שלא יכולתי לצאת נגד הזרם ולהכפיש קצת את מה שכולם סוגדים לו.

 

*תמונות יצורפו כשאדליק את הפלאפון, אל תצפו להרבה, הן צולמו באייפון 4 על ידי אדם שבדרך כלל לא מוגדר כצלם מחונן.

 

מקווה שנהנתם מהסקירה ושהיא לא יצאה נוראית. יש עוד הרבה מאוד תכניות להמשך, ממליץ לכם להמשיך לעקוב. להמשך קבעתי נסיעות על Z4 למחר, A45 AMG ליום שני ופוקוס ST ליום חמישי. אעדכן בחוויות ואחרי שאסיים את כל אלה אמצא מטרות חדשות

עריכה אחרונה ב-15 לאוגוסט, 2015 על ידי Menashe123

[shugiflex]

מוזר ומעניין!

[Menashe123]

[Menashe123]

[RS]

הפיאסST כל כך טובה עד שהיא גורמת לדור הנוכחי של הקופר S להרגיש בוגר (מידי) - ביחס לקודמו.

 

האבארת' שונה מהפיאסטה ST והקופר S. הן חזקות ממנו, איכותיות ממנו, מרווחות ממנה, נוחות ממנה וגדולות ממנה.

 

ה-ST מכונת ניהוג משובחת (גם כשמוסיפים לה כוח). היא מאוד (מאוד) מחודדת, מערבת ומרגשת. יש לה זנב מאוד שובב וצליל מדליק (בזכות הסאונד סימפוזר). מנגד לה ניצבת האבארת', המספקת חוויה מעט שונה - עם הרבה צלילי יניקה ופליטה וכמובן משקל קל ומימדים צנומים. קשה מאוד להסביר את ההבדל התחושתי בין השתיים בדרך בה הן פונות. האבארת' מרגישה יותר קארטינגית ועצבנית.

 

אם הייתה לי היכולת הכלכלית - אין ספק שהייתי רץ ומעמיד פיאסטה ST (ה-5 דלת') לצידה של האבארת'. הן שתיהן מרגשות עד מאוד, אבל כל אחת בדרכה שלה וביכולת שלה. רק חבל מאוד ש'דלק' לא מייבאים לנו את הפיאסטה ST ביבוא סדיר (מחשש לתחרות מול הקופר S על ליבו של החובב ההגה? אולי. אני חושב שכן, בהחלט).|

 

אנקדוטה קטנטנה: האבארת' האמריקאית שונה מהאירופאית. מתחיל מהמנוע שהוא המולטיאייר (בניגוד ל-TJET המוכר ואמין "שלנו") - והוא מספק 160 כ"ס (אין אופציה לקיט esseesse באמריקאית וגם אין גרסה בסיסית יותר עם 140 כ"ס). בנוסף לכך, האמריקאים זוכים לגרסה אוטומטית "רגילה" עם תיבת 6 הילוכים (של אייסין או ZF. לא זוכר) - בניגוד לתיבה הרובוטית "שלנו".

 

חבל שהשוק האירופאי תקוע עם התיבה הרובוטית (חד מצמדית) הזו - ולא זוכה לתיבה אוטומטית "רגילה".

עריכה אחרונה ב-15 לאוגוסט, 2015 על ידי RS

[amit94]

אחלה טיול של לפני צבא ארגנת לעצמך תמשיך ליהנות ותודה על הסקירות!

[Iwind]

בתור בחור בגילך,איפה אני ואיפה אתה.....

 

מדהים ההבדל בין המדינות,שם אתה לא יכול להזמין בירה בפאב אבל לנהוג על WRX אתה יכול,נראה אותך משיג נסיעה בארץ

 

נהנתי מאוד לקרוא,אני מקוה מאוד שהאבארט' תזדקן טוב בארצנו,אולי יום אחד אוכל להרשות לעצמי אחת ואדע על מה אתה מדבר

[rafi_vk]

יישר כח על התעוזה והאסרטיביות.

לקחת את הפרויקט ברצינות ונתת פה סקירה מקיפה.

סע בזהירות ותעשה חיים

[Menashe123]

עדכון: ב.מ.וו עשו בעיות, רצו שאביא להם ביטוח וכל מיני חרטוטים, ההפסד כולו של רכב המבחן. אתמול נהגתי על הגולף GTI, היה מדהים אבל קצר מדי על מנת להביע דעה. בימים הקרובים אעשה שוב והפעם אחת נורמאלית כדי שאוכל לפרט על מה שהופך את הרכב לכל כך מדהים. מעבר לזה אני כנראה אסע מחר למרצדס לראות מתי יפגישו אותי עם שאהבה נפשי, אם בכלל. בנוסף מחכות לי גם נסיעות על הפוקד פוקוס ST והיונדאי ג׳נסיס קופה לקראת סוף השבוע.

יהיה מעניין