אז מה, עוד סיבוב בעזה?

[sperial]

הייתי מהמר שהחולצה נרכשה אצל סוחר ערבי בשוק בעיר העתיקה.

[yehuda-k]

בגירה, לפי מה שפנדוב הזכיר כאן, מסתבר שהיו אנשים שהבינו שעזה זו חולה רעה כבר בשנות ה50. חבל שלא הקשיבו להם.

מבחינת הערבים, ההבדל בין הגישה הפייסנית של משה שרת והגישה הלוחמנית של בן גוריון היה הבדל קוסמטי בלבד. גם היום הפלסטינאים טוענים שההבדל בין ציפי לבני ונתניהו הוא רק קוסמטי. זה לא מפליא בהתחשב בדרישות שלהם. בראשית שנות החמישים, במגעים חשאים (חס וחלילה לא ישירות איתנו)הערבים דרשו החזרת פליטים , העברת חלקים מישראל לריבונותם וכל זאת תמורת משהו הקרוב לשלום, לא ממש שלום (בני מוריס, "קרבנות", עמ' 254). האם משה שרת היה מוכן לכך? לדעתי לא , אבל לא בדקתי.

 

כיום המצב השתפר קצת והרשות הפלסטינאית מסכימה לדבר איתנו ישירות, אבל עומדת על זכות השיבה, ועדיין לא דיברנו על הכותל המערבי שלדעתם הוא שלהם (נדמה לי?)

יהודה, ההצעה של סאדאת, כפי שאתה מביא אותה, נשמעת מן הסתם כמשהו שאין סיכוי שישראל הייתה חותמת עליו. עם זאת, לפי המעט שאני יודע, מ"ומ ביננו לבין המצרים היה יותר מורכב מזה, והייתה גם סרבנות ישראלית להצעות מצריות יותר הגיוניות מזו. נראה לי שכבר המלצתי על הספר הזה בעבר. ממליץ לך לקרוא את עמודים 226 - 228 שם, סתם כדוגמא. שם, לדוגמא, נטען שישראל הפילה את ההצעה המצרית לפתוח את תעלת סואץ ב-1971, תמורת נסיגה חלקית כלשהי של צהל מהאזור, ולא נתנה הצעה קונקרטית של ממש במקום. לפי מה שנטען שם, זה לא היה המקרה הראשון או היחיד בו יוזמות מדיניות נפלו דווקא בגללה הגישה הישראלית - שגם, כפי שכבר כתבנו פה, הייתה לגישת "מה שהיה הוא מה שיהיה". לא שאני אומר שהאשמה על זה שלא הגענו להסכם היא רק של הצד שלנו, אבל היא גם שם ולא רק אצל המצרים. השינוי בגישה לאחר המלחמה היה לא רק אצל הערבים, אלא גם אצלנו, וזה לא היה מקרי.

הספר הזה של משה גת, דווקא תומך בעובדות שכתבתי. אבל לפני שאנו מתחילים להתפלא האם אנו מדברים על אותו הספר, צריך להבדיל בין עובדות מצד אחד, ומהצד השני פרשנויות והשקפת האמריקאים. לפי משה גת, המצרים אכן דרשו שישראל תודיע שנסיגה ישראלית חלקית מתעלת סואץ היא צעד ראשון בנסיגה מכל השטח הכבוש, שהנסיגה תהיה לעומק 35 ק"מ שכולל את מצרי הג'ידי והמתלה האיסטרטגים. שצבא מצרי יוצב בשטח שיפונה ובתמורה מצריים לא תיתן שלום מלא. (משה גת, עמ' 160 וליד. העמודים שכתבת אינם זמינים בגוגל בוקס). לפי גת ישראל חששה מהונאה (כלומר התקפה מצרית לאחר שישראל תיסוג) ועמדה על כך שהשטח המפונה יפורז והצד המצרי של התעלה ידולל צבאית. האם חשש כזה אינו לגיטימי? אם פניהם של המצרים היו לשלום, מדוע התעקשו על הצבת צבא מצרי באיזור שישראל תפנה? נכון שישראל לא הסכימה להתחיב שבסופו של דבר תהיה נסיגה כללית, אבל המצרים לא הסכימו לשלום מלא בשום מקרה.

גת מכנה את עמדת ישראל ארוגנטית, אבל זו כבר פרשנות, ובפרשנות גם לנו הקטנים יש זכות דיבור.

משרד החוץ האמריקאי טען שישראל סרבנית ומחמיצה הזדמנות הסטורית. אבל מטרת האמריקאים היתה יחסים טובים עם מצריים ובענין זה לא בטוח שהם היו מתווכים הוגנים.

צריך לזכור שמדובר פה על שנת 1971, כשנתיים לפני מלחמת יום הכיפורים. גולדה אכן היתה נוקשה (לא פלא, היו לה ביצים ענקיות) ולא רצתה לסגת אבל מכיון שישראל היתה צריכה מאוד נשק אמריקאי (מטוסי הפנטום למשל) היא התפשרה לאט לאט. ב 1971 היא הסכימה לרעיון של נסיגה חלקית, שקודם לא באה בחשבון, וב 1973 היא הסכימה לנסיגה מכל סיני עם נוכחית של אנשי בטחון ישראלים במספר נקודות מפתח בסיני. רבין כתב שלאור נוקשותה הידועה של גולדה, הוא מאוד הופתע מתשובתה החיובית לנסיגה מליאה למעט....

אגב, הסכום השלום עם מצרים הוא הסבר טוב בעייני למה אין לנו ברירה אלא לדבר עם החמאס.

בדרך כלל כשלא מדברים יש תמיד מגעים חשאים דרך מתווכים. אם הסוד דולף קל להכחיש את קיום המגעים. הרי יש סחר עם עזה, ומה מפריע לסוחר עזתי להגיד לסוחר ישראלי שיש הצעה מענינת וצריך להעבירה לגורמים הרלבנטים? ניחוש שלי שתמיד יש מגעים כאלה לא מאורגנים. הבעיה היא שמגעים רשמים פותחים את השערים לרווחה ומעניקים לגיטמציה למדינות בעולם לכונן יחסים מלאים עם החמאס. האם זה אינטרס שלנו? לדעתי לא בגדול. המגעים באוסלו ב1993 התחילו בתור יזמה פרטית וכשהבשילו הם עברו להיות רשמיים , אם כי סודיים בשלב הראשון. גם להסכם עם מצריים קדמו שיחות לא ישירות שהפכו לישירות כשהבשילו.

 

אולי ניתן יהיה להדבר עם החמאס לאחר שיחטפו מכה כה אנושה ויפנימו שישראל היא אגוז מאוד קשה לפיצוח. ב 73' גרמנו למצרים להבין זאת, למרות המחיר ששילמנו. לדאבוני טרם הגענו לשלב הזה עם החמאס ולפי איך שזה נראה ולמרות שמדובר בעידן שונה, חמאס לבינתיים מבינים שיש להם עסק עם כוסיות.

אתה צודק כמובן שצריך לגרום לחמאס להבין זאת. הבעיה היא שהמכה הישראלית צריכה להיות ללא קרבנות חסרי ישע. תמונה של ילד קטן הרוג זב דם היא הנשק הכי אפקטיבי של החמאס. אנחנו צריכים להתאמץ עוד יותר להקטין מאוד את מספר הקרבנות האלה (כל מי שאינו גבר בגיל לחימה) אחרת שוב המעצמות יעצרו אותנו והחמאס ירויח. נתניהו, או כל ראש ממשלה ישראלי אחר, לא יכול להמשיך לפעול נגד המעצמות. צריך לזכור שכבר באמצע המבצע נגמרו לנו כמה סוגי תחמושת ופצצות והאמריקאים נתנו לנו מיד. הם לא ממש חיבים לעזור לנו מידית. זה תלוי בהתנהגות שלנו.

 

יהודה - אוי ואבוי אתה מצטט לנו מויקיפדיה, איך אתה מעז?

לפעמים ויקיפדיה אכן מטעה ואני אישית יכול להצביע על "טעויות" אנטי ישראליות בויקיפדיה האנגלית שנעשו בכוונה. במקרה הזה זה מתאים למה שאני יודע (והיה לי נוח כמובן לצטט זאת). בכל זאת בדקתי בסימוכין של ויקיפדיה שהוא דו"ח בחתימת מזכיר האו"ם של אז, שכידוע לא היה חשוד בפרו ישראליות.

 

יהודה

[יבגניפ]

מבחינת הערבים, ההבדל בין הגישה הפייסנית של משה שרת והגישה הלוחמנית של בן גוריון היה הבדל קוסמטי בלבד

מה שיותר מעסיק אותי (ואני כנראה לא מצליח להבהיר את עצמי בנושא) זו העמדה שלנו. שרת הוזכר כאן (וזה גם מה שלי יצא לקרוא) לאו דווקא כמי שהיה מקבל את העמדה הערבית, אלא כמי שחשב שפתרונות כוחניים שלנו הם לאו דווקא הדבר הנכון, וכמי שהיה רציונאלי מספיק (רוב הזמן) כדי להבין, למשל, למה תפיסה של עוד שטח (עזה) היא לא בהכרח דבר חיובי.

גת מכנה את עמדת ישראל ארוגנטית, אבל זו כבר פרשנות, ובפרשנות גם לנו הקטנים יש זכות דיבור.

בוודאי. הספר גם בהחלט תומך בעובדות שכתבת.

העניין הוא שאנחנו סובבים סביב אותה הנקודה: אז לא רצו לקבל את הדרישות של המצרים, כי חששו שינצלו את הנסיגה הישראלית לשיפור עמדות שלהם. היום, מסיבות דומות, אין הסכם באופק מול החמאס. אנחנו לא יודעים מה היו המצרים עושים במקרה של נסיגה ישראלית ב1971. אנחנו כן יודעים שהסכם השלום איתם מחזיק לא רע כבר כמה עשורים. אני יודע שרוב האנשים חושבים שהמצרים היו אלו שחטפו את המכה במלחמת יום כיפור, שגרמה להם לנהל מו"מ ישיר על הסכום שלום. אבל נדמה לי, אם אני מבין אותך נכון, שגם אתה כמוני מבין שישראל חטפה מכה חזקה לא פחות. מי שמציע היום להכות בחמאס, צריך להבין שגם הגישה הישראלית צריכה להשתנות. אין לנו ברירה, הם לא יעלמו ולא יוחלפו במישהו אחר נעים יותר. ומי שחושב שהגישה הכוחנית מוכיחה את עצמה, צריך להבין שהיא נותנת הפוגה ולא יותר, עד הנקודה הבאה בה נשחקת ההרתעה הדמיונית שלנו מחדש. מה גם שלאור היחס אלינו בעולם, אני גם לא בטוח כמה עוד זמן גם נוכל לצאת ל"צוקים איתנים" פעם באיזה שנתיים.

לפעמים ויקיפדיה אכן מטעה ואני אישית יכול להצביע על "טעויות" אנטי ישראליות בויקיפדיה האנגלית שנעשו בכוונה.

יש גם "טעויות" מצידם של עורכים ישראלים, שהן לאו דווקא נובעות מאג'נדה פוליטית כלשהי. לא קשור כ"כ לשרשור, אבל פעם נתקלתי שם בעורך שמחק עדויות על טבח ביהודים בתקופת המגפה השחורה, בטענה ש"לא צריך להמציא רצח של יהודים מעבר למה שהיה". אלא שכל מקור היסטורי מהמאה 14 - 15 מספר על קהילות שלמות שהוצאו להורג באזור של מערב גרמניה ושוויץ לאחר המגפה. כאמור, ללמוד משם אי אפשר באמת.

[m3x7r3m3]

יהודה זה היה בצחוק.

 

יבגני אתה אומר שהחמאס לא ייעלמו ולא יתחלפו במישהו נחמד יותר.

אבל תמיד יש חילופי שלטון, נאצר הוחלף בסאדאת, ארדואן החליף את בולנט אג'וויט.

הדברים האמורים עוד יותר רלוונטיים אם האוכלוסיה מבינה שהמשטר רע בשבילה.

מובן שזה קל יותר במשטר דמוקרטי, אבל לא בלתי אפשרי.

 

אגב חשבתי על עניין החולצה, מישהו בעולם ש"מזועזע מהחולצה הזו" נתקף פאניקה דומה לאחר עמוד ענן כשהחמאס השיק בושם בשם הטיל M75? ושם זה הרבה יותר חמור כי זה מעשה מאורגן של השלטון, כאן זה אדם אחד בודד במדינה דמוקרטית שמייצג רק את עצמו.

[יבגניפ]

יש חילופי שלטון, נכון. החמאס בזמנו גם נצחו בבחירות (לפני שהשתלטו בכח על עזה) וכומבן שאין לי שום משמץ של מושג מה הסיכוי שלהם לנצח בבחירות שוב, אם יהיו כאלו (לדעתי הן נדחו כבר מס' פעמים). יכול להיות בהחלט שהפלסטינאים בכלל והעזתים בפרט יצביעו למישהו אחר, אם תינתן להם ההזדמנות.

פשוט אני לא חושב שאם חילוף השלטון יגיע מלחץ של ישראל (מיטוט החמאס והשמת אבו מאזן בכח לדוגמא), זה יהיה שלטון שיתקבל. ואני גם לא חושב (בניגוד לאיילת שקד, למשל) ששיטת הפעלת הכח כאמצעי לחץ באמת הוכיחה את עצמה עד היום בצורה הכל כך טובה, שלא עדיף לנסות שיטה יותר פייסנית (למרות שהחמאס הוא ארגון טרור, למרות האמנה שלו וכו').

 

בכל מקרה, מה שכולנו כן צריכים לקחת בחשבון, הוא שמעמדה של ישראל בעולם לא בדיוק משתפר עם הזמן, וגם בגלל זה, לטווח הרחוק, אין לנו ברירה אלא להחליף תקליט ולאמץ גישה אחרת מול הפלסטינאים.

[ניקו פ.]

היזהר בבקשתך, גישה אחרת עוד עלולה להוביל אותנו ליותר אלימות.

[יבגניפ]

ניקו, יכול להיות, אם כי אני אשמח אם תפרט למה אתה חושב כך.

[nitch]

מה שחשוב זה לא איך אתה רואה את הצעדים שלך, אלא איך היריב מפרש אותם. הפגנת חולשה תעלה לנו ביותר אלימות.

[ניקו פ.]

ניקו, יכול להיות, אם כי אני אשמח אם תפרט למה אתה חושב כך.

אני מתכוון לומר שאם היית פונה לאדם נורמלי, אז שינוי גישה משמעותו לעבור לגישה יותר פייסנית, כי את האגרסיבית ניסינו 70 שנים ולא הלך כל כך. אולם, בהתאם להיגיון נבחרי העם שלנו בעשור האחרון, בקשה לשינוי מדיניות עוד תביא אותך להסלמה בתגובות כנגד הפלשתינים, שבעיניי לא תביא לשום תוצאה חיובית.

[SlowRide]

בכל מקרה, מה שכולנו כן צריכים לקחת בחשבון, הוא שמעמדה של ישראל בעולם לא בדיוק משתפר עם הזמן, וגם בגלל זה, לטווח הרחוק, אין לנו ברירה אלא להחליף תקליט ולאמץ גישה אחרת מול הפלסטינאים.

או זה, או שישראל צריכה להשקיע יותר ב"מערך ההסברה", שזה מונח מכובס לתעמולה.

[yehuda-k]

מה שחשוב זה לא איך אתה רואה את הצעדים שלך, אלא איך היריב מפרש אותם. הפגנת חולשה תעלה לנו ביותר אלימות.

שרת הוזכר כאן (וזה גם מה שלי יצא לקרוא) לאו דווקא כמי שהיה מקבל את העמדה הערבית, אלא כמי שחשב שפתרונות כוחניים שלנו הם לאו דווקא הדבר הנכון, וכמי שהיה רציונאלי מספיק (רוב הזמן) כדי להבין, למשל, למה תפיסה של עוד שטח (עזה) היא לא בהכרח דבר חיובי.

 

ההתלבטות בין גישה כוחנית כדי להרתיע ובין גישה פייסנית ומשקיטה היתה פה תמיד. גם בן גוריון התוקפני התלבט יחד עם הנהגת הישוב בבעיה הזו במלחמת השחרור בחודשים הראשונים שלה. הערבים התחילו במסע מאורגן של צליפה, מארבים לרכב, התקפות על ישובים ועוד, וכל זאת מיד בימים הראשונים לאחר החלטת האו"ם על החלוקה ב 29.11.1947 . הרציונל של הערבים בהנהגת המופתי חוסייני היה שמהומות ואי סדר יביאו לנסיגה מתכנית הקמת מדינה יהודית בחלק מהארץ. הרציונל של בן גוריון היה זהה, אבל בכיוון ההפוך. דרוש שקט ויציבות, כדי לצלוח בשלום את החודשים עד להקמת מדינה ליהודים. לכן ההנהגה ניסתה להתאפק בתקווה שגל ההתקפות ישכך מאליו. לאחר כמה ימים נאלצו להגיב וקבעו שהתגובה מוגבלת בזמן ובמקום לתוקפן. בחלק מהאיזורים המשיכו להתאפק. ככל שעברו הימים והשבועות העלו את נוקשות התגובה עד שכבר הגיעו למצב שמותר לתקוף כפרים ערבים תוקפנים, אבל אסור לפגוע בלא תוקפנים. הגנרל הערבי צפוואת, מפקד צבא הליגה הערבית, כתב זאת בעצמו בדו"ח שלו, כלומר הערבים ידעו על הריסון הישראלי. אגב, הוא לא הבין מדוע האיפוק הזה וניסה להסביר אותו בצורה משונה. הדו"ח הזה זמין לקריאה ברשת.

 

נכון שלא ניתן לדעת האם פעולות התגמול היו עדיפות אבל כאשר מסתננים ערבים רוצחים וגונבים עד שישובים ישראלים ננטשו והמשטרה הופעלה נגד הנוטשים!, לא ברור האם ניתן היה להתאפק. שרת אמנם ניסה להקטין את פעולות התגמול אבל באופן פרדקסלי בתקופת היותו ראש הממשלה פעולות תגמול גרמו ליותר אבידות אצל הערבים (בני מוריס, קרבנות, עמ' 266).

בכל מקרה, מה שכולנו כן צריכים לקחת בחשבון, הוא שמעמדה של ישראל בעולם לא בדיוק משתפר עם הזמן, וגם בגלל זה, לטווח הרחוק, אין לנו ברירה אלא להחליף תקליט ולאמץ גישה אחרת מול הפלסטינאים.

ממשלות בעולם דווקא מבינות שאי אפשר לחיות כשיורים עלינו רקטות וזכותינו להגיב, אבל התגובות שלנו הכוללת יותר מדי הרוגים חסרי ישע הן הגורמות לדעת קהל שלילית נגדינו. מי שרואה בטלויזיה ילד הרוג זב דם לא יכול להיות פרו ישראלי בשום מקרה. זה גם לא מוסרי וגם דופק אותנו להרוג כל כך הרבה ילדים נשים וזקנים. כשנותנים הודעה מוקדמת לפנות את האיזור ואח"כ משטחים את הבנינים , זה בלתי נמנע שיהרגו אלה שלא ברחו למרות האזהרות. אבל נוהל חניבעל שהופעל ברפיח היה טעות חמורה וגרם להרג רב של אנשים שלא קיבלו אזהרה מוקדמת. אנו צריכים לא רק להיות צודקים אלא גם להיראות צודקים.

 

יהודה

[m3x7r3m3]

יש חילופי שלטון, נכון. החמאס בזמנו גם נצחו בבחירות (לפני שהשתלטו בכח על עזה) וכומבן שאין לי שום משמץ של מושג מה הסיכוי שלהם לנצח בבחירות שוב, אם יהיו כאלו (לדעתי הן נדחו כבר מס' פעמים). יכול להיות בהחלט שהפלסטינאים בכלל והעזתים בפרט יצביעו למישהו אחר, אם תינתן להם ההזדמנות.

פשוט אני לא חושב שאם חילוף השלטון יגיע מלחץ של ישראל (מיטוט החמאס והשמת אבו מאזן בכח לדוגמא), זה יהיה שלטון שיתקבל. ואני גם לא חושב (בניגוד לאיילת שקד, למשל) ששיטת הפעלת הכח כאמצעי לחץ באמת הוכיחה את עצמה עד היום בצורה הכל כך טובה, שלא עדיף לנסות שיטה יותר פייסנית (למרות שהחמאס הוא ארגון טרור, למרות האמנה שלו וכו').

 

בכל מקרה, מה שכולנו כן צריכים לקחת בחשבון, הוא שמעמדה של ישראל בעולם לא בדיוק משתפר עם הזמן, וגם בגלל זה, לטווח הרחוק, אין לנו ברירה אלא להחליף תקליט ולאמץ גישה אחרת מול הפלסטינאים.

 

לדעתי אם היו מחר בחירות ברצועה המצב היה צמוד מאוד עם יתרון קל לאש"ף, אבל אם נניח הפלגים האחרים משתתפים בבחירות (ג'יהאד איסלאמי, ג'יהאד עולמי, דעא"ש, אל קאעידה) אש"ף יהיה הזוכה אבל יידרש לקואליציה לפחות עם אחד מהפלגים האחרים.

 

איזה שיטה פייסנית אתה היית רוצה לנסות?

 

ד"א אמרו שמעמדה של ישראל לא משתפר ולא משתפר, ובינתיים המדינה לא קרסה, אפילו צורפנו ל-OECD, עברנו את המשבר הכלכלי של 2008 במצב הרבה יותר טוב מהרבה מדינות גדולות מאיתנו.

במגזר העסקי הרבה מאוד מחפשים את קירבת העסקים הישראלים.

 

אולי צריך להחליף תקליט בכלל לכיוון השני, אפס סובלנות כלפי תוקפנות פלשתינית? תגובות "לא פרופורציונליות" על כל רקטה שעוברת את הגבול? הטבעת כלי שיט שמנסים להיכנס לשטח צבאי סגור ולפרוץ את המצור?

[Yony_S]

אולי צריך להחליף תקליט בכלל לכיוון השני, אפס סובלנות כלפי תוקפנות פלשתינית? תגובות "לא פרופורציונליות" על כל רקטה שעוברת את הגבול? הטבעת כלי שיט שמנסים להיכנס לשטח צבאי סגור ולפרוץ את המצור?

 

1+

זו אולי גישה שלא נכונה מבחינת המערב, אבל אם החמאס היה יורה רקטות לסיני בדרישה שיפתח המצור (איך התקשורת דחפה לנו ללקסיקון מצור), נו באמת כאילו שהם מורעבים למוות, ומי שמתלוננן על הסגר כדאי שיצפה בזה

 

לענייננו סיסי ? הוא היה ב3-4 שעות הראשונות מחריב את כל מה שצהל עשה וגורם ל3000 הרוגים שם אבל זה היה נפסק וחמאס לא היה מעיז לנסות שוב

החמאס שילם מול ישראל את מחיר הדמים הזה בתשלומים, וכידוע בתשלומים יותר קל (גם לקנות רכב )

 

לנושא הכלכלה אנחנו בפני משבר קשה, חרמות בעולם קורמות עור וגידים הכל פרי הצלחתם של ישראלים הזויים, זה מתרחב לכל מיני תחומים כולל דרישה להחרמה של תוצרת רמת גולן ולא רק גבולות 67. למי נחזיר את הגולן ? נזרוק באוויר כמו שזרוקים גולות ומי שיתפוס יתפוס? אבל זה לא ישכנע את המשוכנעים.

 

לצערי אני מאמין בשלום בדיוק כמו שאני מאמין בפיות ובדרקונים, לא היה וכנראה שגם לא יהיה. אף אחד לא יוותר על זכות השיבה (שאגב מענין אותי את מי רוצים להשיב, כי רובם המוחלט הם מהגרים בדיוק כמונו, הם תרכובות של מצרים ירדנים סורים ולבנונים שבאו לעבוד כאן בתקופה הבריטית וברחו מכאן).

 

אחת הטעויות הכי קשות שנעשו כאן בזמן הלחימה ושתצטרך להלמד לעומק, זה כל נושא התקשורת, לא יכול להיות שהתקשורת תהיה מוטה באיומי נשק ותופנה כחרב המונחת על צווארנו. בעלי הערוצים היו צריכים לקפל את הכתבים חזרה הביתה ברגע שזה קרה, הכתבים הם כמו פיונים במשחק שח מט.

[m3x7r3m3]

דווקא הפעם התקשורת הייתה הרבה יותר מרכז פוליטי מאשר בפעמים הקודמות, למרות שלא הפסיקו לפמפם לנו את המחיר שאנחנו משלמים בחיי חיילים.

 

את "זכות" השיבה הם לא יקבלו לעולם וגם הם יודעים זאת, הם בסופו של דבר ייושבו במקומות שאליהם הם ברחו, יקבלו סכום כספי סמלי כלשהו שיוכפל, ישולש, ירובע ויחומש ע"י ארה"ב, אירופה וערב הסעודית ובא לציון גואל.

אבל כל זה יקרה כשיקום להם מנהיג שיוכל להגיד להם בפנים את זה בלי שמישהו ירעיל לו את החומוס.

 

אגב זה בהחלט סגר (Closure) ואין לנו מה להתבייש בזה או לנסות להצטדק.

זה בהחלט לא מצור (Siege) מכיוון שיש 300 משאיות יומיות שמכניסות סחורה לעזה.

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2014 על ידי m3x7r3m3

[amir74]

יש חילופי שלטון, נכון. החמאס בזמנו גם נצחו בבחירות (לפני שהשתלטו בכח על עזה) וכומבן שאין לי שום משמץ של מושג מה הסיכוי שלהם לנצח בבחירות שוב, אם יהיו כאלו (לדעתי הן נדחו כבר מס' פעמים). יכול להיות בהחלט שהפלסטינאים בכלל והעזתים בפרט יצביעו למישהו אחר, אם תינתן להם ההזדמנות.

פשוט אני לא חושב שאם חילוף השלטון יגיע מלחץ של ישראל (מיטוט החמאס והשמת אבו מאזן בכח לדוגמא), זה יהיה שלטון שיתקבל. ואני גם לא חושב (בניגוד לאיילת שקד, למשל) ששיטת הפעלת הכח כאמצעי לחץ באמת הוכיחה את עצמה עד היום בצורה הכל כך טובה, שלא עדיף לנסות שיטה יותר פייסנית (למרות שהחמאס הוא ארגון טרור, למרות האמנה שלו וכו').

 

בכל מקרה, מה שכולנו כן צריכים לקחת בחשבון, הוא שמעמדה של ישראל בעולם לא בדיוק משתפר עם הזמן, וגם בגלל זה, לטווח הרחוק, אין לנו ברירה אלא להחליף תקליט ולאמץ גישה אחרת מול הפלסטינאים.

 

אשמח לשמוע ממך מהו שינוי התקליט (איזה תנאים אתה מעוניין לתת להם) והאם אתה מאמין באמת ובתמים שאם תשנה את התנאים הם יזנחו את דרך הטרור ואת האמנה שלהם.

במידה וזה כבר נידון בעמודים הקודמים של הדיון תסלחו לי אבל כשאני רואה את ההודעות הארוכות שלך ושל ליאור אני לא טורח לקרוא.