שבת בבוקר: קבוצת רכיבה של אופנועים איבדה שניים מחבריה בתאונה

[קרמבו]

זה תמיד "הם" נכון? תמיד "הם"

האופנוענים המתאבדים, הערבים דורסי הילדים ברוורס, הערסים המזרחיים עם המוזיקה הערבית שלהם, נהגי המשאיות שישנים את כל כביש הערבה, הטחונים בג'יפים, הנהגות הדפוקות, הרוסים השיכורים, הצעירים המסוממים, בעלי מכוניות הספורט הפרועים.

תחליפו את השם קארספורום בטראקפורום, ונהגי משאיות ישצפו משפטים נוטפי ארס תוך טפטוף טחינה מהסביח שלהם על המקלדת אודות נהגי המכוניות שנדחפים להם מתחת לגלגלים, שלא מבינים שהם לא יכולים לעצור באותם מרחקי בלימה של המכוניות הפרטיות.

זה תמיד "הם", תמיד "הם"

קבוצה חסרת פנים, שמות, מכרים או משפחות.

אז זהו, שאין "הם" ו"אני". כי שנינו חולקים את אותה פיסת אספלט מסמורטטת, משולטת בטיפשות, מגודרת ברשלנות, סלולה בטמטום. עד ששנינו לא נקבל זה את נוכחותו של זה, בין אם בהסכמה ובין אם בנקיטת משנה זהירות מ"הם", כנראה שמהמעגל הזה לא נצא.

 

כי גם אתה ואתה ואת ואתה נהגתם פעם מוסחי דעת, עייפים, תוך כדי שיחת טלפון, בשיקול דעת מוטעה. גם אתם הייתם "הם" פעם אחת לפחות.

 

יש כאן מספר חברים, שאני לא רוצה לנקוב בשמם כדי לא להפוך את זה לאישי. אבל ההבדל היחיד בינם לבין דמגוגיית הטוקבקים היא שכאן יש יותר משתי שורות. בתור אופנוען, בן לאופנוען, אחיין לאופנוענים וחבר לרבים מרוכבי האופנועים, אני מודיע לכם קבל עם ופורום שאין למי מאיתנו נטיות התאבדותיות. נהגת ב-120-130 ובכל זאת הופתעת ממישהו שמגיע מאחור? זו אמנם לא מהירות מטורפת אבל מעל למקובל בישראל ובכל זאת מישהו הפתיע אותך? סליחה לא מישהו, אלא חבורה שלמה? שמע, יש כאן בעיה בסיסית מאוד בתפיסת הנהיגה שלך.

אל תלכו גם לדמגוגיה ההפוכה. זה יפה לרצות מעקות בטיחות ותשתיות המותאמות לרוכבי האופנועים. זה ריאלי להבין שאין לאף גוף בין אם רשמי או פרטי כוונה, יכולת או אינטרס לעשות את זה.

 

אז מה?

 

אז נבין שמעשה הנהיגה שלנו מתבצע במעטפת בטיחות אותה כל אחד קובע לעצמו ונושא בתוצאותיה. נכנסת לכיכר בהחלקת זנב? אם עשית את זה בשעה 13:00 ליד בית ספר אתה אידיוט! אם עשית את זה ב-3:20 בלילה בקצה איזור התעשייה של חדרה איפה שהפול-טריילרים עושים פרסה - תבלה! (ואגב, קצת פחות היגוי נגדי יגרום לך לעשות את זה חלק יותר).

לרכיבה על אופנוע יש באופן טבעי מעטפת בטיחות מצומצמת משמעותית ופחות מתירנית מרכב. אבל אין בה בכדי לפסול את הרכיבה, בדיוק כמו שאין בכביש רטוב כדי לפסול הנעה אחורית, או הנעה אחורית בכלל - יש להבין, להכיר וללמוד את כלי התחבורה, מגבלותיו ויכולותיו - ולנהוג בהתאם.

 

אין "הם", גם אנחנו "הם" עבור רוכבי האופנועים בין אם זה אבא שלי על ה-K1200LT או פרחח על בליל מסקינגטייפ ואזיקונים שמתחתם קטנוע. למרות שלכולנו קסדות, תחתן אנו פרצופים שונים, שכמו כל אחד טועים מפעם לפעם, אבל רק רוצים לחזור הביתה בשלום.

 

סעו נכון, חכם ובטוח.

 

קינן

[חנן-ג'יפולוג]

אגב מה שאמרת על הנסיון שטח ברכיבה דווקא מעניין, אבל לא התכוונתי שכל אבן תעיף אותך, אלא שבמצבים מסוימים מספיק אבן כדי לאבד אחורי, ואם אתה לא רוכב שטח או רוכב מנוסה/קורסים/כשרון מולד, אתה לא תמיד יודע להחזיר אותו.

 

המצבים המסוימים האלה הם כשאתה על 90 או 95 אחוז מהמגבלות. אם תהיה על 30-40 מהמגבלות האבן לא תפיל אותך, ויהיה לך סיכוי לא רע לצאת גם מכתם שמן. זה בעצם מה שאני אומר: אתה על אופנוע, פגיע, יש מעקה מסוכן, כתמי שמן, אבנים, נהגים חרא, אפצ'י? תתרחק מאוד מהמגבלות. אל תפתיע. תתרחק מרכבים אחרים.

תדאג גם בזמנך הפנוי ללחוץ לשיפור התשתית, אבל באותו בוקר כשאתה יוצא לרכיבה זה לא רלוונטי. היחיד שרלוונטי זה אתה וצורת הרכיבה שלך.

[Cerebral Cortex]

לכל הייפי נפש שקוראים לזוג חסרי אחריות בכך ששניהם רכבו על אותו אופנוע והשאירו את הילד יתום. אז מה יגידו על התאונה הבאה?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057571,00.html

[misterb]

אתה לא מבין שהכל עניין של הסתברות ? סיכון מול תועלת ? כמו כל דבר בחיים ?

 

רכיבה על אופנוע ספורט היא מסוכנת, מאד. היא עוד יותר מסוכנת כשנוסעים בשניים.

מצד שני - היא לא הכרחית. זאת נסיעת פאן בלבד.

אז שני הורים שלוקחים את הסיכון המוגבר הזה רק בשביל הפאן - לא מאד חכם בעיניי.

 

מצד שני - לנהוג בג'יפ זה הרבה פחות מסוכן. זה חלק מהחיים, כולנו לוקחים את הסיכון הזה יום יום.

אין דרך אחרת למשפחה להתנייד בדרכים. אז כאן השיקולי הוא הגיוני.

ברור שגם בג'יפ אפשר למות, אבל זו לא השאלה. הכל מסתכם בהסתברות, סטטיסטיקה, מספרים. ואת זה אתה מסרב להפנים.

[RK]

גם נוסעי הג'יפ כנראה לא הפנימו, אם אכן האישה לא הייתה חגורה (וזה סביר מאד לאור המתואר בכתבה).

[misterb]

לא לחגור חגורה זאת כבר טיפשות מסוג אחר לגמרי...

מילא כשאתה לוקח סיכון על אופנוע יש לזה תמורה כלשהי - אתה נהנה מזה.

לא לשים חגורה ? מה מרויחים מזה ? נוחות שולית לחלוטין שביחס לסיכון היא לא רלוונטית בכלל.

לא מבין אנשים כאלה..

[alonjp]

אף אחד לא ענה על השאלה.

האם זו לא צביעות לדרוש מרכב חדש המצאות של ABS ומערכת בקרת יציבות (אחרת הוא לא יעבור תקינה ולא יקבל אישור ייבוא), אך באותו הזמן לא לדרוש המצאות מערכות אלו ברכב דו-גלגלי, כאשר המערכת כבר קיימת ונמצאת בשימוש?

האם זה לא יכול למנוע תאונות רבות, אולי אפילו מהסוג המוזכר כאן?

 

רציני לגמרי.

[misterb]

זה לא ריאלי כרגע, פשוט בגלל שזה הרבה פחות נפוץ באופנועים כרגע.

כרגע המערכות האלה קיימות רק באופנועים יקרים מאד. אי אפשר לחייב שכל אופנוע יהיה עם ESP וABS

כי פשוט אין מגוון מספיק של דגמים.

גם במכוניות לקח הרבה מאד שנים מהרגע שהופיעו הדגמים הראשונים עם ESP עד שזה נכנס כתקן.

אני בטוח שחכמי הפורום יוכלו לתת נתונים יותר מדוייקים.

[Cerebral Cortex]

אתה לא מבין שהכל עניין של הסתברות ? סיכון מול תועלת ? כמו כל דבר בחיים ?

 

רכיבה על אופנוע ספורט היא מסוכנת, מאד. היא עוד יותר מסוכנת כשנוסעים בשניים.

מצד שני - היא לא הכרחית. זאת נסיעת פאן בלבד.

אז שני הורים שלוקחים את הסיכון המוגבר הזה רק בשביל הפאן - לא מאד חכם בעיניי.

 

מצד שני - לנהוג בג'יפ זה הרבה פחות מסוכן. זה חלק מהחיים, כולנו לוקחים את הסיכון הזה יום יום.

אין דרך אחרת למשפחה להתנייד בדרכים. אז כאן השיקולי הוא הגיוני.

ברור שגם בג'יפ אפשר למות, אבל זו לא השאלה. הכל מסתכם בהסתברות, סטטיסטיקה, מספרים. ואת זה אתה מסרב להפנים.

 

קודם כל גיפ זה רכב שמשקלו קרוב כמעט ל 3 טון, זה רכב מסיבי ואפשר לומר משוריין לעומת רכב פרטי. אבל עובדה, למרבה הצער גם בגיפ אפשר למות. צודק, אז גיפים מסוכנים, ולא מומלץ לנסוע בהם. אז נעבור לנהוג במכונית פרטית כי היא יותר בטוחה מגיפ והרבה מאוד יותר בטוחה מאופנע. שים לב למקרה המצער כאן. למרות כל הטכנולוגיה וכל אמצאי הבטיחות, שום דבר לא מנע את התוצאה הקטלנית. אז מה הפיתרון? אסור להורים לנסוע יחד?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4289568,00.html

 

ותראה את המקרה העצוב הזה כאן. גיפ שהתנגש במכונית פרטית וכתוצאה מכך אדם במכונית הפרטית נהרג.

אז אולי אסור להרשות לגיפים לנוע בדרכים כי הם מסוכנים גם לנוהגים בהם וגם לשאר משתמשי הדרך?

 

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-d839ada60b85931017.htm

[misterb]

תגיד אתה באמת מאמין במה שאתה כותב ?

אתה מתעלם במופגן ממה שמסבירים לך - הסתברות

 

הכל יכול לקרות בכל כלי, אין 100% ביטחון בשום דבר. השאלה מה רמת הסיכון, ומול זה - מה הרווח או הצורך בלקיחת הסיכון.

באופנוע היחס הזה גרוע במיוחד. זה הכל..

[oferh]

בתור רוכב אני מאוכזב מהתגובות שאני קורא פה ובעוד מקומות.

 

של הרוכבים.

 

 

זה שהתשתיות גרועות - זה נתון. זה שאופנוע זה תחביב לא בטוח במיוחד - כנ"ל. כנ"ל לסוע בקבוצה של עשרות כלים, חלקם חזקים מאד וחלקם עם רוכבים שמכניסים אחד את השני לאטרף. קל וחומר עם מורכבת.

 

במקום להסיק מסקנות ולשנות הרגלים אז שוב פעם אותו הניגון. תחליפו דיסק. כמה שזה משעשע לצאת בשבת בבוקר לכבישים, לשחק מחבואים עם המשטרה ולמי יש את הביצים הכי גדולות (ובחיי שבכל קבוצה תמיד יש אחד כזה שדואג למשוך את השאר באף), אולי תסתכלו קצת על עצמכם ותסיקו מסקנות ?

 

אני לעתים נדירות רוכב בקבוצה, אני לא מתקרב בחיים למגבלות של האופנוע בכביש ציבורי ואני לא קם בשבע בבוקר ביום שבת עפוץ כדי להשתתף בחגיגות בפסים שכמולי מגיעים רוכבים ב- 200 קמ"ש בבית גוברין. זה לא מבטיח שאני אחזור הביתה בשלום כל פעם שבא לי לנשום אוויר ולעשות סיבוב לכיף אבל בחיי שזה מעלה את הסיכויים שכן.

[shayy]

oferh - תגובה לעניין.

 

נושא הלהקות של סופי שבוע גובה קורבנות. אין לי סטטיסטיקה להשען עליה מלבד 2 אנשים קרובים ויקרים שהשאירו חלל כבד, ב 2 תאונות שונות...

[qil]

עופר תגובתך במקום, אני ביומיים האחרונים מאוד מתוסכל מזווית הראייה של הרוכבים שמשתתפים בקרנבלים האלה ומשננים לי מנטה של 30 שקל למטר למעקה שיציל את חייהם..

 

אותם רוכבים חיים בסרט, יש מיליארדים רבים לפני זה שיכולים להיות מושקעים להציל פי כמה וכמה חיי אדם לפני שירשתו את כ-ל הכבישים בתשתיות שהן סלחניות ומיועדות אולי למסלולי מירוצים של אופנוענים.. מה הלאה אולי אתם רוצים מיליוני טונות של חול שיוצבו לצדי הסיבובים ?

 

אל תספרו לי סיפורים, אני חזרתי עכשיו מ2 טיולים באירופה, נהגתי בכבישים גרועים עשרות מונים יותר מהכביש הגרוע ביותר במדינה, וזה היה ב95% מהזמן.

הכביש הוא לא מקום לפרוק עצבים, או לחפש בו הנאות, כתבתי על זה לפני מספר עמודים.

 

שוב אני לא חושב שצריך לבנות את התשתית בצורה כזו שלא תתחשב ברוכבי אופנועים, ההפך אני חושב שצריך להשקיע כמה שיותר כסף בגורמים שיצילו חיי אדם לפי סדר חשיבותם, אז אם הצבת כיכרות בעלות מיליארד שקלים ליד בתי ספר תציל 100 ילדים בשנה אבל אותה עלות תציל 5 רוכבים בין אם בחרו להשתתף בקרנבל כזה או אחר על הכביש או פשוט החליק על כתם שמן, ברור לאן צריך לנתב את הכספים.

 

במקביל לכך, אנשים חייבים לעצמם חשבון נפש, אי אפשר לחיות כמו חתול ולשחק עם המזל, בסופו של דבר אתה תיפול השאלה היא איך, ומה יהיה הנזק. זה שזה כיף, שזה כמו סם, שזה ממכר ובלה בלה לא ממש משנה את העובדה שזה יקרה.

בדיוק אותו דבר קורה לנהגי רכבים, בסופו של דבר כולנו מעורבים בתאונה הן באשמתנו והן שלא באשמתנו, הנזק שנגרם לרוב הוא קטן יותר, וזו בחירה שלנו בלבד.

[אומי5]

אומי, כל התאונות קורות בגלל טעות של אחד הנהגים או קריאה לא נכונה של הדרך. השאלה היא איפה זה קורה יותר ושם חשוה לתקן קודם.

 

כשיש לך X שקלים לתיקון בעייה אבל כדי לתקן את כל הבעיות אתה זקוק ל 10X אתה תבצע ניתוח של הבעיות ותתקן את אלה שגורמות את מקסימום הנזק.

 

נתתי את הכביש הזה כדוגמא כי כל שנה הוא גובה כמה קורבנות בנפש ואין חודש שהוא לא מפרנס את מד"א ובתי החולים. זו גם הסיבה שהוא כביש שזקוק להשלמת הטיפול הרבה לפני החלפת מעקה בטיחות בכביש עם תשתית טובה.

 

גם כשיתחילו להחליף מעקות בטיחות צריך להתחיל לפי רמת הסיכון של הכביש ולא לפי איפה שהרוכבים אוהבים לנסוע מהר. עם כל הכבוד, קודם מגינים על אלה שנוסעים בשיקול דעת ורק אחר כך על השאר. בינתיים שיסעו יותר לאט.

ושוב אני אחזור על זה, הגדר מסוכנת גם בשמונים קמ"ש, אני בגלל רוכב על כלי שבקושי עובר את המאה בשיא שלו, ואין סיבוב שאני לוקח במעל 60, כי לא אני ולא הכלי בנויים ליותר מזה. וגם בשישים אני אוכל אותה אם הגדר תהייה שם כשאני אחליק.

צריך להבדיל בין זה שאתה פוחד (אולי בצדק) לעצור באמצע הנתיב, לבין זה שאחרי שכבר עצרת ליד מכונית כלשהי, או שהגעת לפקק כשכולם כבר עומדים, אתה בכח מנסה להשתחל קדימה (אתה זה אופנוען כלשהו, אל ספציפית אתה, כן?)

אני יכול להצדיק את זה שאופנועים פוחדים שרכבים יכנסו בהם ולכן זזים הצידה \ יורדים לשול וכו'

אני לא יכול להצדיק את זה שבכל כביש בו יש נתיב שפונה שמאלה \ימינה ואחד שממשיך ישר, לעולם יהיה איזה אופנוען שיעקוף אותי מאחד מהם. לזה אין הצדקה, חוץ מאולי הרצון של אותו הרוכב להתאבד, ויש המון דוגמאות כאלו כמו שאתה יודע.

גם לי בא להגיע יותר מהר ליעד, אבל אני לא אעשה את זה בכל מחיר. אולי בגלל זה אף פעם לא הוצאתי רישיון לדו"ג

סטיסטית, כשאני רוכב בין רכבים יש יותר "כמעטים", בכל עומס כזה לפני רמזור יהיה את הגאון שינסה לחתוך על חשבוני לנתיב השני. אז איפה לרכב כדי להתאבד?

הייחוס של הרצון להתאבד הפך כל כך פופלארי שזה מגוחך.

המצבים המסוימים האלה הם כשאתה על 90 או 95 אחוז מהמגבלות. אם תהיה על 30-40 מהמגבלות האבן לא תפיל אותך, ויהיה לך סיכוי לא רע לצאת גם מכתם שמן. זה בעצם מה שאני אומר: אתה על אופנוע, פגיע, יש מעקה מסוכן, כתמי שמן, אבנים, נהגים חרא, אפצ'י? תתרחק מאוד מהמגבלות. אל תפתיע. תתרחק מרכבים אחרים.

תדאג גם בזמנך הפנוי ללחוץ לשיפור התשתית, אבל באותו בוקר כשאתה יוצא לרכיבה זה לא רלוונטי. היחיד שרלוונטי זה אתה וצורת הרכיבה שלך.

מצטער אני לא מסכים איתך בנוגע לכתם שמן, אולי לרוכב מנוסה כמוהו או כמוך, אני לא מרגיש ככה. בכל מקרה אני רוכב רוב הזמן בין 50-70 אחוז מהמגבלות של הקטנוע, שלעניות דעתי זה הוא קצת קטן עלי מבחינת שליטה (ואני לא מתכוון לעבור לכלי גדול יותר לפני קורס או שניים).

בשביל שאבן תפיל אותי או אפצ'י צריך להיות שילוב של גורמים, או מקרה קיצוני, אבל זה סיכון שקיים וצריך להתחשב בו.

[אומי5]

עופר תגובתך במקום, אני ביומיים האחרונים מאוד מתוסכל מזווית הראייה של הרוכבים שמשתתפים בקרנבלים האלה ומשננים לי מנטה של 30 שקל למטר למעקה שיציל את חייהם..

 

אותם רוכבים חיים בסרט, יש מיליארדים רבים לפני זה שיכולים להיות מושקעים להציל פי כמה וכמה חיי אדם לפני שירשתו את כ-ל הכבישים בתשתיות שהן סלחניות ומיועדות אולי למסלולי מירוצים של אופנוענים.. מה הלאה אולי אתם רוצים מיליוני טונות של חול שיוצבו לצדי הסיבובים ?

 

אל תספרו לי סיפורים, אני חזרתי עכשיו מ2 טיולים באירופה, נהגתי בכבישים גרועים עשרות מונים יותר מהכביש הגרוע ביותר במדינה, וזה היה ב95% מהזמן.

הכביש הוא לא מקום לפרוק עצבים, או לחפש בו הנאות, כתבתי על זה לפני מספר עמודים.

 

שוב אני לא חושב שצריך לבנות את התשתית בצורה כזו שלא תתחשב ברוכבי אופנועים, ההפך אני חושב שצריך להשקיע כמה שיותר כסף בגורמים שיצילו חיי אדם לפי סדר חשיבותם, אז אם הצבת כיכרות בעלות מיליארד שקלים ליד בתי ספר תציל 100 ילדים בשנה אבל אותה עלות תציל 5 רוכבים בין אם בחרו להשתתף בקרנבל כזה או אחר על הכביש או פשוט החליק על כתם שמן, ברור לאן צריך לנתב את הכספים.

 

במקביל לכך, אנשים חייבים לעצמם חשבון נפש, אי אפשר לחיות כמו חתול ולשחק עם המזל, בסופו של דבר אתה תיפול השאלה היא איך, ומה יהיה הנזק. זה שזה כיף, שזה כמו סם, שזה ממכר ובלה בלה לא ממש משנה את העובדה שזה יקרה.

בדיוק אותו דבר קורה לנהגי רכבים, בסופו של דבר כולנו מעורבים בתאונה הן באשמתנו והן שלא באשמתנו, הנזק שנגרם לרוב הוא קטן יותר, וזו בחירה שלנו בלבד.

 

מדובר על הכביש שאמור להיות הכי טוב במדינה, בטיול אתה יורד לכבישים צדדים. זה הכביש הכי ראשי.