רמקולים RMS ו peak

[bengee]

 

מה כל זה באמת משנה אם השמיעה שלנו לוגריתמית?

 

שמיעה לוגריתמית?

הסולם הלוגריתמי הוא נטו טכניקה להצגת נתונים באופן נהיר, שכן הצגת תגובת תדר על גרף לא לוגרתמי תהיה מיותרת כיוון ציר x יהיה באורך הגלות בשביל להבין את הגרף.

[lanosforce]

כן בני - השמיעה שלנו היא לוגריתמית, תריץ על זה חיפוש אתה תמצא לא מעט מידע.

 

אנחנו לא שומעים בצורה לינארית עליות בהספק, אנחנו שומעים בצורה של תחרות צעקות - החזק יותר מבטל את החלשים.

 

אחת הסיבות לכך שאנחנו מודדים בדציבלים עוצמות שמע הן בגלל שככה ניתן לייצג את זה בצורה שקל לבני אדם לפרש את ההבדלים - אבל הסיבה השניה לכך היא שגם ככה אנחנו שומעים.

 

זו גם הסיבה שבגללה כתבתי כאן לא פעם שבהבדלים בין טון אחד למשנהו - ברגע שאתה עובר X דציבלים - אתה לא תשמע את הטון השני.

 

זו גם הסיבה שאני מסנן בטוויטרים שלי כל דבר מעבר ל20 קילוהרץ או אף 18 קילוהרץ כי גם ככה כמות המידע שמנוגנת שם היא אפסית והבדלי העוצמות בקצה תחום התדר לבין כל מה שמתחת ל16 הוא אדיר ואז או שאנחנו שומעים משהו וזה זבל שאנחנו לא מסוגלים לפרש או שאנחנו לא שומעים בכלל - אז למה לנגן את זה מלחתכילה?

 

וזה נכון לגבי הרבה מאוד גורמים כשאתה מביט על מערכת סטריאו לרכב ושוב - יש כאן תופעה שבגללה המון חברי פורום וותיקים כבר לא כותבים כאן וזו הירידה לנקודות והמחשבה שעקרון מדעי אחד הוא החלטי ומעשי בזמן שמתקיימים במקביל אין סוף מקרים ועקרונות אחרים ואתה הולך לאיבוד בתוך "תורת כאוס"

 

מה כל ההתייחסות הזו כאן לנצילות וליעילות של רמקול?

 

מודדים נצילות לפי 1W ל1M - אבל אתה יושב פחות מ1M מכל הצד השמאלי של המערכת שלך ברכב! חשבת על זה פעם?

 

מה לדעתך אומר לך מדידת הספק או גרף היענות של רמקול לעומת לקחת אותו, להכניס אותו לתוך קבינה של רכב ולקבל החזר מהחלון? כמה אתה חושב שנשאר באמת מאותו הגרף בתנאים האלה?

 

וכך הלאה וכך הלאה...

[bengee]

אדי עם כל מה שרשמת אני מסכים במאה אחוז, פרט להגדרה של שמיעה לוגריתמית, גרף לוגריתמי זה דרך הצגה של נתונים.

 

לא מבין את המונח שמיעה לוגריתמית.

 

לגבי מה אומר לי גרף היענות של אלמנט, קו כללי להתנהגות שלו, לא יותר.

 

לגבי הרגישות זה לא רק שאני יושב קרוב יותר ממטר לאמנט, אנ גם מספק לו פי מאה מההפסק הבדיקה, אבל זה נתון שאני כן מתייחס אליו בכיון הראשוני,

ברור לי שטוויטר עם רגישות של 90db צריך הנחתה בכדי שישתלב עם וופר של 85db למשל, בלי זה לא תהיה לינאריות.

עריכה אחרונה ב-9 למרץ, 2014 על ידי bengee

[lanosforce]

בני

 

כנס לגוגל ותרשום logarithmic hearing או אפילו human hearing ואתה באופן מיידי תגלה שהנושאים מוצלבים כמעט בכל תוצאה שתקבל שם.

 

השמיעה שלנו מתנהגת בצורה לוגרימתית היות והאוזן שלנו לא מסוגלת להבדיל בהבדלי עוצמה הספק חוץ מאשר במבנה של כפולות - כפולות אותן אנחנו מייצגים בלוגריתם של דציבלים.

 

מה שאני מנסה לעשות זה לכוון את השרשור הזה מעוד וויכוח על מה היא נצילות, מה היא יעילות ואיפה ההספק נכנס כאן לחשבון - למקום יעיל מאשר עוד שרשור שבסופו של דבר יסגר עם כמה חברה שלא מסכימים אחד עם השני, כולם צודקים וכולם טועים במקביל.

 

הסיבה לזה היא שיש יותר מאמת אחת לכל דבר כשמתעסקים במשהו מורכב כמו "מערכת"

 

מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות עם המידע הזה בכדי להפוך אותו לפרקטי? מועיל?

 

איך אתה בוחר ומתאים בין רכיבים בהסתמך על נתוני הבדיקה היבשים שלהם בתנאי חדר, תנאי מעבדה - ואיך אתה מתרגם את זה לקבינה של רכב ותשתית חשמל לא יציבה?

 

כאן קבור הכלב.

[bengee]

אני אבדוק את זה יותר מאוחר.

 

בגדול זו פינה שאני לא רואה טעם בלהתעסק איתה בכלל, בעיקר מהסיבה שאני לא יודע לכמת את העוצמה שבה אני שומע, בטח שלא מכל אלמנט בנפרד, ואם אני שומע בעוצמה מסויימת ומגביר אני לא יכול להגיד שהכפלתי את העוצמה, אולי שילשתי אותה?, אולי העלתי בחמישים אחוז?

 

מה שכן לגבי בחירת אלמנטים, באופן אישי אני מסתמך על חוות דעת לצד ביקורות ומבחנים, ומנסה לשמוע בעצמי, למרות שעל סטאפ שונה התמונה אחרת לגמריי.

 

ועם כל זה אני גם לוקח כמעט את כל מה שאני קורא בערבון מוגבל.

[lanosforce]

אני אומר לך עכשיו כמה דברים מנסיון - נסיון רב - אולי אפילו ללא קשר לידע מעשי - פשוט נסיון.

 

אני משתמש היום בתכנת REW גרסא 5 ביחד עם מיקרופון של MINIDSP מדגם UMIK1 - בהסברים ובהנחיות של REW הם מנחים לעשות את כל הבדיקות של נושא הRTA, מפל מים (הדהוד), פאזה לינארית וכו' וכו' - בעוצמה נמדדת על 74 דציבל - שזה סה"כ ווליום מאוד רגוע ועדיין, אני שם אזניות נגד רעש על הראש כשאני עושה SWIPE של תדרים או PINK NOISE למשל.

 

אתה לא צריך לכמת את ההספקים או העוצמות של כל האלמנטים שלך - אתה לא מסוגל! כי האוזן שלך לא שומעת בצורה כזו - בשביל זה יש ציוד מדידה - RTA.

 

אני לוקח את הRTA - ממקם אותו בכסא הנהג בנקודת אמצע הראש לי (בין אוזן ימין לשמאל) ואז מנגן רעש וורוד לכל אלמנט בנפרד ובודק שהעוצמה הנמדדת במיקרופון זהה - ככה אני יודע שכל האלמנטים שלי מנגנים באותה עוצמה יחסית לאוזן.

 

 

בסופו של דבר אחרי שאני מכוון את הגיין לכל האלמנטים ודואג שאין קליפינג בווליום המקסימלי ביחדית הראש - אני עושה את השוואת העוצמות האלה ואז אני מתחיל לגלות איפה החולייה החלשה של המערכת שלי ומה אני בד"כ מגלה?

 

אני מגלה שמגבלת המגברים והאלמנטים ברוב המקרים - אני בכלל לא מצליח להגיע אליה כי -

 

רצפת הרעש של אחד הרכיבים מגיע לגבול שמיע מהר יותר מאשר המגבר או הרמקול מגיעים לרוויה.

 

אני מגלה שבגיין מסויים ובווליום מסויים - למרות שהHU, המגבר מוציאים אות נקייה - הרמקול כבר גורם לכל הסביבה בה הוא מותקן או לאזורים אחרים ברכב להתעוות ולהוציא וויברציות בלתי נסבלות והפתרון היחיד הוא או להרגיע עם איקולציה שזה רע מאוד - או פשוט להנחית את כל האלמנטים עד לאזור בו הבעיות האלו נהיות בלתי שמיעות.

 

 

וברוב המקרים אני רואה שזה נכון אלא אם כן באמת בחרת מגבר שלא מצליח לנצל את הרמקול כמו שצריך וזה - המקרה היחיד בו להספק באמת יש משמעות.

 

מתי זה נהיה משהוא שאתה צריך להתחשב בו?

 

בד"כ כאשר:

 

ככל שקוטר האלמנט נהיה גדול יותר.

ככל שתחום התדר שהאלמנט צריך לנגן נהיה רחב יותר.

ככל שיש לך יותר אלמנטים ורכיבים זוללי הספק (קרוס פסיבי, מנחתים) על אותו ערוץ הגברה.

 

בודדים הם המקרים בהם ראיתי מידריינג'ים ש50 עד 75 וואט למשל לא הצליחו להוציא מהם תוצאה מקסימלית.

בודדים הם הוופרים שיצא לי להפעיל אותם על ערוץ הגברה שנותן 100 וואט או אפילו טיפה פחות וזה לא הספיק להם.

 

מהנסיון שלי - הנה החריגים שנתקלתי בהם

 

וופר מוראל אילייט - לא יודע מה זה הרמקול הזה אבל זה פשוט חור שחור שאוהב הספק - כמה שתיתן לו הוא רק ישמע טוב יותר.

 

מידריינג' רחב סרט כמו HAT L4 או HAT L3 - ברגע שאתה מנגנן איתם כמיד טוויטרים הם צריכים הספק מאוד גבוה בכדי להשמע טוב.

 

וגם במקרים האלה תמיד נתקלתי קודם לגבול ההספק בבעיות התקנה או במגבלות מערכת אחרות כגון תשתית חשמל, רצפת רעש, החזרים, זוויות וכו' וכו'

 

 

הכלל המנחה הוא שהמגבר צריך להיות חזק יותר מהרמקול בכדי שיהיה לו טווח דינאמי לטפל בכל החריגות אבל מצד שני - עד כמה המגבר באמת צריך להיות חזק יותר? עד כמה הרמקול באמת צורך?

 

ומה שגיליתי זה שרצוי לתכנן את הספק המערכת ע"י הדרישות של האלמנט החזק ביותר אבל לכוון את המערכת ע"פ המגבלות של האלמנט החלש ביותר!

 

וזה גם צריך להביא לתכנון של מערכת בה יש יחסי כוחות דומים בין האלמנטים בכדי שלא תגיע למצב שיש לך פרארי שמוגבלת ל60 קמ"ש בגלל שהיא צריכה לעשות את המירוץ כשהיא קשורה לסירה של ווספה.

עריכה אחרונה ב-9 למרץ, 2014 על ידי lanosforce