Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

רמקולים RMS ו peak


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4491 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שאלה תאורתית.

רמקול שהוא 100 RMS אבל 200 peak, הוא מגיע מידי פעם ל200 עם צליל גבוה (במובן הרצים),

או ש... (אני יודע שאסור 3 נקודות זה בשביל להבהיר כוונה)

מישהו יכול לשפוך אור על הנושא?

 

פורסם

או ש... כל מה שכתבת לא נכון.

רמקול הוא רכיב פסיבי, הוא לא מייצר הספק, הוא לא מוציא הספק. הוא מקבל הספק.

נתת לו 100 וואט? הכי הרבה שהוא יקבל זה 100 וואט. נתת לו 200 וואט, הכי הרבה שהוא יראה זה 200 וואט.\

 

דרוש יותר הסבר?

פורסם

לא.

 

RMS - הספק שהרמקול יכול לספוג במשך זמן נגינה ארוך מאוד, בתדר מסויים.

PEAK - הספק שהרמקול יכול לספוק בפרק זמן מאוד מאוד קצר,בתדר מסויים ואשר מעבר להספק זה או מעבר לזמן שהוא מוגדר בו תגרום נזק לרמקול.

 

נצילות מוגדרת כנתון שאומר לך עד כמה הספק מסויים יתורגם לעוצמת שמע במרחק מסויים מהרמקול, מצויינת ביחידות DB כאשר ההספק והמרחק 1W/1m.

לדוגמא, נזין את האות שלנו בגודל 1W לשני רמקולים, האחד בעל נצילות של 85DB, והשני בעל נצילות של 92DB , נקבל שהרמקול הראשון יהפוך רק 0.2% מההספק שהכנסנו לו לאות שמע, בעוד שהרמקול השני יהפוך 2% מההספק שהוא קיבל לאות שמע.

פורסם

נצילות מוגדרת כנתון שאומר לך עד כמה הספק מסויים יתורגם לעוצמת שמע במרחק מסויים מהרמקול, מצויינת ביחידות DB כאשר ההספק והמרחק 1W/1m.

לדוגמא, נזין את האות שלנו בגודל 1W לשני רמקולים, האחד בעל נצילות של 85DB, והשני בעל נצילות של 92DB , נקבל שהרמקול הראשון יהפוך רק 0.2% מההספק שהכנסנו לו לאות שמע, בעוד שהרמקול השני יהפוך 2% מההספק שהוא קיבל לאות שמע.

 

פה גם אתה טועה.

אותה סיטואציה:

שתי רמקולים על הספק זהה (1W) נמדדים ממרחק שווה (1 מטר) בתדר זהה (1000 הרץ)

בעלי נצילות שונה.

הרמקול בעל הנצילות הגבוהה יותר יפיק יותר עוצמה על הספק זהה ממרחק זהה.

בעיקרון כל מה שתיארתי פה זה נוהל קביעת מדד הנצילות (SPL) של הרמקול.

 

אין פה שום קשר להמרת אנרגיה (יעילות)

מבחינת יעילות, רמקולים הם בעלי יעילות של עד 1 אחוז. ז"א שאם סיפקת לרמקול הספק של 100 וואט, רק וואט אחד בודד הופך מאנרגיה חשמלית לאנרגיה אקוסטית. ז"א מאות קולי-חשמלי לצליל.

שאר האנרגיה - 99 וואט - הופך לחום. רואים את זה בעיקר באסבוופרים שאפשר להרגיש את הכיפה מתחממת. זה דבר תקין לגמריי.

 

בבקשה, מי שמגיב כדי ללמד - שיהיה בטוח ב100 אחוזים שדבריו אכן נכונים. זה לא עניין של חיים או מוות אבל זה מידע מוטעה שבסופו של דבר המון אנשים לומדים ממנו.

פורסם (נערך)

לא, מה שאתה עשית זה ערבבת יעילות עם נצילות כשהתחלת לדבר על המרת אנרגיה באחוזים. שזה לא נכון.

יעילות זה דבר אחד

נצילות זה דבר אחר

http://en.wikipedia.org/wiki/Loudspeaker#Efficiency_vs._sensitivity

נצילות הוא מדד קבוע, שתנאי מהמדידה אינם משתנים - SPL@1W@1M

יעילות הוא מדד שמשתנה לפי ההספק הנכנס ביחס לעוצמה הנמדדת. וזה יכול להשתנות ככל שההספק עולה.

 

כדי לחזק את טענתי:

"A driver with a higher maximum power rating cannot necessarily be driven to louder levels than a lower-rated one, since sensitivity and power handling are largely independent properties

,

עריכה אחרונה על ידי ReZ0

פורסם

מצטער, לא יכול להגיד שעירבבתי, כן קישרתי בין נצילות ויעילות (אתה מוזמן לקרוא חלק מהקישור הקודם - זה מותר), עם זאת מודה שהשתמשתי בקישור בין נצילות ויעילות כדי להמחיש את משמעות הנצילות.

 

המשפט שמחזק את הטענה שלך (שגם דאגת להדגיש את הסוף בו) טוען שאין קשר בין נצילות לבין הספק הרמקול - ואני לא רואה כיצד זה מחזק את מה שטענת.

פורסם

איך הוא מחזק את טענתי? כי יש קשר ישיר בין הספק שנכנס לרמקול לבין היעילות שלו. לכן בעקיפין היעילות לא יכול להיות מקושר לנצילות. אי אפשר לקבוע אך ורק על סמך נתון הנצילות כמה יעיל רמקול יהיה, כי המשתמש לא יספק וואט בודד לרמקול שיכול לספוג 100. (שכן כל הנתונים האלו תקפים בהספק של וואט).

אם תקרא שוב את מה שנאמר, זה שרמקול בעל ספיגה גובהה יותר לא בהכרח יפיק יותר עוצמה על הספק נתון מרמקול בעל ספיגה נמוכה יותר, מכיוון שאין קשר ישיר בין הנצילות ליעילות (שכפי שהסברתי מושפע לטובה או לרעה מההספק הנתון)

פורסם

אין קשר בין הספק ליעילות, ואין קשר בין הספק ונצילות.

זאת אומרת, אין קשר ישיר בין הספק שנכנס לרמקול לבין היעילות שלו, אם כבר, יש קשר ישיר בין היעילות של רמקול לבין ההספק במוצאו.

 

תסכים איתי שנצילות ,שנמדדת בDB אומרת מה תיהיה רמת לחץ האויר (SPL -רמת עוצמת הרמקול )של רמקול נתון כאשר ניתן בכניסתו אות בעוצמה של 1W, ונמדוד את אותו לחץ אויר ממרחק של 1מטר - אני מקווה שעם החלק הזה תסכים איתי (או שלא).

 

תסכים איתי גם שיעילות, מציינת באחוזים או במס קבוע, כמה מתוך הספק שנמסר\מסופק לרמקול יהפוך להספק שיתורגם לעוצמת הרמקול. (מסכים, כן לא?).

 

לאור האמרו לעיל, אפשר לקשר בין יעילות ונצילות.

פורסם (נערך)

אחרי שלקחתי את העניין למהנדס הראשי של רוקפורד, מר Tony D'amore הגענו למסקנה הזאת:

אתה לא טועה, אבל גם לא צודק. כך גם אני לא.

הדוגמא שנתת, בוא ננתח אותה לרגע:

 

"לדוגמא, נזין את האות שלנו בגודל 1W לשני רמקולים, האחד בעל נצילות של 85DB, והשני בעל נצילות של 92DB , נקבל שהרמקול הראשון יהפוך רק 0.2% מההספק שהכנסנו לו לאות שמע, בעוד שהרמקול השני יהפוך 2% מההספק שהוא קיבל לאות שמע."

 

 

0.2אחוז מוואט אחד זה 0.002 וואט של אנרגיה אקוסטית ומפיק 85 דציבל עם ההספק הזה.

2 אחוז מוואט אחד זה 0.02 וואט של אנרגיה אקוסטית ומפיק 92 דציבל עם ההספק הזה.

 

פי 2 הספק זה קפיצה של 3 דציבל

פי 4 הספק זה קפיצה של 6 דציבל

פי 10 הספק זה קפיצה של 10 דציבל

 

 

ההפרש של הנצילות הוא 7 דציבל

אבל ההפרש באנרגיה אקוסטית הוא 10 דציבל. (0.0002*10 = 0.02)

 

 

לכן, זה לא מדוייק לבטא נצילות על ידי יעילות, כי הרבה פעמים במציאות יש סטייה שרק יכולה לגדול.

בנוסף, לרוב לא מציינים באיזה התנגדות מדדו את הנצילות. בעיקרון 1W@1M אמור להימדד על התנגדות של 8 אוהם - 2.83 וולט

אבל ברגע שההתנגדות ירדה, כך ההספק עולה (כדי למדוד ב2.83 וולט) שרק מוספיה עוד סטייה.

 

 

ויש קשר בין הספק ליעילות וגם לנצילות כי שניהם נמדדים בעזרת הספק. תשנה את ההספק וכך גם ישתנה התוצאה של שתי הנתונים האלה.

עריכה אחרונה על ידי ReZ0

פורסם

אני מסכים עם מה שרשמת, ואכן במתמטיקה פשוטה זה לא בדיוק עובד.

 

אך שם לב שבאתר הוא לא מציג את הקשר כקשר מתמטי לינארי כי אם לוגי, אך כמו שאמרת, ההתיחסות היא לנתונים קבועים ולא דינאמיים כמו שקורה בעולם האמיתי.

[TABLE]

[TR]

[/TR]

[TR]

[TD]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=align: center][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

פורסם

חברים,מי אמר שיחס שלהם חייב להיות לניארי/ישיר?

הוא יכול להיות אקספוננציאלי או כל דבר אחר.

לגבי הנצילות,היא כמו שאמרתם לא ליניארית כאשר מודדים אותה ב DB,זהיא פונקציה של LOG

אך נצילות נמדדת ע"י יחס של הספק כניסה ליציא ופה היא כן ליניארית.

HU:alpine w520e +701

Amp(tw+mid) Mcintosh mc420 Amp(midbass) Diamond audio D5 600.2

set: Eton rsr160 + mid: Eton_PFC80

Mono JL 500/1 sub: ID8

פורסם

בואו נסבך את זה קצת :-)

 

שני רמקולים, מוצהרים לספוג אותו דבר, אותה הנצילות באותו החדר וגם מאותו המרחק.

גם אותו המגבר יחידת הראש וכוונים זההים גם אותה ההקלטה.

 

טוב טוב בסדר לאחד הרמקולים xmax. גדול יותר

 

מה כל זה באמת משנה אם השמיעה שלנו לוגריתמית?

 

מה כל זה משנה אם הרמקול עם מהלך הממברנה הקצר יותר לא נכנס לאובר דרייב והאחד עם המהלך הגדול יותר לא מעוות בגלל מגבלות של המגבר?

 

כמה רמקול באמת צריך לצרוך בכדי שיוכל להפיק יכולת שחזור מלאה של אות?

כמה מגבר באמת צריך לספק לאורך זמן או אפילו רגעי אם מדובר במוזיקה ועוד כשאנחנו יושבים פחות משני מטר מהרמקול הכי רחוק?

 

התשובה

 

איזה כיף שאנחנו לא חיים בעולם וורוד

 

אמנם המערכות שלנו מתפקדות הרבה יותר גרוע משהיינו מצפים מהן אבל מצד שני השמיעה שלנו היא מוגבלת פי כמה וכמה מהמערכות שלנו.

 

בגלל זה אני חוזר ואומר, כל עוד לא מדובר בשחזור תדר בודד בעוצמה מירבית לאורך זמן הספק המגבר הוא לרוב הדבר האחרון שאני אביט בו

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

×
×
  • תוכן חדש...