קריאות להחלפת שלטון בדרכים אלימות.

[blavie]

בגלל זה אמרתי שאני חושב שניתן לספח את השטחים האלה בטווח ארוך,

במהלך בודד כזה או אחר זה לעולם לא יכול להעשות - כי כמו שאמרת אין לנו מה לעשות עם כל אותם ערבים.

לאזרח אותם זה התסריט השלילי ביותר מבחינת הנקודה הזו.

תיאורטית, במידה ומדינת ישראל תפתח לאט לאט את גושי ההתיישבות הקיימים +

את אלו שיקומו ויצליחו לשרוד את תקופת הבתולין

(כי כמובן אם יקום יישוב שיעורר זעם יתר יקפלו אותו בו במקום),

ובו זמנית תשקיע מאמצים בשיפור רווחתם של תושבי יו"ש הערבים מבחינת תשתיות בסיסיות וכדומה,

כשיבוא יום ונחליט על פתרון של שתי מדינות, כל אחת לעם אחר

(כי כמו שאתה אומר, אף אחד כאן לא יכול להרשות לעצמו מדינה דו לאומית אם הוא לא מוכן לראש ממשלה פלסטינאי)

נוכל לשמור את כל אותם גושי התיישבות שפיתחנו לעצמנו.

אבל מאוד לא סביר שזה יקרה משתי סיבות,

האחת היא, שצריכים להשקיע באמת, גם מבחינת רצון, וגם מבחינת משאבים.

וזה דורש מאיתנו להוציא את הראש מהחול.

השנייה היא - שגם הצד השני צריך להוציא את הראש משם.

אמנם, מכיוון שכנראה שכיף לכולם לשחק בבת יענה ולהניח שמסיבה כלשהי זה לא יתפוצץ לנו בפנים,

ואפשר להזניח את זה ולהתעלם מהפיל שבחדר כביכול,

רחוק היום הזה לצערי כפי שזה נראה עד כה בכל מקרה.

הייתי רוצה שמדינת ישראל תוכל לספח לעצמה את כל שטחי יהודה ושומרון.

כמו כן גם את סיני,

ובכלל - שתהיה כאן ארץ ישראל התנכית מבחינת מימדים גיאוגרפיים.

מכיוון שזה לא אפשרי, צריך לחפש את הפתרון הריאליסטי -

אבל אני בהחלט חושב שפתרון ריאליסטי,

יכול להיות גם כזה שבו אנחנו לא מוותרים על כל שטחי יו"ש בהסדר הסופי כביכול.

אם היינו משחקים חכם בקלפים שלנו, להפך, אפילו יכולנו לשמור את רובם.

אבל שוב, מכיוון שהראש בתוך החול, ואותו ראש פוליטיקאי גם ככה לא במיטבו כנראה,

אסתפק בלשמור חלק מהם, לא את כולם - ומן הסתם שאסור למדינת ישראל לוותר עליהם באופן גורף.

צריך לפתוח את המפה כדי להבין איזו נקודה אסטרטגית זו.

אם השטח הזה לא יהיה בשליטה יהודית, אפשר תוך מאמצים קלים לחצות לנו את המדינה לשניים ברגע האמת.

[proxima]

צריך לפתוח את המפה כדי להבין איזו נקודה אסטרטגית זו.

אם השטח הזה לא יהיה בשליטה יהודית, אפשר תוך מאמצים קלים לחצות לנו את המדינה לשניים ברגע האמת.

 

ממש בקלות, מ 48 עד 67 ישראל שהיתה הרבה יותר חלשה מבחינה צבאית הסתדרה יופי עם הגבולות האלו ואף אחד לא חצה אותה בקלות, וגם פיגועים בקושי היו.

אחח, כמה בורות.

[blavie]

אחח כמה בורות.

לפלסטינאים שחיו שם באותם שנים לא הייתה יכולת לעשות זאת.

באותם שנים, אמנם היינו חלשים בהשוואה להיום מבחינה צבאית.

הם לעומת זאת, לא היו ראויים להיקרא התארגנות צבאית בכלל.

מה גם, שהמצב הבינלאומי היה שונה.

היום?

הם מאומנים יותר,

ממומנים יותר,

והכי גרוע - חכמים יותר.

(ומה הקשר לפיגועים דרך אגב? שאלו תולדה בעיקר של התחכמותם, ואינה קשורה לדיון על הגיאוגרפיה)

אמנם גם אנחנו חזקים יותר וממומנים יותר,

אבל כנראה שבסעיף של החכמה אנחנו נופלים תכופות לבקרים.

אחרת המצב היה שונה, כי כמו שאתה אומר - פעם היה כאן טוב יותר,

אנחנו פשוט אוכלים את הדייסה שבישלנו לעצמנו.

בכל מקרה,

זה לא נובע מבורות, וזו גם לא אמירה תמהונית.

במידה ותיאורטית אותם שטחים לא נמצאים כלל בשליטה ישראלית,

מה גורם לך לחשוב שבעזרת קצת סיוע איראני בדמות כספים,נשק וכוח אדם,

וכמו כן תכנון מקדים,

הם לא יכולים לתכנן מכת פתע שתעשה את זה?

מספיק שמתזמנים את זה לנקודה נכונה,

וחוסמים לך את הציר הזה, וע"י כך חוצים את המדינה לשניים כביכול - רק ליום או יומיים,

יכולה להיות לזה משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת.

אנחנו כמדינה, צריכים למזער ככל האפשר את הסיכויים שזה יקרה,

וזאת אומרת להשאיר את ידנו כהיד העליונה בשטחי יהודה ושומרון בפועל.

לפחות כיום, כשאין לנו בסיס להסכם שלום אמיתי ואין לנו על מי לסמוך שידאג לאינטרס הזה במקומנו.

[Arilou]

סיני מעולם לא הייתה שלנו. גם לא בתקופת התנ"ך. אם אתה לא מאמין לי, אז ישנם מכרות מצריים (עם הירוגליפים והכל) בסיני ושאר ממצאים ארכיאולוגיים.

 

ב-48 יו"ש היה תחת שליטה ירדנית, עם צבא ירדני מאומן שב-1967 תקף אותנו. ועדיין המדינה לא נחצתה לשניים.

[blavie]

אם אתה אומר בנוגע לסיני אצטרך להסכים איתך, אני לא בקיא כ"כ בגיאוגרפיה תנכית - מצטער ותודה על התיקון.

בקשר לשאר התגובה -

חז"ל אומרים שלא כדאי לאדם לסמוך על הנס.

תקרא לזה נס,

תקרא לזה מזל,

מה שבטוח הוא - שלא כדאי לסמוך על זה.

זה כמו להגיד שמכיוון שניצחנו במלחמת ששת הימים, על אחת כמה וכמה שכשאז היה לנו ציוד לחימה פחות טוב בצורה משמעותית,

אין לנו שום מניעה כביכול מלהילחם שוב מול כל אותן מדינות.

ואם בעבר ניצחנו, סביר להניח שגם היום כך יקרה.

אני חושב שצריך להיות חכם ולא צודק,

נכון אתם צודקים שלאורך תקופות מסויימות בהיסטוריה אותם שטחים לא היו בשליטתנו המוחלטת \ בשליטה ניכרת כמו היום, ואף אחד לא חצה לשניים את המדינה.

מצד שני, לא תסכימו איתי שקיים סיכוי כזה שזה יקרה, ולו הקטן ביותר?

ומבטיח לכם, שהוא לא כזה קטן.

שוב, אני לא מדבר על "חצייה" לצמיתות מן הסתם,

אלא על מצב בו היריב מצליח להגיע למצב כזה,

אפילו למשך מספר שעות \ ימים.

אם הוא מצליח להגיע לאותו מצב, אפילו לזמן קצר,

יש לזה נזק עצום בעת מלחמה.

אתם רוצים להגיד לי, שאתם לא חושבים שתוך התארגנות מראש,

בסיוע של מדינות ערב השוכנות מסביבנו גם בהליכי התכנון וההתארגנות למהלך,

וגם בהוצאתו לפועל ברגע האמת

(בין עם ע"י הסחת דעת כביכול ע"י חימום גזרות אחרות, ובין אם ע"י מתן סיוע אקטיבי באותה פעולה בפועל)

הם לא יוכלו לעשות זאת?

זה כבר לזלזל בכוחו של היריב, ולא טוב לעשות את זה...

אני לפחות, לא רוצה לקחת סיכון כזה.

או לפחות, להיות בטוח שמזערתי אותו ככל שניתן.

לתת באופן גורף את שטחי יו"ש זה לעשות בדיוק ההפך, ולמקסם את הסיכויים לאותו מצב.

נכון, לא בטוח שזה יקרה - אבל מצד שני ייתכן וכן כי אתה מעניק להם כאן יכולת אסטרטגית על מגש של כסף.

[proxima]

אחח כמה בורות.

לפלסטינאים שחיו שם באותם שנים לא הייתה יכולת לעשות זאת.

באותם שנים, אמנם היינו חלשים בהשוואה להיום מבחינה צבאית.

הם לעומת זאת, לא היו ראויים להיקרא התארגנות צבאית בכלל.

מה גם, שהמצב הבינלאומי היה שונה..

 

תגיד, אתה מבין בכלל מה הנושא ? עזוב את הפלסטינים, מי מדבר עליהם בכלל בהקשר יחסי הכוחות דאז?

ישראל בתקופה הנ"ל נאלצה להתמודד עם מצרים, סוריה, ירדן, עירק, לבנון (לא זוכר כבר)

מדינות שאיימו בהשמדת המדינה.

בן-גוריון ואשכול לא האמינו שישראל תשרוד את מלחמת ששת הימים והתנגדו לה, רבין התעלף מהלחץ הנפשי של כובד האחריות אז.

 

הימין עסוק בפרנויות והחרבה במקום בנייה.

[ישה]

דוגמה להחמצה היסטורית

 

תקראו כאן

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9F)

 

פרגמטיות מול חזון הזוי

[blavie]

תגיד, אתה מבין בכלל מה הנושא ? עזוב את הפלסטינים, מי מדבר עליהם בכלל בהקשר יחסי הכוחות דאז?

ישראל בתקופה הנ"ל נאלצה להתמודד עם מצרים, סוריה, ירדן, עירק, לבנון (לא זוכר כבר)

מדינות שאיימו בהשמדת המדינה.

בן-גוריון ואשכול לא האמינו שישראל תשרוד את מלחמת ששת הימים והתנגדו לה, רבין התעלף מהלחץ הנפשי של כובד האחריות אז.

 

הימין עסוק בפרנויות והחרבה במקום בנייה.

כן אני מבין, ולראיה תראה מה כתבתי לארילו -

אני מכיר בנכונות מה שאמרת, אבל - לא סומכים על הנס.

אתה חושב שזה שעמדנו מול כל אותן מדינות במלחמת ששת הימים לדוגמה,

אומר בהכרח שנוכל לעמוד מול כולן ביחד גם היום?

וגם אם כן, אלו לא הרפתקאות שיוצאים אליהם אלא אם אתה עם הגב לקיר בצורה אבסולוטית -

בדברים כאלו לא כדאי להתחיל מהמלכים שאין לך מושג לאן הם עלולים להתגלגל.

אם מאזן הכוחות עם הפלסטינאים היה שונה באותה תקופה לעומת תקופתינו שלנו,

מן הסתם שגם המאזן עם כל שאר המדינות שלא כ"כ מחבבות אותנו.

וכמו שהפלסטינאים השתדרגו ביכולותיהן, כך גם חבריהם שעשויים לחבור אליהם בעת מלחמה נגדנו.

תקן אותי אם אני טועה, אבל כשהעלת את עניין הפלסטינאים ב 48 עד 67 ויו"ש זה היה כדי "להוכיח" שגם כשהשטח הזה לא היה בשליטתינו לא חצו לנו את המדינה בקלות.

הדגשתי את השינוי במצבם של הפלסטינאים, כדי להאיר את העובדה שאז לא הייתה להם יכולת לעשות זאת,

או לפחות זה היה בגדר מהלך פנטזיונרי גם במידה והיו מנסים לכאורה.

היום לעומת זאת - אם הם ממש ירצו, עשויה להיות להם.

אשמח אם תוכל להסביר לי למה השינוי במאזן הכוחות איתם לא רלוונטי לעניין יכולת אסטרטגית זו.

איני עסוק בחורבן ופראנויות - אני רק סבור שצריך לכסות את עצמינו מפני אפשרות כזו.

להזכירך אילו יכולות פינוי גוש קטיף נתן להם בסופו של דבר.

מתוך כך שאין ביכולתינו לצפות את כל ההשלכות העתידיות של מהלך כזה או אחר,

אני חושב שצריך לשמור על שליטה ריבונית ניכרת בשטח הזה -

אם לא תהיה לנו היד על השאלטר שם, לא רחוק היום בו שטחי יו"ש יהפכו לעוד משגר טילים אחד גדול.

וגרוע מכך, כשמדברים על הנקודה שהעלתי, תהיה להם את אותה יכולת אסטרטגית.

[חן פרחי]

זו דרכו של טרור, וזה קרה בכל העולם.

מישהו פעם האמין שיחטפו מטוסים על מנת להפיל ביניינים ?

כל חטיפות המטוסים בוצעו תמיד כניסיון למשוך תשומת לב או לעסקאות שחרור אסירים.

אש"ף הוקם ב 65', שנתיים לפני מלחמת ששת הימים, מה שמעיד שלא תוצאות המלחמה גרמו להקמתו, אלא הרצון הבלתי נפסק שלהם לסלק אותנו מכאן, כולל גבולות 48'.

ירי הקאסמים החל הרבה לפני שישראל פירקה את ישובי גוש קטיף, וגם כך להמצאות הישובים בשטח לא היתה כל חשיבות בהיבט הזה.

פעם בכמה שנים ישראל "משתגעת" והופכת את השולחן, עד העונג הבא.

כך קרה במלחמת לבנון השנייה, בה ישראל החליטה להפסיק את הרוטינה של חטיפה-משא ומתן-שחרור מחבלים, ומאז שורר שקט מוחלט בגבול הצפון, וישרור עוד הרבה שנים.

אף מדינה במרחב שלנו לא מתקרבת ליכולות הצבאיות של ישראל, והמבחינה הזו אפשר להיות רגועים לחלוטין.

[blavie]

נכון, ירי הקסאמים היה קיים לפני פינוי גוש קטיף -

אך להגיד שהימצאות הישובים בשטח לא הייתה קשורה ליכולות השיגור של הפלסטינאים זה קצת רחוק מהאמת -

אותם ישובים, הגנו בגופם ניתן לומר על השטח הזה.

ברגע שלא היו שם כבר, הפלסטינאים יכלו לשגר מכל נקודה באותו איזור וע"י כך שיפרו משמעותית את יכולות השיגור מבחינת טווחים ומטרות אפשריות.

גורם נוסף שתרם לכך הוא, שבהתקיימותה של התיישבות יהודית בשטח יש גם מודעות יהודית וישראלית, הן מבחינה מדינית והן מבחינה בטחונית,

ברמה הרבה יותר גבוהה לגבי מה שקורה בתוך השטח הזה.

ברגע שיצאת משם, נתת להם אפשרות לפעול בחופשיות לא רק מבחינת ההתפרשות ע"ג המרחב הגיאוגרפי,

אלא גם מבחינת יכולת חופש ההתארגנות והתנועה באותם שטחים.

אז קסאמים היו גם לפני, אך אחרי היו הרבה יותר.

ולא שזה ששוגרו יותר זה פועל יוצא של הפינוי, כי באותה מידה הם יכלו לא לירות קסאם נוסף.

אבל יכולות השיגור המשופרות הן כן פועל יוצא של הפינוי.

זה מה שאני מנסה לומר,

מפחידה אותי כביכול שבמידה ויפונו השטחים האלו,

סביר להניח שהם יהפכו לשטח הפקר מוחלט.

אחד, שבהתחשב במיקומו הגיאוגרפי,

תהיה עלולה לצאת ממנו מהלומת טרור מסוג חדש, כמו שאמרת זו דרכו של טרור -

כמו נגיף הוא עובר אבולוציה ומתאים את עצמו בכל פעם מחדש ובדרך ממקסם נזקים.

מכת טרור מאורגנת, שייעודה הוא "לחצות" את המדינה לשניים,

כשמתוזמנת ביחד עם התקפה מגזרה אחרת, של אחת מאותן מדינות שמסביבנו או כמה מהן,

יכולה חו"ח להיות הרת הסון.

ואתה צודק, באופן נקודתי אף מדינה לא מתקרבת ליכולות הצבאיות שלנו.

לא אמרתי שיש מה לדאוג מהבחינה הזו באופן גורף חו"ח,

אבל הבעייה מתחילה כשאתה לא מתמודד עם מדינה אחת כמו שאמרתי,

או להבדיל מתמודד עם מדינה אחת וארגון טרור שנמצאים בשתי גזרות אחרות לגמרי.

תזכור שזה שיש לנו את היכולת הטכנית לא אומר הרבה,

במידה וברגע האמת מחליטי ההחלטות יתחבטו בינם לבין עצמם \ להבדיל יתרוצצו כמו תרנגולות בלי ראש.

מספיק שיפתיעו אותנו ויצליחו להשיג את האפקט - מספיקה רק פעם אחת.

שוב, לא רוצה לקחת את הסיכון הזה.

כמה שתגיד לי שישראל חזקה צבאית, זה לא יפטור אותנו בעיני מלמסד לעצמינו רשתות בטחון כאלו ואחרות.

כי כמו שאמרתי, הצבא הוא כלי יעיל רק במידה ויש מי שאומר לו מה לעשות נאמנה.

[Keyser]

אחח כמה בורות.

לפלסטינאים שחיו שם באותם שנים לא הייתה יכולת לעשות זאת.

באותם שנים, אמנם היינו חלשים בהשוואה להיום מבחינה צבאית.

הם לעומת זאת, לא היו ראויים להיקרא התארגנות צבאית בכלל.

 

:shock:

לא הייתה יכולת? ועל הטבח בחברון, שמעת? ועל הכנופיות שתקפו אוטובוסים בתחילת מלחמת העצמאות? וקאוקג'י? וגוש-עציון? והל"ה?

 

אגב, רק כדי שתדע, באותה תקופה לא היו בכלל 'פלסטינאים'. אש"ף הוקם ב-64 (שזה 3 שנים לפני ששת הימים...)

[blavie]

tomato's tomatoes,

זה אותו דבר מבחינתי -

מעולם לא היה עם "פלסטינאי",

כמו שאתה אומר זה פשוט פועל יוצא של חזרתנו לארץ כשליט ריבוני.

אז לפני ששת הימים או אחרי, הערבים הם אותם ערבים - איך תקרא להם זו סמנטיקה.

(וכמובן שלא בקטע גזעני או מפלה חו"ח, אני מדבר על אלו שפועלים נגד המדינה ולא על הנורמטיביים שביניהם)

מבחינת יכולת אני מתכוון למשהו בקנה מידה אחר...

שים לב שכבר אמרתי כאן כמה וכמה פעמים,

שנכון, ייתכן וגם אז לכאורה הייתה להם ההזדמנות והם בחרו שלא לנצל אותה.

ייתכן מאידך שלא הייתה להם האפשרות כביכול כי הטרור לא השתדרג והשתכלל לכדי הרמה שהוא נמצא בה כיום.

אפשר לטעון הרבה דברים...

כשאני מדבר על יכולת אני מתכוון לכך שכל אותם אירועים נקודתיים, חמורים ככל שיהיו מבלי לזלזל באף אחד מהם כמובן,

אינם משתווים להתקפה מאורגנת בעלת אופי צבאי,

כזו שיש לה מטרות מוגדרות מראש,

ומתוכננת לפרטי פרטים.

אני לא מדבר על פורענות נקודתית,

אני מדבר על התארגנות צבאית - זה ההבדל העיקרי ברמה הזו בין אז להיום.

אותם תושבים ערבים שחיו בשטחים שסופחו לישראל תמיד עשו לנו כאב ראש ברמה כזו או אחרת,

את זה ניתן לומר בהחלט ואז כביכול זה פוסל את מה שאמרתי...

אבל לא על זה אני מדבר.

אלא כמו שאמרתי, על זה שהיום -

כשאני לוקח בחשבון את זה שמבחינת אמצעים הם השתדרגו,

מבחינה פיננסית הם השתדרגו,

מבחינת התארגנות הם השתדרגו,

במידה ותיתן להם חופש פעולה מוחלט בשטחי יו"ש כל מה שידרש הוא האומץ המתאים,

ואני מפחד שבזה תשתלם היכולת שלהם לעלות רמת משחק כביכול ולעשות לנו מהלך כזה ברגע הקריטי.

מזכיר לך את מה שחן כתב אם איני טועה, אף אחד לא האמין פעם שהם הולכים לפוצץ בניינים בעזרת מטוסים.

וגם לא שהם יתפוצצו באוטובוסים.

אז שאף אחד לא יתפלא אחרכך שהיה להם האומץ to pull off משהו כזה, או לפחות לנסות.

לעניות דעתי, זה לא רעיון טוב לוותר על שליטה באותם שטחים מבחינה בטחונית.

זה כל מה שרציתי לומר.

מה אתה חושב? שזה רעיון טוב או לא בישראל 2012?

[Keyser]

לוותר על שטחים? חד משמעית לא. הניסיון מלמד ששטחים תמורת נייר, זו עסקה גרועה במיוחד - על אחד כמה וכמה כשאתה עוסק בערבים (היום שלום, מחר טבח).

אבל כן, סה"כ אני מסכים איתך, שהיום היכולות של הפלסטינאים שונות (לרעתנו) ממה שהיה להם פעם: הן מבחינת ציוד, והן מבחינת חילות שלהם. הבעיה היא, שהם יכולים להתפרץ בכל רגע...

[blavie]

ולא ביבי, ולא אבו מאזן \ חמאס ושות' מכל הסוגים והמינים (כי אפשר ליישם את הכלל הזה לכל כיוון לצערי) מבינים שכולנו יושבים על חבית חומר נפץ

או שהם מבינים, ופשוט לא מתאים להם להוציא את הראש מהת*ת.

(ביחד, לצערי, עם אחוזים גדולים בציבור שמייצג כל אחד מהם)

[proxima]

בגלל זה אמרתי שאני חושב שניתן לספח את השטחים האלה בטווח ארוך,

במהלך בודד כזה או אחר זה לעולם לא יכול להעשות - כי כמו שאמרת אין לנו מה לעשות עם כל אותם ערבים.

לאזרח אותם זה התסריט השלילי ביותר מבחינת הנקודה הזו.

תיאורטית, במידה ומדינת ישראל תפתח לאט לאט את גושי ההתיישבות הקיימים +

את אלו שיקומו ויצליחו לשרוד את תקופת הבתולין

(כי כמובן אם יקום יישוב שיעורר זעם יתר יקפלו אותו בו במקום),

ובו זמנית תשקיע מאמצים בשיפור רווחתם של תושבי יו"ש הערבים מבחינת תשתיות בסיסיות וכדומה,

כשיבוא יום ונחליט על פתרון של שתי מדינות, כל אחת לעם אחר

(כי כמו שאתה אומר, אף אחד כאן לא יכול להרשות לעצמו מדינה דו לאומית אם הוא לא מוכן לראש ממשלה פלסטינאי)

נוכל לשמור את כל אותם גושי התיישבות שפיתחנו לעצמנו.

אבל מאוד לא סביר שזה יקרה משתי סיבות,

האחת היא, שצריכים להשקיע באמת, גם מבחינת רצון, וגם מבחינת משאבים.

וזה דורש מאיתנו להוציא את הראש מהחול.

השנייה היא - שגם הצד השני צריך להוציא את הראש משם.

אמנם, מכיוון שכנראה שכיף לכולם לשחק בבת יענה ולהניח שמסיבה כלשהי זה לא יתפוצץ לנו בפנים,

ואפשר להזניח את זה ולהתעלם מהפיל שבחדר כביכול,

רחוק היום הזה לצערי כפי שזה נראה עד כה בכל מקרה.

הייתי רוצה שמדינת ישראל תוכל לספח לעצמה את כל שטחי יהודה ושומרון.

כמו כן גם את סיני,

ובכלל - שתהיה כאן ארץ ישראל התנכית מבחינת מימדים גיאוגרפיים.

מכיוון שזה לא אפשרי, צריך לחפש את הפתרון הריאליסטי -

אבל אני בהחלט חושב שפתרון ריאליסטי,

יכול להיות גם כזה שבו אנחנו לא מוותרים על כל שטחי יו"ש בהסדר הסופי כביכול.

אם היינו משחקים חכם בקלפים שלנו, להפך, אפילו יכולנו לשמור את רובם.

אבל שוב, מכיוון שהראש בתוך החול, ואותו ראש פוליטיקאי גם ככה לא במיטבו כנראה,

אסתפק בלשמור חלק מהם, לא את כולם - ומן הסתם שאסור למדינת ישראל לוותר עליהם באופן גורף.

צריך לפתוח את המפה כדי להבין איזו נקודה אסטרטגית זו.

אם השטח הזה לא יהיה בשליטה יהודית, אפשר תוך מאמצים קלים לחצות לנו את המדינה לשניים ברגע האמת.

 

:lol:

בקיצור כתבת הרבה ולא אמרת כלום, איחוליי אתה פוליטיקאי.