הדור האבוד - כתבה מכלכליסט

[NirLevi]

כתבה מטרידה מאוד.

כאחד שניצל ורכש דירה לפני עליות המחיר המטורפות, אני כל כך מרחם על הצעירים כאן.

יוקר המחיה כאן הוא גבוה, אין סיכוי לקנות דירה ואם חשבנו להזדקן בכבוד, באה ועדת בכר וחיסלה גם את

הפנסיה.

ולא, הדור הזה הוא לא דור מפונק.

 

אמנם בכתבה מופיעים תלמידי מדעי הדשא, אך המכה נפלה גם על בוגרי ההנדסה והמדעים.

 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612371,00.html

 

פשוט עצוב.

[sperial]

מייאש אותי לגבי הדור הבא שלי. הבעיה אינה בישראל אלא בכל העולם המערבי - השתלטות השיטה הכלכלית שבה המשאבים מצטברים בידיים מעטות והשאר פושטים יד, יחד עם יצירת שנאה לעבודה המאורגנת (שבמקורה דואגת לחלוקת עושר קצת יותר שוויונית).

[davemustaine87]

זה כבר מזמן לא נחלתם של "מדעי הדשא"

 

כול מי שלא למד הנדסה/מחשבים/תוכנה, דינו הוא להרוויח 5.5-6.5 ברוטו בחודש.

 

ואם נחשיב את יוקר המחייה בארץ, מקבלים תמונה עגומה במיוחד.

 

אני מה"ברי מזל" שלא למד הנדסה ומרוויח 7K ברוטו, ויש לי מזל שאני חי בתנאים שלא הרבה היו חיים ככה, ולכן אני מצליח לשים 1000-1500 שקל בצד. אחרת אין סיכוי.

 

על דירה בכלל לא נתחיל לדבר אפילו. זה אפילו לא בכיוון.

[m.l]

אכן עצוב לקרוא כתבה כזאת, נותן ממש תקווה לעתיד (כן ממש!)

 

במיוחד כשאני לא לומד הנדסה/מחשבים - המצב עגום במיוחד

[Skins]

אני עתיד ללמוד באוקטובר בסמינר הקיבוצים, ומה שאני אומר לכל חבריי אשר חושבים על כך - אם יש לך ידיים טובות, אתם יודעים לעשות משהו ברמה גבוהה, אתם מרגישים שאתם יכולים להתפרנס מכך - לכו על זה. לימודים היא פיקציה בדיונית לחלוטין.

לימודים לא מבטיח לך כסף, בעצם זה לא מבטיח לך כלום.

היום להחליט מה ללמוד, איך שאני רואה את זה, זה תואר מעשי עם עבודות ספציפיות לאחר הלימודים. עם המצב היום צריך חתיכת ביצים בשביל ללכת על "מה שבא לך".

[m.l]

אני עתיד ללמוד באוקטובר בסמינר הקיבוצים, ומה שאני אומר לכל חבריי אשר חושבים על כך - אם יש לך ידיים טובות, אתם יודעים לעשות משהו ברמה גבוהה, אתם מרגישים שאתם יכולים להתפרנס מכך - לכו על זה. לימודים היא פיקציה בדיונית לחלוטין.

לימודים לא מבטיח לך כסף, בעצם זה לא מבטיח לך כלום.

היום להחליט מה ללמוד, איך שאני רואה את זה, זה תואר מעשי עם עבודות ספציפיות לאחר הלימודים. עם המצב היום צריך חתיכת ביצים בשביל ללכת על "מה שבא לך".

 

אתה צודק, האם אפשר לדעת מה אתה מתחיל ללמוד? מתוך עניין בריא נטו.

[ניקו פ.]

מי שטוב במדעי הדשא יצליח, ומי שטוב במדעי המשהו יצליח גם שם. הבעיה היא שהטובים באמת הם חמישה-שה אחוזים, ומה קורה עם השאר? הממוצעים, או אפילו אלו שמעל הממוצע, אבל לא הכי מצטיינים? בזה כל התרבות המערבית כושלת בדיוק מהסיבות שספריאל כתב.

[Skins]

אתה צודק, האם אפשר לדעת מה אתה מתחיל ללמוד? מתוך עניין בריא נטו.

 

יש תוכנית שנקראת ניהול עסקים חברתיים. אתה עושה תואר הוראה כרגיל (BE.D) ובנוסף רוכש כלים לניהול עסק חברתי (שיוויוני ושות'.). אבל אני עושה את זה רק בשביל הערך המוסף, ככל הנראה מורה לספרות.

[NirLevi]

מייאש אותי לגבי הדור הבא שלי. הבעיה אינה בישראל אלא בכל העולם המערבי - השתלטות השיטה הכלכלית שבה המשאבים מצטברים בידיים מעטות והשאר פושטים יד, יחד עם יצירת שנאה לעבודה המאורגנת (שבמקורה דואגת לחלוקת עושר קצת יותר שוויונית).

 

למעלה ממחצית מהחיילים שלי בפלוגה עזבו את הארץ - מדענים, מהנדסים ודוקטורנטים.

מלח הארץ. חבר'ה מעולים שסיימו את הפקולטות הכי נחשבות בציונים מעולים.

המדינה חונקת את מעמד הביניים שמידרדר בביטחון לעבר עוני וודאי.

קנייה בסופר גבוהה ב-10% יותר מקנייה לפני שנה. מחירי הדירות עדיין טסים למעלה ואת אף אחד זה לא מעניין.

כשצריך להסיט את דעת הקהל מהבלגן, מתחילים לבלבל לנו את המוח על סוריה ואיראן.

 

אם ככה המצב יימשך, אין לי מושג כיצד תראה המדינה בעוד 10 שנים.

לדעתי, תהיה בעיה קשה מאוד כאן, ויצטרכו לסגור את נמל התעופה לטיסות יוצאות כי אף אחד לא יישאר.

[Mr.Z]

אחת התגובות שנכתבו לכתבה:

161. לימדו אותי שעם עבודה קשה והסתפקות במועט אפשר להגיע יום אחד לרמת חיים סבירה ועבור שני ההורים שלי זה באמת היה נכון - למרות ששניהם באו ממשפחות מהגרים עניות ומרובות ילדים, הם בכל זאת הצליחו לרכוש השכלה גבוהה, למצוא עבודות עם קביעות ותנאים סוציאליים, להקים משפחה, לקנות דירה ראשונה (ואח"כ לשדרג לדירות טובות יותר), ואפילו טיילו בחו"ל לא מעט. ההבדל בינם לבין ההורים שלהם היה עצום.

 

אני גדלתי על אותם ערכים - ההשכלה חשובה יותר מכל כי היא מחלצת מעוני, בגדים קונים רק כשהישנים מתבלים, קמים כל בוקר ב-6 והולכים לעבודה של 9-10 שעות (גם כשהיא קשה ולא מתגמלת) וחוסכים כדי לממן את מה שאתה צריך. בלי להתבכיין, בלי לצפות שמישהו יממן אותך ובלי הוצאות מיותרות על שטויות שאתה לא באמת יכול להרשות לעצמך.

 

אז עשיתי את כל מה שאמרו לי, ועדיין מצאתי את עצמי במצב שבו אני פשוט לא מצליחה להרוויח מספיק כדי לממן את המחיה הצנועה-למדי שלי. עובדת מגיל 15, לא גרה בת"א (וגם לא רוצה לגור שם), נוסעת מדי יום ב-4 אוטובוסים לעבודה וללימודים, לא מחזיקה סמארטפון ולא יושבת בבתי קפה. ועדיין, פשוט לא מצליחה להרוויח מספיק כדי לממן את שכ"ד, החשבונות וקניות של אוכל בסופר. מחירי הדיור, המזון, החשמל והמים עולים בקצב כל כך מהיר, אבל המשכורת שלי נשארת נמוכה ואני פשוט לא מצליחה להדביק את הפער בשנים האחרונות. למזלי ההורים יכולים לעזור קצת, אחרת אני לא יודעת מה הייתי עושה. ומה שעצוב זה שאני ממש לא חריגה - כל חבריי משכילים וחרוצים, לוקחים כל עבודה שרק אפשר, ועדיין לא מצליחים לשרוד בלי עזרה משמעותית מההורים. על החלום לקנות דירה, או אפילו רכב משלנו, כבר מזמן ויתרנו.

 

אז אולי המסקנה היא שיש גבול לכמה שאפשר להאשים את עצמנו? אם כולם ככה, אולי המסקנה היא שיש משהו דפוק במערכת הכלכלית? וכשכולם יושבים בסלון עם מבט כבוי בעיניים ומתחילים לדבר על הגירה, אפשר להאשים אותם? אני מודה שגם אני כבר חושבת על זה, כי מתחיל להימאס לי רק לנסות לשרוד כל הזמן, בלי שום אופק נראה לעין. ההצטיינויות שקיבלתי בלימודים, אחרי הרבה עבודה קשה, בהחלט פותחות לי אפשרויות שונות בארה"ב ואם לא תהיה ברירה אעזוב. לפחות שם תהיה לי מלגת קיום במשך שנות הדוקטורט, שאולי לא תיתן לי פנסיה אבל לפחות תאפשר לי מעט מרווח נשימה כלכלי ואת הסיכוי (גם אם הוא קלוש) להתקדם בתחום שלי. זה לא מתוך ותרנות, תבוסתנות או פינוק, אלא כי אני באמת לא יודעת איך אצליח לשרוד בישראל מבחינה כלכלית. להורים זה שובר את הלב, אבל הם כבר לא יודעים מה להגיד לנו. ההבדל בינינו לבינם הוא עצום.

[חן פרחי]

הסברתי 1000 פעם ואסביר שוב - השכלה אינה יכולה להחליף כשרון.

שימו לב שכל המרואיינים בני 30+, רווקים בלי גרוש בתחת, והם עוד רוצים לחיות כמו הוריהם.

לעומת אירופה, אנחנו חיים בגן עדן.

צעיר ספרדי, בהנחה שמצא עבודה, מרוויח 1000 אירו בחודש, במקרה שהוא בר מזל כמובן.

דור הוריי התחיל לעבוד בגיל 21, לא התחתן בגיל 35 בהפקות ראוותניות ולא עשה טיול למזרח שבה שרף את מעט חסכונותיו.

[hans]

כתבה לא ממוקדת עם הרבה בכיינים.

אינטלקטואלים תפרנים היו קיימים גם במאה ה-18.

אין פה משהו חדש או שונה. יש לי המון חברים מהאקדמיה,

זה מה שהם בחרו בו וזה מה שמאתגר אותם ומעניין אותם

למרות השכר הנמוך. כמה מהם (בודדים) מבריקים בתחומם והפכו מהר מאוד

למתרגלים ומרצים. אלה שלא מבריקים עוברים הסבה למקצוע אחר...

 

אין פסול במעבר למקצוע אחר אם אתה לא מספיק טוב במדע הדשא שבו עשית תואר.

[[פנדוב]

סקינס, מעניין אותך ספרות?

 

חן, מסכים איתך בטענות השוליות, לא בעיקר.

מצבנו לעומת אירופה: חלק מאירופה במצב קשה, נכון. לספרד יש היסטוריה לא פשוטה של מדינה נחשלת ובהמשך דיקטטורה ארוכת שנים. חלה בה צמיחה מהיר ה עם יתרונות ובעיות.

השכלה אינה תחליף כשרון, נכון. לא כולם מוכשרים. אז מה? שירעבו?

הטיול לחו"ל, הבזבזנות וחתונה ראוותנית, כאן אני מסכים איתך, הבה נראה ממה זה נובע" מתרבות שמקדשת רק כסף, מדוע? תמיד היה כך? מי הם מניהגנו? מה עושה מערכת החינוך?

אני טוען שישנם כאלו שיכולים להרשות לעצמם ביזבוזים אלו- העשירים, המקורבים, אצולת הכלומניקים בכמה חברות ציבוריות וישנם הרוב- הרוב שמוחו נשטף שהוא יכול וצריך בזבוזים אלו בתשלומים, באשראי וכדומה .

 

עדיין חן, שים לב עד כמה הדיון הזה חוזר על עצמו שוב ושוב. אין בכך כלום? אני סבור שאתה מתעלם מן המצב שנוצר כאן. מצב שבו החברות הגדולות רק מחקות את המדינה בסחיטת האזרח. למען מה? כאן יש כמה תשובות.

 

הנס, לא קראתי את הכתבה. יתכן שאינה טובה אך זה לא הופך את המצב לטוב.

חלק ניכר ממנהיגנו הוא חסר יכולת אך לחלקם אין אפילו כוונה טובה. לא נכנס כאן לשמות ומפלגות.

[Black Joker]

איפה בנצי?

[חן פרחי]

אין שום ערך לאדם משכיל אם אינו בעל כשרון מתאים.

עד מהרה ימצא עצמו עובר מעבודה לעבודה, וזה בעיקר בשל בחירת מקצוע לא נכונה, או הליכה ללימודים לפי אופנה עכשווית.

ישראל אינה מנותקת מהעולם, וכשקשה באירופה גם אנחנו סובלים.

אבל סובלים פחות, כי הכלכלה שלנו, לפחות ב 20 שנה האחרונות מתנהלת באחריות רבה, וגם המערכת הבנקאית יציבה מאד.

בניגוד למה שמיצטייר כאן, בישראל מעמד ביניים חזק מאד, והוא זה שממלא את בתי הקפה והמסעדות, רוכש מכוניות חדשות וממלא את הקניונים.

בלעדיהם, רוב העסקים בישראל היו פושטים רגל מזמן, כי יש גבול למה שיצחק תשובה ולב לבייב יכולים לאכול..