אסטוניה כמשל

[sronis]

נכון, אני תקוע פה עם עוד איזה מיליון+ טאמבלים שחשבו שזה רעיון טוב לגור במקום הזה

[sronis]

דוגמא מייצגת לשירות אסטוני מעולה, מהיום בצהריים:

 

מתיישבים במסעדה. יש עסקית צהריים: ראשונה, עיקרית וקינוח. עומר מזמין ראשונה ועיקרית. בסוף הארוחה הוא מזמין את הקינוח.

אני מזמין ראשונה ולעיקרית סנדביץ קטן ב-1.8 יורו. אבל בסנדביץ יש עוף אז אני מבקש להחליף במשהו אחר. אין בעיה, המלצרית אומרת, אני יכולה לשים לך שם מוצרלה וירקות. בסדר, אני אומר לה.

הסנדביץ היה כמובן מגעיל אבל זה לא העיקר. מזמינים חשבון. כל הרכיבים בארוחה של עומר מגיעים בנפרד עם העלות המקורית שלהם. שואלים אותה למה. היא אומרת "אבל הזמנתם את הקינוח רק בסוף...". ומה אצלי? סנדביץ 1.8 יורו. תוספת מוצרלה 1.8 יורו. תוספת ירקות 1.8 יורו. סה"כ: 5.4 יורו. גאונות צרופה.

[Mr_Shankly]

ואתה עוד כתבת שאין להם חוש עסקי..

[sperial]

סיפור המסעדה מזכיר לי את ברצלונה. בכל מקום ניסו להדביק לי כל מיני חיובים תלושים מההזמנה.

[ARKODrama]

דוגמא מייצגת לשירות אסטוני מעולה, מהיום בצהריים:

 

מתיישבים במסעדה. יש עסקית צהריים: ראשונה, עיקרית וקינוח. עומר מזמין ראשונה ועיקרית. בסוף הארוחה הוא מזמין את הקינוח.

אני מזמין ראשונה ולעיקרית סנדביץ קטן ב-1.8 יורו. אבל בסנדביץ יש עוף אז אני מבקש להחליף במשהו אחר. אין בעיה, המלצרית אומרת, אני יכולה לשים לך שם מוצרלה וירקות. בסדר, אני אומר לה.

הסנדביץ היה כמובן מגעיל אבל זה לא העיקר. מזמינים חשבון. כל הרכיבים בארוחה של עומר מגיעים בנפרד עם העלות המקורית שלהם. שואלים אותה למה. היא אומרת "אבל הזמנתם את הקינוח רק בסוף...". ומה אצלי? סנדביץ 1.8 יורו. תוספת מוצרלה 1.8 יורו. תוספת ירקות 1.8 יורו. סה"כ: 5.4 יורו. גאונות צרופה.

 

בכל מדינה שאינני מכיר את השפה את המקומית אני מזמין ומבקש חשבון בהתחלה. מטומטם, דפוק ולא קשור למציאות אבל עם עוד X יורו בכיס בסופו של דבר.

[vadim6385]

אני עושה את זה גם בישראל, ומבקש חשבון מיד איך שאני מקבל את האוכל שהזמנתי, מהסיבה שלא אתעכב אחרי שכבר סיימתי לאכול

[sronis]

עבר הרבה זמן מאז שעדכנתי ופתאום קלטתי שאני פה כבר שנה וחצי. איך הזמן טס...

בטח הצטברו אצלכם מאות ואף אלפי שאלות (מה לא?), אז הנה כמה עדכונים ואבחנות:

 

1. האסטונים הם טיפוסים בעייתיים. ידעתי את זה מהרגע הראשון אבל זה נעשה נוכח יותר כשהזמן עובר. תקשורת היא לא הצד החזק שלהם. הם מאוד סגורים ולא מגיבים. לקחנו את ראשי הצוותים לחצי יום כיף – ארוחה יחסית יוקרתית וסרט – ואם אנחנו לא היינו מדברים, מתעניינים ושואלים שאלות, הם היו יושבים שם בשקט כל הארוחה. הם גם לא ממש אמרו שלום או תודה בסוף הסרט – פשוט הלכו הביתה. תהיתי בהתחלה שאולי זה בגלל שנוח להם יותר לדבר עם אנשים כמוהם – האסטונים עם האסטונים והרוסים עם הרוסים – אבל מסתבר שגם בינם לבין עצמם הם לא ממש מדברים, ואם כן אז בעיקר על עבודה.
   
2. מתי הם כן מתקשרים? כשהם שותים. והם שותים... הבעיה היא שגם אז התקשורת היא מוזרה במיוחד. דוגמא מאוד מייצגת: יש איזה חובב רכב במשרד עם פוקוס ST דור קודם. ראיתי אותו כמה פעמים באירועים מוטוריים אבל שום דבר מעבר לשלום שלום. לפני כמה ימים היינו בברביקיו מטעם העבודה ופתאום, משום מקום בזמן שאני מדבר עם ישראלי אחר, הוא ניגש אלי עם בירה ביד, כורך את היד שלו סביב הצוואר שלי ושואל מה העניינים. אני עונה לו שמסתבר שהוא שיכור לגמרי והוא ישר ניגש לעניין – מה שהוא רצה להגיד לי אבל התבייש – שהוא ממש אוהב את הניסאן שלי ושיש לי את האוטו הכי מרשים במשרד. התחיל לשאול כמה כ"ס ועוד כמה שאלות, וכשאמרתי שאני מתלבט מה הלאה הוא שאל אם אני הולך לקנות פרארי...
   
3. יש לנו משרד גם בקייב. האוקראינים אפילו יותר טיפוסים מהאסטונים, אבל לכיוון אחר. הם דעתניים, ווכחנים, בעלי אגו וטיפוסים מעיקים באופן כללי. הם מתביישים באנגלית שלהם וכשקשה להם להתמודד הם פשוט לא מתמודדים (זה אגב גם מאוד אסטוני – הם לא יודעים לעשות משהו? אף אחד לא ידע מזה עד שיהיה כבר מאוחר, כי הם פשוט לא יעשו את זה). שניים מהקייביסטים היותר נורמליים עשו רילוקיישן לאסטוניה ונראה שהם מרוצים. הם גרים בדירות יותר טובות משמעותית ונמצאים במרחק הליכה מהעבודה. בקייב זה היה חצי שעה עד שעה של פקקים בבוקר. מה שכן – העלויות בטאלין יותר גבוהות ככה שהם יכולים לחסוך פחות.
   
4. עוד דוגמא לבעיות תקשורת: יש אצלנו טיפוס שבמקום לפנות לאנשים ולהתמודד מולם פנים מול פנים, כשמשהו לא נוח לו הוא שולח אימייל קבוצתי. "בבקשה תנמיכו את עוצמת ההודעות בטלפון שלכם", "בבקשה אל תכבו את המזגן", "בבקשה תתקלחו" (מגיע לזה עכשיו)
   
5. האסטונים מסריחים. אני מתכוון לגמרי באופן מילולי. כמובן, לא כולם, אבל חלקם פשוט לא טורחים להתקלח. ומה לעשות, גם כשלא מזיעים כי קר בחוץ, אחרי כמה ימים זה נעשה לא נעים. המצב קשה במיוחד כשאני קופץ למכולת השכונתית. יש שומר בכניסה (השד יודע למה) והוא מתקלח פעם בחודש במקרה הטוב. כתוצאה, כל המכולת מסריחה ברמות שגורמות למיגרנה. לפחות הבחורות נקיות לרוב.
   
6. למה לא מתקלחים? לחסוך במים. האסטוני הממוצע מרוויח 800 יורו בחודש ואפילו אם הדירה בבעלותו, אש"ל עולה לא מעט, במיוחד בחורף, בו עלויות החימום יכולות להגיע גם ל-100 יורו בחודש בדירה קטנה (אני משלם בערך 200 בחודש בבניין חדש לדירה של 85 מטר). כתוצאה, המקלחות קטנות ויש מעט כיורים (אצלי למשל אין כיור בשירותים, רק באמבטיה). הנשים מחזיקות את כל אביזרי הקוסמטיקה בחדר השינה, שזה מוזר. גם המטבחים קטנים בדרך כלל, ובמיוחד המקררים.
   
7. בשנים האחרונות יש כאן בום מטורף של מחירים, בעיקר בסעיף הדיור אבל לא רק. דירות במרכז העיר נעשות יקרות יותר מחודש לחודש ויש כל מיני חוקים דרקוניים נגד בעלי מכוניות (מתחילת השנה, למשל, חנייה בכל מרכז העיר היא בתשלום 24/7, והמחירים מתקרבים למחירי ת"א – יש מקומות שעולים כבר 4 יורו לשעה – כמעט 20 שקל). מה שכן, יש פה שיטה מאוד נוחה לתשלום חנייה, באמצעות החשבון הסלולרי ע"י שליחת סמס (או שימוש באפליקציה). בלי רישום או שטות אחרת.
   
8. בכל מקרה, עדיין זול יותר לחיות פה מבארץ. דירה מאוד מרכזית, חדשה ומאובזרת בגודל של 80 מטר עולה פחות מ-4500 שקלים בחודש כולל כל עלויות החימום, חשמל, מים, טלוויזיה ואינטרנט. דלק זה 6 שקלים לליטר. קניות בסופר זולות ב-40% בממוצע. מסעדות טובות עולות פחות מ-100 שקלים לאדם ואפשר גם לאכול ארוחה לא רעה בפחות מ-50 שקלים, אם רוצים.
   
9. א-ב-ל, אני מה-זה מתגעגע לאוכל בארץ. ואני לא מדבר רק על חומוס וסביח אלא גם למסעדות אסייתיות ואיטלקיות. שלא לדבר על מטבח ישראלי. פה ההיצע מאוד קטן וגם מה שיש לרוב מאוד בינוני. הכי גרועות הן המסעדות האסטוניות ה"אותנטיות". בא לי כבר להקיא מעדשים, תפוחי אדמה, סלק, כרוב ושמנת חמוצה. נשבע לכם, חצי מהמנות שהם עושים פה מוגשות עם לפחות אחד מהמרכיבים האלה. אני אמנם לא קרניבור אבל תאמינו לי, גם אלה לא בדיוק נהנים פה. מה שאני מנסה לומר זה – מסעדה נורמלית יכולה להצליח פה בגדול...
   
10. נסיים את הפוסט עם מזג האוויר המופרע: מ-31 מעלות באמצע מאי למשך יום וחצי, שנפלו ל-18 בתוך 4 שעות. יומיים אחרי זה 20 מעלות ויורד ברד (כן כן...). ויומיים אחרי זה 10 מעלות. כל זה בפחות משבוע.
    

 

רוני

[falou]

רק לגבי האוכל, בארץ אוכלים מצויין, בכל רמת מחיר, מפלאפל ועד לובסטר.

על המסעדות הטובות בארץ, לא הזולות, היית משלם בחו"ל הרבה יותר.

[sperial]

לגבי סעיף 5: מדובר בתופעה שמוכרת בלא מעט מדינות אירופיות.

 

הקוריוז היפה היה לאחותי לפני די הרבה שנים - כאשר נסעה עם בעלה לעתיד לטיול ארוך באירופה. הם שהו באיזה צימר\מלון קטן בשויצריה כמה לילות. כאשר עשו צ'ק אאוט בעלת הבית שאלה אותה בשקט: האם יש לבעלך מחלת עור? השיבה - לא - למה? הסבירה בעלת הבית: הוא מתקלח כל יום!

 

נתקלתי בבעיית הזיעה בעוד כמה מדינות אירופיות, אפילו ים תיכוניות (ברצלונה). לא בכדי תואר צה"ל לפני הרבה שנים כ"צבא המתקח ביותר בעולם". גם נושא הכיורים והברזים משתנה ממקום למקום, כולל מדינות שבהן הברז החם והקר נפרדים ואי אפשר לקבל זרם מים בטמפרטורה נוחה, או - המצאה גדולה - ברז מים חמים עם הברגה הפוכה, שמקשה על הזרמת מים חמים ואולי מונעת כויות.

 

לגבי סעיף 6 - המקררים הקטנים נפוצים בכל אירופה. במדינות קרות הרבה מוצאים שאנחנו שומרים במקרר נשמרים בארונות המטבח. ומעבר לכך - מקובלת מאד קניה יומית, לא הקניה השבועית שלנו שממלאת ארגז של סילברדו ומצריכה חדר קירור.

[Derish]

~

הרבה מילים ובנושא העיקרי לא נגעת: מה עם ההיא שנסעה ללפלנד? ואם היא כבר לא רלוונטית, האם נמצאה מחליפה?

[ezuf]

דריש

 

מצטרף,העיקר חפרת עם טקסט לא רלבנטי והשארת את הפורום ללא המידע הנחוץ

[sperial]

ezuf - אם זכרונך בוגד בך דפדף לאחור בשרשור. יש כמה דוגמאות.

[sronis]

רק לגבי האוכל, בארץ אוכלים מצויין, בכל רמת מחיר, מפלאפל ועד לובסטר.

על המסעדות הטובות בארץ, לא הזולות, היית משלם בחו"ל הרבה יותר.

 

זה נכון, ואני מעריך יותר ויותר את האוכל בארץ לעומת זה שבאירופה. אסטוניה היא לא המקום הכי גרוע שיש מבחינת אוכל אבל פינלנד לא טובה יותר ואוקראינה גרועה הרבה יותר. דווקא בריגה מצאתי אוכל טעים מאוד ובמחירים לא נוראיים.

 

לגבי סעיף 5: מדובר בתופעה שמוכרת בלא מעט מדינות אירופיות.

 

הקוריוז היפה היה לאחותי לפני די הרבה שנים - כאשר נסעה עם בעלה לעתיד לטיול ארוך באירופה. הם שהו באיזה צימר\מלון קטן בשויצריה כמה לילות. כאשר עשו צ'ק אאוט בעלת הבית שאלה אותה בשקט: האם יש לבעלך מחלת עור? השיבה - לא - למה? הסבירה בעלת הבית: הוא מתקלח כל יום!

 

נתקלתי בבעיית הזיעה בעוד כמה מדינות אירופיות, אפילו ים תיכוניות (ברצלונה). לא בכדי תואר צה"ל לפני הרבה שנים כ"צבא המתקח ביותר בעולם". גם נושא הכיורים והברזים משתנה ממקום למקום, כולל מדינות שבהן הברז החם והקר נפרדים ואי אפשר לקבל זרם מים בטמפרטורה נוחה, או - המצאה גדולה - ברז מים חמים עם הברגה הפוכה, שמקשה על הזרמת מים חמים ואולי מונעת כויות.

 

לגבי סעיף 6 - המקררים הקטנים נפוצים בכל אירופה. במדינות קרות הרבה מוצאים שאנחנו שומרים במקרר נשמרים בארונות המטבח. ומעבר לכך - מקובלת מאד קניה יומית, לא הקניה השבועית שלנו שממלאת ארגז של סילברדו ומצריכה חדר קירור.

 

תראה, גם אין להם מזגנים ככה שבשיא הקיץ, כשיש פה לפעמים סביב 30 מעלות, הם בכלל בהיסטריה.

אני משתדל לא להיכנע לקניות היומיות, כי זה סתם יגרום לי לקנות יותר דברים. אני משתדל לעשות קנייה שבועית יחסית גדולה (גם כן גדולה, 30-40 יורו מקסימום).

 

~

הרבה מילים ובנושא העיקרי לא נגעת: מה עם ההיא שנסעה ללפלנד? ואם היא כבר לא רלוונטית, האם נמצאה מחליפה?

 

הנושא העיקרי אה? (-:

לא הרבה השתנה בגזרת הבחורות כאן. הם עדיין גבוהות (מדי) ומרשימות מאוד בדר"כ (אם כי הרבה פעמים אתה רואה משהו שנראה מאוד מרשים מאחור, אבל מלפנים מאכזב).

דווקא הלפלנדית לא גבוהה בכלל אבל היא ללא ספק הבחורה הכי טובה שמצאתי כאן. היא כרגע בכרתים, עובדת בבית מלון. חוסכת 600 יורו בחודש ומרוצה מזה (אותי זה פשוט זעזע, אבל היא טוענת שאף אחד מהמכרים שלה באסטוניה לא מצליח לחסוך כזה סכום חודשי...).

היו כמה מאז אבל לא מחליפות ברמה ששווה איזכור

בעצם אחת מעניינת - רקדנית בלט שהייתי איתה און-אוף לאורך תקופה. חצי יהודיה (אמא) חצי מוסלמית (אבא) שגרה פה לבד מאז גיל 12. די מוזר...

אחת הבעיות עם בחורות כאן, מה שנתקלתי בו כבר כמה פעמים, הוא שהן מחפשות מישהו שיממן אותן. אני מזהה כאלו יחסית מהר ולא נשאר לבדוק אם זה ישתנה או לא. לא רוצה להיות שוגרדדי של אף אחת.

[sronis]

מוסיף כמה תמונות אביביות:

 

 

 

 

 

טאלין מרחוק:

 

[MeDuZa]

12 שנה אתה בפורום ועדיין לא הבנת איזה סוג של תמונות אתה צריך לשים?

 

תמונות 2,3 ו-4 מדהימות!