נשואים + מינוס

[bagira]

לא מדויק, לכל עיר יש תב"ע ואם יש חלקה מופשרת לבניה שהיא למגורים, לא יסבו את זה פתאום למשרדים או תעשיה ומצד שני לא יוותרו על הבניה כי "אנחנו מעדיפים משרדים".

 

הייתה בהחלט העדפה של יזמים לבנות בנייני משרדים אבל העדפה זו חלפה, מחירי המשרדים בשפל, ההיצע מטורף ובנייני משרדים שלמים עומדים היום ריקים.

 

כיום כל קבלן משועמם בונה קניון/ פאוור סנטר, רק באזור פרדס חנה-זכרון יעקב הולכים לקום בשנה הקרובה 4 קניונים שייתווספו ל חמישה שכבר יש.

 

בבאר שבע זה בכלל בדיחה.

 

מהר מאוד נראה קניונים חצי ריקים (משוכרים).

[discoTD5]

מהר מאוד נראה קניונים חצי ריקים (משוכרים).

 

מממ...רק לי עולה רעיון של "קניון הרכב של ישראל"?

לוקחים קניון ריק כזה, ממלאים אותו באולמות תצוגה של יבואנים, יבואנים מקבילים, חנויות חלפים, חנויות אביזרים, בחניון למטה קרטינג עם קורסים, כמובן איזור פאסט פוד ודוכן של 'דונה רוסה'.

יאללה - שירוקנו לנו איזה קניון, אתה איתי במיזם?

[bagira]

לצערי לא, אני מאמין אדוק ב"אשרי יושב ביתך", יש לי עסק שמפרנס אותי בכבוד ולא מחפש הרפתקאות פיננסיות.

 

כמה פעמים כבר עמדנו בפני פתיחת סניף/רשת, כל פעם הגענו למסקנה שאין לנו רצון ו/או צורך אמיתי בזה.

 

אבל עניינית, רעיון מעולה!

 

אפשר לשלב בחניון גם תחנת רחיצה עם דיטיילינג ברמה גבוהה, מוסך ואולי אפילו מוסך שעובד בצמוד לחנות החלפים.

 

אתה הולך לחנות, קונה מה שאתה צריך במחחירי חנות, יורד עם החלפים למוסך ובזמן שאתה עושה "שופינג", מתקינים לך במוסך את החלפים.

 

לך על זה!

[sperial]

כאשר אני פותח את הארנק שלי אני רואה את הדבר הבא

 

" חיה מהכנסתך אפילו אם אתה צריך ללוות כסף לשם כך" ( י. בילינגז )

 

בהקצנה מי שרוצה להגיע לעצמאות כלכלית שיגזור את כרטיסי האשראי ייתנתק מהבנק למעט הורואת קבע הכרחיות , ויחיה עם מה שיש לו בארנק

 

הגישה שלי הפוכה: השתמש בכרטיסי האשראי, השתמש בחשבון הבנק - אבל עשה זאת בתבונה ותוך מעקב. אישית אני בודק את חשבונות הבנק, וזה כולל את חשבונות האשראי, מספר פעמים בשבוע.

 

אתמול שוחחתי על הנושא עם בני הבכור. בחור כבן 24 שמשתכר שכר של עתודאי בשירות חובה. הוא אומר שכאשר הוא מוציא מזומן הוא לא מרגיש בזה - כיון שהכסף כבר מחוץ לחשבון הבנק. כאשר הוא מגהץ את הכרטיס זה בולט לו בדף החשבון.

 

אישית, בשנים הקשות, התנהלתי עם סדרת כרטיסי אשראי כדי "לשחק" בתאריכי החיוב, על מנת לקצר את ימי המינוס, וכן לנצל את התאריכים כאשר להכנסות היו שני רכיבים, אשר נכנסו (באופן סדיר) בתאריכים שונים בחודש.

 

לגבי הסרט בכלכליסט - מדובר בעקר בפרסום ל"פעמונים", אבל כיון שלפי הבנתי מדובר בארגון ללא רווח, אין בכך רע. בכל זאת הועלו בו 3 נקודות חשובות: 1. התנהלות לא חכמה או לא אחראית של משפחות מסבכת אותן, אבל לפחות חלקן ניתנות לחילוץ על ידי הבנת הבעיה ומציאת הפתרון (וכמובן, יש לא מעטים שלא מסוגלים להבין את מקור בעיותיהם). 2. שיווק ההלואות על ידי הבנקים אגרסיבי, ועל הלקוחות ללמוד לדחות את ההצעות הלא מתאימות. 3. הבעיות בחוסר איסוף מידע בידי הפיקוח על הבנקים, אשר עלול לגרום להחלטות שגויות ברמה הלאומית וברמת הבנקים.

עריכה אחרונה ב-22 לאוקטובר, 2014 על ידי sperial

[amir74]

+1.

אני משתדל שכל ההוצאות שלי יהיו בכרטיס אשראי ובתשלום אחד. בצורה הזו ניתן לעקוב אחר כל שקל שיוצא יותר בקלות וגם לקצץ בהוצאות (או לתת לעצמך בראש אם נסחפת בחודש מסוים).

כמובן שכמו כל אמצעי תשלום נדרשת שליטה עצמית.

[צביקי]

אתם שניכם טועים בצורה מסוימת, אני מאמין שזה בגלל ששניכם לא ראיתם את הסרט.

 

אני מסכים אתכם בגדול שכל משק בית שמרוויח משכורות של 15 אלף ומעלה חים טוב, מבלים טוב ובסוף מייללים שלא גומרים את החודש.

 

אבל אתם מתעלמים ממאות אלפי עובדי קבלן, מנקים, פועלי ייצור שעובדים קשה, מרוויחים 5000 ש"ח לחודש וכאשר זו המשכורת הראשית בבית +עוד חצי משרה של האשה שמביאה 2500 ש"ח, עם שכר כזה אין אפשרות לגמור את החודש, האנשים האלה נשאבים יותר ויותר למעגל החובות ומעבר לזה שהם נכנסים לחדלות פרעון קשה, מעבר לזה, מאחר וברור שביום הדין לא תכניס מאה אלף אנשים לכלא, זו בעצם תהיה חדלות פרעון של המדינה!

 

 

 

העיריות רוצות למשוך אליהן אוכלוסיות חזקות כלכלית ולא מעמד ביניים-נמוך ואת זה הם עושים ע"י אישורי בניה לדירות 4-5 חדרים בלבד ולא 2-3 חדרים כמו שה"עם" היה רוצה.

 

מחזר, ועוד:

 

השכר החציוני הוא פחות מ6K ברוטו. זה לא מאות אלפים, זה הרבה יותר.

 

אשתי ואני מרוויחים יחד נטו 9, ברוטו 15.5 (כי סופרים בפנים גם רכב). כלומר, היא בשכר מינימום ואני בשכר הממוצע במשק. לחיות עם 3 ילדים מ9 נטו ומשכנתא זה על גבול הבלתי אפשרי. ואני כל יום מודה לאלוהים על זה שאנחנו בעשירון 6-7 ולא פחות.

[bagira]

הצרה הגדולה עם נתחי העשירונים האלה הם לא רק שאט אט הם שוקעים יותר ויותר אלא שהוצאה חד פעמית בילתי צפויה (שלא לדבר על מחלה של אחד מבני הזוג) דוחפת אותם מיידית למעגל העוני.

 

אבל הרבה יותר קל לפתור את העניין בהתלהמות על התורים בנתב"ג או מספרי מסירות הרכב שעולים או המסעדות ובתי הקפה שמלאים בגוש דן.

[חן פרחי]

נתוני השכר החציוני מזכירים לי את הפרופסור לסטטיסטיקה שטבע בבריכה שעומקה חצי מטר..

התחלת החיים תמיד קשה, אלא אם מקבלים תמיכה מאסיבית מאד ממהורים.

בתחילת דרכי חייתי בחצי חדר אצל חמותי, עבדתי 2 עבודות ונסענו אני ואישתי באוטובוסים.

באותו זמן זוגות חברים שלנו לקחו הלוואות לנסוע לתאילנד, פוצצו סכומי עתק על חתונות ראוותניות וכשנולד הילד הראשון קנו עגלה וציוד באלפי שקלים.

גם השכר שלנו היה נמוך, והוא כמובן השתפר מאד עם השנים.

מי שלא יודע לכלכל בתבונה את חייו תמיד יבוא בטענות לכל העולם, חוץ מלעצמו כמובן.

[bagira]

ואם אין להורים? או שחו"ח אין הורים?

 

אז עובדים ועדיין שוקעים לעוני ועל זה בדיוק מדברים.

 

לא על מי שטס לתאילנד במקום לחסוך, עליהם יש לנו הסכמה שהם אוכלים את הדייסה שהם בישלו.

[sperial]

אני עם חן. התחלתי לעבוד כאשר הייתי בשנה השניה בטכניון, גרתי אצל ההורים, וחסכתי בסביבות 80% מהכנסותי (הסידור היה שאני מקבל מההורים את המגורים וכן את שכר הלימוד, השאר על חשבוני). כך גם כאשר התחלתי לעבוד בהיקף מלא, כולל משמרות ארוכות. רכב רכשתי רק כאשר הפך חיוני בגלל שינוי מקום עבודה, כאשר הייתי בן 29. התוצאה - כאשר התחתנתי היו לי חסכונות שהספיקו לכסות שליש ממחיר דירת 4 חדרים (זו היתה הגדרת הקבלן, מעשית היה מדובר 3.5 חדרים די צננועים, אם כי בשכונה חדשה עם אוכלוסיה מצויינת. משכורות ומחירי 1990). למזלי אשתי התנהלה בצורה דומה, כך שכאשר התחתנו היה לנו 2/3 הסכום הדרוש לרכישת דירה. נכון שבמחירי היום כנראה שהחסכונות לא היו מכסים 2/3 ממחיר הדירה אלא פחות, אבל עדיין היתה לנו נקודת מוצא טובה. ועדיין היו לנו לא מעט שנים קשות - אבל, כאמור - הקפדה יתרה על המאזן הביאה אותנו בהדרגה למצב שבו המינוס נעלם מדפי החשבון, וזאת תוך קיום רמת חיים נוחה.

 

אני מקווה שאני מצליח להנחיל את הגישה לבנים שלי, כמובן בהתאמה לתקופה הנוכחית. כיון שאני לא בודק את חשבונות הבנק שלהם איני יודע מה מתרחש בהם, אבל לפחות השאלות שהם שואלים אותי נראות נכונות. וגם ההוצאות שאני רואה: כדוגמא - בגדים מעלי וטלפונים ב-900 ש"ח. ופה ושם בילויים לא יקרים, או איזה תחביב שתורם גם לכישורים שימושיים לעתיד, במידה מסויימת בבחינת השקעה.

[צביקי]

רק מסקרנות: מה השווי היום של לימודי תואר ושכר דירה בזמן זה?

האם כמה עשרות אלפי שקלים אלן הם משהו שמרוויחי שכר ממוצע במשק יכול להעניק לילדיו?

[sperial]

שכר לימוד כיום הוא כ-12,000 ש"ח לשנה. ממש לא זוכר כמה זה היה ב-1975.

שכר דירה + מחיה - קשה לי להעריך.

לגבי הדיור - כיון שהדירה קיימת בכל מקרה ועלות החזקתה אינה משתנה אם יש בה 1-2 נפשות פחות או יותר הרי שברמה המשפחתית מדובר בחסכון נטו. לגבי עלויות מחיה - קרוב לודאי שהוצאות מזון, למשל, נמוכות בהרבה כאשר הן במסגרת משפחתית מאשר לסטודנט המתגורר בגפו. לכן, בראיה משפחתית, מדובר בחסכון עצום.

דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה - חבר של אחד הבנים שלי גר בחיפה ולומד בת"א. נוסע מדי יום ברכבת בשני הכיוונים, כיון שזה הרבה יותר זול מאשר להחזיק דירה במרכז הארץ.

עריכה אחרונה ב-22 לאוקטובר, 2014 על ידי sperial

[ברווז]

אתם שניכם טועים בצורה מסוימת, אני מאמין שזה בגלל ששניכם לא ראיתם את הסרט.

 

אני מסכים אתכם בגדול שכל משק בית שמרוויח משכורות של 15 אלף ומעלה חים טוב, מבלים טוב ובסוף מייללים שלא גומרים את החודש.

 

אבל אתם מתעלמים ממאות אלפי עובדי קבלן, מנקים, פועלי ייצור שעובדים קשה, מרוויחים 5000 ש"ח לחודש וכאשר זו המשכורת הראשית בבית +עוד חצי משרה של האשה שמביאה 2500 ש"ח, עם שכר כזה אין אפשרות לגמור את החודש, האנשים האלה נשאבים יותר ויותר למעגל החובות ומעבר לזה שהם נכנסים לחדלות פרעון קשה, מעבר לזה, מאחר וברור שביום הדין לא תכניס מאה אלף אנשים לכלא, זו בעצם תהיה חדלות פרעון של המדינה!

אני לא מתבייש לומר שזה בדיוק המצב שלי. כך היה לפני שיצאתי להיות עצמאי, וכך זה עכשיו. תודה לאל, עכשיו אני מרוויח יותר, אבל לא הרבה יותר.

כל שטות קטנה יכולה במצב כזה לZיין אותך לגמרי. נשברו לי המשקפי שמש, וכמובן שאי אפשר למצוא רק מסגרת (ניסיתי). קורה. במצב תקני, הכל בסדר- קונים זוג משקפיים וגומרים עניין. לוקחים בתשלומים אולי וזהו. (משקפיים אופטיות, בלעדיהן אני לא יכול לנהוג).

במקרה שלי, זה הוצאה כואבת מאד. היא מגיעה יחד עם עוד הוצאה בלתי צפוייה, משמעותית הרבה יותר אמנם, אבל עדיין בעייתית, ואני שוב חנוק- כאשר את החודש הקודם סיימתי עם הוצאות נמוכות הרבה הרבה יותר והמינוס התחיל לקטון.

נתוני השכר החציוני מזכירים לי את הפרופסור לסטטיסטיקה שטבע בבריכה שעומקה חצי מטר..

לא חושב שאני מכיר את המקרה...

התחלת החיים תמיד קשה, אלא אם מקבלים תמיכה מאסיבית מאד ממהורים.

ומה אם גם ההורים בברוך? חשבת על זה?

רק מסקרנות: מה השווי היום של לימודי תואר ושכר דירה בזמן זה?

האם כמה עשרות אלפי שקלים אלן הם משהו שמרוויחי שכר ממוצע במשק יכול להעניק לילדיו?

לא.

ניקח 2 מרוויחי שכר ממוצע: דהיינו כ-12K נטו. אולי אם יש לך רק ילד אחד זה אפשרי, בתנאי שאתה חוסך גם עליו כל הילדות שלו והוא יגדל בלי צעצועים וילבש סחבות ובגדי עור שתפרת ממה שמצאת בבית העלמין הקרוב למקום מגוריך.

למשפחה ממוצעת, 3 ילדים, זה אומר להיות זומבים- אין לאנשים האלו חיים. הכסף לא מספיק לכלום, אוכל, דירה ותרופות. זהו.

שכר לימוד כיום הוא כ-12,000 ש"ח לשנה. ממש לא זוכר כמה זה היה ב-1975.

שכר דירה + מחיה - קשה לי להעריך.

לגבי הדיור - כיון שהדירה קיימת בכל מקרה ועלות החזקתה אינה משתנה אם יש בה 1-2 נפשות פחות או יותר הרי שברמה המשפחתית מדובר בחסכון נטו. לגבי עלויות מחיה - קרוב לודאי שהוצאות מזון, למשל, נמוכות בהרבה כאשר הן במסגרת משפחתית מאשר לסטודנט המתגורר בגפו. לכן, בראיה משפחתית, מדובר בחסכון עצום.

דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה - חבר של אחד הבנים שלי גר בחיפה ולומד בת"א. נוסע מדי יום ברכבת בשני הכיוונים, כיון שזה הרבה יותר זול מאשר להחזיק דירה במרכז הארץ.

וואו. לא הייתי חושב על זה אפילו.

[Applez]

אם במקום חתונה+ירח דבש+רכב חדש+להוליד ילדים כאילו זה איזה פס ייצור היו קורעים את התחת

עובדים כמו עבדים וחיים כמו חרא היו מצליחים לחסוך לדירה.

חייתי המון שנים בקמצנות מטורפת ואז המשכתי עם זה,מסתבר שממשכורת לא רעה אפשר לסגור דירה.

[renaultfreek]

הבעל של אחותי עובד בתור חשב ומו"ח של אחת החברות הגדולות בארץ, המשכורת שלו עוברת את ה20 אלף ש"ח, אחותי עובדת בתור מנהלת וגם לה יש משכורת לא רעה ( לא חסר להם חסכונות), ולאחרונה נולד להם ילד.

הם נוסעים ביונדאי גטס, וגרים בשכירות דירה של שלושה חדרים בפתח תקווה, רוב החברים שלהם קנו דירות ורכבים חדשים, כשאבי שואל אותו למה הוא לא קונה דירה או רכב חדש, התשובה שלו היא כזאת:

אני מעדיף לקנות דירה ורכב בכסף שיש לי, מאשר להיות חייב לבנק, ולגבי הרכב, כל עוד שהרכב נוסע והתחזוקה לא יקרה, אין צורך להחליף.

אני למדתי לחסוך ולנהל את עצמי נכון ( עדין יש מקום לשיפור) בטיול לאוסטרליה, היתי לבד, והיתי צריך להסתדר עם הכסף שהיה לי, ואת האמת חייתי לא רע (והרוב התבזבז על הטיול).

ברגע שיש לי רק 600 פרנק בחשבון עו"ש באמצע החודש, אני נכנס לפניקה, באמת שקשה לי להבין כיצד אפשר להתחיל את החודש במינוס ולא לפחד.