שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[m3x7r3m3]

לדעתי שר ביטחון צריך גם "ידע אינטימי" עם צה"ל, אחרת הוא נתון לסחטנות ומשחקים בידי הרמטכ"ל הכפוף אליו.

[יבגניפ]

ואיך יסביר לבוחריו כי הוא לא מסכים להיות שר האוצר למרות שמצעו כלכלי בעיקרו?

הרי אם היה לו את הכישורים להציע מצע כלכלי יש לו את הכישורים להיות שר אוצר.

 

אם היה מסרב להיות שר אוצר, בבחירות שלאחר מכן (כי כנראה שלא הייתה קמה קואליציה) הוא לא היה עובר את אחוז החסימה.

 

לגבי שר בטחון - פרץ לפחות היה קצין שריון, זה גם רקורד צבאי כלשהו.

 

 

זה לא שאתה לא צודק.

אבל כאן פה הבעיה מלכתחילה. יאיר לפיד לא מתאים להיות שום דבר. ברגע שבחרו בו, מתוך אמונה שיש לו מושג "איפה הכסף" הגיוני גם לצפות ממנו שיהיה שר אוצר, כמו שהגיוני עכשיו להסביר למה הוא לא פעל לפי האג'נדה שלו.

 

אם מסתכלים זה מבחוץ, כלומר בתור מישהו שלא הצביע לו, אז מקבלים התנהלות די מביכה של אדם שמודה שהוא לא מבין בכלכלה, למרות זאת ממציא תיאוריה שלמה לגבי הבעיות הכלכליות של ישראל ומתמנה להיות שר האוצר (כדי לגלות, לכאורה, שהתיאוריות שלו לא ממש היו נכונות).

[m3x7r3m3]

אם מסתכלים על זה מבחוץ הוא רכב כל הדרך אל הלשכה על גבם של מעמד הביניים והצעירים שבמצב הנוכחי לא רואים עתיד בישראל.

[itsik170]

אם חלק עיקרי מהמצע שלו היה "איפה הכסף?" תוך רמיזה שחלק מהכסף נמצא אצל החרדים, וחלק נוסף במצע היה שווין בנטל, הפעם עם אצבע מאשימה ישירה לחרדים, איך יישב עם חרדים בקואליציה?

הרי בלי החרדים בקואליציה כל עניין השוויון בנטל מקבל עידון, מה היה קורה אם הם היו בקואליציה?

 

אחוז הכסף שהולך לדת (בדוק ומוכח) הוא פחות מ-1% מתקציב המדינה.

וזה לא כולל רק אברכים, זה כולל גם ישיבות הסדר, בתי כנסת שמתוחזקים וכל שירותי הרבנות והדת בישראל.

קל ליצור דמגוגיות כלפי החרדים, כיוון שהוא יודע כמגזר לא אהוד במיוחד, ועל אחת כמה וכמה שהוא פחות נוכח בתקשורת (הרי הרבה חרדים אין להם בכלל טלויזיה בבית).

אם הוא היה מתלהם נגד ערבים (גם לא משרתים, בונים וילות באופן לא חוקי) היו טוענים שהוא גזען, אם הוא היה יוצא נגד הועדים הסחטניים, אז כל הסוציאליסטים היו יוצאים נגדו, אז הוא החליט לפנות לציבור שהמתקפה נגדו היא הכי קלה שזה החרדים.

 

אם את מצעד הגאווה בירושלים מקיימים באופן רגוע בשנים האחרונות אחרי שהיה שיחות בין אנשי הבית הפתוח לעדה החרדית, אז מה הבעייה לעשות משא ומתן על שוויון בנטל עם פלגים חרדיים בכנסת (ביחס לפלגים אחרים בציבור החרדי הם נחשבים לציוניים ומתונים).

[sperial]

הסניף הראשון של אינטל מחוץ לארה"ב היה בישראל. נדמה לי שזו החברה האמריקאית הראשונה (לפחות בקרב ענקיות הטכנולוגיה) שפתחה כאן מרכז פיתוח. אין לי ספק שיש כאן נושא תדמיתי.

 

הראשונה היתה מוטורולה, ב-1964 - 4 שנים לפני שאינטל נוסדה.

[יבגניפ]

רפרפתי עכשיו קצת בתגובות ללפיד על הסטטוס האחרון שלו (כמה שהוא בז ליורדים, כי זה לא ציוני והוא הרי מופת לציונות).

אני מוכרח לציין לטובה שזו הפעם הראשונה שיש יותר תגובות נגדו (עם כמות די גבוהה של לייקים) מאשר בעדו.

אפילו איש הסוד שלוו, טרול האינטרנט הידוע דורון פדהצור, לא מספיק להגיב כמו שצריך.

 

אולי בזכות סטטוסים כאלו ליותר אנשים יפול האסימון עם מי הם מתעסקים, וכמה צביעות וחוסר מודעות עצמית יש לכבוד השר.

[m3x7r3m3]

אחוז הכסף שהולך לדת (בדוק ומוכח) הוא פחות מ-1% מתקציב המדינה.

וזה לא כולל רק אברכים, זה כולל גם ישיבות הסדר, בתי כנסת שמתוחזקים וכל שירותי הרבנות והדת בישראל.

קל ליצור דמגוגיות כלפי החרדים, כיוון שהוא יודע כמגזר לא אהוד במיוחד, ועל אחת כמה וכמה שהוא פחות נוכח בתקשורת (הרי הרבה חרדים אין להם בכלל טלויזיה בבית).

אם הוא היה מתלהם נגד ערבים (גם לא משרתים, בונים וילות באופן לא חוקי) היו טוענים שהוא גזען, אם הוא היה יוצא נגד הועדים הסחטניים, אז כל הסוציאליסטים היו יוצאים נגדו, אז הוא החליט לפנות לציבור שהמתקפה נגדו היא הכי קלה שזה החרדים.

 

אם את מצעד הגאווה בירושלים מקיימים באופן רגוע בשנים האחרונות אחרי שהיה שיחות בין אנשי הבית הפתוח לעדה החרדית, אז מה הבעייה לעשות משא ומתן על שוויון בנטל עם פלגים חרדיים בכנסת (ביחס לפלגים אחרים בציבור החרדי הם נחשבים לציוניים ומתונים).

 

כמה כסף בפועל הולך לדת לא רלוונטי בכלל לדיון הזה.

 

העניין הוא שהוא רמז לכך שהכסף אצל החרדים, ואמר בפה מלא שבעיית השוויון בנטל היא של החרדים, הוא לא יכול לשבת איתם בקואליציה, נקודה.

[Arilou]

אם הוא היה מתלהם נגד ערבים (גם לא משרתים, בונים וילות באופן לא חוקי) היו טוענים שהוא גזען, אם הוא היה יוצא נגד הועדים הסחטניים, אז כל הסוציאליסטים היו יוצאים נגדו, אז הוא החליט לפנות לציבור שהמתקפה נגדו היא הכי קלה שזה החרדים.

 

סתם אנקדוטה, כששלחו לערביי ישראל צווי גיוס לראשונה, רבים מהם התייצבו ובאו להתגייס לצה"ל. אבל מדינת היהודים נבהלה ופטרה אותם משירות.

כאשר ערבי מנסה להתגייס לצה"ל, הוא עובר בד"כ חקירה צולבת מקיפה ואז פוטרים אותו. כאשר ערבי רוצה לשרת שירות לאומי, אומרים לו שאין תקנים.

 

ובעוד אתם מתווכחים, עוד 225 מליון ש"ח עברו לחטיבה להתיישבות מחוץ לתקציב. ככה זה, כשצריך להתיישב (ועיקר הפעילות שלה נמצא בשטחים) מוצאים תקציב יש מאין. כנראה שחשוב לרצות את האח בנט.

 

* אין לי בעיה שאנשים יגורו בשטחים, הבעיה שלי היא עם אלו שגרים שם ולא נחשבים לאנשים.

[יוסי פרנקוס]

הבעיה היא לא רק תקציבים ואיזה אחוז מהם הולך לכיס החרדים.

 

זה לא הנזק הרציני לרוב האוכלוסיה.

 

הנזק הרציני הוא המסחר הפושע של החרדים עם חוקים שיועילו לכולנו אבל הם מתעקשים על תמנוע מחוקים לעבור אלא אם הם יקבלו את מה שהם רוצים.

לכנסת ולממשלה כל הזמן היה עיסוק עם מסחר בחוקים במקום לחוקק לפי מה שבאמת דרוש כדי שהמדינה תעבוד כמו שצריך.

אלו גופים גדולים עם כוח לא פרופורציונלי שפשוט לוקחים את הכוח מהממשלה ומהרשות המחוקקת, ואפילו לא מאמינים בלגיטימיות של השלטון ב100%.

 

למי אכפת כמה הם מקבלים?

הנזק התקציבי, הבטחוני והמוסרי שהם מייצרים יותר חמור מכל תקציב שנוכל לזרוק אליהם.

[yehuda-k]

אז מה, יהודה, כולם מושחתים? כולם רשעים? האם יתכן שבמשרד האוצר עשו עבודת מחקר מסודרת על המענקים האלו (הם בכל זאת מעסיקים אנשים איכותיים מאוד בתפקידי מחקר) והגיעו למסקנה מה שווה לתת ומה לא? יש דברים שקל לציבור לשפוט, למשל מחירי הנדל"ן, ויש דברים שקשה מאוד - למשל רווח ישיר ועקיף ממפעלים בסדר הגודל של אינטל (שהיא בכל זאת היצואן הגדול במדינת ישראל).

כן, השיקולים המושחתים של הפוליטיקאים קובעים ברוב המקרים. לגבי פקידי האוצר (שאני בהחלט מעריך)מה היכולת שלהם להשפיע? הם יכולים לנסות, אבל ברגע שהשר מחליט, הם מתישרים לכיוונו, וכך גם צריך להיות. לגבי המענקים לאינטל, נדמה לי שפה קובעים בדרך כלל שרי התמ"ת, וזה כבר לרוב אוי ואבוי. ראה: פואד,אריאל שרון, אהוד ברק, דני נווה, אולמרט!

אגב, ההתיישנות הטכנולוגית רק אומרת שהם משקיעים הון עתק בחידושו בכל כמה שנים.

נו, וזה אומר שאנו פריירים. מבחינתנו, למפעל יצור של צ'יפים יש בעיקר חסרונות (שכר נמוך, עובדים בעיקר לא מקצועים) אבל מילת הקסם "מקומות עבודה" משפיעה לרעה על כולם, ואז הכסף נשפך סתם ובכמויות. הרי תמיד יש אלטרנטיבה להשקעת הכסף. פיטרו בארץ המון אנשים מתעשית הטקסטיל, פלסטיק ועוד, כי היצור עבר לארצות זולות. אם היו רוצים, אפשר היה להעסיק את אותם עובדי מפעל היצור של אינטל ביצור טקסטיל למשל,ולסבסד אותם כך שהמפעל יצליח לשרוד, וזה עדיין יעלה גרושים לעומת הכסף הגדול שמושקע באינטל.

ושוב צריך לחזור ולהגיד- אין שום קשר בין מפעלי היצור של אינטל (אסון כלכלי) ובין מרכזי הפיתוח של אינטל בארץ. מרכזי הפיתוח מאוד כדאים לאינטל, וגם לנו (עובדים גם ברמה גבוהה) ולא ידוע לי שאינטל מקבלת כסף עבורם.

שמע, קשה לנו לפחות לחשב אם זה באמת משתלם כלכלית לישראל, או שמה שקונים פה מאינטל זו הנראות.

היו כתבות לאחרונה ב"כלכליסט" ואחרים על זה ש"אינטל" אחראית על מיצובה של ישראל כמעצמת הייטק. אני לא יודע אם זה נכון (אני אישית חושב שזה יותר בזכות יח' הטכנולוגיה של צה"ל), אבל אולי עוד אנשים רואים את זה ככה, והמדינה מעדיפה להפסיד כסף אבל להרוויח מיתוג.

מדוע קשה לחשב? הרי הבאתי חישוב מקורב. הסכומים שהולכים לאיבוד הם ממש אדירים.

כפי שכתבתי, אין קשר בין מפעלי היתור של אינטל ובין מעצמת הייטק. אם כבר, אולי ההפך. הכוונה ששימוש יעיל בכסף שנזרק לפח (לאינטל) אולי ישפר את מצבנו כמעצמת הייטק.

השאלה שצריך לשאול היא כמה מקומות עבודה וכמה מיסים אינטל משלמת וכמה מקומות עבודה ומיסים המדינה היתה מקבלת אם במקום לתת את הכסף לאינטל היו נותנים אותו ל 100 מפעלים בינוניים וקטנים.

נכון מאוד.

הסניף הראשון של אינטל מחוץ לארה"ב היה בישראל. נדמה לי שזו החברה האמריקאית הראשונה (לפחות בקרב ענקיות הטכנולוגיה) שפתחה כאן מרכז פיתוח. אין לי ספק שיש כאן נושא תדמיתי.

 

וזו שאלה שאנחנו לא באמת מסוגלים לענות עליה. אתה לא יודע אם המפעלים האלו היו משתמשים בהון באותה יעילות של אינטל, כמה מהם היו שורדים וכמה מהם היו מייצאים, וכמה היו תורמים לרמת כוח האדם הטכנולוגי כמו שעושה אינטל. אלו בדיוק השאלות שצריכות להחקר בצורה מסודרת ולא בשיחות סלון.

שוב, מפעלי היצור של אינטל הם נזק נטו, ובגדול. שימוש אלטרנטיבי בכסף היה עוזר בהפרש גדול.

רועי, ברור שצריך לחקור את זה לעומק אבל הבעייה המרכזית עם אינטל היא שמעבר למענקים היא קיבלה גם הנחות מפליגות במיסים כך שהסיכוי להחזיר את ההשקעה היה מלכתחילה אפס.

 

אני יכול לספר לך מניסיון שהבירוקרטיה היום לקבלת סיוע מהמדינה היא כל כך מסורבלת עד שזה הופך ללא כדאי אם אתה צריך 2 מליון שקל ומטה. אני עשיתי חשבון שלפנות אליהם כדי לקבל מענק על רכישת ציוד יעלה לי יותר מגובה המענק ופשוט קניתי בכרוחות עצמי ללא כל סיוע מהם. נכון שאתה יכול להגיד שאם קניתי לבד אז לא הייתי צריך אותם מלכתחילה אבל הכסף הזה יכול היה לשמש לפעולות שיווק, מלאים ופיתוח. גם בתחום הפיתוח והמענקים לקליטת עובדים הבירוקרטיה הורגת כל סיכוי למימוש. הדרך היחידה היא ע"י מאכרים שבסופו של דבר הם היחידים שמרויחים מזה.

 

אם במקום להשקיע כל כך הרבה במפעל אחד המדינה היתה לוקחת מספר יועצים שילוו את העסקים היותר קטנים המדינה היתה חוסכת כ 20% מהסיוע שהיא נותנת כי הוא הולך למאכרים.

 

לגבי אינטל, הסיוע הוא לא למרכז הפיתוח אלא למפעל הייצור.

צודק, ובגדול.

 

לא פלא שהדלק יקר, המכוניות והדירות יקרות ועוד. הבזבוז האדיר של כספי מדינה הוא פשוט מדהים.

 

יהודה

[yehuda-k]

אחוז הכסף שהולך לדת (בדוק ומוכח) הוא פחות מ-1% מתקציב המדינה.

וזה לא כולל רק אברכים, זה כולל גם ישיבות הסדר, בתי כנסת שמתוחזקים וכל שירותי הרבנות והדת בישראל.

קל ליצור דמגוגיות כלפי החרדים, .

סליחה, אבל זה שקר , ובגדול.

כתבת שזה בדוק ומוכח. אם כך איפה ההוכחה?.

 

הבעיה מתחילה מאריה דרעי המושחת אבל מאוד חכם. כבר בתחילת הקרירה שלו הוא הבין שאת הכספים לדתיים צריך לסבך, להחביא, להסוות ולמקם בתוך תקציבים קימים.

-ניקח לדוגמא את הביטוח הלאומי. פורמלית הכספים שלו לא נכללים בתקציב המדינה. מעשית מי שעובד משלם ביטוח לאומי, ומי שלא עובד מקבל אותם בגדול: קיצבת ילדים, ביטוח בריאות חינם, קורסים חינם +דמי קיום להסבה מקצועית (היה למשל קורס לבלניות של מקוואות) ועוד.

- משרד החינוך: בילד חרדי מושקע הרבה יותר מאשר ילד חילוני, כי הכיתות קטנות. מורה לכיתה של 10 ילדים עולה אותו הדבר כמו מורה לכיתה של 30 ילד. משלמים גם על הסעות. ליד ביתי יש 3 בתי ספר די צמודים. אחד חילוני ו2 דתיים: חב"ד וש"ס. ל2 הדתיים יש כיתות קטנות וכמות אדירה של אוטובוסי הסעה ולחילוני כמובן שאין בכלל. בחופש הגדול יש לחרדים מין קייטנה בבנין בית הספר.

-משרד השיכון: חרדי יכול לקנות דירות בגרושים, אמנם לא בבני ברק אבל באלעד, בית"ר, אולי חריש ועוד. חילוני לא יכול לקבל תנאים כאלה. פה מדובר על כסף ענקי.

עזבונות- המדינה מקבלת תרומות וירושות שאין להם יורש חוקי. החרדים מחלקים לעצמם את הכספים האלה.

ויש עוד דוגמאות.

 

בוא נסתכל למשל על הסטטיסטיקה. מה זה 1% מתקציב המדינה? התקציב הוא בערך 400 מיליארד, כלומר הכסף לחרדים (לטענת איציק ) הוא 4 מיליארד. הבעיה היא ששר האוצר יכול להשפיע רק על חלק מאוד קטן מהתקציב. הוא חייב להחזיר חובות, להחזיק צבא ומשטרה, בתי חולים ממשלתים, גרעונות של תע"ש ורשויות מקומיות,לשלם לעובדי מדינה, למורים ועוד. אם נסתכל מה שר האוצר יכול באמת לעשות, נראה שיש לו שליטה רק על חלק קטן מהתקציב. נדמה לי שפחות מרבע.

רבע מהתקציב הוא 100 מיליארד ש"ח, ולפי איציק החרדים מקבלים 4 מיליארד מתוך זה (ועוד הרבה יותר בכל הדרכים העוקפות שפירטתי).

לא ברור מדוע רב עיר צריך שכר של 100,000 ש"ח בחודש? מדוע צריך מועצה דתית? מדוע צריך רב ראשי שממילא אף דתי לא נשמע לו, מדוע צריך לממן כל כך הרבה סוגים של בתי ספר דתיים (מצידי שיאחדו את חב"ד ואת ש"ס). מדוע צריך לממן גנון מגיל 3 חינם לילד ש 2 הוריו לא עובדים? מדוע צריך ישיבות הסדר (או נח"ל) שמשרתים פחות ממחצית השירות?

 

אם היו בחירות היום, הייתי בולע כדור נגד בחילה ומצביע לפיד. הוא מעצבן וגרוע, אבל בלעדיו החרדים יאכלו אותנו עוד יותר.

 

יהודה

[roee]

כן, השיקולים המושחתים של הפוליטיקאים קובעים ברוב המקרים. לגבי פקידי האוצר (שאני בהחלט מעריך)מה היכולת שלהם להשפיע? הם יכולים לנסות, אבל ברגע שהשר מחליט, הם מתישרים לכיוונו, וכך גם צריך להיות. לגבי המענקים לאינטל, נדמה לי שפה קובעים בדרך כלל שרי התמ"ת, וזה כבר לרוב אוי ואבוי. ראה: פואד,אריאל שרון, אהוד ברק, דני נווה, אולמרט!

 

האם אי פעם התפרסם איזה חומר שטוען שהמפעלים של אינטל אינם כלכליים, או שזו ספקולציה שלך בלבד?

 

נו, וזה אומר שאנו פריירים. מבחינתנו, למפעל יצור של צ'יפים יש בעיקר חסרונות (שכר נמוך, עובדים בעיקר לא מקצועים) אבל מילת הקסם "מקומות עבודה" משפיעה לרעה על כולם, ואז הכסף נשפך סתם ובכמויות. הרי תמיד יש אלטרנטיבה להשקעת הכסף. פיטרו בארץ המון אנשים מתעשית הטקסטיל, פלסטיק ועוד, כי היצור עבר לארצות זולות. אם היו רוצים, אפשר היה להעסיק את אותם עובדי מפעל היצור של אינטל ביצור טקסטיל למשל,ולסבסד אותם כך שהמפעל יצליח לשרוד, וזה עדיין יעלה גרושים לעומת הכסף הגדול שמושקע באינטל.

 

מפעל כזה מספק עבודה למאות ואולי יותר אנשים מקצועיים (הנדסאים ומהנדסים), ומסביבם עוד טבעת של אלפי נותני שירותים.

אני בטוח שממוצע השכר שם גבוה מממוצע השכר במשק, גם אם לא 20+ אלף כמו במרכזי הפיתוח.

 

ושוב צריך לחזור ולהגיד- אין שום קשר בין מפעלי היצור של אינטל (אסון כלכלי) ובין מרכזי הפיתוח של אינטל בארץ. מרכזי הפיתוח מאוד כדאים לאינטל, וגם לנו (עובדים גם ברמה גבוהה) ולא ידוע לי שאינטל מקבלת כסף עבורם.

 

זה שתקרא לזה "אסון כלכלי" לא הופך את הנקודה שלך ליותר נכונה. איפה קיים מחקר (כלשהו) שטוען שהמענקים לאינטל היו לא כדאיים? ובהעדר כזה מחקר, אילו כלים יש לך בשביל לקבוע דבר כזה?

 

מדוע קשה לחשב? הרי הבאתי חישוב מקורב. הסכומים שהולכים לאיבוד הם ממש אדירים.

כפי שכתבתי, אין קשר בין מפעלי היתור של אינטל ובין מעצמת הייטק. אם כבר, אולי ההפך. הכוונה ששימוש יעיל בכסף שנזרק לפח (לאינטל) אולי ישפר את מצבנו כמעצמת הייטק.

 

אני אשמח לראות את החישוב הזה. לא נפנופי ידיים כמו "תן את הכסף ל100 מפעלים קטנים", אלא חישוב אמיתי של עלות מול תועלת - במיסים ישירים, מיסים עקיפים, תשלום עבור שירותים לקבלני משנה, השבחת כוח העבודה, ומנגד את התשואה שיניבו השקעות דומות במקומות אחרים בתעשיה. כמובן שאין לך שום סיכוי לבצע תחשיב כזה, כי אין לך את הנתונים ואין לך את הזמן לבצע אותו. ביצוע מחקר כזה יכול להיות נושא טוב לדוקטורט, אבל כמובן שאתה לא נותן לעובדה הזו להפריע לרטוריקה.

 

אני חושב שדעתך נסמכת בעיקר על הרעיון שהמדינה תמיד בוחרת באופציה הגרועה, ובעוד שזה לפעמים נכון, זה לא פחות נאיבי מלחשוב שהמדינה תמיד צודקת.

[itsik170]

סליחה, אבל זה שקר , ובגדול.

כתבת שזה בדוק ומוכח. אם כך איפה ההוכחה?.

 

אז זה החישוב (אפילו חתום ע"י ידיעות אחרונות)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4183683,00.html

 

פילוח של תקציבי הרווחה לא מצאתי, לכן אי אפשר לדעת כמה הולך למשפחה החרדית וכמה הולך לשאר המשפחות.

 

הבעיה מתחילה מאריה דרעי המושחת אבל מאוד חכם. כבר בתחילת הקרירה שלו הוא הבין שאת הכספים לדתיים צריך לסבך, להחביא, להסוות ולמקם בתוך תקציבים קימים.

-ניקח לדוגמא את הביטוח הלאומי. פורמלית הכספים שלו לא נכללים בתקציב המדינה. מעשית מי שעובד משלם ביטוח לאומי, ומי שלא עובד מקבל אותם בגדול: קיצבת ילדים, ביטוח בריאות חינם, קורסים חינם +דמי קיום להסבה מקצועית (היה למשל קורס לבלניות של מקוואות) ועוד.

- משרד החינוך: בילד חרדי מושקע הרבה יותר מאשר ילד חילוני, כי הכיתות קטנות. מורה לכיתה של 10 ילדים עולה אותו הדבר כמו מורה לכיתה של 30 ילד. משלמים גם על הסעות. ליד ביתי יש 3 בתי ספר די צמודים. אחד חילוני ו2 דתיים: חב"ד וש"ס. ל2 הדתיים יש כיתות קטנות וכמות אדירה של אוטובוסי הסעה ולחילוני כמובן שאין בכלל. בחופש הגדול יש לחרדים מין קייטנה בבנין בית הספר.

מוסדות החינוך של חב"ד מקבלים את רוב הכסף שלהם מחב"ד העולמית, ברגע שיהיה איחוד עם החינוך של ש"ס (שני הפלגים האלה שונים אחד מהשני), אז רוב הכסף שלהם יילך.

חוץ מזה שלגנים והקייטנות של חב"ד באים הרבה חילונים.

-משרד השיכון: חרדי יכול לקנות דירות בגרושים, אמנם לא בבני ברק אבל באלעד, בית"ר, אולי חריש ועוד. חילוני לא יכול לקבל תנאים כאלה. פה מדובר על כסף ענקי.

כאן זה בעיה של החילונים, החרדים לא מחפשים דירה במרכז ת"א עם קרבה לכל מקום אלא מוכנים לגור באיזורי פריפריה שהרבה חילונים מעדיפים להתרחק.

דירות בחריש? איפה היית בסוף שנות ה-90 שהעיר היתה "עיר רפאים", יכלת להשיג שם דירה בגרושים, אז החרדים עשו בשכל וקנו את הדירות.

חוץ מזה שאצל רובם אין את הטמעות של קניית דירה להשקעה, לנפח שכר דירה ועל הדרך להעלות את ערך הנדל"ן, יש עד היום הרבה חרדים שעדין גרים בדירות בדמי מפתח בלי בעלי דירה חמדנים.

החילוני שמוכן להשכיר באלפי שקלים דירות עלובות בת"א זה כבר בעיה שלו, אם יש פראיירים שמוכנים לשלם אז למה שהמחיר יירד.

קבוצות רכישה שהרבה אוהבים להלל, החרדים התחילו עם זה ממזמן, באה קבוצה שלמה וקונה בניין ולפעמים גם שכונה.

עזבונות- המדינה מקבלת תרומות וירושות שאין להם יורש חוקי. החרדים מחלקים לעצמם את הכספים האלה.

ויש עוד דוגמאות.

כל מי שיהיה בוועדת הכספים תמיד יחלק את העזבונות למי ש"מקורב לצלחת", בכנסת האחרונה זה היה שייך ליהדות התורה (שכבר כתבתי מה אני חושב עליהם) והתוצאה בהתאם

 

בוא נסתכל למשל על הסטטיסטיקה. מה זה 1% מתקציב המדינה? התקציב הוא בערך 400 מיליארד, כלומר הכסף לחרדים (לטענת איציק ) הוא 4 מיליארד. הבעיה היא ששר האוצר יכול להשפיע רק על חלק מאוד קטן מהתקציב. הוא חייב להחזיר חובות, להחזיק צבא ומשטרה, בתי חולים ממשלתים, גרעונות של תע"ש ורשויות מקומיות,לשלם לעובדי מדינה, למורים ועוד. אם נסתכל מה שר האוצר יכול באמת לעשות, נראה שיש לו שליטה רק על חלק קטן מהתקציב. נדמה לי שפחות מרבע.

רבע מהתקציב הוא 100 מיליארד ש"ח, ולפי איציק החרדים מקבלים 4 מיליארד מתוך זה (ועוד הרבה יותר בכל הדרכים העוקפות שפירטתי).

החזר חובות הוא כ-30% מתקציב המדינה, זאת אומרת שאם 70% הוא תקציב שוטף ותקציב הדתי (כולל האברכים) הוא 0.7% אז התקציב הזה אחרי ניכוי ההחזר חובות עומד של אחוז אחד.

הכסף הגדול באמת של האברכים מגיע מחו"ל, יש אשכרה אנשים בחו"ל (ועוד כמה דתיים עשירים בארץ) שתורמים לכוללים

 

לא ברור מדוע רב עיר צריך שכר של 100,000 ש"ח בחודש? מדוע צריך מועצה דתית? מדוע צריך רב ראשי שממילא אף דתי לא נשמע לו, מדוע צריך לממן כל כך הרבה סוגים של בתי ספר דתיים (מצידי שיאחדו את חב"ד ואת ש"ס). מדוע צריך לממן גנון מגיל 3 חינם לילד ש 2 הוריו לא עובדים? מדוע צריך ישיבות הסדר (או נח"ל) שמשרתים פחות ממחצית השירות?

 

אם היו בחירות היום, הייתי בולע כדור נגד בחילה ומצביע לפיד. הוא מעצבן וגרוע, אבל בלעדיו החרדים יאכלו אותנו עוד יותר.

 

יהודה

 

אגב שים לב לעובדה, בעוד שטוענים שהחרדים הולכים ולא עובדים, הנתונים תכ'לס מראה ששיעור התעסוקה אצל חרדים הוא במגמת עלייה, גם הם מבינים שהם לא יכולים רק לשבת וללמוד תורה.

[yehuda-k]

לא מכובד להשתמש בביטויים כגון "שאתה לא נותן לעובדה הזו להפריע לרטוריקה", נפנופי ידיים. עדיף להימנע מכך לטובת רמת הדיון.

האם אי פעם התפרסם איזה חומר שטוען שהמפעלים של אינטל אינם כלכליים, או שזו ספקולציה שלך בלבד?...

זה שתקרא לזה "אסון כלכלי" לא הופך את הנקודה שלך ליותר נכונה. איפה קיים מחקר (כלשהו) שטוען שהמענקים לאינטל היו לא כדאיים? ובהעדר כזה מחקר, אילו כלים יש לך בשביל לקבוע דבר כזה?

http://www.haaretz.co.il/misc/smartphone-article/1.2017772

עומר מואב, ששימש יועצו הכלכלי של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, טוען כי ... "הטבת מס לאחד באה על חשבון הטבה לאחר - ולכן היצוא המוגבר של אינטל בא על חשבון יצואנים אחרים...

לדברי מואב, ישראל צריכה לבטל את החוק ובמקומו להפחית את מס חברות לכל החברות במשק - "ולקחת את הסיכון שאינטל וטבע ילכו מכאן".

 

מואב, אחד הקולות הבולטים בישראל בתמיכה בכלכלה חופשית, חקר את ההשלכות של חוק עידוד השקעות הון ‏(הישן‏) על התעסוקה בפריפריה בשנות ה-90, וגילה כי החוק נכשל לחלוטין בעידוד תעסוקה בכלל, ותעסוקה איכותית בפרט. אמנם החוק שונה מאז, בין השאר בעקבות ממצאי המחקר שלו, אך מואב ממשיך להחזיק בדעתו כי גם בתוכנו החדש, החוק מיותר ויש לבטלו. גורמים כלכליים נוספים בממשלה חולקים דעה זו עם מואב....

כדוגמה הוא מביא את המסלול האסטרטגי, שהמס בו לחברות הגדולות הוא בשיעור של 0%-5%. הטענה לטובת חוק עידוד השקעות הון היא שבזכות ההטבה הזו ענקית כמו אינטל פתחה מפעל בישראל. "האם כדאי לישראל למשוך את אינטל אליה, גם במחיר של 0% מס? אני בכלל לא בטוח שהתשובה חיובית...במקום הטבות המס, מואב מציע להתמקד בשיפור התשתיות בפריפריה, הפחתת מס חברות לכולם ומיקוד הסיוע הממשלתי בעידוד המחקר והפיתוח בתחומים בעלי רמת סיכון גבוהה."

 

 

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1274258

שנת 2009

"חוק עידוד השקעות הון, הדעות כבר חלוקות. למעשה, המחלוקת היא חד-צדדית: התעשיינים משוכנעים שאין כמו המענקים הניתנים להם כדי להציל את מדינת ישראל, ובמיוחד לספק מקורות תעסוקה לפריפריה הענייה. כל השאר, לעומת זאת, משוכנעים שפרט להגדלת רווחי התעשיינים, למדינת ישראל ולפריפריה לא יוצא מהחוק הזה כמעט דבר...

הנתון החדש של בנק ישראל אינו מפתיע את הכלכלנים. הם זועקים כבר מזמן, מאז אמצע שנות ה-70, שחוק עידוד השקעות הון הוא מכשיר מצוין להעברת כספים לכיסי התעשיינים, אבל שפחות או יותר זה כל מה שהוא עושה...

מקרה הספציפי של אינטל, התברר שרק 11% מהעובדים מתגוררים בקרית גת. לעומת זאת, 67% מעובדי הקבלן העובדים באינטל (העובדים הלא מקצועיים, כמובן) הם תושבי העיר. ממצאי המחקרים הם חד משמעיים נגד החוק...

מו במדינות אחרות בעולם - לשנות את התנאים שלפיהם ניתנים מענקי המדינה. במקום התחייבות על הגדלת התעסוקה ועל יצוא, כפי שדורש החוק כיום, לעבור לדרישות של מחקר ופיתוח, חדשנות ויציבות תעסוקתית. שינוי הדרישות בחוק ימקד את הסיוע של המדינה רק במפעלים איכותיים, שסיכויי ההישרדות שלהם טובים יותר, ויש גם יותר סיכוי שיוכלו להעסיק עובדים טובים בשכר גבוה. למעשה, שינוי דרישות החוק יכול להיות מנוף למפנה עסקי בתעשייה הישראלית - לעודד הגדלת היעילות והפריון, באמצעות יצירת קשר בין גודל המענק לגידול בתוצר לעובד. כל אלה גם יסייעו באמת לצמיחת הכלכלה הישראלית, וגם עשויים למשוך כוח עבודה איכותי יותר לפריפריה. אחרת, אנחנו צפויים שוב לזרוק 800 מיליון שקל לזבל....

 

 

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1032508

שנת 2005

"את המענק הראשון בסך 600 מיליון דולר (מתוך השקעה של 1.6 מיליארד) קיבלה אינטל ב-95', לשם הקמת מפעלה הראשון בקריית גת. לקראת שלהי כהונתו כשר אוצר, הבטיח אברהם שוחט לאינטל בתחילת 2001 מענק נוסף, צנוע יותר, בסך 12.5% מההשקעה, אך אינטל - שהתרגלה לטוב - רצתה יותר. נתניהו התנגד להגדלת המענק אך שרון ואולמרט עקפו אותו והודיעו לאינטל שהם מסכימים להגדלתו ל-15%, כלומר ל-525 מיליון דולר שישולמו לאינטל לאורך 11 שנה. ...המענק הגדול לפני עשור זכה לביקורת מכל עבר. מבקר המדינה מתח עליו ביקורת בגין חוסר כדאיות וגם עכשיו טוענים באגף התקציבים שהמענק גדול מדי והופך את ההשקעה לבלתי כדאית, או אם נדייק לבעלת תועלת זעירה של 10 מיליון דולר למשק."

 

 

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1031685

 

שנת 2005

"כמעט עשור חלף מאז שאינטל קיבלה מענק בסך 600 מיליון דולר להקמת מפעל ליצור שבבים בקרית גת (פאב 18), ובמשרדי האוצר והתמ"ת מודים היום במפורש: "כבר כשהמענק ניתן בשנת 96' על ידי שר האוצר, אברהם (בייגה) שוחט, היה ברור לשרים שהוא לא כדאי למשק. ... כי ב-2004 נערכה בדיקה חוזרת לגבי כדאיות המענק שניתן לאינטל וכי הבדיקה העלתה שהמשק הפסיד בגינו כ-400 מיליון דולר....

בקרית גת ישנם רבים המגלים כעס כלפי המפעל, וטוענים כי הוא אינו תורם להם ולרווחתם. עיקר התלונות, כפי שהתפרסמו בעיתונות המקומית והאזורית, עסקו בטענה כי רק חלק קטן מאנשי קרית גת בכלל עובדים באינטל או במפעלי הלווין שלה בפארק התעשייה....

מרבית העובדים מקרית גת מועסקים ברמות שכר נמוכות יחסית....

היצוא של אינטל מישראל מגיע מהמפעלים. ואולם הערך האמיתי של ישראל נוצר בפעילות הפיתוח של אינטל בארץ - והיא גורמת באופן ישיר להכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה לאינטל העולמית....

 

מפעל כזה מספק עבודה למאות ואולי יותר אנשים מקצועיים (הנדסאים ומהנדסים), ומסביבם עוד טבעת של אלפי נותני שירותים.

אני בטוח שממוצע השכר שם גבוה מממוצע השכר במשק, גם אם לא 20+ אלף כמו במרכזי הפיתוח.

ציטוט פעם נוספת:

מרבית העובדים מקרית גת מועסקים ברמות שכר נמוכות יחסית...

יש כמובן עוד ציטוטים, אבל תרשה לי לעצור את החיפוש.

אני אשמח לראות את החישוב הזה. לא נפנופי ידיים כמו "תן את הכסף ל100 מפעלים קטנים", אלא חישוב אמיתי של עלות מול תועלת - במיסים ישירים, מיסים עקיפים, תשלום עבור שירותים לקבלני משנה, השבחת כוח העבודה, ומנגד את התשואה שיניבו השקעות דומות במקומות אחרים בתעשיה. כמובן שאין לך שום סיכוי לבצע תחשיב כזה, כי אין לך את הנתונים ואין לך את הזמן לבצע אותו. ביצוע מחקר כזה יכול להיות נושא טוב לדוקטורט, אבל כמובן שאתה לא נותן לעובדה הזו להפריע לרטוריקה.

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219593

שנת 2010

"מה שקרה לאינדיגו בשמונה השנים שחלפו מאז שנמכרה ל-hp. מתברר שהחברה, שבמועד מכירתה מכרה בקצב של 250 מיליון דולר בשנה, תגיע השנה למכירות של כמיליארד דולר. ומה שיותר חשוב: כל הפעילות המרכזית של אינדיגו נותרה בישראל, בה היא מעסיקה 1,800 עובדים..למרות המכירה ל-hp האמריקאית ואף על פי שאינדיגו מעולם לא קיבלה מענקים מהסוג שקיבלה אינטל - החברה הגדילה את מספר המועסקים שלה בישראל והיא מייצרת ערך מוסף מקומי של מאות מיליוני דולרים בשנה - שכר עובדים ורכש בשוק המקומי. "

ואתה עדיין חושב שהמענק לאינטל היה מוצדק? שים לב שאינטל מעסיקה במפעל היצור כוח האדם ברמת שכר די נמוכה .

 

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1721146

"הציבור גם לא מוכן לקבל עוד את אפליית המסים. בלתי אפשרי שיעלו כל הזמן את מס ההכנסה, הביטוח הלאומי ומס הבריאות, אך חברות מייצאות גדולות כמו טבע, ישקר, כי"ל, אינטל וצ'ק פוינט ייהנו ממס חברות מגוחך של 6%-12% בלבד, עקב חוקים שמעודדים דווקא את הכי עשירים."

 

אני חושב שדעתך נסמכת בעיקר על הרעיון שהמדינה תמיד בוחרת באופציה הגרועה, ובעוד שזה לפעמים נכון, זה לא פחות נאיבי מלחשוב שהמדינה תמיד צודקת.

לא הבנת. לדעתי אפריים קישון צדק:

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/282/664.html

הוא לא ראה את השלטון כחבורה מכובדת של אנשים נבונים וחכמים שרוצים לעזור לעם, אלא כחבורה של אנשים בינוניים המתנהלים בין שלומיאליות לבין נוכלות ורמאות שמשימתם העיקרית לנסות להיאחז בקרנות השלטון ולייצר מיסים חדשים שיוכלו לגבות מהעם כדי לממן את כל הטעויות שהם עושים ואת בזבוז כספי הציבור מטעמם.

 

כפי שהשקעתי בחיפוש מקורות, היתי מצפה שתכבד את תגובתי ותקרא אותה. אל תשים בפי מילים שלא אמרתי ( שהמדינה תמיד בוחרת באופציה הגרועה).

 

האם קיבלת מענה סביר לשאלותיך?

 

יהודה

[roee]

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1031685

 

שנת 2005

"כמעט עשור חלף מאז שאינטל קיבלה מענק בסך 600 מיליון דולר להקמת מפעל ליצור שבבים בקרית גת (פאב 18), ובמשרדי האוצר והתמ"ת מודים היום במפורש: "כבר כשהמענק ניתן בשנת 96' על ידי שר האוצר, אברהם (בייגה) שוחט, היה ברור לשרים שהוא לא כדאי למשק. ... כי ב-2004 נערכה בדיקה חוזרת לגבי כדאיות המענק שניתן לאינטל וכי הבדיקה העלתה שהמשק הפסיד בגינו כ-400 מיליון דולר....

בקרית גת ישנם רבים המגלים כעס כלפי המפעל, וטוענים כי הוא אינו תורם להם ולרווחתם. עיקר התלונות, כפי שהתפרסמו בעיתונות המקומית והאזורית, עסקו בטענה כי רק חלק קטן מאנשי קרית גת בכלל עובדים באינטל או במפעלי הלווין שלה בפארק התעשייה....

מרבית העובדים מקרית גת מועסקים ברמות שכר נמוכות יחסית....

היצוא של אינטל מישראל מגיע מהמפעלים. ואולם הערך האמיתי של ישראל נוצר בפעילות הפיתוח של אינטל בארץ - והיא גורמת באופן ישיר להכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה לאינטל העולמית....

 

בעצם זה היה הציטוט היחידי שמתייחס באופן מסודר לעבודת מחקר שנעשתה. כל היתר הוא בגדר דעות. ובכן, אם תיקח את הציטוט המלא מהמאמר, ולא רק חלקי דברים:

 

עם זאת, קיים ויכוח בין משרדי הממשלה, אם בדיקת הכדאיות המתייחסת להשפעה ישירה של אינטל על המשק היא הבדיקה הנכונה, והאם לא צריך לכלול בבדיקת הכדאיות גם השפעות עקיפות של אינטל על המשק. משרד התמ"ת סבור שיש לבחון גם השפעות עקיפות. במשרד האוצר לא משוכנעים.

 

...

 

בחזרה ל-96'. עבור הלוקסוס של הצגת ישראל כאטרקטיווית למשקיעים זרים, שאולי יבואו ואולי לא, היה ברור כבר אז, שהמשק יפסיד כ-270 מיליון דולר, ללא שקלול השקעות עקיפות. הפסד זה נקרא ענ"ן - ערך נוכחי נקי. הענן מחשב את זרימת כספי המענק מהממשלה מול זרימת הכספים למשק, בעיקר בשכר עבודה ובמסים, והוא לא משקלל השפעות עקיפות. בשקלול השקעות עקיפות דובר על הפסד של כ-216 מיליון דולר. כך עלה מסקר שערך הבנק לפיתוח תעשייה ב-96'.

 

...

 

על פי אחד המקורות, הבדיקה החוזרת העלתה כי הענ"ן אף העמיק - ובמונחים מהוונים ל-2004 הוא נאמד ב-400 מיליון דולר.

 

מנגד טען מקור אחר, כי הבדיקה החוזרת התבססה על התאמת הערכים של שנת 96' לערכים של 2004, לא על התאמתם לתוצאות בפועל של המפעל. לדבריו, התוצאות בפועל היו יותר טובות מהצפי, לכן הענ"ן בכלל חיובי. עם זאת, המקור לא יכול היה לנקוב בערך החיובי למשק שהעלתה הבדיקה מלפני שנה. יצוין כי תוצאות המכירות היו טובות אך במעט מהצפי המקורי, כך שספק אם יכלו להפוך את הענן משלילי ביותר לחיובי.

 

...

 

יצד מודדת המדינה את גודל המענק שכדאי לה לתת להשקעות גדולות?

 

הבדיקה מתבססת על מודל שבודק את הוצאות המדינה (גודל המענק) מול ההכנסות למשק. ההכנסות כוללות בעיקר שכר עבודה ומסים, בראשם מס חברות ומס דיווידנד. בדרך כלל נכללות בחישוב גם מכירות החברה, אם לא מדובר בחברה זרה כאינטל, שלגביה קיימת הנחה שכל כספי המכירה שלה יוצאים מהארץ. ההכנסות העתידיות מחושבות על פי נוסחה מתמטית שמשקללת היבטים פיננסיים שונים, בהם שערי ריבית. התוצאה נקראת ענ"ן - ערך נוכחי נקי. אם הענ"ן שלילי המשמעות שהמשק יפסיד על המענק. אם הענ"ן חיובי, המשמעות היא שהמשק ירויח יותר מכפי שהמדינה השקיעה.

 

מה היה הענ"ן לגבי ההשקעה של אינטל ב-96', אז קיבלה החברה מענק ממשלתי של כ-600 מיליון דולר?

 

הענ"ן היה מינוס 270 מיליון דולר. כלומר היה ברור כבר ב-96', שהמשק יפסיד ישירות סכום זה. עם זאת, הבנק לפיתוח התעשייה שעורך את הסקרים קבע, שיש לאינטל השפעות עקיפות על המשק, לדוגמה בהעסקת קבלני משנה, וההשפעות העקיפות הן חיוביות בהיקף של 54 מיליון דולר. כך שבשקלול ההשפעות העקיפות, ההפסד למשק מההשקעה שאושרה ב-96' היה 216 מיליון דולר.

 

מה גרם להפסד למשק לצמוח לכ-400 מיליון דולר בבדיקה שנערכה ב-2004?

 

בשנת 96' החישובים התבססו על תחזיות בלבד. בשנת 2004 כבר היו נתונים בפועל של המרכיבים הפיננסיים בהם מתחשבת הנוסחה המתמטית. כתוצאה מהחישוב על פי הערכים הריאליים החדשים התברר, שההפסד למשק היה גדול יותר.

 

האם הנוסחה משקללת את כל המרכיבים של ההשפעות על המשק?

 

לא. הנוסחה אינה משקללת השפעות נילוות כמו רכישת מוצרים מחברות ישראליות או מכירות של מוצרים שפותחו יחד עם אינטל. הנוסחה גם אינה כוללת את ההשלכות של התעסוקה במעגל של נותני השירותים לאינטל, של מיסים שנגבים מאותם קבלני משנה או של הקמת חברות חדשות על ידי פורשי אינטל.

 

...

 

 

"התשובה היא חד משמעית. לא אפור ולא צבע אחר. מהמחקר שערכנו אין ספק שהמפעל של אינטל בקרית גת תרם באופן ניכר ומשמעותי לאזור הדרום, מקרית מלאכי ועד לבאר שבע, ושינה את מפת התעסוקה של דרום ישראל. לא מדובר רק בקרית גת, אלא בכל הדרום. לפחד שהעובדים במפעל יגיעו מירושלים, הרצליה ותל אביב לא היה רגליים. היום רוב העובדים במפעל הם תושבי הדרום", כך מסביר הפרופסור לגיאורפיה מהמכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית, אריה שחר.

 

שחר עמד לפני שלוש שנים בראש צוות מחקר שכלל את הפרופסורים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון יהודה גרדוס, דניאל פלדנשטיין, ערן רזין ושאול קרקובר. הצוות הכין דו"ח מחקר על ההשפעות של הקמת מפעל אינטל. בעוד שבועיים מתכוונת הקבוצה לפרסם את המחקר בספר "חברה גלובלית בעיר מקומית".

 

עיקרי הדברים:

ההשקעה באינטל הייתה אמורה להיות הפסדית מלכתחילה (בסכום של 270 מיליון דולר) ונעשתה משיקולים עקיפים (יוקרה, פיתוח האיזור וכו') ולא תזרימיים ישירים (השקעה מול מיסים). הפסד של 400 מיליון דולר הוא 130 מיליון דולר מעבר לצפוי, אך לא מדובר בהפסד של 400 מיליון דולר מול רווח משוער כי זה מעולם לא נלקח בחשבון. וזה בהנחה שההשקעה בכלל הפסדית, וזה כלל לא בטוח (מאחר שאותו תחשיב לא לוקח בחשבון השפעות עקיפות).

 

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1721146

"הציבור גם לא מוכן לקבל עוד את אפליית המסים. בלתי אפשרי שיעלו כל הזמן את מס ההכנסה, הביטוח הלאומי ומס הבריאות, אך חברות מייצאות גדולות כמו טבע, ישקר, כי"ל, אינטל וצ'ק פוינט ייהנו ממס חברות מגוחך של 6%-12% בלבד, עקב חוקים שמעודדים דווקא את הכי עשירים."

 

בכל הקשור לחברות גלובליות, המדינה ממזמן אינה הריבון. אינטל, טבע וישקר לא עונים לממשלת ישראל, אלא לבעלי המניות הזרים שלהם. במילים אחרות, אין לממשלה שום יכולת אפקטיבית לאכוף שיעורי מס על הגופים האלו - אבל זו בעיה של כל ממשלה בעולם (לרבות זו האמריקאית), ולא ייחודית לישראל.

 

לא הבנת. לדעתי אפריים קישון צדק:

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/282/664.html

הוא לא ראה את השלטון כחבורה מכובדת של אנשים נבונים וחכמים שרוצים לעזור לעם, אלא כחבורה של אנשים בינוניים המתנהלים בין שלומיאליות לבין נוכלות ורמאות שמשימתם העיקרית לנסות להיאחז בקרנות השלטון ולייצר מיסים חדשים שיוכלו לגבות מהעם כדי לממן את כל הטעויות שהם עושים ואת בזבוז כספי הציבור מטעמם.

 

כפי שהשקעתי בחיפוש מקורות, היתי מצפה שתכבד את תגובתי ותקרא אותה. אל תשים בפי מילים שלא אמרתי ( שהמדינה תמיד בוחרת באופציה הגרועה).

 

האם קיבלת מענה סביר לשאלותיך?

 

יהודה

 

גם אנשים בינוניים צודקים לפעמים (כי גם שעון מקולקל מראה את השעה פעמיים ביממה), ובגלל זה אני בוחן את הדברים בפריזמה עניינית.

 

אני לא יודע אם ההשקעה באינטל הייתה מוצדקת או לא, ונראה שגם אנשי המקצוע לא באמת יודעים לומר. ניכר בך שאתה יודע בבטחון גמור ועל כך פליאתי הרבה.