כמה נהוג לקבל מחברות הסלולר על הצבת אנטנה?

[שמר]

גם הקרינה של שאר מוצרי החשמל הביתיים (מיקרוגל,tv וכו׳) איננה מייננת

כנ״ל הטרנספורמטורים ושנאים של חברת חשמל שלרוב נבנים במבנים מוגנים

 

אז זה לא אומר שקרינה בילתי מייננת איננה מזיקה

היא כן, בהחלט וגם עדיין קרינה ככל קרינה הינה נצברת

 

מה שכתבת הוא מאוד כוללני, לא באמת הוכח והכי חשוב - תלוי רמות הקרינה אליהן אתה נחשף.

אם נתייחס לתחום הסלולר, רמות האנרגיה הנפלטת מרכיבי הרשת (באופן ממוצע) הינן נמוכות ומפוקחות ולמיטב ידיעתי לא מהוות "סכנה לציבור".

מעבר לכך - שני דברים חשובים:

1. ספציפית לגבי מדינת ישראל - המיושבת בצפיפות ומשופעת במתקנים בטחוניים שונים (שמן הסתם דורשים עוצמות שידור גבוהות יותר ומפוקחים בצורה פחות הדוקה) ושאר מתקני שידור, ה"תרומה" של רשתות הסלולר בטלה בשישים.

2. מן הסתם - מי שיש לו טלפון סלולרי, לא יוותר עליו (כלומר רובה המוחלט של האוכלוסיה). כיוון שהרצון להשתמש ברשתות הללו הוא כמעט נחלת הכלל, צריך לחיות עם הנתון הזה (של מאות ואלפי משדרים עובדים באופן רצוף) כמו שמקבלים גזירות אחרות הנובעות מה"קידמה" הטכנולוגית.

[wil]

גם הקרינה של שאר מוצרי החשמל הביתיים (מיקרוגל,tv וכו׳) איננה מייננת

כנ״ל הטרנספורמטורים ושנאים של חברת חשמל שלרוב נבנים במבנים מוגנים

השנאים של חברת חשמל נבנים במבנים מוגנים כדי להגן עליהם מפני:

חדירת מים.

פגיעת ברק.

חבלה.

גניבת מתכות.

 

אין שום קשר לקרינה. הרי חלק מהשנאים של חברת חשמל נמצאים על עמודי חשמל ברחוב.

אז זה לא אומר שקרינה בילתי מייננת איננה מזיקה

היא כן, בהחלט

[citation required]

וגם עדיין קרינה ככל קרינה הינה נצברת

[citation required]

(לגבי קרינה בלתי מייננת. לגבי קרינה מייננת ידוע שיש אפקט מצטבר מסויים אבל גם אז לא בטוח שאין סף שמתחתיו אין נזקים בכלל)

[gsi16v]

לגבי הציטוט הראשון, ממש לא נכון שזו הסיבה העיקרית

הסיבה העיקרית היא היא חסימת קרינה אלקטרו מגנטית

אם לא הייתי עכשיו דרך האיפון הייתי מביא לך קישורים בpdf עם הנחיות מאתר חברת החשמל לגבי איך לבנות חדרי שנאים ואי הצבתם בקרבת מקומות מסויימים (בתי ספר למשל)

[Keyser]

ממש לא. אם חברת החשמל הייתה מנסה "לחסום" פליטה של קרינה אלקטרו-מגנטית היא הייתה פושטת את הרגל. אין (כמעט) חומרים שיכולים לחסום קרינה כזו, ואלו שכן - יקרים. מאוד מאוד מאוד יקרים.

[m3x7r3m3]

אנטנות של תחנות בסיס לסלולר (בעיקר אנטנות פאנל שהן הרוב המוחלט) נותנות מפתח של כ-60 מעלות אופקי וכ-60 מעלות אנכי, לפחות האנטנות הטובות יותר.

 

כלומר שאם האנטנה מותקנת בגובה של 10 מ' מהקרקע צריך להיות במרחק של 10 מ' אופקית מהאנטנה כדי להתחיל לקבל קליטה בפלאפון, לא לדבר על קרינה מספיק גבוהה כדי לגרום נזק כלשהו

 

מה גם שלרוב הספק השידור הוא 45W מקס' (ההספק בפועל הוא לפי כמות הלקוחות שהאתר משרת באותו רגע - לרוב יותר נמוך).

 

אצל נהגי מוניות למשל יש מכשירי קשר של 45W, עם אנטנה כלל כיוונית (שלא נותנת את ה"צל" שבו הקרינה אפסית), ותדר הרבה יותר נמוך (VHF/UHF, שהרבה יותר עמיד ולכן מגיע בהספק הרבה יותר גבוה מתדר סלולרי של 800/900/1800/2100MHz)/

 

אגב קיסר, יש דווקא חומרים שחוסמים פליטה של קרינה אלקטור-מגנטית מצוין, עופרת למשל (כמו סינרי עופרת בזמן צילומי רנטגן וכו')

ויש גם מבנים שמיועדים בדיוק למטה הזאת (כלוב פארדיי למשל)

[wil]

60 מעלות אופקי?

באמת? אז לכיסוי של כל הכיוונים יש 6 גזרות?

הייתי תחת הרושם שזה 120 מעלות עם 3 גזרות.

 

ו60 מעלות אנכי?

זה א מבזבז המון הספק בשידור לכיוונים לא רלוונטיים?

[m3x7r3m3]

יש אנטנות פאנל עם מפתח של 120 מעלות אופקי, אבל השבח שלהן משמעותית יותר נמוך.

שבח יותר נמוך אומר שבשביל אותו כיסוי בשטח (וכמובן אותו טווח) תצטרך לתלות את האנטנה בגובה יותר גבוה (כלומר על תורן יותר גבוה).

זה בד"כ לא מה ששמים על גג של מרכז מסחרי (אגב אפשר לראות על הרבה גגות 6 אנטנות פאנל חלק גבוהים יותר על התורן וחלק נמוכים יותר).

 

תמיד אפשר גם לשים אנטנות כלל כיווניות שיתנו לך 360 מעלות אופקי ואנכי אבל אז אין לך שבח בכלל ואתה מפסיד הרבה עוצמת שידור שעולה ל-Hemisphere שמעל האנטנה - איזור לא רלוונטי בעליל

זה ביזבוז של הספק בשידור לכיוונים לא רלוונטיים.

 

מפתח של 60 מעלות אנכית זה מצוין, כי האנטנה לא יושבת בניצב לקרקע אלא בהטייה (Tilt) כדי לא לאבד הרבה מעלות ל-Hemisphere העליון

[שמר]

זה לא מדוייק.

השבח (GAIN) לא נקבע על פי המפתח או הכיווניות של האנטנה.

עם זאת - אין ספק שככל שהאנטנה כיוונית יותר (או בעלת מפתח קטן יותר) תקבל יותר עוצמה בנקודה X (כמובן בתנאי שאותה נקודה בתחום הכיסוי של האנטנה), כיוון שההספק שאתה משקיע מתפזר פחות.

 

הפשרה היא בין כמות חומרה (אנטנות) שצריך לשים לבין מה ש"עולה" לך לשדר את האות (וכמובן המגבלות שמטיל המחוקק).

מניח שחלוקה ל-6 סקטורים היא האופטימלית, לפי הנסיון שנצבר.

[sperial]

אנטנות של תחנות בסיס לסלולר (בעיקר אנטנות פאנל שהן הרוב המוחלט) נותנות מפתח של כ-60 מעלות אופקי וכ-60 מעלות אנכי, לפחות האנטנות הטובות יותר.

 

כלומר שאם האנטנה מותקנת בגובה של 10 מ' מהקרקע צריך להיות במרחק של 10 מ' אופקית מהאנטנה כדי להתחיל לקבל קליטה בפלאפון, לא לדבר על קרינה מספיק גבוהה כדי לגרום נזק כלשהו

 

מה גם שלרוב הספק השידור הוא 45W מקס' (ההספק בפועל הוא לפי כמות הלקוחות שהאתר משרת באותו רגע - לרוב יותר נמוך).

 

אצל נהגי מוניות למשל יש מכשירי קשר של 45W, עם אנטנה כלל כיוונית (שלא נותנת את ה"צל" שבו הקרינה אפסית), ותדר הרבה יותר נמוך (VHF/UHF, שהרבה יותר עמיד ולכן מגיע בהספק הרבה יותר גבוה מתדר סלולרי של 800/900/1800/2100MHz)/

 

אגב קיסר, יש דווקא חומרים שחוסמים פליטה של קרינה אלקטור-מגנטית מצוין, עופרת למשל (כמו סינרי עופרת בזמן צילומי רנטגן וכו')

ויש גם מבנים שמיועדים בדיוק למטה הזאת (כלוב פארדיי למשל)

 

אתה עושה כאן סלט לא קטן.

אני לא מכיר את עקומות הקרינה של אנטנות סלולריות כיון שמעולם לא עסקתי בהן.

לגבי נהגי המוניות - האנטנות שלהם אנכיות ובעלות פרופיל קרינה של GP, כך שהאונה העיקרית של הקרינה נמצאת מעל האופק, לא לכיוון תא הנוסעים של המונית. מעבר לכך - גוף הרכב מהווה מחסום לקרינה ומנחית מאד את ההספק החודר לרכב.

אאל"ט נהגי המוניות משתמשים במכשירי CB בפס 27 מה"צ, אבל גם אם מדובר במכשירי VHF מדובר בתדרים נמוכים מתדרי ה-UHF של הסלולר (להזכירך - UHF מוגדר 300-3000 מה"צ, תדרי הסלולר נעים בין 800-2600 מה"צ)

הזכרת צילומי רנטגן - אתה מדבר על קרינה אלקטרומגנטית בתדרים הרבה יותר גבוהים - ומדובר בקרינה מייננת. מבחינת קרינה בתדרי רדיו גם כלוב מרשת ברזל נותן אפקט טוב של חסימה, וכהוכחה יום-יומיתנסה לקלוט סלולר בתוך פיר מעלית או ממ"ד.

ועניין אחרון - למרות הרבה מאמצים ההוכחות לנזקים ביולוגיים מקרינה סלולרית קלושות מאוד. אני גם לא מכיר הוכחות לתחלוא ה גבוהה אצל מפעילי ציוד קשר שחשופים לקרינת רדיו בהספקים הרבה יותר גבוהים מאלה המופקים על ידי מכשירי או תחנות בסיסס של סלולר - אני מדבר על הספקים שבין מספר ואטים במכשירים ניידים הצמודים לאוזן ועד מספר קילואטים (בתדרי HF ו-VHF) המוקרנים דרך אנטנות נפרדות מהמכשיר. ואל תספר לי על נזקי קרינת מכ"ם כיון שבה מדובר גם בתדרים יותר גבוהים ובעיקר בהספקים גבוהים מאוד והנזקים הם לאנשים הנמצאים בטווח קצר מהמקרן.

[Talgaz]

כלוב פאראדיי חוסם קרינה? חשבתי שהוא רק מספק בידוד חשמלי.

 

טוב, מצאתי וויפי ונראה שהתשובה היא שכן.

אם כך, איך יש קליטה סלולרית בתוך רכב? או מטוס? במיקרוגל לא ניסיתי.

[m3x7r3m3]

זה לא מדוייק.

השבח (GAIN) לא נקבע על פי המפתח או הכיווניות של האנטנה.

עם זאת - אין ספק שככל שהאנטנה כיוונית יותר (או בעלת מפתח קטן יותר) תקבל יותר עוצמה בנקודה X (כמובן בתנאי שאותה נקודה בתחום הכיסוי של האנטנה), כיוון שההספק שאתה משקיע מתפזר פחות.

 

הפשרה היא בין כמות חומרה (אנטנות) שצריך לשים לבין מה ש"עולה" לך לשדר את האות (וכמובן המגבלות שמטיל המחוקק).

מניח שחלוקה ל-6 סקטורים היא האופטימלית, לפי הנסיון שנצבר.

 

כמובן שלא מדויק, אני לא נכנס פה לדגמי אנטנות ומותגים וחומרים כאלה ואחרים, הכל בכללי, ובכללי ככל שהמפתח קטן יותר השבח גבוה יותר

 

לא בכל מקום שמים 6 סקטורים, למה? לא יודע, כנראה תכנון של החברות סלולר

 

אתה עושה כאן סלט לא קטן.

אני לא מכיר את עקומות הקרינה של אנטנות סלולריות כיון שמעולם לא עסקתי בהן.

לגבי נהגי המוניות - האנטנות שלהם אנכיות ובעלות פרופיל קרינה של GP, כך שהאונה העיקרית של הקרינה נמצאת מעל האופק, לא לכיוון תא הנוסעים של המונית. מעבר לכך - גוף הרכב מהווה מחסום לקרינה ומנחית מאד את ההספק החודר לרכב.

אאל"ט נהגי המוניות משתמשים במכשירי CB בפס 27 מה"צ, אבל גם אם מדובר במכשירי VHF מדובר בתדרים נמוכים מתדרי ה-UHF של הסלולר (להזכירך - UHF מוגדר 300-3000 מה"צ, תדרי הסלולר נעים בין 800-2600 מה"צ)

הזכרת צילומי רנטגן - אתה מדבר על קרינה אלקטרומגנטית בתדרים הרבה יותר גבוהים - ומדובר בקרינה מייננת. מבחינת קרינה בתדרי רדיו גם כלוב מרשת ברזל נותן אפקט טוב של חסימה, וכהוכחה יום-יומיתנסה לקלוט סלולר בתוך פיר מעלית או ממ"ד.

ועניין אחרון - למרות הרבה מאמצים ההוכחות לנזקים ביולוגיים מקרינה סלולרית קלושות מאוד. אני גם לא מכיר הוכחות לתחלוא ה גבוהה אצל מפעילי ציוד קשר שחשופים לקרינת רדיו בהספקים הרבה יותר גבוהים מאלה המופקים על ידי מכשירי או תחנות בסיסס של סלולר - אני מדבר על הספקים שבין מספר ואטים במכשירים ניידים הצמודים לאוזן ועד מספר קילואטים (בתדרי HF ו-VHF) המוקרנים דרך אנטנות נפרדות מהמכשיר. ואל תספר לי על נזקי קרינת מכ"ם כיון שבה מדובר גם בתדרים יותר גבוהים ובעיקר בהספקים גבוהים מאוד והנזקים הם לאנשים הנמצאים בטווח קצר מהמקרן.

 

לגבי נהגי מוניות, זאת הייתה רק דוגמה.

אבל אם כבר העלית את זה, זה שהאנטנה אנכית זה לא משנה כלל וכלל, כי הקוטביות היא אופקית

וכמובן שגוף הרכב מנחית את ההספק, כמו כל דבר (אפילו גוף אנושי מנחית הספק), התווך היחיד שלא מנחית הספק זה ריק (Void)

 

נהגי המוניות לא משתמשים בד"כ ב-27MHz אלא יותר לכיוון 120MHz~, אבל הכל גם תלוי באישורים ממשרד התקשורת ורשיונות וכו', אאל"ט פינו את המוניות מהתדרים הנמוכים לפני כמה שנים טובות.

 

תדרי ה-UHF של הסלולר בארץ הם בטווחי: 800MHz (אצל פלאפון התחיל כ-TDMA ברשת האנלוגית, והוט מובייל עד לא מזמן כרשת iDEN), טווח 900MHz (בעיקר אורנג' וסלקום שהתחילו כ-GSM דור ראשון), טווח 1800MHz שהתחיל כ-DCS דור שני של סלקום ואורנג', 2100MHz שעד היום זה UMTS דור שלישי למיניו. אין בארץ 2600MHz לסלולר (זה מיועד ל-LTE בעוד כמה שנים).

 

הבנת לא נכון את ההקשר של הקרינת רנטגן, זאת הייתה תשובה לכך ש"אי אפשר לחסום קרינה אלקטרומגנטית", לצורך השאלה הזאת זה לא רלוונטי מה התדר של הקרינה או האם היא מייננת, עופרת חוסמת קרינה אלקטרומגנטית נקודה.

 

אתה לא צריך לספר לי על הנזקים או החוסר נזקים של קרינה סלולרית, עבדתי עם מכשירים כאלה

 

כלוב פאראדיי חוסם קרינה? חשבתי שהוא רק מספק בידוד חשמלי.

 

טוב, מצאתי וויפי ונראה שהתשובה היא שכן.

אם כך, איך יש קליטה סלולרית בתוך רכב? או מטוס? במיקרוגל לא ניסיתי.

 

להשתמש בכלוב פארדיי לבודד חשמלית?

אם זה היה המצב לא היה צורך במכסה וסגירה לכלוב.

מה גם שהרבה יותר זול לקחת משטח מבודד (כמו שיש בעמדות עבודה של אלקטרונאים) כי החשמל לא ממש "מתפזר" החוצה כמו קרינה אלקטרומגנטית.

 

לגבי הקליטה, הרכב מספק בידוד יחסית לא רע מקרינה אלקטרומגנטית, אבל הוא לא הרמטי כמו כלוב פארדיי, יש לו חלונות (זכוכית או פולימרים לחלונות מבודדים אבל לא לגמרי), יש לו מערכת איוורור, גם אם הניחות יהיה גבוה עדיין יהיה אות שיגיע פנימה, בכלוב פארדיי אין איוורור ואין חלונות וכו'